גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת-הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

סין / צילום: shutterstock
סין / צילום: shutterstock

סכסוך הסחר המתמשך בין ארה"ב לסין גרם להפניית רוב תשומת-הלב העולמית לביצועי שתי הכלכלות - קצב הצמיחה בסין, רמת האבטלה בארה"ב ומאזן הסחר בין המדינות. ברור שיש חשיבות רבה לבריאות של שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אך התרכזות בהן בלבד מסתירה שחקנים חשובים אחרים בסכסוך הסחר, שהתגובה שלהם תעצב בפועל את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית.

אחד השחקנים הפחות מדוברים בסכסוך הסחר הוא טייוואן, אי בן 23.7 מיליון תושבים שאחראי לייצור רוב השבבים המוכנסים למכשירי האלקטרוניקה המורכבים בסין. הרפובליקה העממית של סין וממשלת טייוואן מנהלות מערכת יחסים מורכבת. רשמית שתי הממשלות אינן מכירות זו בזו - ממשלת טייוואן רואה בעצמה את הנציגה היחידה של האומה הסינית, וכך גם הממשלה הקומוניסטית בבייג'ינג. אולם על אף שהן אינן מכירות רשמית זו בזו, טייוואן וסין מקיימות קשרי מסחר וקשרים כלכלים ענפים, במיוחד בתחום הייצור הטכנולוגי.

סין היבשתית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהיצוא של טייוואן מופנה לרפובליקה העממית. סין היא גם יעד מרכזי להשקעה מטייוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר. חברות מטייוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת, והייצור בהן מהווה כ-10% מכלל היצוא של סין.

הקשרים הענפים בין טייוואן לסין נולדו מהצימוד של הון וטכנולוגיה מטייוואן עם כוח העבודה הזול בסין. חברות מטייוואן מעדיפות לייצר בסין הודות לשכר העבודה הנמוך שם, והייצור בסין איפשר לטייוואן להתחרות מול תעשיות מתקדמות אחרות כמו יפן ודרום קוריאה.

המכסים שארה"ב מטילה ועלולה עוד להטיל על מוצרים מסין, במיוחד בתחום האלקטרוניקה, מאיימים לשבש לחלוטין את הקשרים שנרקמו בין השתיים ולהביא באופן לא מכוון לא רק יותר עצמאות של טייוואן מול בייג'ינג, אלא גם לחיזוק של מדינות דרום-מזרח אסיה ובמיוחד יריבה אחת של סין באזור - וייטנאם.

דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה

בשביל להבין את ההשלכות הלא צפויות של סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין, צריך קודם לעמוד על הדינמיקה באזור בכל הקשור לקווי ייצור. כבר מספר שנים שחברות ועסקים מוציאים את הייצור שלהם מסין, בגלל עלייה בעלויות העבודה במדינה. דרום-מזרח אסיה הפכה ליעד מועדף לעסקים שחיפשו אלטרנטיבה לסין אך מבלי להוציא את כל קו הייצור שלהם ממזרח אסיה. מדינות דרום-מזרח אסיה עדיין קרובות יחסית ליפן, קוריאה הדרומית וטייוואן ונתיב השינוע של מוצרים לא משתנה בהרבה בהשוואה ליציאה מסין - דרך האוקיינוס השקט אל ארה"ב.

סכסוך הסחר האיץ את התהליך של יציאת חברות מסין ונתן דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בווייטנאם ובקמבודיה. היבוא לארה"ב מקמבודיה עלה בכ-20% בחצי הראשון של 2019, והיבוא מוויטנאם עלה באותה תקופה בכ-36%. חלק מהקפיצה ביבוא נובע מחברות סיניות שמפנות את המוצרים שלהן דרך שתי המדינות במטרה לחמוק ממכסים, אך אין ספק שחברות מעדיפות את דרום-מזרח אסיה כאלטרנטיבה לסין, עם חברות כמו אינטל, גוגל, סמסונג ועוד שמקימות מפעלים במדינות או מעתיקות מפעלים לאזור.

מי שלוקחת חלק אקטיבי בהוצאת חברות מסין ומתן עזרה במיקומן החדש היא ממשלת טייוואן, שתומכת בחברות טאיוואניות המחליטות להחזיר חלק מהייצור המתקדם לאי ולהעביר את שאר הייצור אל דרום-מזרח אסיה. ממשלת טייוואן עוזרת לחברות שלה על ידי ניהול שיחות עם ממשלות זרות בדבר סבסוד, הנחות מס ותמיכה במעבר בתמורה להתמקמות המפעלים אצלן.

מה ממשלת טייוואן מבקשת להרוויח בצעדים האלו? ראשית, היא עוזרת ליצרנים שלה להתמודד עם סכסוך הסחר שפוגע ברווחים שלהם. כל ממשלה תרצה לתמוך בבסיס היצרני שלה בזמן משבר. שנית, ממשלת טייוואן מחזיקה בתפיסה אסטרטגית שרואה חשיבות בקידום והעמקת היחסים בינה ובין דרום-מזרח אסיה, מתוך הכרה בחשיבות הגדלה של האזור כמרכז כלכלי ומרכז ייצור.

טייוואן מבינה שדרום-מזרח אסיה עתיד להיות גוש כלכלי חשוב במזרח אסיה ולכן רוצה להשיג דריסת רגל מוקדמת. שלישית, טייוואן בשנים האחרונות סבלה מלחץ גדל והולך מצד סין הקומוניסטית, שמשתמשת בקשרים הכלכליים בין המדינות בשביל לנסות ולהכריח את טייוואן להתחיל (בעיני בייג'ינג להמשיך) שיחות לאיחודה של טייוואן עם היבשת. יציאת חברות מסין והקטנת הקשרים הכלכליים עמה יעזרו לטייוואן להוריד את הלחץ הסיני ממנה.

לא רק סין על הכוונת האמריקאית

סכסוך הסחר של ארה"ב, עם סין בפרט והעולם בכלל, מתקרב לכמה התפתחויות חשובות שיש לשים לב אליהן בחודשים הקרובים. הראשונה היא העלאת מכס של 15% על סחורה סינית בשווי כ-160 מיליארד דולר המתוכננת ל-15 בדצמבר, מכס שיכלול מוצרי אלקטרוניקה רבים המיובאים מסין כמו מחשבים וטלפונים ניידים. אם המכס יוטל, הוא יאיץ את היציאה של חברות טאיוואניות מסין ועלול להביא ל-2 מיליון מובטלים סינים, בעיקר בענפי ההייטק במדינה.

סכסוך הסחר האמריקאי אינו רק עם סין וגם מדינות-דרום מזרח אסיה כמו וייטנאם, מלזיה וסינגפור נמצאות ברשימת החשודות כעוסקות ב"מדיניות לא הוגנת" שפוגעת בכלכלה האמריקאית. בחודשים הקרובים יש חשיבות לשים לב לאן בדיוק נע הממשל - ניסיון להגיע להבנות חדשות עם מדינות דרום-מזרח אסיה בנוגע לסחר ועזרה ליצרנים אמריקאים להקטין את ההפסדים עקב המעבר מסין, או הטלת מכסים גם עליהן במטרה להביא להסכמי סחר חדשים. לאור ההצלחה האמריקאית עם דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וקנדה אנחנו עלולים לראות את התרחיש האחרון, אך מוקדם מדי לדעת. 

הכותב  הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן 

עוד כתבות

מה צפוי בשקל-דולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המוסדיים ביצעו התאמות, והדולר משנה כיוון

הדולר מתחזק לאחרונה, וביממות האחרונות כבר נגע בשער של 3 שקלים מלמטה, זאת אחרי שבחודש שעבר הגיע לרמות שפל שלא נראו כמותן שלושה עשורים ● בשוק תולים את העלייה בהסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן ובהתאמות של המוסדיים, ומנסים להעריך לאן מועדות פני המטבע האמריקאי

יקי פייטלסון, מנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר הישראלי? מאחורי הזינוק במניית ורוניס

חברת אבטחת הסייבר שנסחרת בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, עשויה להימכר לאחת מענקיות הפרייבט אקוויטי בארה"ב ובהן קרן בלקסטון ● מניית ורוניס שהוזכרה בעבר ב"גלובס" כמועמדת לרכישה, עלתה ב־73% בחודשיים האחרונים, אך נסחרת בכמחצית משווייה בשיא

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדת להסכם הפשרה עם הוט מובייל

בהרב-מיארה הגישה ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין, ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס 

הענישה הוחמרה: מעבר באור אדום או החזקת סלולר מקרבים אתכם לנהיגה מונעת

הכנסת אישרה את שיטת הניקוד החדשה לנהגים שביצעו עבירות תנועה ● ממעבר באור אדום ועד אי-מתן זכות קדימה וכניסה לצומת לא פנוי: כל מה שצריך לדעת על ה"מחירון" החדש, קיצור תוקף הנקודות והמנגנון שיגן עליכם מכפל קנס על אותה עבירה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת הדוחות הכספיים שלה ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שהקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40% ● המניה זינקה במעל 200% בתל אביב, אך במסחר בוול סטריט ננעלה בעלייה של כ-93%

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

כותרות העיתונים בעולם

גל חדש באמריקה הלטינית משנה את כללי המשחק עבור ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: צה"ל מתמודד עם לחץ מבית במקביל לדרישות מארה"ב לסגת מלבנון, דרום אמריקה מתקרבת בחזרה לישראל, והמועמד הפרו-פלסטיני שניצח בבחירות המקדימות לקונגרס בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

מארק צוקרברג / צילום: Associated Press, Nick Wass

צוקרברג רוצה נתח משוק התחזיות: מטא מפתחת אפליקציה חדשה שתתחרה בפולימרקט

הניו יורק טיימס מדווח כי מנכ"ל מטא מארק צוקרברג הורה לצוות ייעודי לפתח אפליקציית תחזיות חדשה בשם Arena ● האפליקציה תפעל בנפרד מפייסבוק ומאינסטגרם ותאפשר למשתמשים לחזות תוצאות של אירועים בדומה לפלטפורמות פולימרקט וקלשי ● בשלב הראשון הפלטפורמה של מטא לא תכלול שימוש בכסף אמיתי

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית

תחזיות צריכה שאינן כוללות את השפעת הבינה המלאכותית ושינויי האקלים, היעדר תשתיות ליבוא אנרגיה ועלות של מיליארדים מעיכובים בהקמת יחידות ייצור חשמל ● דוחות מבקר המדינה מצביעים על שורת כשלים בתכנון משק האנרגיה בישראל

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים

למרות הרפורמה שנועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו, מבקר המדינה מצא כי פרצות במערכת ההזדהות של רשות המסים מאפשרות לעבריינים להתחזות לעוסקים, להפיק חשבוניות בשמם ולקבל מספרי הקצאה ללא התרעה בזמן אמת