גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת-הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

סין / צילום: shutterstock
סין / צילום: shutterstock

סכסוך הסחר המתמשך בין ארה"ב לסין גרם להפניית רוב תשומת-הלב העולמית לביצועי שתי הכלכלות - קצב הצמיחה בסין, רמת האבטלה בארה"ב ומאזן הסחר בין המדינות. ברור שיש חשיבות רבה לבריאות של שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אך התרכזות בהן בלבד מסתירה שחקנים חשובים אחרים בסכסוך הסחר, שהתגובה שלהם תעצב בפועל את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית.

אחד השחקנים הפחות מדוברים בסכסוך הסחר הוא טייוואן, אי בן 23.7 מיליון תושבים שאחראי לייצור רוב השבבים המוכנסים למכשירי האלקטרוניקה המורכבים בסין. הרפובליקה העממית של סין וממשלת טייוואן מנהלות מערכת יחסים מורכבת. רשמית שתי הממשלות אינן מכירות זו בזו - ממשלת טייוואן רואה בעצמה את הנציגה היחידה של האומה הסינית, וכך גם הממשלה הקומוניסטית בבייג'ינג. אולם על אף שהן אינן מכירות רשמית זו בזו, טייוואן וסין מקיימות קשרי מסחר וקשרים כלכלים ענפים, במיוחד בתחום הייצור הטכנולוגי.

סין היבשתית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהיצוא של טייוואן מופנה לרפובליקה העממית. סין היא גם יעד מרכזי להשקעה מטייוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר. חברות מטייוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת, והייצור בהן מהווה כ-10% מכלל היצוא של סין.

הקשרים הענפים בין טייוואן לסין נולדו מהצימוד של הון וטכנולוגיה מטייוואן עם כוח העבודה הזול בסין. חברות מטייוואן מעדיפות לייצר בסין הודות לשכר העבודה הנמוך שם, והייצור בסין איפשר לטייוואן להתחרות מול תעשיות מתקדמות אחרות כמו יפן ודרום קוריאה.

המכסים שארה"ב מטילה ועלולה עוד להטיל על מוצרים מסין, במיוחד בתחום האלקטרוניקה, מאיימים לשבש לחלוטין את הקשרים שנרקמו בין השתיים ולהביא באופן לא מכוון לא רק יותר עצמאות של טייוואן מול בייג'ינג, אלא גם לחיזוק של מדינות דרום-מזרח אסיה ובמיוחד יריבה אחת של סין באזור - וייטנאם.

דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה

בשביל להבין את ההשלכות הלא צפויות של סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין, צריך קודם לעמוד על הדינמיקה באזור בכל הקשור לקווי ייצור. כבר מספר שנים שחברות ועסקים מוציאים את הייצור שלהם מסין, בגלל עלייה בעלויות העבודה במדינה. דרום-מזרח אסיה הפכה ליעד מועדף לעסקים שחיפשו אלטרנטיבה לסין אך מבלי להוציא את כל קו הייצור שלהם ממזרח אסיה. מדינות דרום-מזרח אסיה עדיין קרובות יחסית ליפן, קוריאה הדרומית וטייוואן ונתיב השינוע של מוצרים לא משתנה בהרבה בהשוואה ליציאה מסין - דרך האוקיינוס השקט אל ארה"ב.

סכסוך הסחר האיץ את התהליך של יציאת חברות מסין ונתן דחיפה לייצור בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בווייטנאם ובקמבודיה. היבוא לארה"ב מקמבודיה עלה בכ-20% בחצי הראשון של 2019, והיבוא מוויטנאם עלה באותה תקופה בכ-36%. חלק מהקפיצה ביבוא נובע מחברות סיניות שמפנות את המוצרים שלהן דרך שתי המדינות במטרה לחמוק ממכסים, אך אין ספק שחברות מעדיפות את דרום-מזרח אסיה כאלטרנטיבה לסין, עם חברות כמו אינטל, גוגל, סמסונג ועוד שמקימות מפעלים במדינות או מעתיקות מפעלים לאזור.

מי שלוקחת חלק אקטיבי בהוצאת חברות מסין ומתן עזרה במיקומן החדש היא ממשלת טייוואן, שתומכת בחברות טאיוואניות המחליטות להחזיר חלק מהייצור המתקדם לאי ולהעביר את שאר הייצור אל דרום-מזרח אסיה. ממשלת טייוואן עוזרת לחברות שלה על ידי ניהול שיחות עם ממשלות זרות בדבר סבסוד, הנחות מס ותמיכה במעבר בתמורה להתמקמות המפעלים אצלן.

מה ממשלת טייוואן מבקשת להרוויח בצעדים האלו? ראשית, היא עוזרת ליצרנים שלה להתמודד עם סכסוך הסחר שפוגע ברווחים שלהם. כל ממשלה תרצה לתמוך בבסיס היצרני שלה בזמן משבר. שנית, ממשלת טייוואן מחזיקה בתפיסה אסטרטגית שרואה חשיבות בקידום והעמקת היחסים בינה ובין דרום-מזרח אסיה, מתוך הכרה בחשיבות הגדלה של האזור כמרכז כלכלי ומרכז ייצור.

טייוואן מבינה שדרום-מזרח אסיה עתיד להיות גוש כלכלי חשוב במזרח אסיה ולכן רוצה להשיג דריסת רגל מוקדמת. שלישית, טייוואן בשנים האחרונות סבלה מלחץ גדל והולך מצד סין הקומוניסטית, שמשתמשת בקשרים הכלכליים בין המדינות בשביל לנסות ולהכריח את טייוואן להתחיל (בעיני בייג'ינג להמשיך) שיחות לאיחודה של טייוואן עם היבשת. יציאת חברות מסין והקטנת הקשרים הכלכליים עמה יעזרו לטייוואן להוריד את הלחץ הסיני ממנה.

לא רק סין על הכוונת האמריקאית

סכסוך הסחר של ארה"ב, עם סין בפרט והעולם בכלל, מתקרב לכמה התפתחויות חשובות שיש לשים לב אליהן בחודשים הקרובים. הראשונה היא העלאת מכס של 15% על סחורה סינית בשווי כ-160 מיליארד דולר המתוכננת ל-15 בדצמבר, מכס שיכלול מוצרי אלקטרוניקה רבים המיובאים מסין כמו מחשבים וטלפונים ניידים. אם המכס יוטל, הוא יאיץ את היציאה של חברות טאיוואניות מסין ועלול להביא ל-2 מיליון מובטלים סינים, בעיקר בענפי ההייטק במדינה.

סכסוך הסחר האמריקאי אינו רק עם סין וגם מדינות-דרום מזרח אסיה כמו וייטנאם, מלזיה וסינגפור נמצאות ברשימת החשודות כעוסקות ב"מדיניות לא הוגנת" שפוגעת בכלכלה האמריקאית. בחודשים הקרובים יש חשיבות לשים לב לאן בדיוק נע הממשל - ניסיון להגיע להבנות חדשות עם מדינות דרום-מזרח אסיה בנוגע לסחר ועזרה ליצרנים אמריקאים להקטין את ההפסדים עקב המעבר מסין, או הטלת מכסים גם עליהן במטרה להביא להסכמי סחר חדשים. לאור ההצלחה האמריקאית עם דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וקנדה אנחנו עלולים לראות את התרחיש האחרון, אך מוקדם מדי לדעת. 

הכותב  הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן 

עוד כתבות

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

הישראליות בוול סטריט / צילום: באדיבות נאייקס, אלן צצקין, נאבן

הישראלית שצנחה במעל 20% בעקבות הדוחות, וזו שהתאוששה מהשפל

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● פלטפורמת בניית האתרים Wix נפלה בכ-24% מאז שפרסמה את דוחותיה, על רקע ירידה שנרשמה בשולי הרווח ● מנגד, נאייקס קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות ● נאבן התאוששה מעט, לאחר שנפלה במעל 40% מאז הנפקתה בחודש שעבר

נשיא ומנכ''ל ICL אלעד אהרונסון בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ICL: כ־400 מיליון איש מקבלים את המזון שלהם בזכות המוצרים שלנו

על רקע שינוי הזיכיון בים המלח, מנכ"ל ונשיא ICL אלעד אהרונסון הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס את פעילות החברה כפתרון לאתגרי ביטחון המזון העולמי ● "ביל גייטס אומר כי בין 40%-50% מתושבי כדור הארץ חבים את היכולת שלהם לחיות לשימוש ההולך וגובר של דשנים"

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

''כסף על הרצפה'' / צילום: Shutterstock

"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

אחרי שלוש שנות בצורת, שוק ההנפקות של ת"א התעורר לחיים עם קרוב ל–20 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ● מה השתנה, האם הגל הנוכחי יהפוך לצונאמי, וגם: למה כולם רוצים להחזיק פתאום בחברת חיתום ● גלובס צולל למהפכה של הבורסה: "לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל יהיו כמה עשרות חברות גדולות שינפיקו"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

מימין: אסף זגריזק, יודפת אפק-ארזי, ינקי קוינט ורועי כחלון בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

רועי כחלון: "עובדים מסביב לשעון על הנפקת התעשייה האווירית"

במסגרת פאנל "תשתיות לישראל" בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנהל רמ"י ינקי קוינט אמר כי "מחירי הדירות יכולים להגיע לרמה שזוג צעיר יוכל לרכוש דירה בעלות סבירה" ● יו"ר נת"ע, יודפת אפק-ארזי: "פרויקט המטרו זה גיים צ'יינג'ר עשורים קדימה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז נפל במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● טאואר צנחה במעל 8%, נייס עלתה בכ-4% ● וול סטריט מסכמת סוף שבוע מטלטל נוסף, ודברים שנשא אחד מבכירי הפד הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב ● מחר, בשוק מצפים לראות הורדת ריבית של בנק ישראל ● וגם: האנליסט שמעריך - "שוק המניות האמריקאי לא יציב"

אלונה בר און בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"

מו"ל גלובס אלונה בר און דיברה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על ימיו הראשונים של העיתון ב-1983 זמן קצר לאחר קריסת הבורסה, על האתגרים במציאות שמשתנה ללא הרף ועל ההתמקדות בסיקור מקצועי ואמין ● "הכלכלה הישראלית חשובה לנו מאוד, וזו גם התמה של גלובס", אמרה

מייקל רפפורט, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

מייקל רפפורט: "ישראל צריכה להיפטר מהמושג הסברה, כי היא לא צריכה להסביר שום דבר"

"נעלבתי מכך ששחקנים לא יכלו לתמוך בישראל בזמן שהיו חטופים בשבי. זו מבוכה", אמר השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס ● בעוד כמעט כל שחקני הוליווד, לרבות היהודים שבהם, נאלמו דום או יצאו כנגד ישראל אחרי ה-7 באוקטובר, רפפורט היה בין אלה שהשמיעו קול צלול וברור בעד ישראל

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

הרכישה הסתבכה: אקסל טוענת לטעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל

לאחר שרכשה את השליטה בחברת התוכנה ב־93 מיליון שקל, טוענת אקסל כי סינאל רשמה בעבר הכנסות יתר של 20 מיליון שקל בשל הפרשה שגויה ● המוכר: "אולי רוצים לשפר תנאי העסקה"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג״ץ ללוין: נמק מדוע לא יבוטל מינוי בן-חמו לחקירת הפצ״רית

השופטים קבעו כי החלטתו של שר המשפטים למנות את השופט המחוזי בדימוס למפקח על החקירה תעוכב עד להחלטה אחרת ● לשכת עוה״ד שעתרה לבג״ץ: המינוי הוא התערבות פוליטית שנועד להדיח את היועמ״שית

פול דונובן / צילום: UBS

מה הקשר בין מחירי הדיור לביטקוין? ההסבר של הכלכלן הבכיר מ-UBS

במהלך יותר מ־30 שנה ב־UBS, פול דונובן, הכלכלן הראשי של חטיבת ניהול ההון הגלובלי בבנק, ראה לא מעט משברים היסטוריים ● בראיון לגלובס הוא מציע לשמור על גישה זהירה בנוגע ל־AI, מעריך שהזהב מיצה את העליות, וגם: הקשר בין הקושי לקנות דירה להשקעה בביטקוין

גדי קוניא ושירה ספיר / צילום: גלובס

מנכ"ל תנובה: "ישראל לא יכולה לוותר על ייצור מוצרי המזון הבסיסיים, בטח לא המפוקחים"

ענף החלב ידע לא מעט סערות בשנתיים האחרונות - החל מהמחסורים בתקופות החגים, דרך העלאות המחירים ועד התוכניות החדשות שהוצגו בשבוע שעבר במשרדי הממשלה ● בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנכ"ל קבוצת תנובה גדי קוניא פתח את הכול והסביר מהן הבעיות השורשיות של הענף ● וגם: האם בקרוב תנובה תצא להנפקה?

נדב חנין, סמנכ''ל שיווק וחדשנות באל על, בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"

נדב חנין, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של אל על, הסביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי מחסור עולמי במטוסים ובמנועים ● על הביקורת שהופנתה נגד החברה במהלך המלחמה: "שעות הטיסה שלנו טובות יותר, הצוותים כחול־לבן - ויש לזה ערך" ● על הקמת בסיס פעילות מקומי לוויזאייר אמר כי כללי הרגולציה השונים יוצרים אי־שוויון

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

דרור בין בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נדרשת עליית מדרגה בהשקעות דיפטק, הן גל הצמיחה הבא של ההייטק בישראל ובעולם"

בהרצאה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כי 2025 רושמת כבר עתה את שיא האקזיטים בישראל בהיקף של 71 מיליארד דולר ● לצד זאת, בין הזהיר מפני הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים וקרא לגוון את ההשקעות בהייטק כך שלא יתמקדו רק בסייבר ובתוכנה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה