גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

שיבא משיק מרכז חדשנות דיגיטלית: "נקדם כל פתרון ראוי לבעיות כמו תורים וטעויות"

בית החולים שיבא פתח את מרכז ARC כחלק מרשת בינלאומית שהוא מקים מסביב לעולם ● לסטארט-אפים הוא מציע מימון, מקום לעבוד בו ואפשרות לנסות מוצרים חדשים ● סמנכ"ל רפואה וחדשנות איל צימליכמן: "שותפות היא מילת המפתח. לא כל אחד שומר רק על האינטרסים שלו"

מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי
מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי

בתחילת החודש השיק בית החולים תל השומר את פרויקט החדשנות השאפתני שלו, רשת ARC, ובכך הצטרף לבתי חולים רבים בארץ ובעולם שמקדמים פרויקטים של חדשנות במטרה לשתף פעולה בתחום המידע ובתחומים נוספים עם בתי חולים אחרים, סטארט-אפים וחברות גדולות. הגישה של כל בית חולים לנושא משתנה בהתאם לתפיסת עולמם של מנהליו, אבל המודל של שיבא בולט במיוחד בפתיחות שלו לשיתופי פעולה בינלאומיים.

גישה וידע תמורת תמלוגים

"כשהתחלנו לתכנן את מרכז החדשנות, הבנו כמה דברים", אומר איל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות בבית החולים. "כלומר, אנחנו לא רק מגיבים לצרכים של החברות החיצוניות ולרעיונות שמביאים אלינו הרופאים מתוך המרכז מיוזמתם, אלא מקדמים חדשנות באופן מכוון. כמו כן, הבנו שבתקופה הקרובה הדבר הכי משמעותי הוא לקדם במתכונת הזאת את הבריאות הדיגיטלית.

"החלטנו שבניגוד לתדמית השמרנית שיש לפעמים למערכות בריאות, נקדם באופן מכוון כל פתרון בריאות דיגיטלית שנמצא כראוי, כדי להיות חלק משינוי הרפואה בעשור הקרוב, כדי לפתור בעיות כמו תורים בתוך בתי החולים, המתנה לבדיקות, טעויות, ועוד מגוון של צרכים שאנחנו כמערכת מכירים היטב.

סגן מנהל המרכז לחדשנות בשיבא, איל צימליכמן / צילום: תמר מצפי

"הבנו גם שלא ניצור את השינוי בעצמנו, על ידי צוות פיתוח פנימי. ישנם גורמים מתאימים לכך הרבה יותר, אבל הם חייבים שותפות צמודה איתנו. עד כדי כך צמודה, שרצוי שהם יפעלו ממש מתוך הקמפוס שלנו כדי להגיע למקסימום חשיפה למשאבים שלנו - בעיקר מומחים, מידע ואתר ניסוי".

התוכנית קיבלה את השם ARC, (ראשי תיבות של Accelerate Innovation to Redesign Healthcare and Collaborate With Partners). שותפות היא מילת המפתח, אומר צימליכמן. "כל אחד שומר לא רק על האינטרסים שלו. אנחנו נותנים לסטארט-אפים מה שצריך, וכך הם ייענו לצרכים שלי ושל החולים".

חברות שנבחרו על ידי שיבא או חברות שנולדו בבית החולים יוכלו להתמקם בקמפוס של ARC במקום - שטח של 35 אלף מ"ר הכולל חמישה בניינים (שניים כבר מוכנים לפעולה). "אנחנו חוסכים להם שכירות ב-Wework בתל אביב", אומר צימליכמן, "ומציעים להם לשבת כאן, קרוב לכל מה שהם צריכים".

כבר היום פועלים 20 סטארט-אפים ב-ARC, רובם ממוקמים במתחם, והם יפעלו לצד פרויקטים של חדשנות מטעם בית החולים, או באופן עצמאי או בשיתוף עם חברות בינלאומיות. "אנחנו שומעים מהסטארט-אפים שתהליכי הפיתוח שלהם הואצו משמעותית מאז המעבר. מה שלקח בעבר חודשים רבים, לוקח כעת חודש חודשיים".

בתמורה לגישה לידע ולתשתיות של בית החולים, באמצעות מנגנונים שהוקמו במיוחד ומטרתם לוודא שצוות בית החולים אכן משתף פעולה עם המיזם, מקבל בית החולים תמלוגים ממכירת המוצר. "זה מודל שהסטארט-אפים אוהבים, כי אם הם לא מכרו, הם לא משלמים".

כמו כן, שיבא מטמיעה את המערכות אצלה ראשונה וללא תשלום.

המשרדים של קרן הון הסיכון שהקימה שיבא עם קרן Triventures, שזכתה לא במקרה לשם Triventures ARC, נמצאים גם הם בקמפוס בשיבא. הקרן מקבלת זכות הסתכלות ראשונה על הפרויקטים שמוקמים או נכנסים לרשת. "בכירי הקרן מעורבים עוד לפני שהפרויקטים האלה ממש הופכים לחברות", אומר צימליכמן. כתוצאה מכך, בנוסף לחשיפה לידע של בית החולים, גם הניסיון של הקרן יכול לכוון אותם ליישום הכי אטרקטיבי עבור הטכנולוגיה שלהם".

זה אומר שסטארט־אפ יגיע אליכם בשלב ראשוני ממש?

"יש לנו שני מסלולים: האחד הוא פיתוח בתוך הקמפוס של רעיונות שמגיעים בשלב ראשוני ומקבלים מימון פיתוח מקרן פילנתרופית. הרעיונות מגיעים מבית החולים ומהשותפים שלנו - אוניברסיטת תל אביב, שהיא השותפה האקדמית שלנו, או קופות החולים לאומית ומאוחדת השותפות ב-ARC, כמו גם חיל הרפואה בצה"ל ומשרד הבריאות. במסלול השני, מגיעים אלינו סטארט-אפים בוגרים".

השותפויות שנוצרות הן מקומיות ובינלאומיות, אומר צימליכמן, וזה כבר קורה בפועל. בשבועות האחרונים שמענו מכמה גורמים בינלאומיים משמעותיים, חברות תרופות בינלאומיות ומערכות בריאות, שהם החלו לבחון שיתוף פעולה או שכבר החלו בשיתוף פעולה עם ARC.

"הרשת שיצרנו כוללת גם בתי חולים, כמו בית החולים של אוניברסיטת סטנפורד, מיו קליניק, מאס ג’נרל. יש לנו כ-15 כאלה, וכן חברות תרופות ומכשור רפואי גדולות: בוסטון סיינטיפיק, ג’ונסון אנד ג’ונסון, מרק אסטרהזנקה. אנחנו מחליטים באיזה תחום אנחנו רוצים לשתף פעולה, ועושים סיעור מוחות יחד. למשל, אנחנו מפתחים עם מיו קליניק מוצר קרדיולוגי. שיתוף הפעולה נולד כשרופא שלנו היה בהתמחות אצלם, חשב על הרעיון שם, חזר לכאן ואנחנו זיהינו את המוצר כפרויקט משותף, והוא ייצא לשוק בשנה הבאה. גם חברות הטכנולוגיה הן שותפות ברשת, למשל חברת מיקרוסופט שהיא שותף טכנולוגי מוביל".

במקרה הזה, המוצר הוא מכשיר רפואי קלאסי לניתוחי אבלציה (צריבה) ולא מוצר בריאות דיגיטלית, אך המסלול יכול להיות דומה. לפני הקמת ARC, המוצר היה עובר דרך חברת המסחור של שיבא, וגם כעת זו התוכנית, אלא שחברת המסחור גם הפכה חלק מהרשת ותכלול את השם ARC בשמה.

"שיתוף פעולה נוסף עם בתי החולים הבינלאומיים, הוא הטמעת מוצר שפיתח סטארט-אפ בפרויקט ARC, אחרי שכבר הוטמע בשיבא. בית החולים יכול ליהנות מהניסיון של הצוות הרפואי של שיבא בעבודה על הפרויקט, וגם לפעמים ממענק של רשות החדשנות להטמעה של טכנולוגיית בריאות דיגיטלית ישראלית בבתי חולים.

לדברי צימליכמן, חברות התרופות נותנות למרכז תקציבי מו"פ כדי לפתור בעיות. "למשל, חברה שפיתחה מוצר אולטרסאונד תוך עורקי, IVUS, נתקלה בבעיה שקרדיולוגים לא יודעים לקרוא אולטרסאונד, אין להם ניסיון בזה. אז החברה ביקשה מצוות הבריאות הדיגיטלית שלנו לבנות שכבת ממשק משתמש על גבי האולטרסאונד, שתפענח אותו באופן שבו קרדיולוגים רגילים לראות מידע".

גם הסטארט-אפים מגיעים מכל העולם. "הגיע אלינו סטארט-אפ גרמני, שמכוון בכלל לשוק האמריקאי, אבל המו"פ יושב בשיבא ומעסיק ישראלים. יש לנו עכשיו גם פרויקט איטלקי, שווייצרי ואולי יהיה גם אמריקאי".

"נהיה בית חולים מבוסס מציאות מדומה"

מעבר לקשר עם הסטארט-אפים והחברות, רשת ARC ממלאת תפקיד פעיל בקשר עם משרד הבריאות והאוצר, כדי ליצור תשתית רגולציות חיובית יותר לחברות הבריאות הדיגיטלית - אחת המשימות שנמצאת על סדר היום גם של ארגון חברות הבריאות הדיגיטלית, שאת בכיריהם ראיינו כאן לאחרונה.

"המידע היום לא נמצא בחוץ בצורה שמאפשרת לנצל אותו באופן חיובי. בינתיים, אנחנו בית החולים הראשון שקיבל אישור לעבוד בענן, ואנחנו מנצלים את זה".

אתם מציעים לסטארט־אפים להשתמש בתשתיות בית החולים ולהיעזר בצוות, וגם מציעים להטמיע את כל החידושים. בזמן אמת, האם יש לצוות מספיק זמן וקשב להתייחס לסטארט־אפ, ולארגון באמת ישנה אפשרות להטמיע כל כך הרבה שינויים בבת אחת?

"נושא ההטמעה הוא משמעותי, ואנחנו משקיעים בתכנון שלה המון מאמץ. אנחנו מוודאים לגבי כל מערכת שהיא לא מוסיפה עבודה לאחות אלא מפחיתה אותה; שהיא לא מקבלת החלטה במקום רופא אלא עוזרת לו. אנחנו משתפים את הקלינאים כבר בתחילת הדרך, ובוחרים לכל פיילוט צ’מפיון אחד שמאוד רוצה להטמיע, ומחלקה אחת שהיא יותר פתוחה לכך, אפילו אם זו לא בהכרח הסביבה שתהווה בעתיד את השוק הכי אטרקטיבי לאותו מוצר. אחר כך, כשההצלחות מוכחות, מתרחבים למחלקות אחרות".

מה ייחשב בעיניכם הצלחה של התוכנית?

"אנחנו מודדים כמה כסף הצלחנו לחסוך לבית החולים באמצעות הטמעת הטכנולוגיות וכמה כסף הצלחנו להכניס למערכת דרך השותפויות שלנו".

לדברי צימליכמן, שיבא שותפה גם למגמה של הכנסת טכנולוגיות של מציאות מדומה ורבודה לבית החולים, שכתבנו עליה כאן לאחרונה.

"ב-2020 נהפוך את שיבא לבית חולים מבוסס מציאות מדומה. מוצרים בתחום הזה ישמשו הן לאימון הצוות, הן להעשרת חדר הניתוח בהדמיה ובגישות חדשות למידע, והן ישירות עבור המטופלים, לצורך טיפול בכאב באופן שחוסך בתרופות משככות כאב, טיפול בדיכאון ובחרדה". 

עוד כתבות

כבישים פקוקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

מהפכת התחבורה בשרון: אושר החיבור לכביש 6

המועצה הארצית אישרה להפקדה את תוכנית משרד התחבורה להקמת מחלף אלכסנדר והרחבת כביש 553 ● הפרויקט צפוי לחבר את יישובי השרון לכביש 6, להקל על עומסי התנועה באזור ולשלב נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ומדרכות

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

גילעד אלטשולר עומד לגרום לרשות המסים לחייך. כמה ישלם על העסקה?

בעקבות עסקת הענק לרכישת השליטה בבית ההשקעות אלטשולר שחם ע"י חברת הביטוח ווישור, מומחי מס מעריכים כי המס שתקבל המדינה ינוע בין 190 ל־230 מיליון שקל

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ביל אקמן מהמר על טיפול לונג'ביטי חדשני להצלת הראייה של בתו

מה גרם לנובו נורדיסק לוותר על ה"נורדיסק" בשמה ● פולין ורומניה מסרבות לשלם לפייזר על חיסוני קורונה שהזמינו ● ה־FDA אישר טיפול חדשני לבתו של המיליארדר ביל אקמן ● והחברה הישראלית שפיתחה תחבושת ייחודית מדווחת על הצלחה בניסוי ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון בפסיקה תקדימית שתעלה לקבלנים מיליונים

הרכב של 3 שופטי העליון הפך את הכרעת המחוזי וקבע כי הדירות המוגרלות בפרויקט מחיר למשתכן בבית שמש לא עומדות בתנאים לקבלת פטור מאגרת בנייה ● הפסיקה התקדימית משליכה על שורת תביעות להשבת אגרות בסכום מוערך של מאות מיליוני שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט על רקע חששות מהאטה ב-AI ועלייה במחירי הנפט

הנאסד"ק נחלש בכ-0.6% ● ראשי תעשיית ה-AI תמכו בסוף השבוע בהאטת הפיתוח ועוררו חשש לפגיעה בהשקעות בענף; מניות השבבים נפלו, מניות אבטחת הסייבר זינקו בחדות ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב חצתה לזמן קצר את רף ה-5% ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 106 דולר, לאחר שמתקפת כטב"מים השביתה צינור נפט מרכזי של סעודיה ● אסיה ננעלה בירידות, בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

זיו אתר, מנכ''ל וממייסדי Glass / איור: גיל ג'יבלי

היזם שנולד בעפולה, למד בטכניון ומכר סטארט־אפ ב־300 מיליון דולר ל־OpenAI

זיו אתר, מייסד סטארט־אפ הצילום גלאס, מכר אותו ביותר מ־300 מיליון דולר לענקית הבינה המלאכותית ● היזם, יליד עמק יזרעאל, מתגורר בעמק הסיליקון כבר כעשור ומתרחק מאור הזרקורים ● הוא יפתח מצלמה חדשנית שתשמש את אחד מהמכשירים העתידניים בחברה של סם אלטמן

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

כמה התקדמנו תחת בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר?

מדירוג האשראי ועד לכספים הקואליציוניים: בדקנו את הביצועים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● המאמצים שלו לשמור על מסגרת תקציבית אחראית לנוכח המלחמה הארוכה בתולדות ישראל זכו לשבחים בינלאומיים, אבל זה לא הספיק כדי לפצות על הביקורת על הכספים הפוליטיים ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

יצטרף לאיחוד האירופי? המהלך של ראש ממשלת קנדה נגד טראמפ

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

האזהרות מפני ה־AI מציפות את השאלה הגדולה: מי ישלם את מחיר ההאטה

ראשי חברות הבינה המלאכותית מזהירים מהסיכונים וקוראים לרסן את הפיתוח, אך האטה עלולה לעלות להם בלקוחות, בחוקרים ובמשקיעים ● טראמפ חושש להעניק יתרון לסין, ומבקרי החברות טוענים כי הרגולציה שהן מבקשות עשויה דווקא להגן עליהן מתחרות

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap

סטארט-אפ הצילום של הישראלי זיו אתר נמכר ל-OpenAI ביותר מ-300 מיליון דולר

לפי "וול סטריט ג'ורנל", מפתחת ChatGPT רכשה את Glass Imaging, שהקימו שני יוצאי אפל ומפתחת טכנולוגיית AI לשיפור איכות הצילום בסמארטפונים ● עוד לפי הדיווח, התוכניות לטכנולוגיה הנרכשת עדיין אינן ברורות, אך הרכישה מצטרפת למאמצי OpenAI לפתח מכשירים לצרכנים עם מעצב האייפון ג'וני אייב

עומר אדם בקמפיין אופטיקנה / צילום: צילום מסך

בית המשפט המחוזי הכריע: ורסו תפצה את אופטיקנה ואת עומר אדם ב-800 אלף שקל כל אחד

שיתוף פעולה בין ורסו, עומר אדם ואופטיקנה בסוף העשור הקודם התפתח למחלוקת משפטית סביב זכויות במותג, ייצור ושיווק של קולקציית משקפיים ● ורסו תבעה את אופטיקנה - שהגישה תביעה נגדית - והחברה של עומר אדם תבעה את ורסו גם היא ● בית המשפט קיבל את שלוש התביעות: אופטיקנה תקבל נטו 800 אלף שקל, וחברת עומר אדם תקבל 866 אלף שקל מוורסו ודיוויד עמר

גילעד אטשולר ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב, ערן ירדני

145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה

אחרי שאיבדו שני שלישים משווי השיא ונאלצו לראות את המתחרים חוגגים בראלי חסר תקדים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם החליטו לחתוך עם אקזיט של מיליארד שקל ● מה התוכניות של הרוכשת, מי צריך לאשר את המהלך, ואילו שינויים צפויים לכ־2 מיליון חוסכים ולמאות עובדי אלטשולר שחם

בנק סיטי / צילום: Shutterstock

בעקבות סערת הבטיחות בתחום ה-AI: ענק ההשקעות שמוריד חשיפה לוול סטריט

בנק סיטי הוריד את המלצתו על שוק המניות האמריקאי מ"משקל יתר" ל"נייטרלי", תוך שהוא מצביע על כך שהאטה בפיתוח מודלים של AI עלולה לכווץ את תחזיות הרווחים של החברות בוול סטריט ● ואיך השווקים יגיבו להעלאת ריבית של הפדרל ריזרב?

הסכנה לאנושות מהבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

חוקר נוסף עוזב, הפעם מגוגל דייפמיינד ומזהיר גם הוא: "ל-AI יש פוטנציאל להרוג את כולנו"

בילאל צ'וגטאי, שעבד כחוקר בגוגל דיפמיינד ועסק בין היתר במציאת דרכים להבטיח שמערכות AI יפעלו בהתאם לכוונות בני האדם, פרסם ברשת X כי התפטר והוא מזהיר כי יכולות הבינה המלאכותית מתקדמות מהר יותר מהיכולת לשלוט בהן ● בכך הוא מצטרף לחוקרים נוספים המתריעים מפני סכנה לאנושות וקורא להאט את הפיתוח ולהגביר את השקיפות

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

"לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock

פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, במהלך שעשוי להותיר לעובדים עוד כ־500 שקל בחודש ● אלא שההקלה בטווח הקצר עלולה לעלות ביוקר: קצבת הפנסיה העתידית עשויה להיחתך בכ־2,000 שקל בחודש ● ובזמן שביטוח לאומי מתמודד עם משבר, דווקא החיסכון שנועד להבטיח את ההכנסה בגיל הפרישה עלול להישחק

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

אפסייד של קרוב ל-100%: נקסט ויז'ן עלתה על הרדאר של גופים בינלאומיים

לגלובס נודע כי בית ההשקעות נידהאם החל לסקר את מניית יצרנית המצלמות לרחפנים וקבע לה המלצת קנייה בפרמיה של 22% ● בנידהאם מציינים כי מניית נקסט ויז'ן היא אחת הדרכים המובילות להיחשף לשוק הכטב"מים ה"סופר-מחזורי" ● גם בשירות המידע "מכפיל רווח" עדכנו כי ענק ההשקעות השוויצרי UBS העריך לאחרונה כי היא כמעט תכפיל את ערכה ב-12 החודשים הקרובים

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

זה כבר הפך לתופעה: המנכ"ל השכיר הלך הביתה, הבעלים זז לקדמת הבמה

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך-כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"