גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרטת אירועי הספורט הלאומיים היא לא אופציה

אבל לפני שממהרים לנסות להעביר גם את ניהול משחקי הנבחרות הלאומיות לחברות פרטיות, צריך לחשוב מה יקרה למחירי הכרטיסים

קון אגוארו חוגג את השער הראשון של נבחרת ארגנטינה./ צילום: רויטרס
קון אגוארו חוגג את השער הראשון של נבחרת ארגנטינה./ צילום: רויטרס

מיד אחרי המשחק בין אורוגוואי לארגנטינה השבוע בבלומפילד נשמעו לא מעט קולות ששיבחו את האירוע הנפלא. הסופרלטיבים היו יוצאי דופן. אין ספק בכלל, זו הייתה הפקה של אירוע כדורגל שלא נראתה בארץ הרבה שנים וכנראה בכלל. לזכות חברת קומטק, מארגנת האירוע, שיחק גם הקלף החשוב ביותר: ההפקה התחברה למשחק כדורגל מצוין שבו כל השחקנים על המגרש נותנים הכול כאילו מדובר במשחק רשמי קובע. כובשי השערים היו כמו בהזמנה. הכוכבים הגדולים ליאו מסי, קון אגוארו, לואיס סוארז ואדיסון קבאני.

כבר תוך כדי המשחק ולאחריו החלו להישמע דיבורים של אנשים שהיו שותפים לחוויה על כך ש"אולי הגיע הזמן לתת לחברות הפקה פרטיות להרים פה גם את משחקי הנבחרת הלאומית". כלומר להוציא את הנבחרת מהידיים של ההתאחדות לכדורגל. ובכלל שכל אירוע ספורט משמעותי בישראל צריך להיות מונח בחיקן של חברות מקצועיות שזה ייעודן.

למשל, כמו הג'ירו דה איטליה בישראל, שנעשה באופן טבעי על ידי חברת הפקה ולא על ידי איגוד האופניים.

הדברים לא נאמרו בחלל ריק. יומיים לפני המשחק בבלומפילד שיחקו נבחרות ישראל ופולין באצטדיון טדי בירושלים במשחק רשמי, שבינו לבין האירוע בבלומפילד לא היה שום קשר ברמת ההפקה והנראות. אוהדים לא עמדו בתור לרכוש כרטיסים, טדי הוא לא בלומפילד המשופץ, אוהד פרץ לדשא וגרר אירוע מביך, ובסופו של דבר היה זה עוד משחק נבחרת עגום ואפרורי כמו עשרות או מאות קודמים לפניו.

האם אפשרי בכלל להעביר אירועי ספורט גדולים לגופי הפקה ייעודיים? בואו לא נהיה תמימים. הפקת המשחק בבלומפילד התאפשרה בעיקר בגלל הכיס של המיליארדר סילבן אדמס. פחות או יותר כל מה שההפקה חלמה עליו באירוע כזה קיבל גיבוי כספי שאיפשר אותו. וכדי לגשר על הפער בעלויות לא הייתה שום בעיה מוסרית לחברת ההפקה להעמיד בפני האוהדים שרצו להגיע לבלומפילד מחירי כרטיסי יקרים. זו לא הנבחרת של העם שצריך להנגיש לכלל הציבור במחירים עממיים אלא עניין פרטי. מועדון סגור לאנשים שיש להם כסף ולמוזמנים.

מישהו חושב שחברת הפקה פרטית שכל עניינה הוא להרוויח כסף תהיה מסוגלת ללא הכיסים העמוקים של סילבן אדמס להפיק משחק של נבחרת ישראל? כזה שאליו הקהל הרי לא מאוד רוצה לבוא, עם עלויות אבטחה מטורפות, עם דרישות מחמירות של אופ"א או פיפ"א ומחויבות לשעת משחק מאוחרת שמוכתבת מלמעלה.

כדי לסיים אירוע כזה של נבחרת ישראל בברייק-איבן תצטרך חברת הפקה להעלות את מחירי הכרטיסים לשיעור בלתי נתפס. ומי יהיה מוכן לשלם מחירים מופקעים עבור משחק נבחרת? איזה ספונסרים אפשר יהיה לגייס למשחקים כאלו?

לפני קצת יותר מעשור התקשרה ההתאחדות לכדורגל עם חברת "ספורטפייב", חברת ענק שנחשבה אז לאחת הגדולות בעולם בכל הקשור לשיווק של ספורט. זה היה ניסיון ראשון משמעותי לבצע "אאוט-סורסינג" לחלק גדול מפעילות הנבחרת הלאומית. ההתקשרות נעשתה בעיקר לצורך מכירת זכויות השידור של ההתאחדות ולגיוס ספונסרים לנבחרת ולהתאחדות מתוך הנחה שאין להתאחדות כלים מקצועיים מספיקים לעשות את הדברים הללו לבד. גורם בינלאומי מוכר בוודאי יעשה עבודה טובה יותר.

החברה פתחה נציגות בישראל והחלה לפעול מול גופים מקומיים בניסיון להכניס כסף לקופת ההתאחדות. זה לא עבד. די מהר הבינו בהתאחדות שגם לחברה כזו אין יכולת לעשות כאן קסמים, וב"ספורטפייב" הבינו שאין דין נבחרת ישראל כדין של נבחרות גדולות אחרות בעולם. בסופו של דבר, בעולם האמיתי, זו ישראל מול לטביה, אזרבייג'אן או אנדורה. לא אורוגוואי-ארגנטינה.

זכייני השידור המקומיים לא היו מוכנים לשלם סכומים גדולים כמו שקיוו בחברה, הספונסרים לא התייצבו בשורה. ובתום כמה שנים, כשפג ההסכם, החברה סגרה את הנציגות בישראל ועזבה.

לא כדאי להתרגל לכוכבים הגדולים

מה בכל זאת נותר מהאירוע בבלומפילד? בעיקר מבט קדימה. אנחנו צפויים מן הסתם לראות הרבה יותר ניסיונות להביא לכאן קבוצות ונבחרת גדולות מחו"ל. כבר עכשיו החלו פרסומים שונים על מו"מ להבאת נבחרת ברזיל ארצה. ממש כמו הופעות רוק שמגיעות לפארק הירקון. מה הסיכוי שהניסיונות הללו יצליחו? אל תבנו על זה.

הבעיה העיקרית היא שהפרמיה להבאת קבוצת כדורגל או נבחרות גדולות לישראל תהיה יקרה מאוד. בכל העולם מתחרות מדינות וגופים עתירי ממון על הבאת הקרקס הנודד הזה. כולם רוצים לראות את ברזיל, ארגנטינה, צרפת, ברצלונה או ריאל מדריד. ולוח השנה העמוס של השחקנים מצמצם את האפשרויות לקיום אירועים כאלו לימים ספורים בלבד בשנה.

הבאה של נבחרת או קבוצה גדולה לישראל עדיין תדרוש חבירה לאיש עסקים שיסכים לסבסד אירוע כזה בישראל במיליוני דולרים מכיסו.

ובישראל כמו בישראל, ניאלץ לשלם על זה הרבה יותר מאשר במדינות אחרות. הפרמיה תצטרך לכלול את המרכיב של המרחק, ואת העובדה שחלק גדול מהקבוצות והנבחרות מראש יוותרו על כאב הראש התדמיתי שייגרם להן מהגעה לישראל ומהלחצים הפוליטיים שיפעילו עליהן גופים כאלו ואחרים.

ואחרי כל אלו, אי הוודאות של המצב הביטחוני בישראל. לא היה חסר הרבה שגם ארגנטינה ואורוגוואי יעשו ברגע האחרון סיבוב פרסה בעקבות סבב הלחימה בעזה.

תחרות ספורטיבית? הכסף מדבר

השבוע הזה עמד גם בסימן עוד כישלון של נבחרת ישראל בכדורגל. בעולם ספורט אופטימלי, נבחרת ישראל שסיימה את מוקדמות היורו במקום החמישי מתוך שש נבחרות, אחרי קמפיין גרוע, הולכת הביתה להדממה שנמשכת חודשים ארוכים עד לתחילת הקמפיין הבא במוקדמות המונדיאל.

בפועל עומדת נבחרת ישראל, אחת הגרועות שהיו כאן לדורותיה, בפני צמד משחקי פלייאוף על העלייה טורניר היורו. זה יקרה דרך אותו טורניר ליגת האומות ששוחק פה לפני כמה חודשים ואף אחד לא באמת מבין איך הוא עובד.

הרעב של ארגוני הספורט להכניס עוד ועוד כסף, במקרה הזה אופ"א, מייצר דברים מוזרים שנוגדים כל ערך של רוח הספורט. כדי להכניס עוד כמה מיליוני אירו ולחסל את משחקי הידידות חסרי הערך הכלכלי, ייסדה אופ"א את טורניר ליגת האומות. הרעיון בבסיסו הוא כלכלי בלבד - עוד שלב תחרותי שדרכו יוכלו נבחרות להיכנס לטורניר האירופי בוודאי יצליח לייצר עניין אצל גורמים מסחריים, מספונסרים ועד זכייני שידור. על מזבח הכסף אפשר להעביר כל החלטה.

בכדורסל אלו טורנירי "ההזדמנות האחרונה", עבור הנבחרות החלשות שלא העפילו ומקבלות את הצ'אנס האחרון אחרון, אבל ממש אחרון לעלות לטורניר גדול. שארית הצ'אנס הזו שווה כסף. גם שיטות הקיזוז והפלייאוף שנועדו לייצר עוד מתח כדי לגרוף עוד צ'אנסים ולהרחיב את העונה, את האפשרות לנצח, שוות עוד כסף. הן מרחיבות עת עונת המשחקים, ומאלצות את הזכיינים להציע בעת מכרזי השידורים יותר כסף, רק מהסיבה שהם "מקבלים" בתמורה יותר משחקים. כך מצאה את עצמה ישראל בפני אפשרות עלייה לפלייאוף.

זה לא נגמר בנבחרת ישראל. טורניר היורו שבעבר שוחק עם שמונה נבחרות בלבד צמח מהר מאוד ל-16 נבחרות ואחר כך ל-24. ההצדקה למהלך הייתה בין היתר ההתפרקות של מדינות הגוש הסובייטי, יוגוסלביה ורוסיה, לעשרות מדינות נוספות. בפועל, הרעיון איפשר להכניס יותר כסף מתוך חישוב מתמטי פשוטה: יותר נבחרות בטורניר מייצרות יותר משחקים; יותר משחקים שווים יותר חשיפה לספונסרים ויותר כסף מזכויות שידור.

גם פיפ"א נוהגת באופן דומה. למה להישאר בעידן האבן שבו מעפילות למונדיאל 16 נבחרות שמבטיח טורניר של 38 משחקים בלבד. כך הורחב הטורניר ב-1982 ל-24 נבחרות (52 משחקים); בצרפת 1998 כבר שיחקו 32 נבחרות ו-64 משחקים; ובטורניר של 2026 שאותו יארחו במשותף ארה"ב, קנדה ומקסיקו כבר ישחקו 48 נבחרות.

כך תוכל פיפ"א, לפי "פורבס", לסדר לעצמה במונדיאל 48 הקבוצות של 2026 הכנסה של 14 מיליארד דולר. לא רע בכלל בהתחשב שאת שנת המונדיאל של 2018, שבו השתתפו "רק" 32 נבחרות היא סיימה עם מחזור של 4.6 מיליארד דולר. 

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%