אפליה חברתית / צילום: שאטרסטוק
האם מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד? זאת שאלה מעניינת שאותה בדק מחקר חדש. המחקר מגלה, כי על אף האשמות חוזרות ונשנות - של גופים מסוימים - בדבר היותה של ישראל "מדינת אפרטהייד", המפלה באופן ממסדי ושיטתי את המיעוטים הדתיים החיים בתוכה. אולם מתברר, כי שיעורי האפליה הדתית הננקטים על-ידי המדינה היהודית, נמצאים מתחת לממוצע העולמי.
נתוני המחקר מתבססים על מאגר המידע "דת ומדינה" של החוקר המומחה ליחסים בינלאומיים, פרופ' המומחה יונתן פאקס (מאוניברסיטת בר-אילן). מאגר המידע כולל נתונים רחבי היקף על מידות האפליה הדתית ברחבי העולם. הניתוח מבחין בין שני סוגים שונים של אפליה דתית. הסוג הראשון, מתמקד באפליה דתית מדינית, כזו הננקטת באופן רשמי-חוקתי על-ידי המדינה; ואילו הסוג השני, מתמקד באפליה דתית הננקטת על-ידי החברה, כלומר אזרחי המדינה שדתם שונה.
על-פי הנתונים באשר לסוג הראשון - אפליית מיעוטים דתיים אשר ננקטת על-ידי המדינה, ממוקמת מדינת ישראל במקום ה-96 מתוך 183 מדינות נבחרות. זאת, כאשר שיעור האפליה הממסדית נמצא במגמת ירידה קלה החל משנת 2011. בכך, מיישרת מדינת ישראל קו עם רוב מדינות המערב. נתונים אלו אין משמעם, כי בישראל לא קיימת אפליה ממסדית כלל. אולם הממצאים מהווים תשובה ניצחת לאנלוגיה (כלומר, להיקש וליחס של דמיון) השגויה בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד שהיה בדרום אפריקה.
נתוני המאגר מוכיחים מעל לכל ספק, כי מדינת ישראל לא מקדמת אפרטהייד באופן ממסדי, בוודאי לא רשמי וחוקתי בשטחה. בנוסף, זוהי תשובה לוויכוח המתמשך באשר לזהותה הדואלית של ישראל, כאשר ניכר כי הגדרתה כ"מדינה יהודית" - לא בהכרח סותרת את זהותה הדמוקרטית.
מן הנתונים עולה עוד כי המדינות המפלות ביותר בעולם נמצאות במזרח התיכון, באסיה וכן מדינות ברית-המועצות לשעבר. בראש הטבלה ניצבות ערב הסעודית ואיראן, מדינות אשר האשימו את ישראל לא פעם בקידום מדיניות אפרטהייד. אולם ממצאי המחקר מגלים כי מדיניות אפרטהייד אמיתית, נמצאת דווקא בשטחן של שתי השכנות הללו.
עם זאת, באשר לסוג השני של אפליה הננקטת על-ידי החברה - בניגוד לשיעור האפליה המדינית, נתונים על האפליה החברתית מעלים תמונה קודרת למדיי. מתברר, כי במדינת ישראל קיימת אפליה דתית במקומות עבודה ועסקים, רטוריקה ארסית, כתובות גרפיטי, ונדליזם נגד רכוש דתי, הטרדות, איומים, וכן אלימות פיזית נגד מיעוטים דתיים. אירועים קשים אשר מתרחשים כאן מדי שנה. בהשוואה עולמית, ישראל נמצאת במקום רע מעל לממוצע עם מידת אפליה חברתית גבוהה, אשר היקפה הולך ועולה עם השנים. למעשה, ישראל ניצבת במקום ה-16 מתוך 183 מדינות ב"מדד האפליה החברתית", לאחר אסוואטיני (לשעבר סוואזילנד באפריקה), סרביה, נפאל, קטאר, איי קומורוס (באוקיינוס ההודי), אז'רבייג'ן, עומאן, סלובניה, תאילנד, מולדובה, קוסובו, וונצואלה.
קיימות סיבות רבות מדוע מתרחשת אפליה חברתית בשיעורים גבוהים. אין ספק כי הסכסוך שעימו מתמודדת ישראל משפיע במיוחד על מצב האפליה החברתית, ומוביל לחוסר סובלנות כולל, במיוחד נגד המיעוטים המוסלמי והנוצרי. בנוסף, ניכר כי קיימת לרוב מגמת עלייה בתקופות של עימות אלים, המאופיינות בהקצנה, לעומת תקופות של משא ומתן והסדרה.
אמנם מדיניות אפרטהייד לא מקודמת על-ידי הממשלה הישראלית, אולם אנו כחברה נדרשים כעת לחשבון נפש. לאפליה דתית-חברתית זו קיים מחיר מוסרי, כלכלי וביטחוני כבד. נוסף על יחס לא-הוגן והדרת עובדים אך ורק בשל דתם, האפליה החברתית מהווה מחסום משמעותי בפני שלום עתידי, מעכבת השתלבות כלכלית-חברתית של מיעוטים, ומובילה לתהליכי פיצול בחברה הישראלית.
הכותבת היא דוקטורנטית במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן