גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא חייבים לבחור בין צמיחה לאי שוויון: מה קורה כשמעמד הביניים מתכווץ

בכנס השנתי של מרכז טאוב הוצגו ההשלכות של התכווצות מעמד הביניים בשנים האחרונות במערב, כולל בישראל - וגם הצעות לשינוי כיוון • האם צריך לבחור בין צמיחה לאי שוויון? לא בהכרח • מה שבטוח, לסגירת פערי התעסוקה של החרדים והערבים תהיה משמעות דרמטית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מעמד הביניים הולך ומתכווץ, בשורת מדינות, כולל ישראל - כך עולה מנתונים שהציגה בשבוע שעבר פרופ' ג'נט גורניק, מנהלת מכון סטון לחקר אי שוויון חברתי כלכלי באוניברסיטת CUNY בניו יורק. גורניק, שהציגה את הנתונים בכנס השנתי של מרכז טאוב בירושלים, מגדירה את בני מעמד הביניים כמי שמרוויח בין חצי לכפליים מהשכר החציוני במשק. לפי הנתונים שלה, אפשר לזהות בשורת כלכלות מתקדמות ירידה בשיעור בני מעמד הביניים ב-30 השנה האחרונות, כולל בין היתר ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, ספרד וגם ישראל.

את מעמד הביניים, אגב, אפשר לעזוב גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה, כלומר לעבור על העשירונים הגבוהים יותר או אל הנמוכים יותר. אבל גורניק מדגישה שהצטמקות מעמד הביניים היא תופעה מדאיגה בכל מקרה. והסיבה, לדבריה, היא שקיטוב גבוה יותר בין העשירונים העליונים לנמוכים, בלי מעמד ביניים חזק באמצע, גורם לשחיקה בתשתית השירותים הציבוריים - מה שפוגע במיוחד בבני מעמד הביניים ובעניים. 

בשיחה עם "גלובס", גורניק מספרת שהיא ערה במיוחד לתופעה הזאת בתור תושבת ניו יורק, עיר שבה יש הרבה שוכרי דירות, ושרבים בה מתבססים על תחבורה ציבורית. כשההוריקן סנדי פגע במנהטן ב-2012, היא נזכרת, "יכולת לראות שבבניינים העשירים היו גנרטורים, יש להם אבטחה פרטית, והם המשיכו בחייהם". תופעה קצת יותר יומיומית היא התדרדרות בתי הספר הציבוריים בעיר, שבעקבותיה אנשים נכנסו לחובות כדי לעבור לפרברים או אל מחוץ לעיר, שם בתי הספר הציבוריים טובים יותר.

נחזור לישראל: מה שגרם להתכווצות מעמד הביניים כאן, כך העיר בכנס פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי, הוא המדיניות ה'אנטי חברתית' שנקטה ממשלת ישראל בשנים 2002-2006, שנות המיתון והרפורמות של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, שבאו בעקבותיו. עוד קודם לכן נפתחה ישראל לעולם, המאבק באינפלציה נחל הצלחה, ושוק ההון נפתח אף הוא. כל אלה צעדים חיוביים, לפי גוטליב, אבל הם לא לוו בצעדים שימתנו את השפעתם על אי השוויון - להפך.

מאז הזינוק באי שוויון של אמצע העשור הקודם, המגמה התהפכה, ואי השוויון בישראל יורד. את מגמת הירידה באי שוויון בישראל אפשר היה לראות בשורת מצגות בכנס, כולל במצגת של פרופ' אבי וייס, שהראה איך אי השוויון בישראל רשם ירידה בולטת בשנים האחרונות, גם בהשוואה בינלאומית - אם כי גם לאחר הירידה הוא נותר גבוה מאוד. גם גורניק העירה שזו תופעה ראויה לציון. אבל לא כולם מתפעלים: לפי גוטליב, צריך לזכור שאי השוויון פשוט עלה ואז ירד (כפי שניתן לראות היטב במדד ג'יני בתרשים).

הגדלת העוגה ולא חלוקת העוגה?

אחת השאלות ששבה וחוזרת בדיונים על אי שוויון, בארץ ובעולם, היא במה צריך להתמקד: בצמיחה או בשוויון? זו אבחנה שחביבה גם על ראש הממשלה נתניהו, שהצהיר בעבר שהוא מעדיף להתמקד בהגדלת העוגה במשק, כלומר בצמיחה, ולא בחלוקת העוגה. אבל אולי כל ההתמקדות בדילמה של צמיחה או אי שוויון היא שגויה: כך טען בכנס פרופ' דיוויד וייל מאוניברסיטת בראון. וייל, שקנה את שמו במחקרים על צמיחה, ובשנים האחרונות מתמקד גם באי השוויון, מסביר שצריך לקחת צעד אחורה, לנסות להבין מהם הגורמים שמשפיעים גם על צמיחה וגם על אי שוויון, והאם אפשר לשנות אותם.

"יש סוגי מדיניות ציבורית שבהם יש טרייד אוף בין צמיחה גבוהה יותר ואי שוויון נמוך יותר", וייל אומר ל"גלובס", ונותן את הדוגמה של מסים גבוהים מאוד, שיכולים לעזור לממן תוכניות רווחה, אבל גם לפגוע בתמריצים לעבוד. מנגד, הוא אומר, יש גם מקרים שבהן אין טרייד אוף, כמו למשל השקעה בחינוך בשכבות הנמוכות, "שהיא יותר ווין-ווין", כהגדרתו. "אם משקיעים בילדים שהפוטנציאל שלהם לא ממומש, זה טוב לצמיחה וגם מוריד את אי השוויון".

מה קרה לפער בין עשירים לעניים

באופן כללי יותר, הוא אומר, בעולם של שינויים טכנולוגיים שמתגמלים את העובדים עם ההכשרה הטובה ביותר, המדיניות הרצויה היא כזאת שמגדילה את מספר העובדים עם ההכשרה הגבוהה, ומקטינה את מספר העובדים עם ההכשרה הנמוכה. כך יעלה השכר של העובדים שיזכו להכשרה טובה יותר, וגם יתמתן המחסור בעובדים בעלי הכשרה, שגרם למשכורות לזנק. אבל גם אחרי כל זה, פרופ' וייל מבהיר שלפחות בארצות הברית, המדיניות שדרושה כרגע היא גם של השקעה בחינוך וגם של מסים שיממנו, בינתיים, מדיניות רווחה נדיבה יותר. הסיבה פשוטה: "לוקח המון זמן להכשיר דור חדש".

הטווח הארוך כיכב גם במצגת של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהציגה מחקר שמתמקד בשילוב ערבים וחרדים בשוק התעסוקה בישראל. המשך המגמות שאנחנו רואים כיום, ואפילו שימור המצב הנוכחי, כך לפי המחקר, יובילו בעשורים הבאים לצמיחה אטית יותר, עד רמה של 2.5% ב-2060. ואילו סגירת פערי התעסוקה והשכר יכול להביא לזינוק קצב הצמיחה ל-3.4%, כלומר להגדיל אותו בכשליש. כל זה בטווח הארוך מאוד, של עשרות שנים. בעשורים הקרובים,

לפי גרינברג, שילוב הערבים קריטי. בטווח הקרוב יותר, שילוב החרדים ישפיע יותר - כי המגזר החרדי עתיד להוות כשליש מהאוכלוסייה. ואחרי כל זה, הזכירה גרינברג, חובה לשלב את האוכלוסיות האלה תוך שמירה על שילוב הנשים בשוק התעסוקה - הן בכל זאת 50% מכוח העבודה. 

חינוך חינם והעלאת שכר המינימום

גורניק, ממכון סטון, גם מנהלת את המרכז האמריקאי של LIS, יוזמה בינלאומית המרכזת מאז שנות ה-80 נתוני אי שוויון בעשרות מדינות. היא מכירה את התחום זה שנים ארוכות, ומספרת ל"גלובס" שהעניין בתחום זינק בשנים האחרונות - אחרי מחאת "אוקיופי וול סטריט", פרסום מחקריו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי, והתווספות מאגרי מידע חדשים על אי שוויון בעולם. אם כי גורניק ממהרת לסייג את דבריה: הציבור הרחב כנראה התעניין תמיד באי שוויון וההתעוררות לנושא הייתה יותר בקרב האליטות. כך או כך, גורניק אומרת, אפשר לזהות היום מעבר להתמקדות בפתרונות. ולדבריה, רוב הפתרונות מוכרים. היא מתחילה לדקלם שורה של פתרונות, מהשקעה בחינוך חינם, דרך העלאת שכר המינימום, ועד למיסוי פרגרסיבי יותר. "המדע די ברור", היא אומרת.

מסר דומה עלה גם מדבריו של גוטליב, שמבקש לשים דגש על נושא העוני: "ישראל יודעת מה לעשות". אחת ההצעות היא להציג מטרה, בדומה ליעד האינפלציה. "מטרה אומרת לך 'אתה לא טוב מספיק, תחשוב על עוד דברים', ואז אתה נהיה יצירתי", הוא מסביר.

עוד כתבות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"