פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר
כל שמאלני ציוני שבילה כמה ימים בחו"ל חווה לפחות פעם אחת את הרגע שבו הוא נקלע לשיחה עם אירופאי שקרא כמה כתבות על ישראל, מחזיק בסט עובדות ואמונות מופרכות, ותוקף בהאשמות מביכות. כל ישראלי שמצא את עצמו בסיטואציה הזאת וענה לאותו אירופאי, אמר לעצמו אחר-כך "לא להאמין שבארץ אני נחשב שמאלני".
וכפי שמרבית הישראלים האוחזים בדעות שניתן לכנותן שמאל, והיו שמחים מאוד אם כמה וכמה דברים היו משתנים פה, מוצאים את עצמם בוויכוחים כאלה בחו"ל - כך כל אזרח ישראלי שוחר דמוקרטיה מוצא את עצמו, לעתים בעל-כורחו, מגן על פרקליטות המדינה ופרקליטיה השונים בחודשים האחרונים.
בשבע השנים האחרונות בהן אני עובד באגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון, הייתי מעורב ביחד עם חבריי וחברותיי עורכות ועורכי הדין המצוינים של התנועה בעשרות הליכים שתקפו את שיקול-הדעת של פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. היינו שם כשהפרקליטות ניסתה לסכל את מינויה של מאיה פורמן ולכפות על חן קוגל לשנות את תצהירו, רק משום שעדותה של פורמן בפרשת זאדורוב לא התאימה לנרטיב של המדינה; היינו שם כדי לתקוף את ההסדר ההזוי שנחתם עם עו"ד נבות תל-צור בפרשת שיבוש הליכי החקירה והדחתה של שולה זקן; היינו כדי לתקוף את ההסכם המביש והבזוי שנחתם עם ישעיהו פינטו שהשחית מן היסוד את צמרת משטרת ישראל; היינו שם כשהיועמ"ש התמהמה בחקירת פרשת הרפז; והיינו שם כשהוא סירב לחקור את ההדלפות מהקבינט במבצע "צוק איתן"; עמדנו בראש המאבק האזרחי להחלת ביקורת על מייצגי המדינה בערכאות; ונאבקנו במאמצים האדירים שהשקיעה הפרקליטות - בכנסת ובבג"ץ - כדי שלא תחול עליה ביקורת; נלחמנו, ועודנו נלחמים, על-מנת שתוקם ועדת בדיקה שתחקור את פרשת רות דוד; היינו שם בעוד עשרות תיקים אחרים, ונמשיך להיות גם בעתיד.
כבר נרמז לי לא מעט פעמים, ואף נאמר לי פעם אחת מפורשות, שיש אנשים בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים שלא אוהבים אותי באופן אישי, את התנועה שבה אני עובד ואת העתירות שלנו - וזה מחיר שלמדתי לשלם, ואל דאגה - אני ישן טוב בלילה.
ובכל זאת, לאורך 7 שנים ועשרות הליכים משפטיים, מעולם לא חשבתי לרגע אחד שמישהו בפרקליטות פועל ממניעים זדוניים. שיש פה איזו מערכת נסתרת - דיפ סטייט אם תרצו - שמזיזה גלגלים בצורה קונספירטיבית וממניעים פסולים.
עמדתי עשרות פעמים בבג"ץ ותקפתי את שיקול-דעתו של היועמ"ש ושל פרקליט המדינה. ניסיתי להראות באותות ובמופתים כי לא כל השיקולים נשקלו עד תום, וכי באיזון השיקולים השונים נפלו פגמים מהותיים. לעתים הצלחתי לשכנע את בית המשפט, ולעתים פחות, אך לא פעם אחת טענתי כי מאחורי הקלעים פועלים שיקולים זרים, זדוניים, שאינם ממן העניין.
בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות השונות עובדים אנשים ונשים מצוינים. וכמו בכל מקום יש מוכשרים יותר ויש פחות, וכן - במערכת כל-כך גדולה יש גם תפוחים רקובים, ויש לא מעט עניינים שצריך וראוי שייבחנו וייבדקו - ואני אהיה הראשון לתמוך בכך - אבל לא במחיר של הכתמת מערך שלם. זוהי איננה הדרך.
יש פגמים שצריכים להיבדק ולהיבחן, ואני שמח מאוד שבעת האחרונה ציבורים שלמים בישראל החלו להתעניין בנושאים שנתפסו עד כה כ"שמאלניים", כמו זכויות נחקרים ונאשמים, ואני מקווה שאין זה עניין זמני בלבד.
צריך ורצוי לבקר - אך באופן ענייני, ומחובר למציאות. לא כל מכתב אומלל ומיותר של פרקליט המדינה הוא "עדות לקיומו של דיפ סטייט". ובדרך לתיקון הפגמים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, כדמוקרטיה חפצת חיים, להשחיר מערך שלם על שלל עובדיו המסורים, לרמוס את אמון הציבור בו ובהם ולהתעורר בעוד כמה חודשים למציאות שבה הציבור בישראל לא בוטח בעבודת מערך התביעה בישראל. מפה קצרה מאוד הדרך לאנרכיה.
ונחזור לאותו ישראלי בחו"ל - ברור לי שיש במערכת פגמים וחוליים שצריכים תיקון. אבל בעת הזאת בה ניצבים מולנו כוחות חזקים המנסים לשמוט לחלוטין את בסיס הלגיטימיות של אחד ממערכי החוק החשובים במדינת ישראל, כשהם מזינים את הציבור בעובדות מעוותות וב"אמיתות" מצוצות, חובה עלינו - שוחרי הדמוקרטיה - להתייצב כאחד ולהגן על שלטון החוק במדינת ישראל.
הכותב הוא עורך דין, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון