גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה איננה צורת המדידה, אלא עצם המדידה

מדיניות הסטנדרטים שמונחתת על המורים מחזקת את החזקים, מרחיבה את אי-השוויון ופוגעת בחינוך ● דעה

תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר
תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר

שר החינוך רפי פרץ הציג באחרונה במסיבת עיתונאים חגיגית את מודל ההערכה החדש של משרד החינוך שמחליף את בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים). בכך הגיעה לסיומה הפארסה שהחלה בדצמבר 2018, עם החלטת המשרד לפסול את תוצאות הבחינות בבתי ספר רבים, בעקבות גל העתקות וזיופים. לטענת המשרד, מודל ההערכה החדש שקוף יותר וימנע תקריות לא נעימות בעתיד. הוא גם יכלול מספר גדול בהרבה של מבחנים בנושאים כמו אוריינות, שפה, מתמטיקה ומדעים, ויאתגר את בתי הספר במבחני פתע.

אך האם תוכנית ההערכה החדשה המכונה "תמונת מצב", תוביל את מערכת החינוך למקום טוב יותר? כנראה, לא.

שתי בעיות מרכזיות עומדות בבסיס התוכנית החדשה. ראשית, היא שוב נקבעה מעל ראשם של המורים. בנושא הזה נראה שמשרד החינוך שומר על עקביות, וממדר את ציבור המורים מן הוועדות שמשפיעות על עתידם המקצועי. פעם אחר פעם נעשה העוול הזה, שממשיך את דרכה של "ועדת דוברת" שהתכנסה לפני כ-15 שנה תחת השם המפוצץ "כוח המשימה הלאומי לעתיד החינוך", בלי שבקרב חבריה היה מורה אחד.  גם הפעם נותרו נציגי המורים מחוץ לוועדה שקבעה את מתכונת ההערכה החלופית, כשלחבריה הצטרפו גם נציגי הנהגת ההורים הארצית. בכך המשיך משרד החינוך את הזלזול המובנה בציבור המורים.

מעבר להרכב הוועדה, הבעיה איננה צורת המדידה וההערכה, אלא עצם המדידה וההערכה. המיצ"ב הופיע בעולמנו ב-2002, וחרף השינויים שעבר עם השנים, בין היתר בעקבות הקפאתו לשנה בשל גל זיופים והעתקות ב-2012, מטרתו נשארה כשהייתה - להעריך את בתי הספר על-פי מדדים שמוכתבים מגבוה. לכך מצטרפים המבחנים הבינלאומיים, שהמרכזי שבהם הוא מבחן פיז"ה המתקיים אחת לשלוש שנים. כל אלה הופכים לדרך המרכזית להערכת המורים ובתי הספר, ומחרפנים את המערכת.

המוטיבציה להעתקות ולזיופים שונים, כמו עידוד תלמידים חלשים לא להגיע למבחן, עולה; אך גם בבתי הספר שלא מפירים את כללי המשחק, הנזק גדול. האוטונומיה של המורים נפגעת, שלא לדבר על מעמדם של אלה המלמדים שיעורים שאינם מופיעים במבחנים החשובים שקובעים גורלות, ואי-השוויון גדל.

כבר לפני עשור פרסמו אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר בכתב העת "מגמות" את מחקרם המאלף על  הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים. תחת הכותרת "סינגפור במקום כרכור", זכר לטרנד ההשתאות אחר הישגי ממשלת סינגפור שכיכב באמצע העשור הקודם, הם הוכיחו שדירוג המדינות השונות בטבלת המבחנים הבינלאומיים אינו משקף את רמת ההוראה. לטענתם, המיקום של המדינות השונות משקף דווקא שורה של מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים, כמו אחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה והתל"ג לנפש.

הם הראו שמקומה של ישראל במקום רע באמצע אינו מפתיע, ונובע מהעובדה שאחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה גבוה, והתל"ג לנפש נמוך בהשוואה למרבית המדינות שמשתתפות במבחנים. לעומת זאת, איננו נמצאים בתחתית בזכות ההשקעה הציבורית בחינוך ורמת ההשכלה של האוכלוסייה המבוגרת. תוסיפו לכך את מסקנות המחקרים שהוכיחו שמטרת המבחנים הללו היא לשרת את כלכלת המדינות המפותחות ואת התאגידים הבינלאומיים. זאת, באמצעות יצירת מערכת חינוך גלובלית שמעניקה חשיבות רבה יותר לדירוג המדינות ביחס למדינות אחרות מאשר סוגיות חינוכיות וחברתיות מקומיות שמטרידות את ציבור המורים והתלמידים.

התוצאה של מדיניות הסטנדרטים הזו היא מערכת חינוך שכפופה להיגיון הקפיטליסטי הגלובלי, ומשרתת אותו. יוגב, ליבנה ופניגר הצביעו לפני יותר מעשור, שגישה זו המייצרת היסטריה לא-בריאה בבתי הספר בתקופת המבחנים הבינלאומיים והמקומיים כמו המיצ"ב, מסיטה את הדיון הציבורי מבעיות החינוך האמיתיות, כמו גזענות ואלימות, ובעיקר מהפערים העצומים בין קבוצות שונות בחברה. הפערים הללו לא השתנו בעשור שחלף מאז פרסום המאמר, גם לא מדיניות הסטנדרטים הזו, והביקורת שלהם רלוונטית היום יותר מתמיד.

המיצ"ב, אחיהם המקומי של המבחנים הבינלאומיים, פינה את מקומו ובצדק. אך מערכת המבחנים החדשה רק מעצימה את מדיניות הסטנדרטים. במקום להפסיק למדוד ולתת את הקרדיט והאוטונומיה למורות ולמורים, השר פרץ ואנשי המשרד הוסיפו עוד מבחנים ואפילו מבחני פתע, שיגרמו לבתי הספר להמשיך ולרדוף אחרי הדירוג שלהם. האתגרים החינוכיים והחברתיים יישארו בעדיפות משנית. אותם לא בוחנים ב"תמונת המצב". 

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"