גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת-הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

סין / צילום: shutterstock
סין / צילום: shutterstock

סכסוך הסחר המתמשך בין ארה"ב לסין גרם להפניית רוב תשומת-הלב העולמית לביצועי שתי הכלכלות - קצב הצמיחה בסין, רמת האבטלה בארה"ב ומאזן הסחר בין המדינות. ברור שיש חשיבות רבה לבריאות של שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אך התרכזות בהן בלבד מסתירה שחקנים חשובים אחרים בסכסוך הסחר, שהתגובה שלהם תעצב בפועל את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית.

אחד השחקנים הפחות מדוברים בסכסוך הסחר הוא טייוואן, אי בן 23.7 מיליון תושבים שאחראי לייצור רוב השבבים המוכנסים למכשירי האלקטרוניקה המורכבים בסין. הרפובליקה העממית של סין וממשלת טייוואן מנהלות מערכת יחסים מורכבת. רשמית שתי הממשלות אינן מכירות זו בזו - ממשלת טייוואן רואה בעצמה את הנציגה היחידה של האומה הסינית, וכך גם הממשלה הקומוניסטית בבייג'ינג. אולם על אף שהן אינן מכירות רשמית זו בזו, טייוואן וסין מקיימות קשרי מסחר וקשרים כלכלים ענפים, במיוחד בתחום הייצור הטכנולוגי.

סין היבשתית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהיצוא של טייוואן מופנה לרפובליקה העממית. סין היא גם יעד מרכזי להשקעה מטייוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר. חברות מטייוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת, והייצור בהן מהווה כ-10% מכלל היצוא של סין.

הקשרים הענפים בין טייוואן לסין נולדו מהצימוד של הון וטכנולוגיה מטייוואן עם כוח העבודה הזול בסין. חברות מטייוואן מעדיפות לייצר בסין הודות לשכר העבודה הנמוך שם, והייצור בסין איפשר לטייוואן להתחרות מול תעשיות מתקדמות אחרות כמו יפן ודרום קוריאה.

המכסים שארה"ב מטילה ועלולה עוד להטיל על מוצרים מסין, במיוחד בתחום האלקטרוניקה, מאיימים לשבש לחלוטין את הקשרים שנרקמו בין השתיים ולהביא באופן לא מכוון לא רק יותר עצמאות של טייוואן מול בייג'ינג, אלא גם לחיזוק של מדינות דרום-מזרח אסיה ובמיוחד יריבה אחת של סין באזור - וייטנאם.

דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה

בשביל להבין את ההשלכות הלא צפויות של סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין, צריך קודם לעמוד על הדינמיקה באזור בכל הקשור לקווי ייצור. כבר מספר שנים שחברות ועסקים מוציאים את הייצור שלהם מסין, בגלל עלייה בעלויות העבודה במדינה. דרום-מזרח אסיה הפכה ליעד מועדף לעסקים שחיפשו אלטרנטיבה לסין אך מבלי להוציא את כל קו הייצור שלהם ממזרח אסיה. מדינות דרום-מזרח אסיה עדיין קרובות יחסית ליפן, קוריאה הדרומית וטייוואן ונתיב השינוע של מוצרים לא משתנה בהרבה בהשוואה ליציאה מסין - דרך האוקיינוס השקט אל ארה"ב.

סכסוך הסחר האיץ את התהליך של יציאת חברות מסין ונתן דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בווייטנאם ובקמבודיה. היבוא לארה"ב מקמבודיה עלה בכ-20% בחצי הראשון של 2019, והיבוא מוויטנאם עלה באותה תקופה בכ-36%. חלק מהקפיצה ביבוא נובע מחברות סיניות שמפנות את המוצרים שלהן דרך שתי המדינות במטרה לחמוק ממכסים, אך אין ספק שחברות מעדיפות את דרום-מזרח אסיה כאלטרנטיבה לסין, עם חברות כמו אינטל, גוגל, סמסונג ועוד שמקימות מפעלים במדינות או מעתיקות מפעלים לאזור.

מי שלוקחת חלק אקטיבי בהוצאת חברות מסין ומתן עזרה במיקומן החדש היא ממשלת טייוואן, שתומכת בחברות טאיוואניות המחליטות להחזיר חלק מהייצור המתקדם לאי ולהעביר את שאר הייצור אל דרום-מזרח אסיה. ממשלת טייוואן עוזרת לחברות שלה על ידי ניהול שיחות עם ממשלות זרות בדבר סבסוד, הנחות מס ותמיכה במעבר בתמורה להתמקמות המפעלים אצלן.

מה ממשלת טייוואן מבקשת להרוויח בצעדים האלו? ראשית, היא עוזרת ליצרנים שלה להתמודד עם סכסוך הסחר שפוגע ברווחים שלהם. כל ממשלה תרצה לתמוך בבסיס היצרני שלה בזמן משבר. שנית, ממשלת טייוואן מחזיקה בתפיסה אסטרטגית שרואה חשיבות בקידום והעמקת היחסים בינה ובין דרום-מזרח אסיה, מתוך הכרה בחשיבות הגדלה של האזור כמרכז כלכלי ומרכז ייצור.

טייוואן מבינה שדרום-מזרח אסיה עתיד להיות גוש כלכלי חשוב במזרח אסיה ולכן רוצה להשיג דריסת רגל מוקדמת. שלישית, טייוואן בשנים האחרונות סבלה מלחץ גדל והולך מצד סין הקומוניסטית, שמשתמשת בקשרים הכלכליים בין המדינות בשביל לנסות ולהכריח את טייוואן להתחיל (בעיני בייג'ינג להמשיך) שיחות לאיחודה של טייוואן עם היבשת. יציאת חברות מסין והקטנת הקשרים הכלכליים עמה יעזרו לטייוואן להוריד את הלחץ הסיני ממנה.

לא רק סין על הכוונת האמריקאית

סכסוך הסחר של ארה"ב, עם סין בפרט והעולם בכלל, מתקרב לכמה התפתחויות חשובות שיש לשים לב אליהן בחודשים הקרובים. הראשונה היא העלאת מכס של 15% על סחורה סינית בשווי כ-160 מיליארד דולר המתוכננת ל-15 בדצמבר, מכס שיכלול מוצרי אלקטרוניקה רבים המיובאים מסין כמו מחשבים וטלפונים ניידים. אם המכס יוטל, הוא יאיץ את היציאה של חברות טאיוואניות מסין ועלול להביא ל-2 מיליון מובטלים סינים, בעיקר בענפי ההייטק במדינה.

סכסוך הסחר האמריקאי אינו רק עם סין וגם מדינות-דרום מזרח אסיה כמו וייטנאם, מלזיה וסינגפור נמצאות ברשימת החשודות כעוסקות ב"מדיניות לא הוגנת" שפוגעת בכלכלה האמריקאית. בחודשים הקרובים יש חשיבות לשים לב לאן בדיוק נע הממשל - ניסיון להגיע להבנות חדשות עם מדינות דרום-מזרח אסיה בנוגע לסחר ועזרה ליצרנים אמריקאים להקטין את ההפסדים עקב המעבר מסין, או הטלת מכסים גם עליהן במטרה להביא להסכמי סחר חדשים. לאור ההצלחה האמריקאית עם דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וקנדה אנחנו עלולים לראות את התרחיש האחרון, אך מוקדם מדי לדעת. 

הכותב  הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

גבול ירדן / צילום: Associated Press, Raad Adayleh

המלחמה באיראן דוחפת קדימה את המסדרון האזורי לאירופה, אבל בלי ישראל

המלחמה האזורית אמנם מדגישה את הצורך בנתיבי מסחר חדשים לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה לא זקוק לישראל ● שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבנק שמנסה להתחרות בעמלות של בתי ההשקעות

הבנק הדיגיטלי ONE ZERO מרחיב את פעילות המסחר המקומית ומציע פטור מדמי משמרת לצד עמלות קנייה ומכירה נמוכות מהממוצע במערכת הבנקאית • המטרה: להתחרות ישירות גם מול בתי ההשקעות, למרות מגבלת מסחר הנוגעת למניות הקטנות בבורסה • וכיצד נראית מפת העמלות בהשוואה בין הגופים בתיק של 100 אלף שקל?

פרסומת למונדיאל 2026, על מלון אי־סנטרל  בלוס אנג'לס / צילום: Reuters, Kirby Lee

יותר ממיליון כרטיסים לא מכורים: הקהל לא ממהר להגיע למונדיאל

עוד כשבוע יתחילו משחקי המונדיאל, אבל בינתיים התפוסה בבתי המלון לא בשיאה, לא כל הכרטיסים נמכרים, וגם הישראלים לא נוהרים ● כמה יעלה להגיע למשחקים, ולמה אולי שווה לחכות עוד קצת עם הזמנת חדר

סרן איתן שמואל למברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סרן איתן שמואל למברג נהרג בקרב בדרום לבנון

מזכ"ל החיזבאללה תקף בחריפות את ההסכם שהושג בוושינגטון, והבהיר כי ההבנות לא מחייבות את ארגון הטרור ● אחת מנקודות המחלוקת העיקריות במו"מ בין ארה"ב ואיראן נוגעת ל"פיצוי הכספי" שטהרן דורשת במסגרת החתימה על ההסכם ● צנזורה חלקית הוסרה היום מעל תקרית ביטחונית חמורה במיוחד, שבה רחפן נפץ של ארגון הטרור חיזבאללה הצליח לפגוע ישירות ברכב שבו נסע מפקד פיקוד הצפון ● דיווחים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מעל התכנון המקורי: ג'נריישן קפיטל גייסה כמיליארד שקל ואלה המוסדיים שהשתתפו

הגיוס גבוה מהתוכנית המקורית לגייס 800 מיליון שקל • לגלובס נודע כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה היו קרן הגידור נוקד שתהפוך לבעלת עניין וכן מגדל, כלל, מנורה, הראל, קרן הגידור ספרה, אנליסט, מור, איילון ועוד

אגם רודברג, מנכ''ל ישראכרט איתמר פורמן ומיכאל אלוני בהשקת Time Off / צילום: אבשלום ששוני

כולם רוצים את הארנק שלכם בדרך לחו"ל

לקראת חופשות הקיץ, ענף כרטיסי האשראי הופך תחרותי מתמיד, וכעת ישראכרט משיקה את אתר התיירות Time Off, המהווה פלטפורמה רחבה להזמנת חופשות ● גלידות נסטלה משיקים קולקציה עם מותג האיפור SACARA, טמפו נכנסת לקטגוריית יבוא היינות הכשרים, ומימון ישיר יוצאים בפעילות סושיאל למונדיאל ● אירועים ומינויים

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מניות הבנקים נופלות? בעלי השליטה בבנק הזה הזדרזו לקנות מניות ב-100 מיליון שקל

האחים ורטהיים ואייל עופר הגדילו את החזקותיהם במזרחי טפחות בשבועיים האחרונים ● מניית הבנק איבדה כ-20% מהשיא של פברואר בצל הורדות הריבית, המתיחות הביטחונית והתחזקות השקל ● בשוק יש מי שמפרשים את המהלך כהבעת אמון מובהקת: "הירידות האחרונות הן ביטוי לחולשה זמנית שמאפיינת את השוק כולו"

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

העליון: נוסע שטיסתו בוטלה זכאי לפיצויים אם לא הציגו לו את כל החלופות העומדות לרשותו

בית המשפט קבע כי חברת התעופה מחויבת ליידע את הנוסעים כי באפשרותם לקבל את התמורה ששילמו או כרטיס חלופי ● עם זאת, בית המשפט הבהיר כי יש לנקוט גישה זהירה במתן הפיצוי, שעלול להתגלגל אל הנוסעים עצמם

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הגבלות על ניגודי עניינים ועתירות לבג"ץ: כך ייראה עידן ראבילו כמבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ שנבחר למבקר המדינה בהליך שנוי במחלוקת שיוכרע בבג"ץ, מגיע לתפקיד אחרי שייצג את הממשלה ואת נתניהו בשורת פרשות ● כיצד ניתן יהיה לנטרל את ניגודי העניינים, האם בג"ץ יתערב, ומה יעלה בגורל הלקוחות הפרטיים של ראבילו? ● גלובס עושה סדר

חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows

המומחה שמזהיר: רחפני הנפץ בדרך לזירה נוספת

רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה הפכו לאחד מהאיומים הקטלניים מול צה"ל ● באוקראינה מצאו מענה טכנולוגי לזיהוי ויירוט ● וגם: האם איום כלי הטיס עשוי להתרחב לזירות נוספות בישראל?

יורם אורון / צילום: איל יצהר

אקזיט הרחפנים מרעננה חשף: המשקיע הסדרתי עשה זאת שוב

קרן ורטקס שמוביל יורם אורון הייתה המשקיעה הראשונה בחברת יירוט הרחפנים דיפנד, שנמכרה השבוע בכ-1.5 מיליארד דולר, עם השקעה של מיליונים ספורים ● מאז הוקמה לפני כ-30 שנה, יצא לקרן שם של מי שיודעת לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן - בהן waze וסייברארק

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

אילוסטרציה: Shutterstock

מדד S&P 500 עשה מהלך שנראה רק ארבע פעמים מאז מלחמת העולם השנייה

ה-S&P 500 רשם באפריל ובמאי זינוק דו־חודשי של מעל 16% - מה שלפי דויטשה בנק קרה ארבע פעמים בלבד מאז מלחמת העולם השנייה ● בשלושה ממקרים אלו, זה היה כששוק המניות האמריקאי התאושש ממיתון, אך במקרה שנותר זה היה לקראת "יום שני השחור" ב-1987, אז הדאו ג'ונס וה-S&P 500 צללו במעל 20% ביום אחד

''10%-5% בהייטק עלולים למצוא עצמם בלי עבודה השנה''

לחיות מדמי אבטלה של 13 אלף שקל: מאחורי הטלטלה בהייטק

גל הפיטורים בהייטק מאיים לשלוח אלפים לבתיהם ● הסיבה הרשמית שהציגו רוב החברות היא מהפכת ה־AI, אלא שבתעשייה יש מי שחושב שזה רק תירוץ ● העובדים שנשארו מתארים היסטריה ומומחים מעריכים שזו רק ההתחלה, אבל לא כולם מתרגשים: "כל תחום חדש מייצר עבודה, לא רק לוקח"

לימור בלדב, יהונתן כהן, ספי זינגר ואורי קרן / צילום: יוסי כהן, יח''צ, אתר החברה

שומרי הסף נרדמו, והבעלים רוקנו את קופת החברה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בעלי חברת מחנות הקיץ האמריקאית סימד רוקנו את קופת המזומנים של החברה, והותירו את מחזיקי האג"ח בת"א בחוסר ודאות לגבי 620 מיליון שקל שגייסה מהם החברה לפני חצי שנה ● איפה היו החתם שזכה לעמלות ענק, המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור, דירקטורים, רשות ני"ע וחברת הדירוג שלא זיהו את הכשלים בזמן?