גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא חייבים לבחור בין צמיחה לאי שוויון: מה קורה כשמעמד הביניים מתכווץ

בכנס השנתי של מרכז טאוב הוצגו ההשלכות של התכווצות מעמד הביניים בשנים האחרונות במערב, כולל בישראל - וגם הצעות לשינוי כיוון • האם צריך לבחור בין צמיחה לאי שוויון? לא בהכרח • מה שבטוח, לסגירת פערי התעסוקה של החרדים והערבים תהיה משמעות דרמטית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מעמד הביניים הולך ומתכווץ, בשורת מדינות, כולל ישראל - כך עולה מנתונים שהציגה בשבוע שעבר פרופ' ג'נט גורניק, מנהלת מכון סטון לחקר אי שוויון חברתי כלכלי באוניברסיטת CUNY בניו יורק. גורניק, שהציגה את הנתונים בכנס השנתי של מרכז טאוב בירושלים, מגדירה את בני מעמד הביניים כמי שמרוויח בין חצי לכפליים מהשכר החציוני במשק. לפי הנתונים שלה, אפשר לזהות בשורת כלכלות מתקדמות ירידה בשיעור בני מעמד הביניים ב-30 השנה האחרונות, כולל בין היתר ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, ספרד וגם ישראל.

את מעמד הביניים, אגב, אפשר לעזוב גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה, כלומר לעבור על העשירונים הגבוהים יותר או אל הנמוכים יותר. אבל גורניק מדגישה שהצטמקות מעמד הביניים היא תופעה מדאיגה בכל מקרה. והסיבה, לדבריה, היא שקיטוב גבוה יותר בין העשירונים העליונים לנמוכים, בלי מעמד ביניים חזק באמצע, גורם לשחיקה בתשתית השירותים הציבוריים - מה שפוגע במיוחד בבני מעמד הביניים ובעניים. 

בשיחה עם "גלובס", גורניק מספרת שהיא ערה במיוחד לתופעה הזאת בתור תושבת ניו יורק, עיר שבה יש הרבה שוכרי דירות, ושרבים בה מתבססים על תחבורה ציבורית. כשההוריקן סנדי פגע במנהטן ב-2012, היא נזכרת, "יכולת לראות שבבניינים העשירים היו גנרטורים, יש להם אבטחה פרטית, והם המשיכו בחייהם". תופעה קצת יותר יומיומית היא התדרדרות בתי הספר הציבוריים בעיר, שבעקבותיה אנשים נכנסו לחובות כדי לעבור לפרברים או אל מחוץ לעיר, שם בתי הספר הציבוריים טובים יותר.

נחזור לישראל: מה שגרם להתכווצות מעמד הביניים כאן, כך העיר בכנס פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי, הוא המדיניות ה'אנטי חברתית' שנקטה ממשלת ישראל בשנים 2002-2006, שנות המיתון והרפורמות של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, שבאו בעקבותיו. עוד קודם לכן נפתחה ישראל לעולם, המאבק באינפלציה נחל הצלחה, ושוק ההון נפתח אף הוא. כל אלה צעדים חיוביים, לפי גוטליב, אבל הם לא לוו בצעדים שימתנו את השפעתם על אי השוויון - להפך.

מאז הזינוק באי שוויון של אמצע העשור הקודם, המגמה התהפכה, ואי השוויון בישראל יורד. את מגמת הירידה באי שוויון בישראל אפשר היה לראות בשורת מצגות בכנס, כולל במצגת של פרופ' אבי וייס, שהראה איך אי השוויון בישראל רשם ירידה בולטת בשנים האחרונות, גם בהשוואה בינלאומית - אם כי גם לאחר הירידה הוא נותר גבוה מאוד. גם גורניק העירה שזו תופעה ראויה לציון. אבל לא כולם מתפעלים: לפי גוטליב, צריך לזכור שאי השוויון פשוט עלה ואז ירד (כפי שניתן לראות היטב במדד ג'יני בתרשים).

הגדלת העוגה ולא חלוקת העוגה?

אחת השאלות ששבה וחוזרת בדיונים על אי שוויון, בארץ ובעולם, היא במה צריך להתמקד: בצמיחה או בשוויון? זו אבחנה שחביבה גם על ראש הממשלה נתניהו, שהצהיר בעבר שהוא מעדיף להתמקד בהגדלת העוגה במשק, כלומר בצמיחה, ולא בחלוקת העוגה. אבל אולי כל ההתמקדות בדילמה של צמיחה או אי שוויון היא שגויה: כך טען בכנס פרופ' דיוויד וייל מאוניברסיטת בראון. וייל, שקנה את שמו במחקרים על צמיחה, ובשנים האחרונות מתמקד גם באי השוויון, מסביר שצריך לקחת צעד אחורה, לנסות להבין מהם הגורמים שמשפיעים גם על צמיחה וגם על אי שוויון, והאם אפשר לשנות אותם.

"יש סוגי מדיניות ציבורית שבהם יש טרייד אוף בין צמיחה גבוהה יותר ואי שוויון נמוך יותר", וייל אומר ל"גלובס", ונותן את הדוגמה של מסים גבוהים מאוד, שיכולים לעזור לממן תוכניות רווחה, אבל גם לפגוע בתמריצים לעבוד. מנגד, הוא אומר, יש גם מקרים שבהן אין טרייד אוף, כמו למשל השקעה בחינוך בשכבות הנמוכות, "שהיא יותר ווין-ווין", כהגדרתו. "אם משקיעים בילדים שהפוטנציאל שלהם לא ממומש, זה טוב לצמיחה וגם מוריד את אי השוויון".

מה קרה לפער בין עשירים לעניים

באופן כללי יותר, הוא אומר, בעולם של שינויים טכנולוגיים שמתגמלים את העובדים עם ההכשרה הטובה ביותר, המדיניות הרצויה היא כזאת שמגדילה את מספר העובדים עם ההכשרה הגבוהה, ומקטינה את מספר העובדים עם ההכשרה הנמוכה. כך יעלה השכר של העובדים שיזכו להכשרה טובה יותר, וגם יתמתן המחסור בעובדים בעלי הכשרה, שגרם למשכורות לזנק. אבל גם אחרי כל זה, פרופ' וייל מבהיר שלפחות בארצות הברית, המדיניות שדרושה כרגע היא גם של השקעה בחינוך וגם של מסים שיממנו, בינתיים, מדיניות רווחה נדיבה יותר. הסיבה פשוטה: "לוקח המון זמן להכשיר דור חדש".

הטווח הארוך כיכב גם במצגת של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהציגה מחקר שמתמקד בשילוב ערבים וחרדים בשוק התעסוקה בישראל. המשך המגמות שאנחנו רואים כיום, ואפילו שימור המצב הנוכחי, כך לפי המחקר, יובילו בעשורים הבאים לצמיחה אטית יותר, עד רמה של 2.5% ב-2060. ואילו סגירת פערי התעסוקה והשכר יכול להביא לזינוק קצב הצמיחה ל-3.4%, כלומר להגדיל אותו בכשליש. כל זה בטווח הארוך מאוד, של עשרות שנים. בעשורים הקרובים,

לפי גרינברג, שילוב הערבים קריטי. בטווח הקרוב יותר, שילוב החרדים ישפיע יותר - כי המגזר החרדי עתיד להוות כשליש מהאוכלוסייה. ואחרי כל זה, הזכירה גרינברג, חובה לשלב את האוכלוסיות האלה תוך שמירה על שילוב הנשים בשוק התעסוקה - הן בכל זאת 50% מכוח העבודה. 

חינוך חינם והעלאת שכר המינימום

גורניק, ממכון סטון, גם מנהלת את המרכז האמריקאי של LIS, יוזמה בינלאומית המרכזת מאז שנות ה-80 נתוני אי שוויון בעשרות מדינות. היא מכירה את התחום זה שנים ארוכות, ומספרת ל"גלובס" שהעניין בתחום זינק בשנים האחרונות - אחרי מחאת "אוקיופי וול סטריט", פרסום מחקריו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי, והתווספות מאגרי מידע חדשים על אי שוויון בעולם. אם כי גורניק ממהרת לסייג את דבריה: הציבור הרחב כנראה התעניין תמיד באי שוויון וההתעוררות לנושא הייתה יותר בקרב האליטות. כך או כך, גורניק אומרת, אפשר לזהות היום מעבר להתמקדות בפתרונות. ולדבריה, רוב הפתרונות מוכרים. היא מתחילה לדקלם שורה של פתרונות, מהשקעה בחינוך חינם, דרך העלאת שכר המינימום, ועד למיסוי פרגרסיבי יותר. "המדע די ברור", היא אומרת.

מסר דומה עלה גם מדבריו של גוטליב, שמבקש לשים דגש על נושא העוני: "ישראל יודעת מה לעשות". אחת ההצעות היא להציג מטרה, בדומה ליעד האינפלציה. "מטרה אומרת לך 'אתה לא טוב מספיק, תחשוב על עוד דברים', ואז אתה נהיה יצירתי", הוא מסביר.

עוד כתבות

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

כנפי משק תפורק: ביהמ"ש הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין היתכנות לשיקומה וכי החברה מצויה בחדלות פירעון של ממש ● חובות החברה המגיעים לסכום של כ-50 מיליון שקל בנוסף לחוב כלפי חברת האם משקי הקיבוצים בסכום של כ-42 מיליון אל מול נכסיה של כנפי משק המוערכים בכמיליון שקל בלבד

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

אוהד גולדברג  צילום: יחצ

משריינים חיסונים: מנכ"ל אסטרהזנקה בישראל מגלה מה עמד מאחורי ההסכם עם המדינה

ישראל הייתה אמורה לקבל הקצאה של מנות חיסון דרך מנגנון חלוקה של ארגון הבריאות העולמי וקואליציית החיסונים ● מה גרם לה לבסוף לנהל מו"מ ישירות עם אסטרהזנקה העולמית?

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: יח"צ

עלייה של עשרות אחוזים במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר

מתחילת השנה ועד אוקטובר נרשמו 168 מקרי איום בהתאבדות, לעומת 136 בכל 2019 ● מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ אמר בדיון לציון היום למניעת אובדנות: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים"

מייסדי Logz.io תומר לוי ואסף יגאל  / צילום: Fabiana Kocubey

חברת Logz.io מגייסת 23 מיליון דולר לאיתור תקלות קוד

הסטארט-אפ, שמעסיק כיום 240 עובדים, מפתח פלטפורמה מבוססת קוד פתוח שעוזרת למתכנתים לאתר ולפתור תקלות בקוד ●  הסבב הנוכחי מביא את סך הגיוסים של Logz.io ל-120 מיליון דולר

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הפסד של 118.5 מיליארד דולר ב-2020: זו התחזית הקודרת של יאט"א לענף התעופה

את ההפסדים הצפויים להימשך ב-2021 מעריכים בארגון התעופה העולמי בהיקף של 38.7 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מההערכות הקודמות שפרסם הארגון בחודש יוני ● לפי הערכות הארגון, רק ב-2024 יחזרו המספרים של 2019 בהיבט היקף הנוסעים

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה ירוקה בתל אביב בהובלת הבנקים: ת"א 35 קפץ ב-1.9%

מדד ת"א 125 עלה ב-1.1% ומדד ת"א 90 נוסג ב-0.2%. מדד הבנקים קפץ ב-2.1% ● מניית לאומי קפצה ב-3.2%, מניית הפועלים עלתה ב-2.4% ● חברה לישראל קפצה ב-7%

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

הדאו פרץ את רף 30 אלף הנקודות; טסלה קופצת לשווי של יותר מחצי טריליון דולר

אירופה ננעלה בעליות: מדד דאקס עלה ב-1.3%, פוטסי 100 קפץ ב-1.5% וקאק 40 טיפס ב-1.2% ● הביטקוין משלים זינוק של כ-50% בחודש האחרון ● עליות של 1.4%-1% באירופה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "חשוב מאוד לגלות זהירות. זו תקופת מבחן לשווקים"

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות שמה את עסקת שופרסל-אמיגה על הכוונת

ברשות ביקשו מספקיות מזון גדולות במשק להעביר מידע על השפעות אפשריות של העסקה שבו תרכוש את ענקית הקמעונאות את ספקית המזון אמיגה

עדיאל שמרון / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון: "הדיבורים על מחסור בדירות מוגזמים"

שמרון אמר את הדברים במסגרת כנס פסגת הנדל"ן 2020 ● עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "ההישגים שהיו מנת חלקנו בבלימה של מחירי הדיור הולכים ומתכרסמים"

בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר

לקראת ההצבעה על דירקטוריון ישראכרט: אחרי ארז יוסף, גם שי פלדמן מסיר מועמדות

עתה נותרו שבעה מועמדים על חמישה תפקידי דירקטור רגיל, שמהם ייצא היו"ר הבא של החברה ● ככל הידוע פלדמן צפוי להצטרף בקרוב לדירקטוריון של גוף פיננסי אחר

אלון מאסק, החודש. נשמע אופטימי כהרגלו / צילום: Patrick Pleul, Associated Press

טסלה קופצת לשווי של יותר מחצי טריליון דולר והמנכ"ל אלון מאסק הוכרז כאדם השני העשיר ביותר בעולם

השווי האישי של אלון מאסק, מייסד טסלה וספייס X, טיפס במהלך 2020 ב-100.3 מיליארד דולר ● במקום הראשון ברשימה עומד עדיין מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס ● מניית טסלה מזנקת בוול סטריט ושווי החברה עקף את רף חצי טריליון הדולר

שוברים את שגרת האלימות / צילום: יח"צ

המאבק באלימות נגד נשים: פובליסיס ולקוחותיה משתלטים על ברייק הפרסומות

ביוזמת משרד הפרסום ליאו ברנט מקבוצת פובליסיס, הקבוצה תשתלט מחר על ברייק פרסומות, במהלכו יעלו חלק מהמפרסמים הגדולים שלה קמפיינים המותאמים למסר המלחמה באלימות נגד נשים

פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין"

פרופ' רן בליצר מסביר את ארבע האסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה, ומציג את המלצות הדוח של "קבינט המומחים" לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה

שטרות דולרים / צילום: עינת לברון

לאומי: נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב 3.34 שקלים לדולר

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי: השקל צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקלים עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר

חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai

הלוגיסטיקה, ההסברה וסדרי העדיפויות: כך ייראה מבצע חיסון הקורונה הישראלי

עם הודעתה של אסטרהזנקה על תוצאות הניסוי שלה, שלושה חיסונים מחכים עכשיו לאישור הפצה ● גורמים בתעשיית התרופות ובמערכת הבריאות אומרים שישראל לא ערוכה מספיק למבצע המורכב ● משרד הבריאות: "עושים את כל הפעולות הנחוצות"

רו”ח מיקי בלומנטל / צילום: איל טואג

אי הסדרים בבזק בינלאומי: הדירקטוריון מינה רואה חשבון מבקר

דירקטוריון בזק מינה את רו"ח מיקי בלומנטל כדי שיבצע ביקורת חקירתית בחברה הבת ● בגלובס נחשף לראשונה כי במסגרת הערכות שגרתית לדוחות הרבעוניים נמצא במאזני בזק בינלאומי "חור" של עשרות מיליוני שקלים שהחברה לא יודעת להסביר

סיבים אופטיים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

גוגל מתכננת להניח רשת סיב אופטי שתחבר לראשונה בין סעודיה וישראל

הרשת החדשה תחבר בין המדינות שעדיין מוגדרות כאויבות, ותעקוף את המסלול המצרי לתעבורה אינטרנטית

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בדצמבר יהיו מעל ל-60 טיסות שבועיות לדובאי. האם יש לכך הצדקה?

חברת לואו קוסט מדובאי, לצד ישראייר, ארקיע ואל על יפעילו טיסות ישירות בין תל אביב ודובאי ● האם יהיו מספיק תיירים כדי למלא את כל הטיסות האלו? ●  סמנכ"ל המכירות בישראייר: "מדובר במדינה שעד עכשיו הייתה סגורה לישראלים ויש פה צירוף של הרבה מרכיבים שישקפו ביקוש גבוה"