גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא חייבים לבחור בין צמיחה לאי שוויון: מה קורה כשמעמד הביניים מתכווץ

בכנס השנתי של מרכז טאוב הוצגו ההשלכות של התכווצות מעמד הביניים בשנים האחרונות במערב, כולל בישראל - וגם הצעות לשינוי כיוון • האם צריך לבחור בין צמיחה לאי שוויון? לא בהכרח • מה שבטוח, לסגירת פערי התעסוקה של החרדים והערבים תהיה משמעות דרמטית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מעמד הביניים הולך ומתכווץ, בשורת מדינות, כולל ישראל - כך עולה מנתונים שהציגה בשבוע שעבר פרופ' ג'נט גורניק, מנהלת מכון סטון לחקר אי שוויון חברתי כלכלי באוניברסיטת CUNY בניו יורק. גורניק, שהציגה את הנתונים בכנס השנתי של מרכז טאוב בירושלים, מגדירה את בני מעמד הביניים כמי שמרוויח בין חצי לכפליים מהשכר החציוני במשק. לפי הנתונים שלה, אפשר לזהות בשורת כלכלות מתקדמות ירידה בשיעור בני מעמד הביניים ב-30 השנה האחרונות, כולל בין היתר ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, ספרד וגם ישראל.

את מעמד הביניים, אגב, אפשר לעזוב גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה, כלומר לעבור על העשירונים הגבוהים יותר או אל הנמוכים יותר. אבל גורניק מדגישה שהצטמקות מעמד הביניים היא תופעה מדאיגה בכל מקרה. והסיבה, לדבריה, היא שקיטוב גבוה יותר בין העשירונים העליונים לנמוכים, בלי מעמד ביניים חזק באמצע, גורם לשחיקה בתשתית השירותים הציבוריים - מה שפוגע במיוחד בבני מעמד הביניים ובעניים. 

בשיחה עם "גלובס", גורניק מספרת שהיא ערה במיוחד לתופעה הזאת בתור תושבת ניו יורק, עיר שבה יש הרבה שוכרי דירות, ושרבים בה מתבססים על תחבורה ציבורית. כשההוריקן סנדי פגע במנהטן ב-2012, היא נזכרת, "יכולת לראות שבבניינים העשירים היו גנרטורים, יש להם אבטחה פרטית, והם המשיכו בחייהם". תופעה קצת יותר יומיומית היא התדרדרות בתי הספר הציבוריים בעיר, שבעקבותיה אנשים נכנסו לחובות כדי לעבור לפרברים או אל מחוץ לעיר, שם בתי הספר הציבוריים טובים יותר.

נחזור לישראל: מה שגרם להתכווצות מעמד הביניים כאן, כך העיר בכנס פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי, הוא המדיניות ה'אנטי חברתית' שנקטה ממשלת ישראל בשנים 2002-2006, שנות המיתון והרפורמות של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, שבאו בעקבותיו. עוד קודם לכן נפתחה ישראל לעולם, המאבק באינפלציה נחל הצלחה, ושוק ההון נפתח אף הוא. כל אלה צעדים חיוביים, לפי גוטליב, אבל הם לא לוו בצעדים שימתנו את השפעתם על אי השוויון - להפך.

מאז הזינוק באי שוויון של אמצע העשור הקודם, המגמה התהפכה, ואי השוויון בישראל יורד. את מגמת הירידה באי שוויון בישראל אפשר היה לראות בשורת מצגות בכנס, כולל במצגת של פרופ' אבי וייס, שהראה איך אי השוויון בישראל רשם ירידה בולטת בשנים האחרונות, גם בהשוואה בינלאומית - אם כי גם לאחר הירידה הוא נותר גבוה מאוד. גם גורניק העירה שזו תופעה ראויה לציון. אבל לא כולם מתפעלים: לפי גוטליב, צריך לזכור שאי השוויון פשוט עלה ואז ירד (כפי שניתן לראות היטב במדד ג'יני בתרשים).

הגדלת העוגה ולא חלוקת העוגה?

אחת השאלות ששבה וחוזרת בדיונים על אי שוויון, בארץ ובעולם, היא במה צריך להתמקד: בצמיחה או בשוויון? זו אבחנה שחביבה גם על ראש הממשלה נתניהו, שהצהיר בעבר שהוא מעדיף להתמקד בהגדלת העוגה במשק, כלומר בצמיחה, ולא בחלוקת העוגה. אבל אולי כל ההתמקדות בדילמה של צמיחה או אי שוויון היא שגויה: כך טען בכנס פרופ' דיוויד וייל מאוניברסיטת בראון. וייל, שקנה את שמו במחקרים על צמיחה, ובשנים האחרונות מתמקד גם באי השוויון, מסביר שצריך לקחת צעד אחורה, לנסות להבין מהם הגורמים שמשפיעים גם על צמיחה וגם על אי שוויון, והאם אפשר לשנות אותם.

"יש סוגי מדיניות ציבורית שבהם יש טרייד אוף בין צמיחה גבוהה יותר ואי שוויון נמוך יותר", וייל אומר ל"גלובס", ונותן את הדוגמה של מסים גבוהים מאוד, שיכולים לעזור לממן תוכניות רווחה, אבל גם לפגוע בתמריצים לעבוד. מנגד, הוא אומר, יש גם מקרים שבהן אין טרייד אוף, כמו למשל השקעה בחינוך בשכבות הנמוכות, "שהיא יותר ווין-ווין", כהגדרתו. "אם משקיעים בילדים שהפוטנציאל שלהם לא ממומש, זה טוב לצמיחה וגם מוריד את אי השוויון".

מה קרה לפער בין עשירים לעניים

באופן כללי יותר, הוא אומר, בעולם של שינויים טכנולוגיים שמתגמלים את העובדים עם ההכשרה הטובה ביותר, המדיניות הרצויה היא כזאת שמגדילה את מספר העובדים עם ההכשרה הגבוהה, ומקטינה את מספר העובדים עם ההכשרה הנמוכה. כך יעלה השכר של העובדים שיזכו להכשרה טובה יותר, וגם יתמתן המחסור בעובדים בעלי הכשרה, שגרם למשכורות לזנק. אבל גם אחרי כל זה, פרופ' וייל מבהיר שלפחות בארצות הברית, המדיניות שדרושה כרגע היא גם של השקעה בחינוך וגם של מסים שיממנו, בינתיים, מדיניות רווחה נדיבה יותר. הסיבה פשוטה: "לוקח המון זמן להכשיר דור חדש".

הטווח הארוך כיכב גם במצגת של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהציגה מחקר שמתמקד בשילוב ערבים וחרדים בשוק התעסוקה בישראל. המשך המגמות שאנחנו רואים כיום, ואפילו שימור המצב הנוכחי, כך לפי המחקר, יובילו בעשורים הבאים לצמיחה אטית יותר, עד רמה של 2.5% ב-2060. ואילו סגירת פערי התעסוקה והשכר יכול להביא לזינוק קצב הצמיחה ל-3.4%, כלומר להגדיל אותו בכשליש. כל זה בטווח הארוך מאוד, של עשרות שנים. בעשורים הקרובים,

לפי גרינברג, שילוב הערבים קריטי. בטווח הקרוב יותר, שילוב החרדים ישפיע יותר - כי המגזר החרדי עתיד להוות כשליש מהאוכלוסייה. ואחרי כל זה, הזכירה גרינברג, חובה לשלב את האוכלוסיות האלה תוך שמירה על שילוב הנשים בשוק התעסוקה - הן בכל זאת 50% מכוח העבודה. 

חינוך חינם והעלאת שכר המינימום

גורניק, ממכון סטון, גם מנהלת את המרכז האמריקאי של LIS, יוזמה בינלאומית המרכזת מאז שנות ה-80 נתוני אי שוויון בעשרות מדינות. היא מכירה את התחום זה שנים ארוכות, ומספרת ל"גלובס" שהעניין בתחום זינק בשנים האחרונות - אחרי מחאת "אוקיופי וול סטריט", פרסום מחקריו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי, והתווספות מאגרי מידע חדשים על אי שוויון בעולם. אם כי גורניק ממהרת לסייג את דבריה: הציבור הרחב כנראה התעניין תמיד באי שוויון וההתעוררות לנושא הייתה יותר בקרב האליטות. כך או כך, גורניק אומרת, אפשר לזהות היום מעבר להתמקדות בפתרונות. ולדבריה, רוב הפתרונות מוכרים. היא מתחילה לדקלם שורה של פתרונות, מהשקעה בחינוך חינם, דרך העלאת שכר המינימום, ועד למיסוי פרגרסיבי יותר. "המדע די ברור", היא אומרת.

מסר דומה עלה גם מדבריו של גוטליב, שמבקש לשים דגש על נושא העוני: "ישראל יודעת מה לעשות". אחת ההצעות היא להציג מטרה, בדומה ליעד האינפלציה. "מטרה אומרת לך 'אתה לא טוב מספיק, תחשוב על עוד דברים', ואז אתה נהיה יצירתי", הוא מסביר.

עוד כתבות

מנכ"ל אפל, טים קוק  / צילום: Hahn Lionel/ABACA, רויטרס

פרשנות - דוחות אפל מספקים תזכורת: הדבר שענקית הטכנולוגיה הכי טובה בו - ייצור מכשירים

אייפון 11 והאוזניות החדשות סידרו לאפל רבעון מצוין, אך מה עם המעבר למודל העסקי החדש? ● ההכנסות משירותים איכזבו ואולי הגיע הזמן לתהות לגבי שווי החברה

ארנון בר דוד. יו"ש ראש ההסתדרות / צילום: כדיה לוי

"המצב בנמל אשדוד יותר מסובך, אבל יש התקדמות לקראת הסכם עם העובדים"

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מדבר על ההסכמים בנמלים ("חשוב לא להגיע למצב שבו הנמלים החדשים יתחילו לפעול, מבלי שנגיע להסדר עם הישנים"), דוחה את הביקורת על ההסדר הנדיב שמעניק לכל עובד פיצוי ממוצע של 2.7 מיליון שקל, ומסמן את היעד הבא

תצוגת אופנה של ויקטוריה'ס סיקרט / צילום: Lionel Hahn, רויטרס

מנכ"ל ויקטוריה'ס סיקרט בדיונים על פרישה ומכירת המותג

לסלי וקסנר, המיליארדר בן ה-82 העומד בראש ענקית ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ס סיקרט, מחפש אסטרטגיות אלטרנטיביות לניהול המותג שנקלע בשנים האחרונות לקשיים

עובדי שדה התעופה עובדים עם מסיכות מחשש להתפשטות נגיף הקורונה / צילום: רויטרס

חברות בינלאומיות: מוקדם מדי לקבוע מה יהיו ההשלכות הפיננסיות של הקורונה

אתסי שת, מנהל בשירות המשקיעים מודי'ס: החשש מהידבקות יכול לדכא את הביקוש הצרכני ולהשפיע על תיירות, נסיעות, מסחר ושירותים במדינות הנגועות

יצחק לביא שי לביא וגלעד אלגור / צילומים: אתר החברה

שוק המימון החוץ בנקאי רותח, שווי החברות בשיא ואורשי מקדמת הנפקת מניות ראשונה לציבור

שווייה של אורשי, אשר לה תיק אשראי של יותר מ-300 מיליון שקל, מוערך לצורך גיוס עתידי ב-300-250 מיליון שקל ● גם חברת מלרן, המתמקדת במתן אשראי לעסקים במגזר הערבי, בוחנת הנפקה ראשונית של מניות

קורקינט

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

ארנון בר–דוד/ צילום: תמר מצפי

"לא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות במשמרת שלי"

באוצר שוקלים לצמצם באופן חלקי את הטבת המס על קרנות ההשתלמות ● יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מבטיח שכל הרעה בתנאי החיסכון בקרנות תהיה חציית קו אדום מבחינת ההסתדרות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל סלקום אבי גבאי משנה מדיניות: ביטל עתירה שתוכננה נגד משרד התקשורת

סלקום, גולן טלקום ואקספון תכננו להגיש עתירה נגד משרד התקשורת בשל אפליה שנקט בחובת הפריסה האוניברסלית החלה עליהן לעומת בזק - אולם מנכ"ל סלקום אבי גבאי הסיר את העתירה מעל סדר היום

עמוס לוזון / צילום:איל יצהר

עוד חברת מימון חוץ-בנקאי בדרך לבורסה: אובליגו רוכשת את השלד עתיר המזומנים לוזון נדל"ן

בעלי אובליגו - טוני אלישע, ז'אק אמויאל וצבי איציק - מכרו בעבר לעמוס לוזון את השליטה בחברה שאותה הם רוכשים כעת ● סוכם כי התמורה עבור המניות הנרכשות תעמוד על 42.51 מיליון שקל לפחות, והחברה תהפוך חזרה לשלד בורסאי עתיר מזומנים

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

טבע קיבלה אישור ה-FDA למזרק האוטומטי של תרופת המיגרנה שלה

התרופה עצמה אושרה לשיווק בארה"ב לפני כשנה וחצי, וכעת טבע תוכל לשווק אותה יחד עם המזרק האוטומטי, שצפוי להיות זמין למטופלים החל מסוף הרבעון הנוכחי או תחילת הרבעון הבא ● בשלב זה מחיר המזרק עדיין לא נקבע, והחברה לא מספקת הערכות בדבר השפעת האישור על מכירות התרופה

המגדל המתוכנן בקריית עתידים / צילום: משה צור אדריכלים

העתיד של קריית עתידים: יוצאת מהקמפוס, רוצה להיות עיר

תוכנית האב לקריית עתידים, שנחשפת כאן לראשונה, מגלה את החזון: מגדל חדש, הרחבה של הבניינים הקיימים, בית חולים פרטי, תאטרון וחזיתות מסחריות ● מנכ"ל המתחם שגיא ניב: "אחרי תשע שעות במזגן, אנשים רוצים להסתובב"

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

מנדלבליט: "יש לדחות את בקשת החסינות של חיים כץ"

היועץ המשפטי לממשלה מסר ליו"ר ועדת הכנסת כי הוא לדעתו יש לדחות את הבקשה מאחר ש"לא מתקיימת לגבי ח"כ כץ אף אחת מארבע העילות המפורטות בחוק חסינות חברי הכנסת"

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

זינוק של מעל 30% בהידבקויות בקורונה ביום בסין, שיעור המוות נמוך

מספר מקרי ההידבקות עלה בכמעט 1,500 איש ואישה מיום שלישי, גידול של מעל 30% ביממה ● מיום ראשון עד יום שני מספר המקרים שאובחנו בוודאות בסין זינק ב-65%

רזי ברקאי / צילום: תמר מצפי, גלובס

ההגנה של רזי ברקאי: "המידע שנאגר בטלפונים של אפי נוה שייך לציבור"

בכתב ההגנה לתביעה שהגיש יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ברקאי מעלה טענה לפיה החומרים מתוך הטלפון של נוה אינם שלו אלא של נחלת הכלל, ולכן אין מניעה לעיין בו ולפרסמו ברבים

ג'ורדנה קאטלר באירוע פייסבוק / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: מדיניות הבחירות של פייסבוק - מינימום התערבות, מקסימום השפעה

בפייסבוק סירבו להצטרף לטוויטר וליוטיוב במלחמתן בפייק ניוז, בנימוק של חופש ביטוי ופרסום נגיש לכולם ● ההחלטה דווקא הפכה את הרשת החברתית לשחקן פוליטי עוצמתי, ולא פלא שהילרי קלינטון כינתה את מארק צוקרברג בסוף השבוע "אוטוריטרי וטראמפיאני"

קריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: רויטרס, RALPH ORLOWSKI

הבנק המרכזי האירופי סולל את הדרך למיזוגי בנקים

על רקע הקושי הגובר של מגזר הבנקאות בגוש האירו לייצר רווחים, מסתמנת באחרונה הקלה בדרישות הפיקוח מצד ECB על מיזוגים בין בנקים ● התשואה על ההון של הבנקים האירופיים היא בממוצע כ-6% - כמעט חצי מזו של המתחרים מארה"ב

הבניין הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בתל אביב; גילת צנחה 6%; פרטנר וסלקום זינקו ב-4.6%

חברת הלוויינים נמכרת לקומטק מארה"ב ב-577 מיליון דולר ● בעלי הוט הגישו הצעה לרכישת פרטנר, בדרך למיזוג משמעותי ראשון בשוק הסלולר ● אלקטרה צריכה המחזיקה בגולן טלקום נסקה ב-8%

מפעל המלט

גיבורה טרגית? גם המלט נפגעה מווירוס קורונה: נאלצת להאריך את השבתת המפעל בסין

הארכת ההשבתה באה בעקבות החלטת הממשל בסין להאריך את חופשת החגים המקומית באזור התפשטות הווירוס ● המלט: "השפעת ההשבתה כתוצאה מהחופשה אינה מהותית לחברה" ● חברת התעשייה כפרית פרסמה הודעה דומה

גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל / צילום: איל יצהר

על רקע זינוק המניה: איתמר מדיקל מגייסת 30 מיליון דולר בהנפקה בנאסד"ק

מניית חברת המכשור הרפואי, שנרשמה לבורסה האמריקאית במרץ 2019, עלתה מאז ב-23%, ובשלושת החודשים האחרונים זינקה ב-70% ● ההנפקה עשויה להגדיל את מספר המשקיעים האמריקאים במניה

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

"ממשלת מעבר של שנה וחצי הורגת את הרשויות המקומיות"

מהלכים בין הטיפות: ראשי הרשויות מתמודדים עם תקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת ● ראש עיריית ערד: "כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות בזמן החגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב לא יתעניין בביבי או בגנץ - הם יבואו אליי"