בנק לימאט בציריך / צילום: shutterstock
החלו החקירות בעקבות המידע שהועבר לישראל במסגרת חילופי המידע הנרחבים עם מדינות אירופה: רשות המסים עצרה שלושה ישראלים - אהרון וינקלר, שי צור ומאיה בנקוב-צור - בחשד לאי-דיווח על חשבונות בנק בחו"ל ועבירות מס נוספות.
השלושה נעצרו במסגרת שתי חקירות שונות שנוהלו על-ידי יחידת יהלום ופקיד שומה חקירות חיפה והצפון, לאחר ששמם נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתקבלה על-פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות ורשויות מס באירופה בהתאם לנוהל CRS (Common reporting standerd). מדובר במעצרים הראשונים של ישראלים בעקבות תקנות ה-CRS, לאחר שהמידע החל לזרום ביולי השנה אל רשות המסים.
מבקשת המעצר של אהרון וינקלר, בעל מניות ומנכ"ל חברת אוטוורקס בע"מ העוסקת ביבוא חלפים לרכב, עולה כי וינקלר, תושב תל-אביב, הגיש בשנת 2015 בקשה לגילוי מרצון ובה הצהיר על הכנסות מחו"ל, אך בקשתו נדחתה. למרות זאת בחר וינקלר לחתום בשנת 2016 מיוזמתו על הסכם שומות לשנות המס עד שנת 2014, ובהם הצהיר על הכנסותיו הקיימות בחשבונות בנקים בחו"ל. כתנאי להסכם, נקבע כי ממועד החתימה ואילך יצהיר וינקלר על מלוא הכנסותיו לרשות המסים.
שמו של וינקלר הופיע ברשימת ה-CRS הנוגעת לשנים שאחרי חתימת הסכם השומה. בדיקה מעמיקה העלתה כי במהלך שנת 2018 הגיש וינקלר את הדוח הכספי לשנת 2016 ולא הצהיר כי יש לו חשבון בנק בחו"ל ובו מעל 1,850,000 שקל. בנוסף, עלה כי הוא גם לא הגיש את דוחות שהוא חייב בהם לשנים 2017-2018.
עוד עלה בחקירה כי אחותו של וינקלר השתכרה כ-1,380,000 שקל בין השנים 2012-2018, זאת כאשר לא עבדה בפועל בחברה. בעשותו כך הוא נתן לאחותו משכורות כוזבת, דרש הוצאות שכר כוזבות בחברה והקטין את הכנסתה החייבת של החברה, ובכך התחמקה החברה מתשלום מס מצטבר של מאות אלפי שקלים.
וינקלר הובא לדיון בפני השופטת מרב גרינברג בבית משפט השלום בראשון-לציון, ושוחרר לביתו בתנאים מגבילים.
מבקשת המעצר של שי צור ומאיה בנקוב צור, תושבי קיבוץ משמר העמק ששמם הופיע ברשימות ה-CRS, עולה כי השניים מחזיקים במספר חשבונות בנק בנורבגיה בהיקף של כ-2,500,000 שקל. הכסף, נטען, מופקד בבית השקעות ובבנק בנורבגיה ושם נושא רווחים. על-פי החשד, משנת 2013 ועד היום לא דיווחו החשודים על קיומו של חשבון בנק בחו"ל ולא על ההכנסות שנבעו להם מריבית, דיבידנד והכנסות נוספות.
השופט זיו אריאלי מבית משפט השלום בחיפה נעתר לבקשת פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ושחרר את השניים בתנאים מגבילים.
תקנות ה-CRS: מלחמת חורמה במעלימי המס
החקירות נגד שלושת החשודים וחקירות סמויות נוספות המתנהלות בימים אלה נולדו על רקע כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS, אשר במסגרתן מקבלת ישראל מידע פיננסי על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה. זאת, כחלק חילופי המידע הבינלאומיים והמגמה העולמית של השנים האחרונות, שבה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים.
המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה במעלימי המס ובמלביני הון, ולאחר שסימנו את ההון השחור כמטרה, החלו לירות את החיצים ברחבי העולם. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות.
ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה. בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
במהלך 2019 עלתה השקיפות מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות. בראשית השנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) - תקנות ה-CRS, ובכך הצטרפה למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם. תקנות ה-CRS הן השלב השני והאחרון בדרך להטמעה בדין הפנימי הישראלי של ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים שישראל לקחה על עצמה ואימוץ התקן הבינלאומי לחילופי מידע.
תקן CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה כלכלי (OECD) לצורך קיום חילופי מידע אוטומטיים על בסיס שנתי למטרות סיוע הדדי באכיפת מס בין מדינות. לפי תקן CRS, ייאסף מידע על-ידי המוסדות הפיננסיים אודות חשבונות פיננסיים של תושבי מדינה זרה - יחידים וישויות. המידע יועבר לרשות המוסמכת במדינה (בישראל - רשות המסים), לצורך העברתו למדינת המושב של בעל החשבון.
המוסדות הפיננסים שנדרשים להעביר מידע לרשות המסים, כוללים גופים העוסקים בקבלת פיקדונות, בניהול נכסים פיננסיים, בהחזקה של נכסים פיננסים עבור אחרים ובהשקעה בהם - בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד. המידע שנמסר כולל פרטים אודות החשבונות הפיננסיים ואת פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון. המידע מועבר באמצעות מערכת ממוחשבת שאותה פיתחה רשות המסים.
יישום התקנות בישראל נעשה בשני שלבים: ביולי השנה החלה ישראל לקבל מידע מ-53 מדינות שאליהן היא גם מעבירה ידע, ועד ספטמבר 2020 תקבל ישראל מידע מעוד 69 מדינות וגם תעביר להן.
בחודש מאי השנה חשף ב"גלובס" את יריית הפתיחה של הליכי חילופי המידע בעקבות כניסת ה-CRS לתוקף, אז אזרחים רבים בישראל קיבלו מכתבים מבנקים ברחבי העולם, המבקשים לוודא את תושבותם, "רגע לפני שהם מעבירים את המידע הפיננסי שלהם לרשות המסים בישראל". בחודשים האחרונים החלו הגלגלים להסתובב, ועשרות מכתבים שוגרו לישראלים בעלי חשבונות בחו"ל, ולהפך.
בהמשך למידע שהתקבל במוסדות הפיננסים הועבר מידע מלא לרשות המסים הישראלית על הפעילות הפיננסית שלהם, וברשות המסים החלו לבחון מי מהישראלים הללו מדווח כנדרש על-פי חוק בישראל, ומי ניסה להסתיר את כספו. הבירורים הללו הובילו למספר חקירות פליליות שנפתחו נגד ישראלים בחשד להעלמת הכנסות ואי-דיווח לרשות המסים, ובהם גם החקירות נגד שלושת החשודים שנעצרו כעת.
*** חזקת החפות: אהרון וינקלר, שי צור ומאיה בנקוב-צור הם חשודים בלבד בעבירות המיוחסות להן, טרם הורשעו בכל עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.