גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוק מתחיל להסתכל באופטימיות על היום שאחרי הברקזיט

ההחלטה על היפרדות מהאיחוד האירופי גרמה למשקיעים הגלובליים להקטין את חשיפתם לשוק הבריטי בכ-14 מיליארד ליש"ט ● לאחרונה החלו לבצבץ ניצני אופטימיות זהירה וקולות "שוריים" חלשים בשווקים ● המחנה האופטימי מביט מעבר לאופק ההסכם, והזרקור עובר לאיטו לעיסוק במרוויחים האפשריים

בוריס ג'ונסון ותרזה מי. יש חיים אחרי הברקזיט / צילום: רויטרס, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
בוריס ג'ונסון ותרזה מי. יש חיים אחרי הברקזיט / צילום: רויטרס, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

אין עוררין על כך שהברקזיט הביא עמו קוקטייל מזוקק של אי ודאויות: כלכלית, פיננסית ופוליטית. סיכונים גיאו-פוליטיים הם דרך סלולה לעלייה במפלס התנודתיות, ותנודתיות בתורה היא "סדין אדום" עבור רוב המשקיעים, בעיקר אלו שרואים לטווח הארוך. מאז משאל העם בבריטניה ב-2016, הקטינו המשקיעים הגלובליים את חשיפתם לשוק הבריטי בכ-14 מיליארד ליש"ט ורובם נמצאים היום במשקל "חסר" באפיק המניות. בשלוש וחצי שנים של ציפיות, תהפוכות ומפחי נפש, חרב היציאה הבלתי מסודרת - מה שמכונה "ברקזיט קשה" - עמדה לנגד עיניהם של משקי הבית והעסקים ובשל כך הסנטימנט הכללי נע בין שלילי, לשלילי מאוד. לא בכדי, מרבית התחזיות התמקדו בצד הסיכונים ומעט מאוד ראו בגירושין מהאיחוד האירופי פתח להזדמנויות.

חודש נובמבר הביא עמו ניצני אופטימיות זהירה. באירופה רוצים להאמין כי סיכויי הפרישה ללא הסכם פחתו משמעותית. בריטניה בדרך לבחירות חדשות ועם קצת (או הרבה) מזל מאזן הכוחות בפרלמנט ישתנה לטובת השמרנים ומשם כבר יש סיכוי שההסכם המיוחל יאושר אחר כבוד בפרלמנט. ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, שעמל על העסקה מול האיחוד, סבור ובטוח כי השיג למדינתו את ההסכם "הטוב ביותר שניתן היה לקבל". מפנה חיובי בזירה הפוליטית נתן במה לקולות "שוריים" בשווקים, אם כי הם עדיין מעטים מידי וחלשים מידי.

המחנה האופטימי מתחיל להביט קצת מעבר לאופק של הסכם הברקזיט, יהיה מועדו אשר יהיה, והזרקור עובר לאיטו מעיסוק ב"קורבנות" הברקזיט ל"מרוויחים" ממנו. ברור לכול כי יישום התוכנית לא יהיה מיידי וניתן לסמוך על המעורבים בעסקה כי מהמורות שונות ומשונות עוד יצוצו בהמשך הדרך. עם זאת, השווקים, כידוע, מונעים מציפיות ולכן חשוב להיערך בהתאם גם לתרחיש של שינוי אפשרי לטובה.

כלכלני המכון ללימודים פיסקאליים (IFS) מסדרים את המציאות לארבעה תרחישים אפשריים: "המשך האי ודאות", "ברקזיט רך (הסכם)", "ברקזיט קשה" ו"ללא ברקזיט כלל". הנתונים מראים, כי ברקזיט "מסודר" (עם הסכם) יטיב במיוחד עם ההשקעה הגולמית, "עקב אכילס" של הכלכלה הבריטית היום. גם בבנק המרכזי של אנגליה דואגים להדגיש כי הקיפאון בהשקעות הוא זה שמונע מהכלכלה למצות את פוטנציאל הצמיחה שלה והוא זה שלוחץ את המחירים כלפי מעלה. ענף הרכב, לדוגמה, הקטין את ההשקעות ב-70% במחצית הראשונה של השנה.

הערכות כלכליות לפי תרחישים שונים

מקומי או בינלאומי, גדול או קטן

שוק המניות של בריטניה הפך במרוצת הזמן למד דופק פיננסי של הזירה הפוליטית, כאשר הביצועים היחסיים של מדד פוטסי 100 מול מדד פוטסי 250 משקפים נאמנה את הלך הרוח במעון ראש הממשלה בדאונינג סטריט.

הרכב המדדים בורסת לונדון

סאגת הברקזיט אימנה את המשקיעים לחלק את שוק המניות של בריטניה לשתי קבוצות עיקריות: "המקומיים" ו"היצואנים", תוך נטייה קלה לדיכוטומיה פשטנית. כמחצית מההכנסות של פוטסי 250 מגיעות מהשוק המקומי, לעומת 26% בלבד בפוטסי 100.

מאז 2016, בשווקים ראו את היחלשות הליש"ט כגורם מסייע לרווחיות היצואנים ולא ממש נרתעו מכך, על אף החששות ממכסים שעלולים לבוא מהאיחוד האירופי. מנגד, תעשיות מקומיות, כגון בנקים, נדל"ן, מזון, טקסטיל וטלקום נתפסו כרגישות יותר לעננת הברקזיט - בין אם מדובר בירידה בהשקעות, חולשת הצרכנים או בחששות להאצה באינפלציה.

חתך נוסף לפיו נקבעה "היררכיית הרגישות לברקזיט" הוא גודל החברה. שלל סקרים ועבודות מחקר אקדמיות הראו כי חברות בגודל בינוני וקטן (המהוות יותר מ-95% אחוזים מהכלכלה הבריטית) נפגעו באופן קשה יותר מהאי ודאות ועלולות לסבול יותר מהגדולות מהשלכות הברקזיט. פרופ' רוס בראון מאוניברסיטת סנט אנדרוז הסקוטית ניתח כ-10,000 חברות קטנות-בינוניות ומחקרו העלה כי החשש סביב השלכות הברקזיט פגע בהשקעות בהון, בגישה למקורות המימון, בפיתוח המוצרים החדשים ובתוכניות ההתרחבות של העסקים במדגם. גם מחקרים של איגוד העסקים הקטנים בבריטניה (FSB) הצביעו על קשיי ההסתגלות הרבים שצפויים לעסקים הקטנים בתרחיש של "ברקזיט קשה", זאת בשל דלות המשאבים העומדים לרשותם לעומת העסקים הגדולים.

גודל החברה משפיע

לפי סקר החברות הקטנות והבינוניות שערכה דן אנד ברדסטריט, לברקזיט הייתה השפעה מהותית על פעילותן. כמחצית מהחברות בגודל בינוני נערכות לפגיעה במכירות וכשליש אף שוקלות להעתיק את הפעילות למקום אחר, זאת כדי לשפר את מצבן העסקי.

שילוב של שני הפרמטרים האלו, פיזור גיאוגרפי וגודל החברה, הכתיבו את תהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים בשוק המניות. הם נקטו באסטרטגיה הבאה: בעתות של פסימיות לגבי ההסכם, נרשמה העדפה ברורה של פוטסי 100, מדד המניות הגדולות הנותן ייצוג רב יחסית לחברות בינלאומיות. ניצני אופטימיות, מנגד, הובילו אותם לחיקו של פוטסי 250, מדד של 250 חברות בגודל בינוני, שחלק מהותי מהמכירות שלהן מגיע מהכלכלה המקומית.

התפלגות מכירות לפי איזור גיאוגרפי

הסוכריות הפיסקאליות שבדרך

הבחירות הקרובות עשויות להיגמר בהרחבה פיסקאלית רבתי - הכלכלנים צופים שההוצאה הממשלתית תעלה לרמות שלא נראו מאז שנות ה-60. השמרנים מבטיחים לנצל את הריביות הנמוכות לצורכי "המהפכה בתשתיות" להגדרתם. הליברלים מבקשים להגדיל את ההשקעה הציבורית ב-100 מיליארד ליש"ט והלייבור מתכננים ללוות 250 מיליארד ליש"ט ל-10 השנים הקרובות במטרה להשקיע בתחבורה, באנרגיה ובחינוך. בעוד שמהלכים כאלו אינם נטולי מחיר כלכלי - הם עלולים להוביל לעליית תשואות האג"ח וגידול בנטל החוב - מבחינת השוק המקומי, יש כאן הבטחה לזריקת עידוד ממשלתית שצפויה להטיב עם ענפים מקומיים.

לא מעט דברים יכולים להשתבש בחמשת השבועות לפני הבחירות או בחודשים לאחר מכן, אך נראה כי המשקיעים מודעים לכך ומחירי המניות מגלמים את רוב הסיכונים הפוליטיים. השאלה היא היכן טמונות ההזדמנויות, וקרנות פרייבט אקוויטי היו בין הראשונים שהריחו את הפוטנציאל. המשקיעים פוזלים לענפי הפארמה, הסייבר, התעופה, המדיה והמזון - מאז אמצע יולי לא עובר שבוע בלי הצעת רכש ממשקיע זר. החברות צפויות לשלם למחזיקי המניות בשנה הבאה תשואת דיבידנד של 5%, שיא של 20 השנים האחרונות (לפי נותני חברת FactSet) ואולי חלק מהמשקיעים יראה בכך פיצוי הולם על הסיכון. בין אם תהליך הברקזיט קרוב לסיומו או שצפויה לנו עוד דרך הפכפכה, כדאי לשים את שוק המניות הבריטי תחת מעקב צמוד. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים לעיל. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מדדי FTSE הם קניינו הרוחני של FTSE Russell, לרבות סימני המסחר הרשומים

עוד כתבות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם