גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרטת אירועי הספורט הלאומיים היא לא אופציה

אבל לפני שממהרים לנסות להעביר גם את ניהול משחקי הנבחרות הלאומיות לחברות פרטיות, צריך לחשוב מה יקרה למחירי הכרטיסים

קון אגוארו חוגג את השער הראשון של נבחרת ארגנטינה./ צילום: רויטרס
קון אגוארו חוגג את השער הראשון של נבחרת ארגנטינה./ צילום: רויטרס

מיד אחרי המשחק בין אורוגוואי לארגנטינה השבוע בבלומפילד נשמעו לא מעט קולות ששיבחו את האירוע הנפלא. הסופרלטיבים היו יוצאי דופן. אין ספק בכלל, זו הייתה הפקה של אירוע כדורגל שלא נראתה בארץ הרבה שנים וכנראה בכלל. לזכות חברת קומטק, מארגנת האירוע, שיחק גם הקלף החשוב ביותר: ההפקה התחברה למשחק כדורגל מצוין שבו כל השחקנים על המגרש נותנים הכול כאילו מדובר במשחק רשמי קובע. כובשי השערים היו כמו בהזמנה. הכוכבים הגדולים ליאו מסי, קון אגוארו, לואיס סוארז ואדיסון קבאני.

כבר תוך כדי המשחק ולאחריו החלו להישמע דיבורים של אנשים שהיו שותפים לחוויה על כך ש"אולי הגיע הזמן לתת לחברות הפקה פרטיות להרים פה גם את משחקי הנבחרת הלאומית". כלומר להוציא את הנבחרת מהידיים של ההתאחדות לכדורגל. ובכלל שכל אירוע ספורט משמעותי בישראל צריך להיות מונח בחיקן של חברות מקצועיות שזה ייעודן.

למשל, כמו הג'ירו דה איטליה בישראל, שנעשה באופן טבעי על ידי חברת הפקה ולא על ידי איגוד האופניים.

הדברים לא נאמרו בחלל ריק. יומיים לפני המשחק בבלומפילד שיחקו נבחרות ישראל ופולין באצטדיון טדי בירושלים במשחק רשמי, שבינו לבין האירוע בבלומפילד לא היה שום קשר ברמת ההפקה והנראות. אוהדים לא עמדו בתור לרכוש כרטיסים, טדי הוא לא בלומפילד המשופץ, אוהד פרץ לדשא וגרר אירוע מביך, ובסופו של דבר היה זה עוד משחק נבחרת עגום ואפרורי כמו עשרות או מאות קודמים לפניו.

האם אפשרי בכלל להעביר אירועי ספורט גדולים לגופי הפקה ייעודיים? בואו לא נהיה תמימים. הפקת המשחק בבלומפילד התאפשרה בעיקר בגלל הכיס של המיליארדר סילבן אדמס. פחות או יותר כל מה שההפקה חלמה עליו באירוע כזה קיבל גיבוי כספי שאיפשר אותו. וכדי לגשר על הפער בעלויות לא הייתה שום בעיה מוסרית לחברת ההפקה להעמיד בפני האוהדים שרצו להגיע לבלומפילד מחירי כרטיסי יקרים. זו לא הנבחרת של העם שצריך להנגיש לכלל הציבור במחירים עממיים אלא עניין פרטי. מועדון סגור לאנשים שיש להם כסף ולמוזמנים.

מישהו חושב שחברת הפקה פרטית שכל עניינה הוא להרוויח כסף תהיה מסוגלת ללא הכיסים העמוקים של סילבן אדמס להפיק משחק של נבחרת ישראל? כזה שאליו הקהל הרי לא מאוד רוצה לבוא, עם עלויות אבטחה מטורפות, עם דרישות מחמירות של אופ"א או פיפ"א ומחויבות לשעת משחק מאוחרת שמוכתבת מלמעלה.

כדי לסיים אירוע כזה של נבחרת ישראל בברייק-איבן תצטרך חברת הפקה להעלות את מחירי הכרטיסים לשיעור בלתי נתפס. ומי יהיה מוכן לשלם מחירים מופקעים עבור משחק נבחרת? איזה ספונסרים אפשר יהיה לגייס למשחקים כאלו?

לפני קצת יותר מעשור התקשרה ההתאחדות לכדורגל עם חברת "ספורטפייב", חברת ענק שנחשבה אז לאחת הגדולות בעולם בכל הקשור לשיווק של ספורט. זה היה ניסיון ראשון משמעותי לבצע "אאוט-סורסינג" לחלק גדול מפעילות הנבחרת הלאומית. ההתקשרות נעשתה בעיקר לצורך מכירת זכויות השידור של ההתאחדות ולגיוס ספונסרים לנבחרת ולהתאחדות מתוך הנחה שאין להתאחדות כלים מקצועיים מספיקים לעשות את הדברים הללו לבד. גורם בינלאומי מוכר בוודאי יעשה עבודה טובה יותר.

החברה פתחה נציגות בישראל והחלה לפעול מול גופים מקומיים בניסיון להכניס כסף לקופת ההתאחדות. זה לא עבד. די מהר הבינו בהתאחדות שגם לחברה כזו אין יכולת לעשות כאן קסמים, וב"ספורטפייב" הבינו שאין דין נבחרת ישראל כדין של נבחרות גדולות אחרות בעולם. בסופו של דבר, בעולם האמיתי, זו ישראל מול לטביה, אזרבייג'אן או אנדורה. לא אורוגוואי-ארגנטינה.

זכייני השידור המקומיים לא היו מוכנים לשלם סכומים גדולים כמו שקיוו בחברה, הספונסרים לא התייצבו בשורה. ובתום כמה שנים, כשפג ההסכם, החברה סגרה את הנציגות בישראל ועזבה.

לא כדאי להתרגל לכוכבים הגדולים

מה בכל זאת נותר מהאירוע בבלומפילד? בעיקר מבט קדימה. אנחנו צפויים מן הסתם לראות הרבה יותר ניסיונות להביא לכאן קבוצות ונבחרת גדולות מחו"ל. כבר עכשיו החלו פרסומים שונים על מו"מ להבאת נבחרת ברזיל ארצה. ממש כמו הופעות רוק שמגיעות לפארק הירקון. מה הסיכוי שהניסיונות הללו יצליחו? אל תבנו על זה.

הבעיה העיקרית היא שהפרמיה להבאת קבוצת כדורגל או נבחרות גדולות לישראל תהיה יקרה מאוד. בכל העולם מתחרות מדינות וגופים עתירי ממון על הבאת הקרקס הנודד הזה. כולם רוצים לראות את ברזיל, ארגנטינה, צרפת, ברצלונה או ריאל מדריד. ולוח השנה העמוס של השחקנים מצמצם את האפשרויות לקיום אירועים כאלו לימים ספורים בלבד בשנה.

הבאה של נבחרת או קבוצה גדולה לישראל עדיין תדרוש חבירה לאיש עסקים שיסכים לסבסד אירוע כזה בישראל במיליוני דולרים מכיסו.

ובישראל כמו בישראל, ניאלץ לשלם על זה הרבה יותר מאשר במדינות אחרות. הפרמיה תצטרך לכלול את המרכיב של המרחק, ואת העובדה שחלק גדול מהקבוצות והנבחרות מראש יוותרו על כאב הראש התדמיתי שייגרם להן מהגעה לישראל ומהלחצים הפוליטיים שיפעילו עליהן גופים כאלו ואחרים.

ואחרי כל אלו, אי הוודאות של המצב הביטחוני בישראל. לא היה חסר הרבה שגם ארגנטינה ואורוגוואי יעשו ברגע האחרון סיבוב פרסה בעקבות סבב הלחימה בעזה.

תחרות ספורטיבית? הכסף מדבר

השבוע הזה עמד גם בסימן עוד כישלון של נבחרת ישראל בכדורגל. בעולם ספורט אופטימלי, נבחרת ישראל שסיימה את מוקדמות היורו במקום החמישי מתוך שש נבחרות, אחרי קמפיין גרוע, הולכת הביתה להדממה שנמשכת חודשים ארוכים עד לתחילת הקמפיין הבא במוקדמות המונדיאל.

בפועל עומדת נבחרת ישראל, אחת הגרועות שהיו כאן לדורותיה, בפני צמד משחקי פלייאוף על העלייה טורניר היורו. זה יקרה דרך אותו טורניר ליגת האומות ששוחק פה לפני כמה חודשים ואף אחד לא באמת מבין איך הוא עובד.

הרעב של ארגוני הספורט להכניס עוד ועוד כסף, במקרה הזה אופ"א, מייצר דברים מוזרים שנוגדים כל ערך של רוח הספורט. כדי להכניס עוד כמה מיליוני אירו ולחסל את משחקי הידידות חסרי הערך הכלכלי, ייסדה אופ"א את טורניר ליגת האומות. הרעיון בבסיסו הוא כלכלי בלבד - עוד שלב תחרותי שדרכו יוכלו נבחרות להיכנס לטורניר האירופי בוודאי יצליח לייצר עניין אצל גורמים מסחריים, מספונסרים ועד זכייני שידור. על מזבח הכסף אפשר להעביר כל החלטה.

בכדורסל אלו טורנירי "ההזדמנות האחרונה", עבור הנבחרות החלשות שלא העפילו ומקבלות את הצ'אנס האחרון אחרון, אבל ממש אחרון לעלות לטורניר גדול. שארית הצ'אנס הזו שווה כסף. גם שיטות הקיזוז והפלייאוף שנועדו לייצר עוד מתח כדי לגרוף עוד צ'אנסים ולהרחיב את העונה, את האפשרות לנצח, שוות עוד כסף. הן מרחיבות עת עונת המשחקים, ומאלצות את הזכיינים להציע בעת מכרזי השידורים יותר כסף, רק מהסיבה שהם "מקבלים" בתמורה יותר משחקים. כך מצאה את עצמה ישראל בפני אפשרות עלייה לפלייאוף.

זה לא נגמר בנבחרת ישראל. טורניר היורו שבעבר שוחק עם שמונה נבחרות בלבד צמח מהר מאוד ל-16 נבחרות ואחר כך ל-24. ההצדקה למהלך הייתה בין היתר ההתפרקות של מדינות הגוש הסובייטי, יוגוסלביה ורוסיה, לעשרות מדינות נוספות. בפועל, הרעיון איפשר להכניס יותר כסף מתוך חישוב מתמטי פשוטה: יותר נבחרות בטורניר מייצרות יותר משחקים; יותר משחקים שווים יותר חשיפה לספונסרים ויותר כסף מזכויות שידור.

גם פיפ"א נוהגת באופן דומה. למה להישאר בעידן האבן שבו מעפילות למונדיאל 16 נבחרות שמבטיח טורניר של 38 משחקים בלבד. כך הורחב הטורניר ב-1982 ל-24 נבחרות (52 משחקים); בצרפת 1998 כבר שיחקו 32 נבחרות ו-64 משחקים; ובטורניר של 2026 שאותו יארחו במשותף ארה"ב, קנדה ומקסיקו כבר ישחקו 48 נבחרות.

כך תוכל פיפ"א, לפי "פורבס", לסדר לעצמה במונדיאל 48 הקבוצות של 2026 הכנסה של 14 מיליארד דולר. לא רע בכלל בהתחשב שאת שנת המונדיאל של 2018, שבו השתתפו "רק" 32 נבחרות היא סיימה עם מחזור של 4.6 מיליארד דולר. 

עוד כתבות

פרופ’ איילת פישבך / צילום: תמונה פרטית

באנו לבאס: למה רובנו מתקשים ללמוד מכישלונות?

פרופ’ איילת פישבך, פסיכולוגית וחוקרת של כלכלה התנהגותית, מטילה ספק בתפיסה הרווחת שלפיה לכישלונות יש אפקט מלמד • הממצאים של מחקריה מפתיעים: נבירה בכישלון עלולה לטרפד הישגים עתידיים • הצד החיובי: יש דרכים אחרות לעודד מוטיבציה

מייקל בלומברג / צילום: Brian Snyder, רויטרס

העינים נשואות לבחירות בארה"ב: אם לא טראמפ אז לפחות בלומברג

במקביל למערכת הבחירות הישראלית לכנסת ה-23, ארה"ב צועדת לתוך שנת בחירות מורכבת ומשוסעת יותר מאי-פעם ● נהוג באמריקה שמנהיג מכהן ממשיך לשמונה שנות כהונה, אך טראמפ הוא שונה, וכך גם כל ההתנהלות סביבו, הקמפיין שלו ואף התמיכה הציבורית בו

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

צילום האלבום

"9" של האחיות כרקוקלי: מרקיד וקולי

"9" של האחיות כרקוקלי עונה על כל כללי הז'אנר, אבל לא מצליח לפרוץ את גבולותיו

נכנסים הביתה / צילום: איתי בנית

משחקי חום וקור: הבית במרכז שמציג תפיסות עיצוב מנוגדות תחת קורת גג אחת

המעטפת החיצונית של הבית במרכז הארץ תוכננה בסגנון אירופי קלאסי, בעוד הוויזואליה הפנימית היא אקלקטית ● "האתגר המרכזי היה ליצור מרחב מגורים כפרי בלב סביבה אורבנית", מסבירות האדריכליות שרה ונירית פרנקל

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

נתוני תעסוקה הקפיצו את וול סטריט; הדאו ג'ונס עלה 1.2%

קרטל הנפט אופ"ק יחד עם מעצמות נפט נוספות הגיעו להחלטה לצמצם את תפוקה הנפט ● בחודש נובמבר, כלכלת ארה"ב הוסיפה 266 אלף מקומות עבודה וזאת מעל לתחזיות האנליסטים שצפו תוספת של 186 אלף מקומות עבודה בלבד ● שיעור האבטלה המשיך לשבור שיאים וירד ל-3.5% ● כעת יורדת הסבירות שהפד יוריד את הריבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות קפצו בהתאם

ספרים דצמבר / צילום: איל יצהר, גלובס

הגיבורים של סאלי רוני גם רוצים לחיות נכון; ויליאם פוקנר לא חס על קוראיו

ויליאם פוקנר אינו חס על הקוראים שלו, וגם בספר 'הקול והזעם' הקורא נדרש למאמץ מנטלי לא מבוטל ● סאלי רוני בראה ב'אנשים נורמלים' גיבורים פצועים בנפשם, לא לוותר לעצמם - למרות הקושי הכרוך בלהיות "נורמלי" ו"נכון"

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כך מי שהייתה הימה ה-4 בגודלה בעולם נהפכה למוקד תיירותי, דווקא כשמתייבשת

לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל בקזחסטן הימה הרביעית בגודלה בעולם כולו ● גסיסתה מושכת זן ייחודי של מטיילים: "תיירות סוף העולם" ● ז'אנר תיירותי מתפתח

מפעל עלבד בדימונה / צילומים: אתר חברת אורון

קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

בזמן שמדדי המניות המובילים קרובים לשיא, ספגו מניות מגזר הבדים ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מהשיא שרשמו בשנים 2016-2017 בבורסת ת"א ● אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, עלבד, ספאנטק ואבגול - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה ברבעון השלישי של 2019

עמנואל "מאני" פאקיו. מתאגרף, פוליטיקאי ושחקן / צילום: Joe Camporeale, רויטרס

כוכב הקריפטו: מי הסלב הבא שינפיק מטבע?

הנפקת המטבע הדיגיטלי של כוכב האגרוף הפיליפיני "מאני" פקיאו בחודש שעבר ציינה שלב חדש בשימוש בטכנולוגיה למונטיזציה של הערצת המונים ● מטבע ליברה לסלבריטאים כנראה לא יגיע בקרוב, אבל אפשר לפנטז על הפוטנציאל

יואב קיש / צילום: דוברות הכנסת

"בא מהצורך לשמור על הימין": ח"כ קיש יתמוך בסער לראשות הליכוד

בתוך כך מצטרף קיש לח"כ מיכל שיר שכבר הביעה תמיכה בסער ● בראיון ל"פגוש את העיתונות"  קיש ציין כי יש אנשים רבים בליכוד החושבים כמוהו

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות

מאי שוחט  / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

"ניסינו לעשות לירקנים מה ש-Gett עשו לנהגי המוניות": ראיון עם היזמת שגייסה מיליוני דולרים בגיל 33

כבת לדור המילניאלס, מאי שוחט, מייסדת-שותפה של שוקיט, מיזם אונליין לשיווק פירות וירקות, מאמינה באקסטטיות קיומית ● "הקפיצות שלי הן מסע למצוא את המקום שהכי מתאים לי", היא אומרת ל"ליידי גלובס", אחרי שהצליחה לגייס מיליוני דולרים משתי קרנות הון-סיכון ● ליידי גלובס

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

הפגנות בבגדאד נגד השלטון / צילום: רויטרס

צרות לטהרן גם ממערב: ההמונים בעיראק סימנו את האחראים לכאוס

הצרות של איראן בימים האחרונים אינן רק בתוך המדינה ● המפגינים בעיראק רואים בטהרן כאחראית עיקרית למצבם הקשה ● שריפת הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף שמדרום לבירה בגדד, סימלה את האשמה הזו

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון מגדיל את ההחזקה בדלק רכב, המניה מזנקת

העסקה צפויה להתבצע בימים הקרובים לפי במחיר של 19.27 שקל למניה ● מדובר באפסייד של כ-20% על מחיר השוק הבוקר בבורסה בתל אביב

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

אליזבת וורן, ג’ו ביידן וברני סנדרס / צילום: רויטרס

זאת הכלכלה, טמבל: הדמוקרטים נערכים לתת פייט לטראמפ

סגן הנשיא לשעבר, הסוציאליסט המהפכן והפרופסורית למשפטים: המועמדים העיקריים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית נאבקים על כרטיס הכניסה למרוץ הנשיאותי נגד טראמפ, בבחירות שייסובו סביב הכלכלה ויותירו בסופן את אמריקה מותשת ומפוצלת כפי שלא הייתה מאז מלחמת האזרחים