בהלת הקניות באינטרנט / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חודש נובמבר הפך בשנים האחרונות לחודש הקניות האולטימטיבי, כאשר ההערכות מדברות על כ-28 מיליארד שקל שהישראלים יוציאו באתרי האינטרנט החודש בלבד. מבחינתנו מדובר בהזדמנות לקנות בזול, ואנחנו ממהרים לקפוץ עליה. כך, עם יד קלה על המקלדת, אנחנו רוכשים עוד ועוד, בלי לעצור לחשוב על המשמעות החברתית ועל המחיר הסביבתי שאנחנו משלמים.
הפיתוי אדיר, וגם כשאין צורך אנחנו קונים, "שיהיה", "כי כדאי", "כי זה לא מתקלקל", אפילו שסטטיסטית אנחנו משתמשים רק ב-20% מהבגדים בארון שלנו. כשאנחנו לוחצים על אישור הרכישה לעשר חולצות במבצע, רובנו לא מודעים לעובדה שעבור טי-שירט אחת בלבד נדרשים כ-2,500 ליטר של מים, שהם שווי-ערך לכ-2.5 שנות שתייה של אדם בחברה המערבית.
בישראל רבת המעורבות האזרחית, הבעיה איננה חוסר עניין בנושאים חברתיים וסביבתיים. בשנים האחרונות קמות קבוצות רבות, רובן ברשתות החברתיות, שמתעסקות ומציפות בעיות בתחומים שונים. כך למשל, הורים שיוצאים נגד השימוש בפלסטיק ובחד-פעמי, פורומים שמקדמים עיסוק באופנה בת-קיימא, קבוצות שמתעסקות בכלכלה מעגלית (מניעת בזבוז על-ידי ניצול חוזר) ואי-פסולת, קבוצות שמאגדות תלונות על זכויות עובדים, על היעדר נגישות לאנשים עם מוגבלות וכדומה. כל קבוצה שמה את הזרקור על נושא שונה, אבל המשותף לכולן הוא המיקוד בשאלה איך אפשר לחולל שינוי.
התשובה שהייתה רווחת בעבר - הפניית האחריות לזירה הפוליטית - היום כבר איננה מספקת. פעם הרגשנו שנצא ידי חובה בכך שנלך לקלפי, נבחר במי שמתחייב לקדם דברים שחשובים לנו, ובכך עשינו את שלנו. בעידן הנוכחי אנשים מחפשים השפעה ישירה. לנו יש כוח, גישה למידע, התאגדות קלה ברשת והכי חשוב: נכונות לקבל אחריות.
כאן נדרשת הבשורה. אנחנו מבקרים ב"קלפי הצרכנית" כמעט מדי יום ובוחרים היכן להוציא את הכסף שלנו. היכולת הגדולה להשפיע באמת ולקדם ערכים שחשובים לנו מצויה דווקא בהתנהלות היום-יומית הצרכנית שלנו, בדברים שכולנו עושים ממילא: קונים אוכל לבית, רוכשים בגדים, יוצאים לבילוי.
תחשבו איזו השפעה אדירה יכולה להיות ל"תנועה אזרחית צרכנית" שמעדיפה באופן אקטיבי, באמצעות הארנק, עסקים שעושים מאמץ אמיתי לצמצם שימוש בחד-פעמי, להתייעל אנרגטית, לצמצם אובדן מזון ראוי למאכל, להיות נגישים ומותאמים בשירות לאנשים עם מוגבלות, להעסיק אנשים שמודרים מהתעסוקה, לצמצם פערי שכר ולהגביר מעורבות של בתי עסק בקהילה. תנועה שלא רק מביעה מחאה על מחיר הקוטג', אלא מעודדת קניות דווקא במקומות שעושים מאמץ גם למען החברה והסביבה. אם יש עסקים שמקדמים ערכים שחשובים לי, אני אעדיף להוציא את כספי אצלם.
רכישה כזו אינה חייבת להיות בהכרח יקרה יותר. אפשר לקנות מעט וטוב. למשל, התייעלות סביבתית של עסקים היא לרוב גם כלכלית יותר לעסק עצמו בטווח הארוך, ולכן אינה מחייבת ייקור מוצרים.
תנועה צרכנית מונעת ערכים חייבת פלטפורמה מעשית. מעבר להסכמה ולהזדהות עם הרעיון, צריך כלים פרקטיים לפעולה ממשית. בימים אלה מושקת לראשונה בארץ תנועה ציבורית לקידום צרכנות חברתית-סביבתית, וניתן למצוא במאגר העסקים שלה עסקים מקומיים שכבר עושים טוב לחברה, לסביבה ולקהילה.
לכן, החודש (נובמבר) לפני שנלחץ על אישורי הרכישה ברשת, השאלה שנצטרך לשאול את עצמנו היא לא אם יש לנו היכולת הכלכלית לרכוש כל מוצר שמציעים לנו. דווקא רכישות מדויקות יותר, אקולוגיות, מחוברות ערכים, בעסקים מקומיים, יגרמו לנו להרגיש טוב זמן רב יותר מאשר "הקנייה המהירה", שנשכחת שעה אחרי. מעבר לתרבות צריכה מדויקת, אקולוגית, ששמה דגש על ערכים שאשמח לקדם בעזרת השופינג שלי, שמפרידה בין השאלה מה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו למה שצריכים באמת, תרבות כזו תוביל גם לסיפוק אישי וגם להשפעה חברתית-סביבתית מיטיבה.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת 2 B-FRIENDLY לקידום צרכנות חברתית-סביבתית