הריון / צילום: שאטרסטוק
לרשימה הארוכה של אזרחי ישראל הפסולים מלהינשא כחוק בארצם, מצטרפת כעת קבוצת אוכלוסייה חדשה: ילדים שנולדו מתרומת ביצית. בפסק דין חדש שניתן בבית הדין הרבני האזורי בבאר-שבע נקבעה הלכה מחמירה, לפיה לא ניתן לאשר נישואים בישראל לילדים שנולדו מתרומת ביצית, מחמת חוסר היכולת לערוך בירור יהדות מקיף לתורמת הביצית האנונימית.
מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת, מאחר שרבות מהנשים שהרו מתרומת הביצית "היהודיה" הן דתיות או שומרות מסורת, אשר דאגו שתורמת הביצית תוכר כיהודיה באישור המדינה כדי למנוע מכשול, וכעת מתברר להן כי מבחינת בית הדין הרבני, אישור המדינה אינו שווה את הנייר עליו נכתב.
יצוין כי גם עבור הורים חילוניים מדובר בגזירה קשה, שכן כידוע אין אפשרות אחרת לנישואים מוכרים בישראל עבור יהודים, למעט דרך הממסד הרבני.
חוק תרומת ביציות נחקק לפני קרוב לעשור, ושאלת דתו של התינוק שייוולד זכתה בו להתייחסות מפורשת. כבר באותה עת הייתה מודעות למחלוקת סביב השאלה מי תיחשב לאם האמיתית של הילד שייוולד: האישה שתרמה את הביצית, כלומר אמו הגנטית - או האם שנשאה את ההריון, ילדה את הילד והיא גם זו שמגדלת אותו.
מבחינת חוקי המדינה, האם היא היולדת, אך מבחינה הלכתית הפוסקים נחלקו ביניהם, יש שקבעו כך, ויש שקבעו ההפך. מאחר שהמחלוקת ההלכתית לא הוכרעה, ביקש המחוקק לכסות את כל האפשרויות, וקבע כי הרופא האחראי צריך לקבל אישור ממאגר המידע הארצי, שתורמת הביצית היא בת דתה של האם הנתרמת. ומהיכן מגיע המידע אודות דתן של התורמת והנתרמת? מלשכת רישום האוכלוסין כמובן.
דומה כי עד עתה בתי הדין הרבניים לא הוטרדו מהנושא. כך למשל בשנת 2015 נעשתה פנייה של אם, אשר בתה נולדה מתרומת ביצית מגויה, לאותו בית הדין הרבני בבאר-שבע, בבקשה לקבוע כי הילדה יהודיה וכשרה להינשא בישראל. בפסק דינו בית הדין הרבני העלה את המחלוקת בין הפוסקים סביב השאלה מי מהאמהות קובעת את דת הילוד, וליתר ביטחון קבע כי יסתפק בביצוע טבילה לשם יהדות לצורך מתן האישור להינשא.
כעת נעשתה פנייה דומה של אם אחרת, אשר הרתה בהליך שבוצע בישראל - אך הפעם מביצית של אישה יהודיה. בפסק דינו החדש קבע בית הדין הרבני כי לא יינתן אישור ליהדותו של הילד, אם לא יתאפשר לו לערוך בירור יהדות לתורמת הביצית.
וכיצד מציע בית הדין הרבני לערוך בירור יהדות לאישה שאנונימיותה הובטחה בחוק? ראשית פסק בית הדין הרבני כי האנונימיות אינה חלה כלפי בית הדין הרבני, ונתונות לו הזכויות החוקיות לברר את זהות התורמת.
בית הדין אף הציע פתרון נוסף: אם קיימת התנגדות לחשיפת זהות התורמת, תטרח התורמת בעצמה לפנות לבית הדין הרבני ותתנדב לערוך בירור יהדות במסווה, לכאורה עבור עצמה. את האישור על יהדותה תעביר למשרד הבריאות, והוא יעביר אותו לבית הדין הרבני, תוך שמירה על חיסיון זהות התורמת.
מדובר בפתרון אבסורדי, שהיתכנותו אינה ריאלית, ואין ספק שאף יוריד עוד יותר את המוטיבציה, הנמוכה ממילא, של נשים לתרום ביציות.
נשאלת השאלה, אם לטענת בית הדין הרבני מדובר ברשלנות של המדינה, אשר הטעתה נשים להרות מתרומת ביצית יהודיה לכאורה, רק כדי לגלות לאחר הלידה שלא מכירים ביהדות הילדים - היכן היו מוסדות הרבנות בעשור האחרון מאז נחקק החוק והוקם מאגר המידע? קיים חשש גדול שאם פסק הדין לא ישונה במהרה על-ידי ערכאה גבוהה יותר, המדינה עלולה למצוא עצמה מתגוננת מול גל של תביעות רשלנות בנושא זה.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il