פרופ' יצחק בין ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
השקעה ממשלתית שנתית של 1-2 מיליארד שקל, מתוך סך כל ההשקעה בתחום בישראל של 10 מיליארד שקל - זה הסכום הדרוש כדי להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית ואחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום. כך צפויה להמליץ הוועדה בראשותם של אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה. הוועדה הוקמה לפי בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
חלקים מטיוטת דוח הוועדה נחשפו בפני "גלובס", וכן הוצגו הבוקר בקצרה במסגרת שבוע הבינה המלאכותית, שמתקיים באוניברסיטת תל אביב בשיתוף רשות החדשנות ואינטל. הוועדה כוללת 15 תתי-ועדות בהשתתפות כ-300 גורמים בכירים מהממשלה, מהצבא, מהאקדמיה ומתעשיית ההייטק, והמלצותיה צפויות להיות מוגשות לממשלה, אם תקום, בינואר 2020.
טכנולוגיות הבינה המלאכותית נחשבות טכנולוגיות מפתח הן במישור הביטחוני והן במישור הכלכלי. בשנתיים האחרונות כבר החלו עשרות מדינות לפעול להתוויית אסטרטגיה לאומית בתחום. סין, למשל, מפעילה תוכנית לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, שיעדה הוא פיתוח תעשיית הליבה בתחום (בניגוד לתעשיות נלוות או משיקות) בהיקף של כ-141 מיליארד דולר עד 2030. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר על הטכנולוגיה - "אומה שתוביל בבינה מלאכותית, תשלוט בעולם".
הציפיות בעולם מהטכנולוגיה ויישומיה מרקיעות שחקים. בחברת הייעוץ מקינזי העריכו באפריל 2018 ש"הערך העסקי" שניתן פוטנציאלית להפיק משימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית נע בין 3.5 ל-5.8 טריליון דולר בשנה. "ערך עסקי" הוא מונח שבו עושות חברות המחקר שימוש, כדי לגלם את מלוא הערך הנוצר מהשימוש בטכנולוגיה, כולל למשל חיסכון בשווי שעות עבודה.
טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם. כך למשל, חברת מובילאיי שנרכשה על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר היא למעשה חברת בינה מלאכותית, מכיוון שהיא פיתחה אלגוריתמים שמאפשרים לרכב אוטונומי להתמודד עם סיטואציות מורכבות. אלגוריתמים כאלו מאומנים באמצעות דאטה שנאסף על סיטואציות אמיתיות, והוא מתפתח ומשתפר ככל שמצטבר עוד דאטה.
טכנולוגיות בינה מלאכותית הן אלה שצפויות לאפשר שימוש בהררי הדאטה שנצברים ולהפוך אותם לידע מעשי שיתרום גם להתייעלות של עסקים, למשל.
ללמוד מההצלחה של תוכנית הסייבר
בן ישראל ומתניה, שהקימו את הוועדות בישראל ביוזמה ממשלתית ובתמיכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמדו בתחילת העשור מאחורי יוזמה דומה לקידום טכנולוגיות סייבר, שמיוחסת לה תרומה גדולה להפיכת ישראל למעצמה בתחום.
מטרת התוכנית הנוכחית היא לשכפל את ההצלחה של תוכנית הסייבר, גם בתחום טכנולוגיות הבינה מלאכותית. אולם, בניגוד לתחום הסייבר, בתחום הבינה המלאכותית ישראל לא התעוררה מספיק מוקדם וכעת קיימת מידה לא מועטה של דחיפות להיכנס למרוץ ביתר שאת.
העלות הצפויה של התוכנית מבוססת על התפיסה שכדי להזניק את ישראל במהירות לעמדת הובלה ולגשר על הפער מול מדינות שכבר החלו לפעול בתחום, נדרשת השקעה ממשלתית ראשונית גבוהה, של כ-10%-20% מסך ההוצאה הממשלתית השנתית על מחקר ופיתוח אזרחי.
בישראל עומדת ההוצאה על מחקר ופיתוח על 4%-4.5% מהתמ"ג, כאשר כ-20% ממנה מופנים למו"פ בתחומים טכנולוגיים. בהנחה שההוצאה השנתית הכוללת במו"פ טכנולוגי היא בסביבות 60 מיליארד שקל בשנה, ומתוכם 10 מיליארד שקל מגיעים מהממשלה, אזי ההשקעה הממשלתית הדרושה לתחום הבינה המלאכותית, על פי התוכנית, צפויה להיות 1-2 מיליארד שקל בשנה. לשם השוואה, בפרויקט הסייבר כולו הושקעו כ-2.5 מיליארד שקל.
על סמך הניסיון בסייבר, בן ישראל צופה שההשקעה הזו צפויה לחזור למשק הישראלי. ההשקעה במו"פ עסקי בתחום הסייבר בישראל עומדת כיום על כ-18% מסך ההשקעה העולמית, ואילו היצוא הישראלי מהווה כבר כ-10% מיצוא הסייבר העולמי. לפיכך, גם אם חלקה של ישראל בשוק הבינה המלאכותית העולמי יעמוד על 1% בלבד - יהיה מדובר בהחזר עצום על ההשקעה.
הקמת רשות מיוחדת ותשתית מחשוב
המלצות הוועדות נוגעות למישורים רבים של הפעילות העסקית והממשלתית, מתוך הבנה שבעתיד לא יהיה תחום שלא יושפע עמוקות ו"ישובש" על ידי טכנולוגיות בינה מלאכותית. אחד התחומים שבהם המליצו בוועדות להתמקד הוא נושא הדיגיטציה של השירותים הממשלתיים - הן במישור שבין משרדי הממשלה לבין עצמם, והן בקשר שלהם עם האזרח.
הוועדות גילו שחלק מהבעיות שבעטיין פרויקטים של ממשל זמין נכשלים - בינה מלאכותית יכולה לפתור. הוועדות ממליצות על פרויקטים לאומיים שעל ישראל לקחת על עצמה ואחד מהם הוא פרויקט לאומי לקיצור תורים במערכת הבריאות.
הוועדה ממליצה על הקמת גוף מתאם ליישום התוכנית, שיפעל במסגרת משרד ראש הממשלה, בדומה למערך הסייבר הלאומי, שפועל כיום תחת משרד ראש הממשלה, והוא תוצר של התוכנית הלאומית לסייבר של בן ישראל ומתניה.
הצורך בגוף מתאם נובע מהמספר הרב של הרשויות שיש להן נגיעה להייטק המקומי - רשות החדשנות, משרד התקשורת, משרד המדע והטכנולוגיה, ישראל דיגיטלית (במסגרת המשרד לשוויון חברתי), הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) וכמובן הגופים הביטחוניים ובראשם המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.
כדי לאפשר את האצת המחקר והפיתוח תידרש ישראל להקים תשתית החישוב המתאימה בתחומי ישראל. על פי המלצות הוועדות, לצורך כך יפורסם מכרז להקמת ענן בינה מלאכותית, בו צפויות להיות מעורבות חברות כמו אמזון, גוגל, אנבידיה ואינטל. גורמים בכירים בתעשייה העריכו לפני כמה חודשים את ההוצאה על תשתית החישוב בלבד, ללא אחסון ותקשורת - בסדר גודל של כחצי מיליארד שקל, לחמש שנים.
תחום הערים החכמות זכה גם הוא לתשומת לב מיוחדת עם הכוונה להמליץ על הגדרתה של עיר בישראל כ"עיר ניסויים" לתחבורה חכמה ורכב אוטונומי - ככל הנראה תל אביב. על פי המלצות הוועדות, יינתן דגש מיוחד על "מרכזי בקרת תנועה מטרופוליניים" ורמזורים חכמים.
הוועדות ממליצות על הקמת 4-6 מרכזי מחקר רלוונטיים באוניברסיטאות שיגדילו את מספר החוקרים בתחום החל מתלמידי תואר ראשון ועד החוקרים המובילים. הוועדות מציעות את "מודל הפרופסור" - כדי להתמודד עם "קטיפת" המומחים על ידי הענקיות. כיום רוב הקניין הרוחני (IP) נמצא בידי החוקרים והוועדות ממליצות לשנות את המצב הזה. המלצות נוספות הן הוספת בחינת בגרות בבינה מלאכותית וחובת קורס בשיטות מחקר באמצעות בינה מלאכותית.
במקביל, הוועדות ממליצות על הגדלת מספר תלמידי המחקר הזרים, כדי להעלות משמעותית את מספר הפרסומים בתחום, שבשנת 2017 הציב את ישראל במקום ה-18 בלבד בשיעור פרסומים לנפש בעולם.
כמו כן מומלץ לבצע רפורמה, שתאפשר לחוקרים בכירים להגדיל משמעותית את נתח הזמן שהם רשאים להקדיש לעבודה בתעשייה, על חשבון האוניברסיטה. צעד זה נועד, בין השאר, לתת מענה לעובדה שלא המוסדות האקדמיים ולא התעשייה המקומית מסוגלים להתחרות במשכורות העתק המוצעות למומחים בתחום על ידי ענקיות הטכנולוגיה.
התחום המבטיח ביותר שבו הוועדות ממליצות לטפח את הבינה המלאכותית הוא החקלאות. לפי טיוטת דוח הוועדות, לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום בזכות הידע שכבר הצטבר בה. הידע הישראלי יוכל לסייע לניצול אופטימלי של משאבי טבע ומזעור נזקים סביבתיים. בכך, נטען, תוכל ישראל להתמודד טוב יוצר עם האתגרים הסביבתיים שנכונו לה ובמקביל לתרום לעולם כולו.
ההתמקדות של המלצות הוועדות בחקלאות בולטת לנוכח המגבלות והקשיים הרגולטוריים הכרוכים בתחום המחקר הרפואי, בין היתר בשל סוגיות פרטיות. העיסוק בחקלאות מוגבל פחות בהיבטים אלה, ולכן יכול להיות כר פורה למחקר, בפרט בתחום מחלות צמחים.
הנחת המוצא היא שככל שיתווספו יכולות בינה מלאכותית, כך תגדל התלות שלנו במחשבים. לכן, המערכות שיפותחו יצטרכו להיות מאוד מאובטחות. בן ישראל מבקש לכנות את המיזם "מערכות נבונות מאובטחות" (Secured Intelligent systems).
לבסוף, הוועדות לא התעלמו גם מנושאי האתיקה. אין המלצות הוועדה אינן מספקות לחוקרים את אמות המידה האתיות עצמן, אבל מעניקות להם "סרגל" שבאמצעותו הם יוכלו לוודא שהם עברו את כל התהליכים המתאימים לשקילת שיקולים אתיים.
ההשקעות הפרטיות זורמות לענף
כבר כיום ישראל היא מובילה עולמית במספר הסטארט-אפים בתחום, עם קרוב ל-400 חברות, המציבות אותה במקום השלישי בעולם אחרי ארה"ב וסין על פי נתוני קרן הון הסיכון ASGARD. על פי נתוני סטארטאפ ניישן סנטרל (SNC), סך הגופים הישראליים כולל מרכזי מחקר המפתחים טכנולוגיות בינה מלאכותית או שעושים בה שימוש מהותי הוערך בסוף השנה שעברה בכ-1,150. סך ההשקעות בחברות בתחום בשנה שעברה היווה כ-37% מההשקעות בהייטק, אף על פי שמספר החברות בתחום היה מוערך ב-17% והגיע לכ-2.25 מיליארד דולר.
בישראל מתקיימת פעילות משמעותית גם מצידן של חברות בינלאומיות. כך למשל, חברת אינטל העולמית מפעילה מישראל מרכז פיתוח לטכנולוגיות בינה מלאכותית, שנועד לשמש אותה לצרכיה הפנימיים. בראש המרכז בראשו עומד איתי יוגב, שהקים את היחידה לפי כעשר שנים וכיום כבר עובדים בה קרוב ל-200 איש, מרביתם מישראל. דוגמה נוספת היא הסטארטאפ הישראלי Walk.me שעושה שימוש בבינה מלאכותית על מנת לייעל את העבודה שמבצעים עובדים בתוכנות הארגוניות במקומות העבודה שלהם.
לאינטל פעילות ענפה בבינה מלאכותית גם בתחום החומרה. היא מפתחת מישראל מאיצי בינה מלאכותית שמשולבים בליבת המעבד ה"רגיל", היא מפתחת מעבדי בינה מלאכותית למרכזי נתונים שבהם משתמשת חברת פייסבוק ולאינטל יש כמובן גם את מובילאיי, שמפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית לרכב האוטונומי.
בישראל פועלים גם כמה סטארטאפים שמפתחים שבבי בינה מלאכותית שמבקשים להתחרות בענקיות הגלובליות כמו היילו ונורובלייד, ועוד המון סטארטאפים שפועלים בתחום. רק ברבעון הראשון של 2019 גייסו סטארטאפים בתחום כ-600 מיליון דולר ב-51 עסקאות, שהיוו למעלה משליש מכלל ההון שגויס באותו רבעון.
ואולם, אף על פי שנתוני ההשקעות מרשימים למדי, השקעות המגזר העסקי בסטארטאפים ובמיזוגים ורכישות אינם חזות הכל. מטרת הוועדות היא לנסח את האופן שבו מערכת החינוך והאקדמיה יספקו את כמות המהנדסים הנדרשת כדי שגם הממשלה, גם הצבא וגם התעשייה יוכלו לקבל את מספר ואיכות העובדים הדרושים להן לא רק כדי להצליח, אלא לשגשג בטווח הארוך.