בנק UBS שווייץ / צילום: רויטרס
אבי שלנגר, תושב חוץ, נחשד על-ידי רשות המסים באי-דיווח על הכנסות משכר דירה בשנים 2005-2014 בסך של כ-3.8 מיליון שקל. החשדות נגדו נסגרו לאחר ששילם כופר מס בסך של 570 אלף שקל למדינה. גם סנדרה ומייקל קהן, תושבי חוץ שנחשדו באי-דיווח על הכנסות משכר דירה בסך של כ-1.1 מיליון שקל ובסיוע לאחרים להתחמק ממס בגין הכנסות משכר דירה בסך של כ-3 מיליון שקל במשך כשלוש שנים, סיימו את התיק בתשלום כופר בסך 465 אלף שקל.
אל תושבי החוץ שמרוויחים מהשכרת דירות בישראל אך לא מדווחים על ההכנסה לרשות המסים, הצטרף גם שארל מיימוני, תושב חו"ל, שנחשד בהשמטת הכנסות מהשכרות דירות ונכסים בסך של כ-2 מיליון שקל, במשך כשש שנים. למרות שנקבע כי אין לו הכנסה חייבת בישראל (סכום השכירות החודשי היה נמוך מדרישות רף המס), הוא שילם כופר בסך 50 אלף שקל בגין אי-הדיווח.
ציפורה מורבאי, תושבת צפון הארץ, נחשדה אף היא בהעלמת הכנסות מהשכרת דירות ונכסים בשנים 2008-2013 בסך כולל של 240 אלף שקל (שכר דירה) וכ-700 אלף שקל (הכנסות מהשכרה עסקית), ושילמה כופר כולל בסך של 246 אלף שקל. אהרון טבדיש, שכיר ממרכז הארץ, נחשד באי-דיווח על הכנסות משכר דירה בשנים 2010-2016 בסך של כ-436 אלף שקל, ושילם כופר בסך 66 אלף שקל.
גם טל ומירב רובינשטיין, שכירים מהמרכז, שנחשדו באי-דיווח על הכנסות משכר דירה בשנים 2008-2014 בסך של כ-526 אלף שקל, שילמו כופר בסך של 50 אלף שקל, וגם זלמן מלניק מהצפון, שנחשד באי-דיווח על הכנסות משכר דירה בסך של כ-1.25 מיליון שקל, שילם כופר בסך של 188 אלף שקל וסגר את החקירה הפלילית נגדו; כך גם שמואל בקר, שכיר מירושלים שסגר חשדות להעלמת הכנסות משכירות בסך של כ-724 אלף שקל, בכופר בהיקף כ-108 אלף שקל.
כל אלה ועוד עשרות משכירי דירות אחרים "מככבים" בדוח החלטות ועדות הכופר של רשות המסים לשנת 2017 המתפרסם היום (ד'). 49 החלטות מתוך 283 החלטות ועדות הכופר לשנת 2017 (כמעט 20%) עסקו בחשד להשמטת הכנסות משכר דירה. מתוך 114 תיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין שנידונו בוועדה, 42% תיקים היו בחשד להשמטת הכנסות משכר דירה.
זוהי השנה השנייה שבה "מככבים" בדוח החלטות ועדות הכופר מעלימי המס מהשכרת דירות. גם בשנת 2016 הם היו כוכבי "דוח הכופר", ולא בכדי. מדובר בתוצאות המאבק שהכריזה רשות המסים, בראשותו של מנהל הרשות לשעבר משה אשר, נגד מעלימי המס בשוק הנדל"ן, ובפרט המשקיעים בשוק הדיור.
במסגרת המאבק, בין היתר, שיגרה רשות המסים עשרות אלפי מכתבי דרישת מידע לבעלי דירות בישראל במטרה לברר האם הם מעלימים מס מדמי שכירות בגין דירותיהם, ובהמשך לכך, במהלך החודשים הראשונים של שנת 2015 וראשית 2016, נרשם גל מעצרים של עשרות משכירי דירות שאינם מדווחים על הכנסותיהם לרשות המסים.
קובץ החלטות ועדת הכופר חושף את זירת של העלמת ההכנסות בתחום השכרת הדירות, שהשחקנים בה הם לא אוליגרכים, טייקונים, אלא הציבור בכללותו, השכירים, העצמאים "הקטנים", משקיעים מחו"ל, האזרחים "הנורמטיביים" - אלה שהעלמות המס שלהם מתחילות בכמה מאות אלפי שקלים ומגיעות לכמה מיליונים בודדים. לכן, לא מפתיע למצוא אותם בדוח הכופר, ולא יושבים על ספסל נאשמים ומנהלים משפטים ארוכים. במקרים אלה הגיעו ברשות המסים למסקנה כי העלות של הליך פלילי ממושך עולה על התועלת.
הכופר הגבוה: 2.15 מיליון שקל
הכופר הגבוה ביותר שהוטל באותה שנה, בסך של כ-2.15 מיליון שקל, הוטל על חברה ובעליה מאזור המרכז העוסקים ביבוא טלפונים סלולריים. מהדוח עולה כי נועם סלע וחברת רמיניקום בע"מ מאזור המרכז, המייבאים טלפונים סלולריים, נחשדו בהגשת הצהרה כוזבת למכס בשנת 2014, על-מנת להתחמק מתשלום מס בסכום של כ-2.15 מיליון שקל.
בין משלמי הכופר ב-2017 היה גם שאול מזרחי וחברת בארבי בית ליוצרי מוזיקה בע"מ - המפעילה את מועדון "הבארבי" המפורסם בתל-אביב - שנחשדו בהעלמת עסקאות וניכוי מס תשומות שלא כדין בין השנים 2005-2009, בסכום של 590 אלף שקל - עבירות על חוק מע"מ. על מזרחי והחברה בבעלותו הושת כופר כולל בסך 177,000 שקל.
לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין; וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה. סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.
לצורך קביעת סכום הכופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.
קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2017 כולל 114 תיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-169 החלטות בתיקי מכס ומע"מ. בין ההחלטות בקובץ - שמונה תיקים של אי-דיווח על חשבונות בבנק UBS בשווייץ. "פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מצרו של רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי. הוא נעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד.
בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם. הפרשה הולידה שלל כתבי אישום, אשר חלקם מתנהלים כיום בבתי המשפט (בהם כתב אישום נגד בעלי "קליניקה און" לשעבר).
הפרופסור שהעלים הכנסות בחו"ל
חלק מהתיקים, כאמור, הסתיימו בתשלום כופר בשנת 2017, כאשר במרביתם הסכומים שהועלמו בבנק השווייצרי נעים בין 100 אלף שקל לכמיליון שקל. ביניהם: נאוה שאנן מאזור הצפון, שנחשדה באי-דיווח על חשבון בנק ב-UBS והכנסות פסיביות שצמחו בו בשנים 2013-2006 בסך כולל של כ-457 אלף שקל, ושילמה כופר בסך של 150 אלף שקל; בטי תלמי, גמלאית מחיפה, שנחשדה באי-דיווח על חשבון בנק (UBS) והכנסות פאסיביות בסכום שאינו ידוע, וכן השמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2012-2010 בסכום כולל של כ-140 אלף שקל, ושילמה כופר בסך של 100 אלף שקל; ואלברט נחום, גמלאי מהמרכז, שנחשד באי-דיווח ללא הצדק סביר של חשבון בנק (UBS) והכנסות פסיביות בשנים 2012-2013 בסכום של של כ-950 אלף שקל, ושילם כופר בסך של 140 אלף שקל.
קובץ החלטות הכופר המתפרסם היום כולל גם 17 תיקים של העלמת עסקאות בתחום הבניין והקבלנות; 11 תיקים של שימוש בחשבוניות פיקטיביות; וכן החלטת כופר בעניינו של עופרי פינס, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, שנחשד באי-דיווח על הכנסות בחו"ל בשנים 2016 עד 2019, בסך של כ-224 אלף שקל. הוא שילם כופר בסך 70 אלף שקל.