גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת-הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

סין / צילום: shutterstock
סין / צילום: shutterstock

סכסוך הסחר המתמשך בין ארה"ב לסין גרם להפניית רוב תשומת-הלב העולמית לביצועי שתי הכלכלות - קצב הצמיחה בסין, רמת האבטלה בארה"ב ומאזן הסחר בין המדינות. ברור שיש חשיבות רבה לבריאות של שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אך התרכזות בהן בלבד מסתירה שחקנים חשובים אחרים בסכסוך הסחר, שהתגובה שלהם תעצב בפועל את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית.

אחד השחקנים הפחות מדוברים בסכסוך הסחר הוא טייוואן, אי בן 23.7 מיליון תושבים שאחראי לייצור רוב השבבים המוכנסים למכשירי האלקטרוניקה המורכבים בסין. הרפובליקה העממית של סין וממשלת טייוואן מנהלות מערכת יחסים מורכבת. רשמית שתי הממשלות אינן מכירות זו בזו - ממשלת טייוואן רואה בעצמה את הנציגה היחידה של האומה הסינית, וכך גם הממשלה הקומוניסטית בבייג'ינג. אולם על אף שהן אינן מכירות רשמית זו בזו, טייוואן וסין מקיימות קשרי מסחר וקשרים כלכלים ענפים, במיוחד בתחום הייצור הטכנולוגי.

סין היבשתית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהיצוא של טייוואן מופנה לרפובליקה העממית. סין היא גם יעד מרכזי להשקעה מטייוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר. חברות מטייוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת, והייצור בהן מהווה כ-10% מכלל היצוא של סין.

הקשרים הענפים בין טייוואן לסין נולדו מהצימוד של הון וטכנולוגיה מטייוואן עם כוח העבודה הזול בסין. חברות מטייוואן מעדיפות לייצר בסין הודות לשכר העבודה הנמוך שם, והייצור בסין איפשר לטייוואן להתחרות מול תעשיות מתקדמות אחרות כמו יפן ודרום קוריאה.

המכסים שארה"ב מטילה ועלולה עוד להטיל על מוצרים מסין, במיוחד בתחום האלקטרוניקה, מאיימים לשבש לחלוטין את הקשרים שנרקמו בין השתיים ולהביא באופן לא מכוון לא רק יותר עצמאות של טייוואן מול בייג'ינג, אלא גם לחיזוק של מדינות דרום-מזרח אסיה ובמיוחד יריבה אחת של סין באזור - וייטנאם.

דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה

בשביל להבין את ההשלכות הלא צפויות של סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין, צריך קודם לעמוד על הדינמיקה באזור בכל הקשור לקווי ייצור. כבר מספר שנים שחברות ועסקים מוציאים את הייצור שלהם מסין, בגלל עלייה בעלויות העבודה במדינה. דרום-מזרח אסיה הפכה ליעד מועדף לעסקים שחיפשו אלטרנטיבה לסין אך מבלי להוציא את כל קו הייצור שלהם ממזרח אסיה. מדינות דרום-מזרח אסיה עדיין קרובות יחסית ליפן, קוריאה הדרומית וטייוואן ונתיב השינוע של מוצרים לא משתנה בהרבה בהשוואה ליציאה מסין - דרך האוקיינוס השקט אל ארה"ב.

סכסוך הסחר האיץ את התהליך של יציאת חברות מסין ונתן דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בווייטנאם ובקמבודיה. היבוא לארה"ב מקמבודיה עלה בכ-20% בחצי הראשון של 2019, והיבוא מוויטנאם עלה באותה תקופה בכ-36%. חלק מהקפיצה ביבוא נובע מחברות סיניות שמפנות את המוצרים שלהן דרך שתי המדינות במטרה לחמוק ממכסים, אך אין ספק שחברות מעדיפות את דרום-מזרח אסיה כאלטרנטיבה לסין, עם חברות כמו אינטל, גוגל, סמסונג ועוד שמקימות מפעלים במדינות או מעתיקות מפעלים לאזור.

מי שלוקחת חלק אקטיבי בהוצאת חברות מסין ומתן עזרה במיקומן החדש היא ממשלת טייוואן, שתומכת בחברות טאיוואניות המחליטות להחזיר חלק מהייצור המתקדם לאי ולהעביר את שאר הייצור אל דרום-מזרח אסיה. ממשלת טייוואן עוזרת לחברות שלה על ידי ניהול שיחות עם ממשלות זרות בדבר סבסוד, הנחות מס ותמיכה במעבר בתמורה להתמקמות המפעלים אצלן.

מה ממשלת טייוואן מבקשת להרוויח בצעדים האלו? ראשית, היא עוזרת ליצרנים שלה להתמודד עם סכסוך הסחר שפוגע ברווחים שלהם. כל ממשלה תרצה לתמוך בבסיס היצרני שלה בזמן משבר. שנית, ממשלת טייוואן מחזיקה בתפיסה אסטרטגית שרואה חשיבות בקידום והעמקת היחסים בינה ובין דרום-מזרח אסיה, מתוך הכרה בחשיבות הגדלה של האזור כמרכז כלכלי ומרכז ייצור.

טייוואן מבינה שדרום-מזרח אסיה עתיד להיות גוש כלכלי חשוב במזרח אסיה ולכן רוצה להשיג דריסת רגל מוקדמת. שלישית, טייוואן בשנים האחרונות סבלה מלחץ גדל והולך מצד סין הקומוניסטית, שמשתמשת בקשרים הכלכליים בין המדינות בשביל לנסות ולהכריח את טייוואן להתחיל (בעיני בייג'ינג להמשיך) שיחות לאיחודה של טייוואן עם היבשת. יציאת חברות מסין והקטנת הקשרים הכלכליים עמה יעזרו לטייוואן להוריד את הלחץ הסיני ממנה.

לא רק סין על הכוונת האמריקאית

סכסוך הסחר של ארה"ב, עם סין בפרט והעולם בכלל, מתקרב לכמה התפתחויות חשובות שיש לשים לב אליהן בחודשים הקרובים. הראשונה היא העלאת מכס של 15% על סחורה סינית בשווי כ-160 מיליארד דולר המתוכננת ל-15 בדצמבר, מכס שיכלול מוצרי אלקטרוניקה רבים המיובאים מסין כמו מחשבים וטלפונים ניידים. אם המכס יוטל, הוא יאיץ את היציאה של חברות טאיוואניות מסין ועלול להביא ל-2 מיליון מובטלים סינים, בעיקר בענפי ההייטק במדינה.

סכסוך הסחר האמריקאי אינו רק עם סין וגם מדינות-דרום מזרח אסיה כמו וייטנאם, מלזיה וסינגפור נמצאות ברשימת החשודות כעוסקות ב"מדיניות לא הוגנת" שפוגעת בכלכלה האמריקאית. בחודשים הקרובים יש חשיבות לשים לב לאן בדיוק נע הממשל - ניסיון להגיע להבנות חדשות עם מדינות דרום-מזרח אסיה בנוגע לסחר ועזרה ליצרנים אמריקאים להקטין את ההפסדים עקב המעבר מסין, או הטלת מכסים גם עליהן במטרה להביא להסכמי סחר חדשים. לאור ההצלחה האמריקאית עם דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וקנדה אנחנו עלולים לראות את התרחיש האחרון, אך מוקדם מדי לדעת. 

הכותב  הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות