גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה איננה צורת המדידה, אלא עצם המדידה

מדיניות הסטנדרטים שמונחתת על המורים מחזקת את החזקים, מרחיבה את אי-השוויון ופוגעת בחינוך ● דעה

תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר
תלמידים בכיתת לימוד / צילום: איל יצהר

שר החינוך רפי פרץ הציג באחרונה במסיבת עיתונאים חגיגית את מודל ההערכה החדש של משרד החינוך שמחליף את בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים). בכך הגיעה לסיומה הפארסה שהחלה בדצמבר 2018, עם החלטת המשרד לפסול את תוצאות הבחינות בבתי ספר רבים, בעקבות גל העתקות וזיופים. לטענת המשרד, מודל ההערכה החדש שקוף יותר וימנע תקריות לא נעימות בעתיד. הוא גם יכלול מספר גדול בהרבה של מבחנים בנושאים כמו אוריינות, שפה, מתמטיקה ומדעים, ויאתגר את בתי הספר במבחני פתע.

אך האם תוכנית ההערכה החדשה המכונה "תמונת מצב", תוביל את מערכת החינוך למקום טוב יותר? כנראה, לא.

שתי בעיות מרכזיות עומדות בבסיס התוכנית החדשה. ראשית, היא שוב נקבעה מעל ראשם של המורים. בנושא הזה נראה שמשרד החינוך שומר על עקביות, וממדר את ציבור המורים מן הוועדות שמשפיעות על עתידם המקצועי. פעם אחר פעם נעשה העוול הזה, שממשיך את דרכה של "ועדת דוברת" שהתכנסה לפני כ-15 שנה תחת השם המפוצץ "כוח המשימה הלאומי לעתיד החינוך", בלי שבקרב חבריה היה מורה אחד.  גם הפעם נותרו נציגי המורים מחוץ לוועדה שקבעה את מתכונת ההערכה החלופית, כשלחבריה הצטרפו גם נציגי הנהגת ההורים הארצית. בכך המשיך משרד החינוך את הזלזול המובנה בציבור המורים.

מעבר להרכב הוועדה, הבעיה איננה צורת המדידה וההערכה, אלא עצם המדידה וההערכה. המיצ"ב הופיע בעולמנו ב-2002, וחרף השינויים שעבר עם השנים, בין היתר בעקבות הקפאתו לשנה בשל גל זיופים והעתקות ב-2012, מטרתו נשארה כשהייתה - להעריך את בתי הספר על-פי מדדים שמוכתבים מגבוה. לכך מצטרפים המבחנים הבינלאומיים, שהמרכזי שבהם הוא מבחן פיז"ה המתקיים אחת לשלוש שנים. כל אלה הופכים לדרך המרכזית להערכת המורים ובתי הספר, ומחרפנים את המערכת.

המוטיבציה להעתקות ולזיופים שונים, כמו עידוד תלמידים חלשים לא להגיע למבחן, עולה; אך גם בבתי הספר שלא מפירים את כללי המשחק, הנזק גדול. האוטונומיה של המורים נפגעת, שלא לדבר על מעמדם של אלה המלמדים שיעורים שאינם מופיעים במבחנים החשובים שקובעים גורלות, ואי-השוויון גדל.

כבר לפני עשור פרסמו אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר בכתב העת "מגמות" את מחקרם המאלף על  הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים. תחת הכותרת "סינגפור במקום כרכור", זכר לטרנד ההשתאות אחר הישגי ממשלת סינגפור שכיכב באמצע העשור הקודם, הם הוכיחו שדירוג המדינות השונות בטבלת המבחנים הבינלאומיים אינו משקף את רמת ההוראה. לטענתם, המיקום של המדינות השונות משקף דווקא שורה של מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים, כמו אחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה והתל"ג לנפש.

הם הראו שמקומה של ישראל במקום רע באמצע אינו מפתיע, ונובע מהעובדה שאחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה גבוה, והתל"ג לנפש נמוך בהשוואה למרבית המדינות שמשתתפות במבחנים. לעומת זאת, איננו נמצאים בתחתית בזכות ההשקעה הציבורית בחינוך ורמת ההשכלה של האוכלוסייה המבוגרת. תוסיפו לכך את מסקנות המחקרים שהוכיחו שמטרת המבחנים הללו היא לשרת את כלכלת המדינות המפותחות ואת התאגידים הבינלאומיים. זאת, באמצעות יצירת מערכת חינוך גלובלית שמעניקה חשיבות רבה יותר לדירוג המדינות ביחס למדינות אחרות מאשר סוגיות חינוכיות וחברתיות מקומיות שמטרידות את ציבור המורים והתלמידים.

התוצאה של מדיניות הסטנדרטים הזו היא מערכת חינוך שכפופה להיגיון הקפיטליסטי הגלובלי, ומשרתת אותו. יוגב, ליבנה ופניגר הצביעו לפני יותר מעשור, שגישה זו המייצרת היסטריה לא-בריאה בבתי הספר בתקופת המבחנים הבינלאומיים והמקומיים כמו המיצ"ב, מסיטה את הדיון הציבורי מבעיות החינוך האמיתיות, כמו גזענות ואלימות, ובעיקר מהפערים העצומים בין קבוצות שונות בחברה. הפערים הללו לא השתנו בעשור שחלף מאז פרסום המאמר, גם לא מדיניות הסטנדרטים הזו, והביקורת שלהם רלוונטית היום יותר מתמיד.

המיצ"ב, אחיהם המקומי של המבחנים הבינלאומיים, פינה את מקומו ובצדק. אך מערכת המבחנים החדשה רק מעצימה את מדיניות הסטנדרטים. במקום להפסיק למדוד ולתת את הקרדיט והאוטונומיה למורות ולמורים, השר פרץ ואנשי המשרד הוסיפו עוד מבחנים ואפילו מבחני פתע, שיגרמו לבתי הספר להמשיך ולרדוף אחרי הדירוג שלהם. האתגרים החינוכיים והחברתיים יישארו בעדיפות משנית. אותם לא בוחנים ב"תמונת המצב". 

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית

עוד כתבות

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן