ח"כ דוד ביטן, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
בראיון שהעניק מכנס החירום של הליכוד בראשית השבוע, מחה ח"כ דוד ביטן על כוונת כחול לבן להקים ממשלה בלי מפלגתו. "כחול לבן קיבלו 33 מנדטים", הזכיר לו המראיין יעקב איילון, "זכותם להקים איזו ממשלה שנראית להם אם יש לה מספיק אצבעות". ביטן התקומם: "זה ניצול מצב! זה שהם קיבלו 33 נובע מזה שהם זכו במנדט נוסף בהסכם עודפים, ואנחנו הפסדנו מנדט בהסכם עודפים. זה הכול. אין הבדלים גדולים בינינו".
הטענה של ביטן, כמדומה, היא זו: מספר המצביעים לליכוד ולכחול לבן היה כמעט זהה, רק שלליכוד לא היה מזל. כל אחת חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת; כחול לבן קיבלה את המנדט העודף, אבל הליכוד, נעבעך, "הפסידה" אותו לטובת שותפתה להסכם. האם זה מה שקרה?
נתחיל בתזכורת קצרצרה על מנגנון הסכמי העודפים, אתגר סבוך לכל מי שמבקש להסביר את שיטת הבחירות בישראל. חלוקת המושבים בכנסת, בשיטה הידועה כ"חוק בדר-עופר", נעשית בשני שלבים: (א) מחשבים כמה קולות עולה מנדט, ומחלקים את המושבים למפלגות לפי מספר המנדטים השלמים שהן יכולות "לקנות". כעת נשארו למפלגות "עודפי קולות" שלא מספיקים למנדט, ובכנסת נותרו כמה כיסאות לחלוקה. (ב) עורכים בין המפלגות "מכרז" על הכיסאות האלה (לפרטים על השיטה הסבוכה, גגלו "באתם, הצבעתם ולא השפעתם").
כאן נכנסים לתמונה הסכמי עודפים: שתי מפלגות שחתמו מראש על הסכם משפרות את סיכוייהן במכרז, אבל אם זכו, רק אחת נהנית מהמושב הנוסף, וחברתה נשארת בידיים ריקות. ההכרעה נופלת לעתים על חודם של קולות ספורים.
מה קרה בספטמבר? לכחול לבן היה הסכם עודפים עם ישראל ביתנו, ולליכוד - עם ימינה. יומיים אחרי סגירת הקלפיות הצטיירה התמונה הבאה: לכחול לבן היו 32 מנדטים שלמים, ועוד מנדט עודף שקיבלה עם ישראל ביתנו, והתגלגל לידיה. לליכוד היו 31 מנדטים שלמים, והצמד ליכוד-ימינה לא קיבל שום מנדט עודף. התוצאות הסופיות היטיבו יותר עם הליכוד: היא וימינה קיבלו בכל זאת מנדט עודף (שהוקצה קודם לחרדיות), והליכוד זכתה בו.
יתרון המנדט של כחול לבן דווקא משקף היטב את מספר המצביעים שלה: בעוד שמחיר מנדט שלם ("מודד") היה 35,917 קולות, כחול לבן קיבלה 37,597 קולות יותר מהליכוד.
■ בשורה התחתונה: דברי ביטן לא נכונים ברובם. כחול לבן אכן קיבלה 32 מנדטים שלמים ועוד מנדט בשל הסכם עודפים עם ישראל ביתנו. אבל הליכוד קיבלה רק 31 מנדטים שלמים, ועוד מנדט בשל הסכם עודפים עם ימינה.
● תחקיר: ארן רונדל