גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותדרור פויר

לא צריך להתרגש מכל הנתניהו והגנץ והליברמן האלה

הימים ימי חוסר אמון - אנשים לא מאמינים לפוליטיקאים, לבנקאים, לשוטרים, לגנרלים, לשופטים, לפרקליטים ולעיתונאים ● אז נכון שעכשיו קצת קשה, ילדים, אבל ככה זה תמיד בימים הראשונים של הטלת הספק

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום
דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

א. והימים ימי חוסר אמון. נדמה שזה פחות או יותר הנושא היחיד בישראל של שלהי העשור השני של האלף השלישי שרובנו יכולים להסכים עליו, כלומר להתווכח על אודותיו בלהט. לציבור אין אמון במוסדות המדינה, במערכת המשפט, במשטרה, בממשלה, בבנקים, בצבא, בתקשורת כמובן, באפשרות לתקן את העולם, בטוב שבאדם, זה בזה. אנשים, לפחות הפסימיים שבהם, איבדו אפילו את האמון במחר - מבחינתם, אנחנו כבר בשלבי סוף העולם עם משבר האקלים וכל זה, נותר רק להתווכח כמה זמן נשאר - כמעט כלום או רק טיפה. האם זה הרגע האחרון או שכבר מאוחר מדי. בעיניי, זה חוסר האמון המדכא מכולם, שהרי מה נותר אם לא מחר? אם אין מחר, היום לעולם לא יהפוך לאתמול. כל החלומות והתקוות והשאיפות שעוד נותרו לי מונחות שם, באחד מהמָחָרים האלה, בתוך מחסן שאני לא יודע איפה הוא ועוד לא מצאתי את המפתח אליו.

כמובן שלאף אחד אין ולו טיפ-טיפת אמון בסקרים - מלבד בסקרים שמודדים חוסר אמון. אלה, דווקא אלה, זוכים לאמון רחב בצורה מפתיעה. "יש חוסר אמון בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב", הגדיר את זה נחמד פרופ' יוג'ין קנדל במסגרת הגיליון המיוחד שהוציא "גלובס" בנושא. הציבור, כמובן, עוד פחות גרוע מראשי המפלגות שלו. אלה לא יאמינו האחד לברכת הבוקר טוב של השני. עצוב לי עליהם, לא ברור אם נולדו בלי מרכיב האמון בנשמה או שזה פשוט הלך ונשחק על רצפת מסדרונות השלטון עד שכל מה שנותר בנקודה שבה שכן פעם אמון תמים של ילד, זה רק גוש מחוספס וקשה בצבע לא ברור וריח לא נעים.

סתם, לא עצוב לי עליהם.

ב. אחת מתכונות היסוד של אותו אמון אבוד, כמו גם אחת התוצאות העיקריות שלו, זו היציבות, או הרצף. אלה היין והיאנג של הדבר. היציבות והרצף מייצרים את האמון - גם מחר תזרח השמש והתפוחים יפלו מהעצים לאדמה ולא יעופו השמימה. הרי אם הבנתי נכון, אין לנו שום דרך מדעית לדעת בצורה ברורה לחלוטין במיליון אחוז שהגרביטציה תהיה אותה גרביטציה גם מחר ולא תשתנה או תחדל כמו כל הדברים האחרים ביקום פחות או יותר. אנחנו פשוט נותנים אמון בכוח. האמון מייצר בתורו את היציבות ואת הרצף ומאפשר את ההתקדמות האנושית.

הנמשל ברור, אני חושב. 'סתכלו על הניסיונות העקרים, ובעיקר המשעממים, להקים ממשלה (כמה זמן זה כבר נמשך, אגב, כי מרגיש שעברו יובלות): ברמות כאלה של חוסר אמון בין הצדדים הפוליטיים לבין עצמם ובין הציבור לבינם - לא תיתכן שום יציבות ולא ייכון שום רצף. אין סיכוי. לא לפני הבחירות הבאות ולא אחריהן, לא באחדות ולא במיעוט. כשהמילים האלה נכתבות (ברשותכם, בואו נהנה יחד מרגע נדיר של ארס-פואטיקה ואינטרוספקציה: אני אוהב לכתוב את המילים האלה, "כשהמילים האלה נכתבות" - בעיניי זה ניסיון נאצל ואבוד מראש ללכוד את הרגע בכנפיו, להחזיק את הרוח באגרוף. הרי עוד לא סיימת לכתוב את המילים "כשהמילים האלה נכתבות", והמשפט כבר שקרי לחלוטין, כי המילים כבר נכתבו, הרגע התעופף, אי אפשר להחזיק את הרוח באגרוף) יש לגנץ עוד יממה של ניסיונות. ככל הנראה, הוא כבר נכשל כשהמילים האלה נקראות (הו, יהירות אינסופית - מנין לי לדעת מתי נקראות המילים, אם בכלל?), אבל גם אם הצליח - אני לא רואה הרבה סיכוי שהצליח ליצור מבנה יציב שיאפשר סוג של רצף. נתניהו, לעומתו, אומנם מצליח כבר שנים לייצר רצף - שלו בראשות הממשלה - אבל זה הדבר היחיד. בחזית האמון והיציבות לא הולך לו מי-יודע-מה טוב. אף שכמו שכתב עמית סגל לאחרונה, "כל עוד השיח הפוליטי כולו התנקז לדיון האובססיבי בעד נתניהו ונגדו, המערכת נראתה מאוזנת יחסית".

מאבדים את האמון במחר / איור: תמיר שפר

ג. זו רק אשליה. אשליה של איזון ויציבות. ממשלות נתניהו שורדות, אבל סובלות מחוסר שקט, תחלופה גבוהה של שרים, תפקוד נמוך, משברים בלתי פוסקים, בחירות תכופות ודרגות חשדנות רציניות במיוחד. נתניהו מנסה כבר שנים להעמיד את המשולש אמון-יציבות-רצף על קודקוד אחד בלבד, ואנחנו יודעים טוב מאוד איך הוא עושה את זה: כמו שמסובבים סביבון. ברגע שהוא מפסיק את רצף הסיבובים והסחרירים המסחררים שלו - הסביבון נופל, המשולש קורס וכולנו הולכים לעוד בחירות. פעם בחירות היו כיף, אתם זוכרים?

החדשות הרעות, לפי סגל, הן שעידן היציבות (או אשליית היציבות) בישראל הגיע לסיומו. לא רק בישראל, כפי שאנחנו יודעים. היציבות השלטונית הולכת ומתרופפת - יחד עם העלייה בחוסר האמון, כי שני אלה תמיד הולכים יד ביד, כבר ראינו - בעוד מדינות בעולם, חלק לא קטן מהן שוכנות בסביבתנו או לפחות חולקות איתנו את הים התיכון. זו רוח התקופה, וכבר אמרנו שאת הרוח אין לתפוס, לא באגרוף ולא בשום דבר אחר.

אבל רגע - אם זו רוח התקופה, לא יכול להיות שאלה רק חדשות רעות, נכון? הרי כפילוסופים שמחייבים את החיים (מלשון חיוב, לא חובה) אנחנו סוברים שהדברים נעים אל עבר הטוב. אנשים מבקשים ממני: דרור, תסביר עוד פעם למה אתה מתכוון שהדברים נעים אל עבר הטוב, הרי מסביב יהום הסער.

והרי ברור שהדברים נעים אל עבר הטוב הכללי, בשביל לראות את זה צריך פשוט להסתכל אחורה ולראות מה השגנו, כמין. כפרט, דרור פויר לא השיג שום דבר שיצדיק פסל שלו אוחז בחנית ורכוב על סוס מכונף, ובכל זאת אין שום תקופה אחרת בהיסטוריה שהייתי מעדיף לחיות בה - מלבד העתיד. ומנין אני יודע שהעתיד יהיה טוב יותר מההווה? בדיוק כמו שאני יודע שגם מחר תזרח השמש והתפוחים יפלו מהעצים לאדמה ולא יעופו השמימה. אני לא יכול להוכיח את זה במיליון אחוזים, אני פשוט נותן אמון בכוח. כי עוד נפשי דרור שואפת, כתב טשרניחובסקי, כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו - רוח עז!

ד. הימים ימי חוסר אמון, זה נכון, אבל כאנרכיסט-כיס בדימוס אני לא יכול שלא לחייך חיוך גדול של סיפוק: אנשים לא מאמינים לפוליטיקאים, לא מאמינים לבנקאים, לשוטרים, לגנרלים, לשופטים, לפרקליטים ולעיתונאים - לא יודע מה איתכם, לי כל חוסר האמון הזה ברשויות נשמע כמו הזמנה לגן עדן - מתוך חוסר אמון בקיים נוצרת חברה בריאה יותר. ואם אתם לא רואים את זה, זה בסדר: העתיד יימשך הרבה אחרינו, והוא טוב יותר מכל מה שאתם יכולים לדמיין. ובגלל זה אני לא כל-כך מתרגש מכל הנתניהו והגנץ והליברמן והבנט וכל האלה, הם לא באמת מזיזים לי, עם כל הכבוד.

אז נכון שעכשיו קצת קשה, ילדים, אבל זה תמיד ככה בימים הראשונים של הטלת הספק. בעולם בלי אמון הבנאדם חש עצמו זר, אין יציבות וזה מה שמסביר את הסחרחורת. והכי חשוב: אל תשכחו שהכול הולך להשתפר פלאים מתישהו. לא יודע בדיוק מתי, לא יכול להתחייב על יום, אין לי תאריך מדויק. לא, לא השבוע, יכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן. אין לי תאריך בקירוב ואני גם לא יכול לתת אומדן נרחב. סביר להניח שזה יקרה עוד באלף הזה, אל תתפסו אותי במילה, יכול להיות גם באלף שאחר כך, העניין הוא שהכול נע אל עבר היופי והטוב היציב והרציף.

אתם לא חייבים להאמין בזה, כמובן. להאמין שהכול יהיה גרוע יותר תמיד אפשר. זה הכי קל.

עוד כתבות

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

דיווח: עסקת הענק לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה תצא לדרך

בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן חשאי שבו חברת רפאל הגישה הצעה כתובה, לפי הדיווחים, לרכש של פעילות מפעל פולקסווגן באוסנבריק, למטרות ייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● אם ימומש, מדובר יהיה בצעד תקדימי שבו תעשיית הביטחון הישראלית נכנסת ללב התעשייה הגרמנית, וצפויה להציל אלפי עובדים מפיטורים קרבים

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי (ארכיון) / צילום: ap

אחרי יוון: האמירויות עשויה להיות הבאה בתור לעסקת ענק עם ישראל

כותרות העיתונים בעולם: טורקיה לא רק מספקת אכסניה לחמאס ולפעילות הפיננסית שלה, אלא גם משרתת כנתיב העברות לחיזבאללה; לאחר עסקת הענק של ישראל עם יוון, איחוד האמירויות עשויה להפוך ללקוחה הגדולה הבאה. והמערכה מול איראן עשויה לגרום לאמריקאים להפחית את השימוש במל"טים יקרים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מארק אנדריסן, מבעלי קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, ומאחוריו: מייסד גרנולייט אסף עזרא ומייסד Walnut יואב וילנר / צילום: רויטרס-Beck Diefenbach,  יח''צ, איל יצהר

הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים

אנדריסן הורוביץ, מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה"ב שמאחורי אינסטגרם וספייס X, הרחיבה את פעילותה בישראל וגייסה דמויות בולטות בתחום ● מייסד גרנוליט אסף עזרא גויס כשותף ● בנוסף, רשת הסקאטורים המקומית הוכפלה ולשורותיה הצטרף גם מייסד Walnut יואב וילנר

ריינר קובלר, מנהל תחום ניהול הון פרטי, שווייץ, המילטון ליין / צילום: שלומי יוסף

בכיר בהמילטון ליין: "השווקים הפרטיים הם השקעה בעתיד"

מנהל תחום ניהול ההון הפרטי בשווייץ בענקית ההשקעות המילטון ליין, רייבר קובלר, השתתף בכנס החברות המשפחתיות של גלובס והתייחס לפעילות בישראל ● "אנו מאמינים ברוח היזמות הישראלית, בחדשנות שלכם ובעתיד שלכם"

עומס בנתב''ג באוגוסט האחרון / צילום: פולי טובמן

יותר מבאוגוסט 2023: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו החודש מהארץ

מספר הישראלים שיצאו מהארץ באוגוסט 2026 עקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ ● מנגד, התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות, ומספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה

הנתון הגורלי בארה"ב, והבורסה הזולה שעוקפת בסיבוב את ה-S&P 500

נתוני האינפלציה בארה"ב יכריעו את הכיוון בהחלטת הריבית של הפד בשבוע הבא ● מחירי הנפט מטפסים, תשואות האג"ח מוסיפות להיות גבוהות - והעימות בין ארה"ב לאיראן מסלים ● טראמפ מאיים על הפד לראשונה מאז מינויו של קווין וורש ● הריבית באירופה צפויה לעלות, בשווקים מתמחרים העלאה גם ביפן בשבוע הבא ● וגם: הבורסה שקיבלה שדרוג ומסתמנת כהזדמנות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הבניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב

3.3 מיליון שקל בת"א: רשות המסים בוחנת עסקאות כאלה

מדובר בדירת שני חדרים, בשטח 52 מ"ר, בקומה השישית של בניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב, ללא מרפסת וללא חניה ● הדירה מיועדת להשכרה לתקופות קצרות ולתיירים: "פוטנציאל תשואה של 5.5%"

הדיפו של המטרו בראשון לציון / הדמיה: נת''ע

360 מיליון שקל על הפרק: המדינה ניסתה להפחית את שווי הקרקע לדיפו בראשל"צ – ונדחתה

ועדת הפיצויים קבעה שיש להביא בחשבון את ייעוד הקרקע כאזור נופש מטרופוליני, ולא לראות בה קרקע חקלאית בלבד ● טרם נקבע כמה יקבלו בעלי הקרקעות בפועל כפיצוי על ירידת ערך ● שווי הקרקע והיקף ירידת הערך עברו לבחינת שמאי מייעץ

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

פשרה בייצוגית: שליחי וולט לא יוכרו כעובדי החברה - אך יפוצו ב-34 מיליון שקל

בתום למעלה מ-26 ישיבות גישור, לביה"ד הארצי לעבודה הוגש הסכם פשרה בין וולט לבין השליחים שלה במסגרת תביעה ייצוגית, במסגרתה דרשו השליחים להכיר בהם כעובדי החברה ● במסגרת הסכם הפשרה הצדדים אינם מודים בטענות, אולם הוסכם כי וולט תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה תשלום חד-פעמי בסך כולל של כ-34 מיליון שקל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חשש מנקמה איראנית: האזהרה בחו"ל, והמדינות המסוכנות

המל"ל לישראלים שמתכננים חופשות: אלה ההנחיות המעודכנות ● טיהור רכס עלי טאהר והדריכות לתגובת חיזבאללה: "ימים רגישים" ● באיראן טוענים: פגענו ב-3 מכליות נפט שקשורות לארה"ב ● הותר לפרסום: לוחם מג"ב דוד הוייר עמרני נהרג באירוע הירי בנתניה ● בעזה מדווחים: צה"ל תוקף במזרח העיר עזה ● במהלך ביקורו של שגריר ארה"ב בתורמסעיא: האקבי תיעד הגעת מתנחלים סמוך לבית המשפחה הפלסטינית שבו ביקר ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "לחברות משפחתיות יש חלק במה שמחזיק את מדינת ישראל"

בכנס החברות המשפחתיות אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און כי "העברה בין-דורית אינה רק הבעלות, אלא העברה של מי שאנחנו" ● "תשמרו על המורשת", המליצה בר און, "אל תאבדו את המיקוד ואת השיפור בעסק"

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

היעדים האירופאים שירדו מהרדאר של המשקיעים הישראלים

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

ICAUR V27 / צילום: יח''צ

צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ

קבוצת סמלת בבעלות משפחת לוי תשווק בישראל את המותג הרביעי של הקבוצה הסינית, ICAUR, שמתמחה ברכבי פרימיום לשטח ● קבוצת צ'רי היא כיום יצרנית הרכב הסינית המובילה בישראל

עמית ברגר / איור: גיל ג'יבלי

20 שנה אחרי חובות הענק, עמית ברגר שוב מסתער על שוק ההון: "לומדים מכישלנות"

20 שנה לאחר שנקלע לקשיים כספיים, עמית ברגר שילם את החובות ומוביל את בית ההשקעות דולפין, שמנהל מיליארדים בקרנות נאמנות ● בראיון ראשון זה שנים הוא מסביר את התשואות הפושרות בקרנות שלו בשנה החולפת: "היינו שמרנים מדי", מספר על התוכניות להתרחב לגמל ולפנסיה, והלקח שלמד: "דולפין זו תחנה אחרונה, לא מחפש הרפתקאות" ● וגם: מדוע הוא מסרב לנסוע לת"א

פרופ' מאט אלן / צילום: באדיבות המצולם

"נפוטיזם עשוי להיות דבר טוב": העצה המפתיעה לעסקים משפחתיים

בכנס החברות המשפחתיות הסביר פרופ' מאט אלן כיצד הפחד מכישלון עלול לפגוע בהעברת העסק לדור הבא, מדוע כללים נוקשים עלולים דווקא להרחיק את בני המשפחה, ולמה הורים צריכים לקנות לילדיהם הזדמנויות ולא הצלחה

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

אחרי חודשיים בלי דח"ציות: מינויים חדשים בדירקטוריון רכבת ישראל

הוועדה לבדיקת מינויים אישרה היום מינוי של שתי דירקטוריות חיצוניות ברכבת ישראל - דפנה עין דור ופרופ' חן כהן ● ברקע: לפני כחודשיים התפטרו שתי דירקטוריות מדירקטוריון הרכבת במחאה על מינויו של יעקב מרציאנו למ"מ המנכ"ל - מינוי שנפסל מאז ע"י ועדת המינויים

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

רשות שוק ההון מסכמת את 2025: המוסדיים נטשו את וול סטריט ונהרו לבורסה בת"א

על פי ניתוח שמפרסמת רשות שוק ההון לשנת 2025, שיעור החשיפה למניות בישראל עלה בהדרגה ל-52% ● החזרה לתל אביב היתה דרמטית במיוחד בין השנים 24-25 ● בשנת 2025 מדד המניות הכללי בבורסה בת"א טס למעלה ב-47%, ושנה קודם לכן עלה ב-31% ● ואיך זה סייע להתחזקות השקל מול הדולר

קניות בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

"מוצר החובה" וזה שכמעט על כל מדף: רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון

מחקר חדש של רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון בישראל ובוחן כיצד מוצר חזק במיוחד עשוי להשפיע על התחרות גם בקטגוריות אחרות ● קוקה-קולה מוגדרת כ"מוצר חובה", תנובה מובילה בשורה של קטגוריות, וגם אסם, שטראוס וספקיות גדולות אחרות נמצאות בצמרת שוב ושוב ● ומה קורה כשכל המוצרים האלה נפגשים על אותו מדף?

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים

היא המדינה הזקנה בעולם, וזו לא הצרה היחידה שלה

שיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין מהאוניברסיטה העברית ● על כלכלת יפן המדשדשת ומדיניות הריבית שלה, ההתערבות האמריקאית והאינטרסים, ומה ישראל יכולה ללמוד