עבודות תשתית / צילום: שלומי יוסף
בעוד חודש תתחילו לראות את זה קורה במקומות שונים ברחבי הארץ: הדחפורים והפועלים ייעלמו לפתע מאתרי העבודות בכבישים. בורות חפירה שנפערו יעמדו שוממים, ונתיבים שנסגרו לצורך עבודות - יישארו סגורים. פרויקטים תחבורתיים חיוניים בכל רחבי הארץ יעמדו מלכת ופרויקטים חדשים שהיו אמורים להתחיל בשנה הבאה - יוקפאו.
המספרים שהציג השבוע בכנסת החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו היו מאוד ברורים: בשנת 2020 הממשלה אמורה להוציא כמעט 32 מיליארד שקל בסעיף התחבורה, לפיתוח רכבות קלות וכבדות, להקמת נתיבים מהירים, לגיוס נהגי אוטובוס נוספים ועוד ועוד. אבל כאן הסיפור מסתבך - מאחר שאין תקציב ל-2020, החשב הכללי אינו רשאי לחלק לתחבורה יותר מאחד חלקי 12 מתקציב 2019. ובתקציב 2019, שהוכן אי שם ב-2017, הוקצו לתחבורה 20 מיליארד שקל בלבד. חזקיהו לא יכול לתת יותר מ-1 חלקי 12 של הסכום הזה בכל חודש, ואסור לו להקדים תשלומים בין חודשים.
המשמעות המאוד פשוטה היא שהחל מ-1 בינואר תוכל המדינה לשלם לקבלנים בכל חודש מיליארד שקל פחות ממה שתוכנן. 12 מיליארד שקל חסרים לתחבורה ב-2020 בגלל שאין תקציב. עם כל הכבוד לדרישות של צה"ל לתוספת של 4 מיליארד שקל - הנוסעים בדרכים הם-הם הקורבן הגדול של השיתוק הפוליטי.
משבר התחבורה זכה השבוע באיחור לסדרת כתבות בחדשות 12. כבר לפני שנתיים התריע הדרג המקצועי באוצר בפני שר האוצר משה כחלון שאנחנו עומדים בפני משבר לאומי בתחבורה. כחלון התעלם. תחבורה אף פעם לא עניינה אותו. ההנחייה שלו למטה הדיור, לרמ"י ולמינהל התכנון הייתה לרוץ קדימה עם הדיור בלי לחכות לפתרונות תחבורתיים. התוצאה - לרוכשי הדירות בשכונות החדשות שנבנו נכונו עוד שנים של עמידה בפקקים.
ועכשיו, כשסוף סוף המדינה מצליחה להעלות הילוך בהשקעות בתחבורה - מגיע השיתוק הפוליטי ועוצר את הדחפורים. הגיע הזמן שהפוליטיקאים יבינו שהתחבורה היא חומר נפץ פוליטי לא פחות מדיור או ביטחון. הגיע הזמן שמפלגה שלא תבוא עם מצע תחבורתי מעודכן ומעשי - תשלם את המחיר.
קחו את הכסף ותברחו!
"הישג עסקי עצום לחברת החשמל" - כך מכנה ראש המטה המדיני לשעבר במשרד הביטחון, האלוף במילואים עמוס גלעד, את הסכם הפשרה, שבו ויתרה חברת החשמל לחברות גז מצריות על חוב חלוט בסך 2.3 מיליארד דולר לצרכני החשמל בישראל.
גלעד, שאין חולק על מומחיותו בענייני מדיניות ביטחון ואסטרטגיה, נשכר על ידי חברת החשמל לכתוב חוות דעת על "ההיבטים האסטרטגיים בפעולות חברת החשמל לגביית החוב והסכם הפשרה". ייתכן שההסכם מגלם יתרונות מדיניים או אסטרטגיים למדינת ישראל, אבל מבחינה עסקית, מר גלעד היקר, אין בו הישג עצום.
זכרונם של צרכני החשמל בישראל קצר, והעובדה ששילמו מכיסיהם התייקרות של 25% בתעריפי החשמל שלהם בשנים 2013-2015 כבר נשכחה מהם.
העיסוק המחודש בפרשה החל בזכות לוחמי צדק עקשנים כמו תנועת 'הצלחה', שמנסה להקשות על רשות החשמל לאשר את הסכם הפשרה ודורשת לכל הפחות גילוי כל החומרים הרלבנטיים. על-רקע זה העלתה חברת החשמל את חוות הדעת של גלעד, לצד חומרים רבים נוספים.
תחילת הפרשה בהפסקת הזרמת גז מצרי לישראל ב-2012 - אירוע מקרו, שאילץ את ממשלת ישראל לחלץ את חברת החשמל מפשיטת רגל ודאית וגרם למשק נזקים ישירים בהיקף של כמעט 10 מיליארד שקל. חברת החשמל הבטיחה לעשות כל מאמץ להחזיר לצרכני החשמל את כספם.
מיטב עורכי הדין בעולם נשכרו לניהול המאבק המשפטי. 50 מיליון שקל שכר טרחה קיבלו פרקליטי הצמרת מהסיטי של לונדון - והם לא אכזבו. ההליך המשפטי הסתיים בפסק דין חלוט של מוסד בוררות בינלאומי בשווייץ שהעניק לחברת החשמל 2.3 מיליארד דולר (כולל הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית).
עמדת הפתיחה של המצרים במו"מ לגביית החוב הייתה לשלם לחברת החשמל את הוצאות המשפט שלה - ולא לירה יותר. יו"ר חברת הגז המצרית, באקט של זלזול ובוז הציע ליועצת המשפטית של חברת החשמל, עו"ד יעל נבו, את מכשיר הטלפון הנייד שלו. בחברת החשמל לא ויתרו בקלות. הוזמנו חוות דעת על האפשרות לתפוס נכסים של חברות הגז המצריות בחו"ל. נעשו פניות לשלוש חברות המתמחות בגביית חובות אבודים - אך בסופו של דבר הסכימה חברת החשמל לוותר על החוב.
התמורה? הבטחה מצרית לשלם בכל שנה 60 מיליון דולר למשך 8 שנים, מגובה בערבות של בנק מצרי. אם המצרים לא ישלמו - חברת החשמל תוכל לפנות לערב המצרי או להגיש מחדש את פסק הדין הבינלאומי - אבל רק בתנאי שתחזיר קודם למצרים את כל הכסף שקיבלה מהם, כך קובע ההסכם עתיר ההישגים.
גלעד מגלה בחוות הדעת כי התנגד לעצם הגשת התביעה נגד המצרים. הוא סבור שאת המו"מ עימם היה צריך לנהל מעמדה של חולשה. "מהיכרותי הטובה עם המצרים, כל פעולה של הפעלת כוח הייתה גורמת להם לסגת לחלוטין ממשא ומתן כלשהו לפשרה", כתב. בכירים בחברת החשמל תמצתו את חוות הדעת שלו במשפט אחד: "קחו את הכסף ותברחו".
כבוד גדול אין כאן וגם לא כסף גדול, אבל אינטרסים אחרים פועלים במלוא העוצמה. הסכם הפשרה עדיין לא אושר על-ידי רשות החשמל, אבל מישהו כבר דאג לשקלל את התשלום הראשון - שעוד לא הגיע - בתחשיבי תעריף החשמל ל-2020. המניע ברור: אם ההסכם לא יאושר, תעריף החשמל יתייקר. כך בשם טובתם של צרכני החשמל יאושר סופית המהלך שמנשל אותם מ-90% ויותר מכספם.