גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה איננה צורת המדידה, אלא עצם המדידה

מדיניות הסטנדרטים שמונחתת על המורים מחזקת את החזקים, מרחיבה את אי-השוויון ופוגעת בחינוך ● דעה

תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר
תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר

שר החינוך רפי פרץ הציג באחרונה במסיבת עיתונאים חגיגית את מודל ההערכה החדש של משרד החינוך שמחליף את בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים). בכך הגיעה לסיומה הפארסה שהחלה בדצמבר 2018, עם החלטת המשרד לפסול את תוצאות הבחינות בבתי ספר רבים, בעקבות גל העתקות וזיופים. לטענת המשרד, מודל ההערכה החדש שקוף יותר וימנע תקריות לא נעימות בעתיד. הוא גם יכלול מספר גדול בהרבה של מבחנים בנושאים כמו אוריינות, שפה, מתמטיקה ומדעים, ויאתגר את בתי הספר במבחני פתע.

אך האם תוכנית ההערכה החדשה המכונה "תמונת מצב", תוביל את מערכת החינוך למקום טוב יותר? כנראה, לא.

שתי בעיות מרכזיות עומדות בבסיס התוכנית החדשה. ראשית, היא שוב נקבעה מעל ראשם של המורים. בנושא הזה נראה שמשרד החינוך שומר על עקביות, וממדר את ציבור המורים מן הוועדות שמשפיעות על עתידם המקצועי. פעם אחר פעם נעשה העוול הזה, שממשיך את דרכה של "ועדת דוברת" שהתכנסה לפני כ-15 שנה תחת השם המפוצץ "כוח המשימה הלאומי לעתיד החינוך", בלי שבקרב חבריה היה מורה אחד.  גם הפעם נותרו נציגי המורים מחוץ לוועדה שקבעה את מתכונת ההערכה החלופית, כשלחבריה הצטרפו גם נציגי הנהגת ההורים הארצית. בכך המשיך משרד החינוך את הזלזול המובנה בציבור המורים.

מעבר להרכב הוועדה, הבעיה איננה צורת המדידה וההערכה, אלא עצם המדידה וההערכה. המיצ"ב הופיע בעולמנו ב-2002, וחרף השינויים שעבר עם השנים, בין היתר בעקבות הקפאתו לשנה בשל גל זיופים והעתקות ב-2012, מטרתו נשארה כשהייתה - להעריך את בתי הספר על-פי מדדים שמוכתבים מגבוה. לכך מצטרפים המבחנים הבינלאומיים, שהמרכזי שבהם הוא מבחן פיז"ה המתקיים אחת לשלוש שנים. כל אלה הופכים לדרך המרכזית להערכת המורים ובתי הספר, ומחרפנים את המערכת.

המוטיבציה להעתקות ולזיופים שונים, כמו עידוד תלמידים חלשים לא להגיע למבחן, עולה; אך גם בבתי הספר שלא מפירים את כללי המשחק, הנזק גדול. האוטונומיה של המורים נפגעת, שלא לדבר על מעמדם של אלה המלמדים שיעורים שאינם מופיעים במבחנים החשובים שקובעים גורלות, ואי-השוויון גדל.

כבר לפני עשור פרסמו אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר בכתב העת "מגמות" את מחקרם המאלף על  הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים. תחת הכותרת "סינגפור במקום כרכור", זכר לטרנד ההשתאות אחר הישגי ממשלת סינגפור שכיכב באמצע העשור הקודם, הם הוכיחו שדירוג המדינות השונות בטבלת המבחנים הבינלאומיים אינו משקף את רמת ההוראה. לטענתם, המיקום של המדינות השונות משקף דווקא שורה של מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים, כמו אחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה והתל"ג לנפש.

הם הראו שמקומה של ישראל במקום רע באמצע אינו מפתיע, ונובע מהעובדה שאחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה גבוה, והתל"ג לנפש נמוך בהשוואה למרבית המדינות שמשתתפות במבחנים. לעומת זאת, איננו נמצאים בתחתית בזכות ההשקעה הציבורית בחינוך ורמת ההשכלה של האוכלוסייה המבוגרת. תוסיפו לכך את מסקנות המחקרים שהוכיחו שמטרת המבחנים הללו היא לשרת את כלכלת המדינות המפותחות ואת התאגידים הבינלאומיים. זאת, באמצעות יצירת מערכת חינוך גלובלית שמעניקה חשיבות רבה יותר לדירוג המדינות ביחס למדינות אחרות מאשר סוגיות חינוכיות וחברתיות מקומיות שמטרידות את ציבור המורים והתלמידים.

התוצאה של מדיניות הסטנדרטים הזו היא מערכת חינוך שכפופה להיגיון הקפיטליסטי הגלובלי, ומשרתת אותו. יוגב, ליבנה ופניגר הצביעו לפני יותר מעשור, שגישה זו המייצרת היסטריה לא-בריאה בבתי הספר בתקופת המבחנים הבינלאומיים והמקומיים כמו המיצ"ב, מסיטה את הדיון הציבורי מבעיות החינוך האמיתיות, כמו גזענות ואלימות, ובעיקר מהפערים העצומים בין קבוצות שונות בחברה. הפערים הללו לא השתנו בעשור שחלף מאז פרסום המאמר, גם לא מדיניות הסטנדרטים הזו, והביקורת שלהם רלוונטית היום יותר מתמיד.

המיצ"ב, אחיהם המקומי של המבחנים הבינלאומיים, פינה את מקומו ובצדק. אך מערכת המבחנים החדשה רק מעצימה את מדיניות הסטנדרטים. במקום להפסיק למדוד ולתת את הקרדיט והאוטונומיה למורות ולמורים, השר פרץ ואנשי המשרד הוסיפו עוד מבחנים ואפילו מבחני פתע, שיגרמו לבתי הספר להמשיך ולרדוף אחרי הדירוג שלהם. האתגרים החינוכיים והחברתיים יישארו בעדיפות משנית. אותם לא בוחנים ב"תמונת המצב". 

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוס, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"