גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לעתיד משק החשמל נמצא במצבר של המכונית שלכם

שר האנרגיה שטייניץ הכריז על יעד בצריכת חשמל סולארי: 30% מכלל החשמל ב–2030, לעומת 6.5% כיום • אלא שחשמל סולארי אינו מספק מענה לדרישה הגבוהה בשעות הערב ושימוש בו מצריך גיבוי של אספקה מתחנות כוח מזהמות • הפתרון המתגבש: "שאיבת" החשמל ממצברים של מכוניות חשמליות ● כתבה שנייה בסדרה

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי
יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

חברת החשמל השלישית בגודלה בבריטניה, SSL Energy, פנתה לאחרונה לבעלי רכב חשמליים במדינה בהצעה מפתה: עד 2,000 קוט"ש חשמל בחינם (הצריכה השנתית של משק בית ממוצע בישראל היא 7,500 קוט"ש) תמורת התחייבות מצידם למלא את מצברי הרכב שלהם במשך הלילה. ההתחייבות הזו יכולה לחברה הרבה כסף - במקום להפיק חשמל מתחנות כוח שיופעלו בשעות הערב החברה תוכל לשאוב את החשמל ממצברי המכוניות החשמליות, וכך גם להגדיל את היקף ייצור החשמל הירוק ולחסוך פליטות של גזי חממה ומזהמים.

כך ניתן לפתור בצורה "ירוקה" את הבעיות שמייצרות סוללות הרכב

היוזמה של SSL Energy הוצגה לאחרונה בכנס התאגדות מהנדסי החשמל באילת כדוגמה לגל של יזמות יצירתית המתבססת על רשת החשמל החכמה שכבר פעולת בחלק ממדינות מערב אירופה ושעתידה לקום יום אחד גם בישראל. "הצרכן הביתי הופך להיות שחקן במשק החשמל", אומר ד"ר מרטין דוורט, מנכ"ל חברת הייעוץ ההולנדית DNV-GL, שהציגה בכנס מגוון רעיונות מבוססי רשת חכמה. "הוא יכול להשכיר את המצבר של הרכב שלו, הוא יכול לייצר חשמל על הגג ולמכור אותו ישירות לשכן שלו בעסקאות P2P".

מה הסיכוי שיוזמות כאלה יתממשו בישראל? כלי הרכב החשמליים עדיין לא כאן וכפי שנכתב לאחרונה בסדרה שעסקה בנושא ב"גלובס" - גורמים רבי עוצמה, בין היתר באוצר, עשויים לעכב בשנים את מהפכת הרכב החשמלי, בגלל החשש מאובדן מיליארדים בהכנסות ממסים. אלא שבינתיים במשרד האנרגיה כבר מייעדים לרכב החשמלי תפקיד חשוב במשק החשמל העתידי. על-רקע הצהרת הכוונות של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לבחון את הגדלת היקף צריכת החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת מ-6.5% נכון לסוף 2019 עד ל-30% ב-2030, סבורים המומחים שכלי הרכב החשמליים יוכלו להיות פתרון לאחד החסמים הגדולים ביותר בפני המהפכה הסולארית - בעיית אגירת החשמל.

כשמדברים על אנרגיות מתחדשות בישראל כמקורות לייצור חשמל מדברים למעשה על השמש. בישראל אין מפלי מים שמאפשרים לייצר חשמל הידרו-אלקטרי, התוכניות להפקת חשמל מפסולת עדיין בחיתוליהן והפוטנציאל לייצור חשמל בטורבינות רוח מוגבל מאוד: ראשית כי אין הרבה אזורים שהרוחות בהם חזקות וקבועות מספיק לאורך השנה ושנית בגלל התנגדות משולבת של משרד הביטחון (בגלל חשש להפרעה לטיסות בגובה נמוך) ושל ארגונים סביבתיים (בגלל חשש לפגיעה בציפורים).

בתחום הסולארי לעומת זאת ישראל נהנית ממספר שעות אור גבוה בהרבה מזה של מדינות אירופה, אולם פיתוח החשמל הסולארי בישראל נתקל בשלושה חסמים עיקריים: מחיר, אגירה ושטח.

ההתקדמות הגדולה ביותר נעשתה בתחום המחיר. במשך שנים התנגדו באוצר לקידום חשמל סולארי משום שעלותו הייתה יקרה מדי וחייבה סבסוד של צרכני החשמל. כשחברת EDF-EN, חברה בת של חברת החשמל הלאומית של צרפת, הגיעה לישראל ב-2012, שילמה חברת החשמל 145 אגורות על כל קוט"ש שקנתה מיצרני חשמל סולארי, בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV). לפני חמישה חודשים זכתה EDF-EN במכרז של החשב הכללי באוצר להקמת שדה PV באשלים במחיר של 8.68 אגורות לקוט"ש - מחיר המבטא ירידה של 94% על-פני פחות מעשור. "במכרז היו תמריצים שאפשרו לנו להוזיל את המחיר", אומר מנכ"ל EDF-EN איילון וניש, "אבל גם אם ניקח מחיר של 13 או 15 אגורות לקוט"ש - החשמל הסולארי זול היום יותר משמעותית מהעלות של ייצור חשמל ממקורות אנרגיה אחרים בישראל, שעומדת על 25 אגורות לקוט"ש".

גיבוי - אאוט. אגירה - אין

החסם העיקרי אחרי שנפתרה בעיית המחיר הוא האגירה. "הקושי הגדול באנרגיה סולארית הוא שהיא פעילה לסירוגין", מסבירה ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. מבין מקורות האנרגיה המתחדשת החשמל הסולארי נחשב להכי תנודתי והכי פחות יציב. עננות פתאומית יכולה להוביל לנפילת מתח כמעט מיידית ברשת החשמל. זאת הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה יותר נוצרת לקראת הערב, בעיקר בעונת החורף. צריכת החשמל בבתים מגיעה לשיא בין השעות 19:00 עד 21:00 כשאנשים חוזרים הביתה ומפעילים את מכשירי החשמל בבתיהם - בשעות האלה אין אפשרות להפיק חשמל סולארי. למעשה, כשמחשבים את כמות השעות שהסולארי יודע להפיק במשך השנה מגיעים לממוצע יומי של חמש שעות בלבד בכל יממה.

לדעתה של פרג, "יש גם דרך אחרת להגיע לאיזון המלא בין היצע לביקוש - במקום להגביר עוד ייצור ולהגדיל את ההיצע, אפשר לטפל בצד הביקושים ולהפחית אותם. זה יותר זול ועל פי רוב גם יותר ידידותי לסביבה".

הפתרון המוכר בישראל לאי היציבות של החשמל הסולארי ולשעות הייצור המאוד-מוגבלות שלו עד היום היה גיבוי: חברת החשמל החזיקה תחנות כוח המופעלות בגז טבעי או בסולר המכונות פיקריות (מלשון Peak), שיכולות להיכנס לפעילות בתוך שניות. מדובר למשל בטורבינות שהיו בעבר מנועי מטוסי סילון שעלות ההפעלה שלהן יקרה הרבה יותר מזו של תחנות כוח שמופעלות לאורך כל שעות היממה. הצורך בגיבוי הוביל את מנהלי רשת החשמל למסקנה עגומה: הרחבת השימוש בייצור חשמל סולארי לא חוסך את הצורך בהקמת תחנות כוח רגילות משום שעל כל מגה ואט סולארי נוסף, צריך להוסיף עוד מגה-ואט של גיבוי. הגישה המסורתית הזו קיבלה לאחרונה ביטוי במסמך מדיניות שהציגה רשות החשמל - מסמך המנתח את התועלות הכלכליות מהפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל. "לאור ההיקף הנרחב של מתקני היצור הסולאריים, נכתב במסמך, "היקף ההתנעות של תחנות הכוח הפועלות בגז טבעי צפוי לגדול באופן ניכר והתחנות צפויות לפעול חלק משמעותי מהשעות בעומס חלקי". והמסקנה של מומחי רשות החשמל ברורה: "הגידול באנרגיה המתחדשת איננו חוסך הספק למשק".

מי שחולק על הגישה הזו באופן נחרץ הוא וניש, המנכ"ל של יזמית השדות הסולאריים הצרפתית. "מזעזע אותי לשמוע איך בישראל עדיין מדברים על הצורך בתחנות כוח פיקריות שמופעלות בסולר או במזוט כגיבוי לסולארי", אומר וניש בשיחה עם "גלובס". "לבעיית היציבות של הסולארי והרוח יש היום בעולם פתרונות אחרים". הפתרון הכי מקובל באירופה מבוסס על העובדה שרשתות החשמל של כל המדינות מחוברות זו לזו - כך יכולה מדינה שנוצר אצלה עודף חשמל זמני בעקבות פרץ רוח חזק במיוחד "לדחוף" את העודפים למדינה אחרת שזקוקה להם.

הפתרון הזה איננו ניתן ליישום בישראל, שמוגדרת "אי אנרגטי", אבל הפתרון השני שהולך ונעשה מקובל יותר בעולם דווקא כן רלוונטי. השימוש במצברים ענקיים ככלי להגברת היציבות של הרשת הולך ומתגבר בשנים האחרונות. חברה טסלה של אילון מאסק כבר מספקת חוות מצברים לאזורים שונים בעולם - החוות הוכיחו את עצמן כפתרון אגירה שמאפשר לעבור לייצור חשמל באנרגייה מתחדשת. מחירי המצברים ירדו בשנים האחרונות ב-85% אבל עדיין הם מייקרים את עלות החשמל הסולארי באופן משמעותי. בשנה הקרובה אמורה רשות החשמל לפרסם מכרז ראשון מסוגו למערכות סולאריות היברידיות, המצוידות ביכולת אגירה - וניש מעריך כי למרות העלות הגבוהה יותר לא יהיה צורך לסבסד את המערכות באמצעות התעריף.

בנקודה הזו בדיוק צפויים להיכנס כלי הרכב החשמליים. כיום מצוידים כלי הרכב במצברים בהספק של עד 60 קילו-ואט. מיליון מצברים כאלה יכולים לפחות תיאורטית לפתור את בעיית הגיבוי של הרשת למשך שעות שיא הצריכה בערב: בעלי הרכבים יעמידו את המצברים לשימוש חברת החשמל בשעות הערב תמורת תשלום כמובן ולאחר שזו תרוקן אותם. המודל הזה מחייב להשאיר בשימוש חברת החשמל מספר תחנות כוח מופעלות בגז, לצורך הטענת כלי הרכב במהלך שעות הלילה - אך לצורך כך נדרש היקף קטן בהרבה של יכולת ייצור חשמל בגז, משזה שנדרש לצורך מתן לרשת בשעות השיא של הערב.

כדי שהפתרון הזה - שיאפשר לבעלי הרכב החשמלי ליהנות מחשמל במחיר מופחת כפי שכבר נעשה במערב אירופה - יהיה ישים גם בישראל, צריכות להתחולל כאן שתי מהפכות: הראשונה היא כניסה מסיבית של רכב חשמלי, שתחייב פריסת רשת עמדות טעינה וויתור מצד רשות המסים על חלק מההכנסות האדירות שהיא מפיקה כיום ממיסוי כלי רכב. המהפכה השניה היא הפיכת רשת החשמל מחד-כיוונית לרשת חכמה.

איך נעבור להשתמש בחשמל סולארי

החסם האחרון: מחסור בקרקעות

החיסרון העיקרי השני של החשמל הסולארי הוא כמות השטח שהוא צורך. כלל האצבע אומר שכל מגה-ואט צורך שטח של 10 דונם. נכון להיום כבר מחוברים לרשת 3,300 מגה-ואט של מערכות סולאריות ובשנתיים הקרובות יחוברו עוד 2,500, אבל כדי להגיע ל-30% מצריכת החשמל - יהיה צורך לכ-14 אלף מגה-ואט של מתקנים סולאריים. היקף כזה של מתקנים מחייב מציאת שטחים פנויים בהיקף של כ-100 אלף דונם (מעבר למה שכבר מנוצל). ישראל כבר סובלת ממיעוט שטחים פתוחים ובארגונים הסביבתיים צפויה התנגדות קשה לניצול מסיבי נוסף.

על רקע זה נערכת במשרד האנרגיה וברשות החשמל עבודת מיפוי מדוקדקת של כל השטחים שכבר מנוצלים למטרות שונות (מה שמכונה שטחים מופרים) ושניתן להשתמש בהם גם לצורך התקנת פאנלים סולאריים: גגות פנויים, מאגרי מים, שטחים ריקים במחלפים, מטמנות פסולת, מחצבות, חניונים, מרכזים מסחריים ועוד. ההנחה היא שהתקנת פאנלים במתקנים האלה תהיה כרוכה בלא מעט מאבקים, אבל נכון להיום יש בממשלה כוונה רצינית לנקוט צעדים מנהליים ואפילו לקדם חקיקה כדי לאפשר את השימוש בהם ייצור חשמל סולארי ירוק.

עוד כתבות

המרכז המסחרי של ישפרו במודיעין  / צילום: תמר מצפי

מימוש באופק? נכסים ובניין מבקשת למכור את חברת הנדל"ן המניב ישפרו ב-900 מיליון שקל

הסכום משקף מכפיל של 1.1 על ההון העצמי האמיתי של ישפרו, אבל ייתכן כי בסוף התהליך תסכים נכסים ובניין לסכום נמוך יותר ● בין המתמודדים על רכישת ישפרו: קרן ריט1 וחברת מגה אור, להב אל.אר ותנופורט

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - סופ"ש 17-18 בינואר

בסופ"ש באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

החלטות גירושים / צילום: שאטרסטוק

האם נטילת כדורים פסיכיאטריים יכולה להביא לביטול הסכם גירושים?

אישה שחתמה על הסכם גירושים השולל ממנה את מרבית הרכוש שהיה לה ולבעלה במהלך הנישואים, עתרה לביה"ד הרבני בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה כי חתמה עליו תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ● ביה"ד הרבני הגדול אכן ביטל את ההסכם - אבל מסיבה אחרת לגמרי

 הנשיא והבורסה / איור: גיל ג'יבלי

הנשיא והבורסה: השווקים כבשו שיאים חדשים

טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

שרון שלום / צילום: כדיה לוי

בכיר נוסף במשרד הביטחון מצטרף להנהלת חברת הסייבר ההתקפי NSO

שרון שלום, שהיה ראש המטה של שר הביטחון, יעבור לחברת הסייבר השנויה במחלוקת, שתוכנה שלה שימשה לכאורה לריגול נגד עיתונאים ומתנגדי משטר במשטרים אפלים ● בתחילת החודש נודע כי הצנזורית הראשית מנהלת מגעים להצטרף לחברה, ואף ביקשה להקדים את פרישתה מצה"ל

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

מקדונלד'ס ביטלה הסדרי בלעדיות במרכזים מסחריים והבדיקה של רשות התחרות תיסגר

במסגרת הבדיקה שנערכה התברר לממונה על התחרות, מיכל הלפרין, כי עוד טרם תחילת בדיקתה של רשות התחרות פעלה הרשת לביטול הסכמי הבלעדיות שהיו לה במרכזים מסחריים

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

ח"כ שמולי הודיע על עתירתו לפסילת מפלגתה של אשת רוצח ראש הממשלה

טרימבובלר-עמיר הגישה ביום רביעי האחרון את רשימתה לכנסת ואמרה בפני ועדת הבחירות המרכזית: "אנחנו דורשים משפט חוזר ליגאל עמיר" ● שמולי: "אסור שהכתם הזה ידבק בכותלי הבית, ובכוונתי לעתור לפסילתה כדי להסירו"

דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

מטוס התובלה של אל על  / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על ו-3 חברות תעופה בגין "קרטל המטענים"

עמותת הצלחה טוענת כי תיאום מחירים בין אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס גרמו לנזקים של כ-613 מיליון שקל

גילת לווינים / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לקראת אקזיט של 2 מיליארד שקל? מניית גילת לוויינים זינקה על רקע מגעים לרכישתה

גם מניית מבטח שמיר, בעלת המניות השנייה בגודלה בגילת, זינקה היום בבורסה ● בעלת המניות הגדולה בגילת היא קרן פימי בראשותו של ישי דוידי, המחזיקה ב-34.1% מהון המניות

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

הלחץ מצד אמזון, נייק ואיקאה לא עזר: מושל טנסי יחתום על חוק שמונע זכות אימוץ מלהט"בים

החוק מגן על סוכנויות אימוץ ומעונות שלא מעניקים שירות למשפחות להט"בים ● למרות המחאה, החברות לא הודיעו שהן מתכננות לשנות את פעילותן בטנסי בתגובה להודעת המושל

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המוסדיים אמרו כן ללבייב: הבטיח לעצמו החזקה של 92% לפחות במניות אפי פיתוח

ההיענות הגבוהה תאפשר ללבייב לפעול למחיקת מניות אפי פיתוח, הפועלת בשוק הנדל"ן של מוסקבה, מהמסחר בבורסת לונדון ● לבייב הגיש באוקטובר הצעה במחיר של 30 סנט למניה, ובחודש שעבר שדרג את הצעתו ל-39.4 סנט למניה

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

שר המסחר ההודי: אמזון לא עשתה לנו טובה גדולה בכך שהכריזה על השקעה של מיליארד דולר במדינה

"הם אולי מכניסים מיליארד דולר, אבל אם הם מפסידים כאן בערך מיליארד דולר בשנה, הם למעשה חייבים לממן את ההפסד הזה", אמר שר המסחר ההודי פיוש גויאל ביריד בנושא אבטחה בניו דלהי, "לכן זו לא טובה גדולה כשהם משקיעים בהודו מיליארד דולר"

אתר החרמון / צילום: דביר להר

עם הגשם בא התיאבון: הישראלים למדו לטייל גם כשרטוב וקר - ותיירות החורף בצפון בשיא של עשור

סופי השבוע הגשומים לא רק שאינם מרחיקים את הישראלים מצפון הארץ, אלא אף מסמנים מגמה חדשה המבטאת את הרגלי הנסיעות שהשתנו ● מלונאים: "השמיים נפתחו, ואנשים למדו שמטיילים גם כשיורד גשם" ● אז למה הצימרים לא נהנים מהמצב?

שוחד / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הבעל חתם על הסכם תיווך והאישה לא - מי ישלם למתווך?

בית המשפט פסק כי המתווך יקבל רק כמחצית מהסכום שנקבע, מכיוון שלא החתים את האישה על הסכם התיווך, אלא את הבעל בלבד

נדל"ן מניב / צילום: shutterstock

על רקע הגאות במניות נדל"ן: אזורים ואאורה מפשירות תוכניות להנפקת קרן ריט

אזורים מקדמת הנפקת פעילות השכרת דירות לטווח ארוך, ודיווחה כי חברה בת הגישה טיוטת תשקיף "לצורך הנפקתה לציבור כקרן השקעות במקרקעין" ● אאורה דיווחה כי היא "ממשיכה לפעול להקים קרן להשקעות במקרקעין", לאחר שבשבוע שעבר דיווחה כי "טרם התגבשו התנאים להקמת קרן הריט או למכירת נכסים לקרן"

אבי גבאי \ צילום: איל יצהר

מנהל הטכנולוגיות של סלקום רון שבילי עוזב

שבילי הודיע על עזיבה לתפקיד חדש שטרם פורסם ● אבי גבאי נכנס היום לתפקידו כמנכ"ל סלקום במקומו של ניר שטרן

מטריושקה בסנט פטרסבורג. החלפות בלתי נגמרות בשלטון / צילום: רויטרס, Alexander Demianchuk

דעה - "רוסיה היא חידה עטופה בתעלומה בתוך אניגמה": מה הכוונות האמיתיות של פוטין?

מה הוא רוצה? למה הוא מתכוון? בשביל מה לו? נשיא רוסיה עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אבל למרבה הסקרנות הוא משתדל להיראות כמי שמכבד את שלטון החוק ● רוסיה מוסיפה להתחבט בין לגיטימיות לאפקטיביות ● דעה

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

עיריית גבעתיים / צילום: איל יצהר

ביהמ"ש: עירייה חייבת לפעול בהגינות בהסכמים עם יזמים

עיריית גבעתיים חתמה עם יזם על הסכם שלפיו היא מוותרת על היטל השבחה, ובתמורה היזם יקים פארק בתוכנית הבנייה ● ביהמ"ש קבע כי היא אינה רשאית לעשות זאת, אולם כיוון שההסכם כבר נחתם, והיזם מילא את חלקו - לא ביטל את ההסכם