גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק בענף אחד במשק יש מי שבטוח ירוויחו מבחירות

עוד לפני שגנץ החזיר את המנדט לנשיא המדינה, כבר החלו הטלפונים לצלצל במשרדי המדיה, הפרסום והשיווק • למרות שיש עוד שלושה שבועות לעצור את הטירוף, נראה שכולם נערכים למערכת בחירות שלישית בתוך שנה אחת • מי מבטיח לנו שהתוצאה בסיבוב הבא יהיו אחרות?

נתניהו השבוע בכנס הליכוד וגנץ מחזיר את המנדט לנשיא / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס
נתניהו השבוע בכנס הליכוד וגנץ מחזיר את המנדט לנשיא / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס

בעליה של חברת שירותי טלפון, מכון שמבצע שירותי שיווק, מכירות, טלפנות, קיבל בשבוע שעבר את הפנייה הראשונה למערכת הבחירות לכנסת ה-23. יישות פוליטית ומשרד פרסום פנו אליו עם תקציב של מאות אלפי שקלים כדי לקבוע ישיבת אפיון ראשונה לשירות שיחות פוליטיות, שיחות שכנוע. מערכת הבחירות של מרץ 2020 לכנסת ה-23 נכנסה לפעולה עוד לפני יום רביעי בלילה, עת פקע המנדט שבידי ח"כ גנץ.

הכספים משתרשרים מטה: מתקציב המדינה, אל המפלגות, אל משרדי הפרסום ואל קבלני המשנה - מדפיסי המודעות, עובדי גרפיקה, יועצי תדמית, תסריטאים ועורכי וידאו, מומחי דיגיטל, שולחי הסמסים, חברות הסלולר. כולם עומדים לקבל הכנסות נאות מקמפיין נוסף, השלישי במספר, בתוך 12 חודשים. הכסף הזה, שמשמן את גלגלי התעסוקה של ענף המדיה, הפרסום, השיווק ויחסי הציבור, יוצא מהכיס של משלם המסים הישראלי.

סכומי העתק הללו לא יגיע לבתי החולים, לבתי הספר או לתחבורה הציבורית. הכסף יגיע למימון משכורות של אנשים, שינסחו סיסמאות מכפישות, מסרים מלאי עלבונות וטקסטים של מתקפות אישיות. זה מה שנהיה מישראל של שנת 2019, מדינה של קמפיינים ללא מוצא.

רוטציה שלא קשורה לנבצרות

בעת כתיבת שורות אלה נותרו 20 יום, שבהם ניתן למנוע יציאה למערכת בחירות שלישית. בזמן הקריטי הזה חשוב לנסות להבין מה נכלל בהסכמות בין כחול לבן לליכוד. עד לאן הן התקדמו וכמה רחוק היו הצדדים מוכנים ללכת.

ח"כ בני גנץ אמר ביום שבו החזיר את המנדט, "הייתי נכון לפשרות מרחיקות לכת כדי לכונן ממשלה יציבה ומאחדת. לו הייתם יודעים את עומק הנכונות, ייתכן שחלקכם אף היה כועס עלי. אבל, טובת ישראל לפני הכול. מעל כל שיקול אחר".

ל"גלובס", נודע שבנימין נתניהו, באמצעות השר יריב לוין, הסכים לרוטציה. כלומר, החלפת נתניהו בגנץ תוך שנה מיום כינון הממשלה. יש האומרים שלקראת סוף המגעים, בליכוד זזו עוד קצת ואפילו הסכימו שנתניהו יוחלף תוך כ-8 חודשים. עם זאת, בליכוד מכחישים נקודה זו.

החלפת נתניהו ברוטציה לא הייתה אמורה להיות כרוכה ביציאתו לנבצרות, אלא להתבצע באופן נבדל. בכחול לבן חששו מאוד ממהימנותו של נתניהו. הערבות שהציע השר אריה דרעי, לפיה הוא יתפטר ויפרק את הממשלה אם נתניהו לא יעמוד בדיבורו - לא הספיקה להם. ארבעת ראשי כחול לבן - כולם ללא יוצא מן הכלל - משוכנעים שנתניהו ימציא טיעונים וישתמש בכל הטריקים האפשריים, לרבות חשש מחימום גזרה, כדי לבטל את הליך הרוטציה. לכן, גם ההתחייבות האישית של דרעי לא נתפסה בעיניהם כחשובה. מה יעזור להם אם דרעי יתפטר ויפרק את הממשלה? הרי גם הם ייזרקו החוצה לפני שיגיעו לכס ראש הממשלה.

צוות המשא ומתן של הליכוד היה מודע לחששות הכבדים ולחוסר האמון העמוק, וכך הוצע הפתרון הבא: רוטציה תוך שמונה חודשים (או 12, לפי הליכוד), או שישה חודשים למן היום בו יבקש ראש הממשלה חסינות מוועדת הכנסת, המוקדם מבין השניים. כלומר, מנגנון ההגנה של כחול לבן אמור היה לקשור את נתניהו בהתחייבות באמצעות שינוי חקיקה, שיחייב ראש ממשלה מכהן להתחלף תוך שישה חודשים מהיום שביקש חסינות מוועדת הכנסת. אם מועד הרוטציה עליו סוכם (שמונה או 12 חודשים) יגיע קודם לכן - הרי שזה יהיה מועד ההחלפה.

הדרך להגיע לשם, הייתה באמצעות תיקון הוראת שעה לחוק יסוד: הממשלה, אשר הייתה נכנסת לתוקף מיד בערב השבעת הממשלה. לאחר מכן, היה נעשה תיקון מלא של חוק יסוד: הממשלה (דבר שלוקח כמה שבועות). כחול לבן שכרו לשם כך את עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומומחה לתהליכי חקיקה.

חופש הצבעה לשרי כחול לבן?

בין הצדדים הובן גם, שכחול לבן כשותפים הבכירים בממשלת נתניהו, יהיו חופשיים להצביע על נטילת החסינות שלו, בעת שזו תגיע לדיון. כלומר, זה שהפכו לשותפיו הפוליטיים, לא הפך אותם לשותפים לדבר עבירה. עם זאת, כולם הבינו שלנתניהו יש מספיק אצבעות בכנסת כדי לסייע לו לשמור על חסינותו במשך זמן רב. הרי אביגדור ליברמן ואנשי מפלגתו הבהירו מספר פעמים, שמבחינתם יסייעו לנתניהו להמשיך לכהן עם החסינות.

עתידה של ממשלת אחדות מדומיינת כזו היה לא ברור. עוד לפני שנולדה, היא נראית כמקור אינסופי למתחים ולמריבות. לאור ההיכרות עם נתניהו, הוא יכול הרי להתבצר בתוך החסינות (למרות בג"צים פוטנציאליים) למשך זמן רב עם 63 ח"כים שמגוננים עליו. על כן, הדרך להחלפת השלטון הייתה אמורה להיות רוטציה תוך שמונה (או 12) חודשים, ולחלופין, שישה חודשים אחרי הגשת בקשת חסינות, המוקדם מבין השניים.

מה באשר למבנה הפוליטי? הצדדים דיברו על ממשלה שוויונית. מספר שרים זהה לכל צד, כאשר כחול לבן משוחררים יחסית לבוא אל הממשלה עם מפלגת העבודה או לבוא לבד. בליכוד נוצר לחץ גדול, שכן את מספר השרים השוויוני שלהם הם התיימרו לחלק בין חברי בלוק 55.

בסופו של דבר היו נותרים בידי הליכוד רק 7-8 תפקידי שרים. ומה עם הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ׳ או אנשי הימין החדש? אה... הקבוצה הזו היתה אמורה להיות מושלכת הצידה. בליכוד רצו את תיקי השרים לעצמם, ולא רצו לראות את פרץ, סמוטריץ', נפתלי בנט ואיילת שקד סוחטים מהם עוד תפקידי שרים.

בתוך כחול לבן היה ויכוח לגבי מידת האמון שאפשר לתת בנתניהו. גנץ ונוספים חשבו שלכל הפחות יש לנסות ולשמוע עד לאיזה נקודה אפשר להתקדם עם הליכוד ועם נתניהו. וכך הגיעו להסכם הפוליטי שעמד על הפרק ואשר בסופו של דבר מפלגת כחול לבן החליטה שהוא הסכם מסוכן, שמשמעותו היא ישיבה עם נתניהו ותחת נתניהו. וזאת - מיד אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה שנתניהו חשוד ב-3 כתבי אישום. וזאת, בניגוד להצהרות שהוציאו בכחול לבן במשך השנה האחרונה. בליכוד מפנים את החיצים ליאיר לפיד, שלדבריהם הטיל וטו על ההסכם. אבל משיחות עם אנשים רבים בכחול לבן, נראה שמדובר בלא יותר מספין פוליטי. בליכוד לא היו מוכנים אפילו לשמוע על הסכם, שבו הרוטציה תתחיל עם גנץ כראש ממשלה. בגע שאופציה זו לא נידונה בכלל בין הצדדים, הדרך לממשלת אחדות סוכלה.

האם תהיה התמודדות בליכוד? 

רבים שואלים בימים אלה האם תהיה התמודדות על ראשות הליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-23. התשובה היא כן ולא. כן, תהיה דרישה להתמודדות והיא תבוא מצד ח"כ גדעון סער. בגלי צה"ל התראיין ח״כ יואב קיש וגיבה את סער, כלומר אמר שתהיה התמודדות. ה"לא" נובע מכישוריו הפלאיים של נתניהו לגבור על כל פרוצדורה וכל מכשול בחוקת הליכוד ולקבע בתודעה של חברי המרכז, שאין צורך בהצבעה. סער אולי ידרוש, ויירשם בימי ההיסטוריה של הליכוד שהוא דרש, אבל ספק אם יצליח להניע את התהליך בניגוד לרצונו של ראש הממשלה.

נתניהו נשמע אומר בחודשים האחרונים, שבליכוד לא מדיחים יו"ר תנועה מכהן ובטח שלא במצב שבו רצים מבחירות לבחירות ללא תוצאה. אבל האמת היא שנתניהו בעצמו התמודד נגד יו"ר התנועה אריאל שרון בסוף שנת 2002. נתניהו אמנם הפסיד, אך נתן פייט יפה ואף אחד לא חסם את דרכו מלנסות.

יהדות אמריקה לא מבינה הישראלים

להיות על הקו בין ישראל לארה"ב בימים אלה עשוי להיות חוויה מטלטלת. כאילו מישהו שופך מים קרים על הפנים, מספר פעמים ביום, בשפות שונות. צפייה בשידורים חיים של שידורי ההדחה באנגלית או האזנה להקראת תמלילים בטלוויזיה בישראל, ערב אחר ערב.

את השעות הקטנות של הלילה מעבירים בג'ט-לג, תוך מעקב אחר פיד הטוויטר המשוגע של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שצופה בשידורי הטלוויזיה ובאנשי ממשלו מספרים בבית הנבחרים איך השתמש בתקציב יחסי החוץ של ארה"ב לשם נקמה פוליטית אישית. אחר כך קמים לבוקר של ג'ט לג, עם תזזית של פגישות בלוק 55 בראשות בנימין נתניהו, נאומי אולטימטום לא ממוקדים של אביגדור ליברמן, והתובנות הנאיביות של בני גנץ על קיומו של קיר אטום בליכוד.

בוקר טוב אמריקה או בוקר טוב ישראל. שם תחושת הדחה וקריסת ערכים מוחלטת, ובישראל "אווירת סוף קורס", פורקן ו"אין כלום כי אין כלום". דמוקרטיות בנסיגה, תקשורת במבוכה, וציבור שהולך ומתרחק, מפסיק להאמין לאלה ואלה.

הראש והרגש מדלגים מכאן לשם, שתי המדינות האהובות עלי, שנראה לעיתים שמנהיגיהן יורדים מן הפסים. המערכות החוקתיות מדגימות כיצד נראית השמדה עצמית. מול איזה השידור של איזו דמוקרטיה נופלת לכסוס ציפורניים? האם לראות את השידור הישיר של מנהיג מטיף, מסית וממציא - ולקחת את הכול עם פופקורן - או לזפזפ לערוץ אחר, שבו ידברו כבר על מערכת בחירות שלישית בתוך שנה אחת?

חזרתי לאחרונה מביקור בארה"ב במדינות קליפורניה וניו מקסיקו, שם קיימתי מפגשים עם קהיליות יהודיות מקומיות. נשאלתי שאלות רבות על הליך "ההדחה" הישראלי, על ההשוואה לנשיא טראמפ, על החשדות ועל כתב האישום.

כולם חזרו על שאלה אחת: מדוע התהליך של היועץ המשפטי לממשלה בישראל לוקח שלוש שנים?

זה לא רק היועץ אביחי מנדלבליט, הסברתי להם, קודם הייתה חקירת משטרתית שנמשכה זמן רב.

השיבו לי: "ובכל זאת - זה כבר נמצא כשנתיים בפני היועץ. אם אין לו על נתניהו כלום, הוא חייב היה לסגור את זה ואם המשיך, וכנראה יש לו משהו, מדוע הרשה לעצמו להסס זמן כה רב? זה פוגע בדמוקרטיה שלכם".

"זה נכון", השבתי.

נרטיב הרדיפה של נתניהו מחלחל

יהודי ארה"ב מסתכלים עלינו משם בתמהון. לא מצליחים להבין את התמשכות ההליכים, את הפגיעה בדמוקרטיה ואת חוסר ההחלטיות שנובע מתוצאת הבחירות. ברחבי יבשת אמריקה, עוקבים אחרינו בשבע עיניים, מצפים לראות מה יוחלט בדמוקרטיה הקטנה והפגיעה שלנו ואיך החלטה פה תשפיע על מעמדה של ישראל בעולם. בשעת כתיבת הטור, אמורה להתפרסם החלטת היועץ המשפטי לממשלה. זו דרמה פוליטית ברמה הבינלאומית, אם כי בתוך שורות הליכוד וברחבי בלוק 55, נדמה שזה לא ישנה דבר.

פוליטיקאי בכיר מראשי בלוק 55 הסביר לאחרונה בשיחה סגורה, כי עם כל החלטה שיקבל היועץ המשפטי לממשלה, הוא משוכנע שמדובר ברדיפה אישית ורצון להדיח ראש ממשלה מכהן. אותו פוליטיקאי בכיר, מנהיג בקהילותיו, אדם ערכי וצנוע, שמידותיו טובות ומעולם לא נחשד בדבר. בכל זאת, הוא וציבור בוחריו המסור, חושבים שנתניהו לא עשה כלום ושכל ההליך המשפטי מובל על ידי המון שמאלני תאב נקם.

כיצד ייתכן שיועץ משפטי, שמונה על ידי נתניהו, ומפכ"ל משטרה, שנבחר על ידו בקפידה, בחרו "לרצות" את עדרי השמאל של המדינה ולבצע חקירות כה נוקשות נגד ראש ממשלה, הוא נשאל. והפוליטיקאי השיב שהוא משוכנע באמת (האלטרנטיבית) שלו. "הם חושבים ש-11 שנים זה מספיק, ושהגיע הזמן להחליף שלטון. הם לא מסוגלים להחליף דרך הקלפי, ולכן בחרו בחדרי החקירות".

לשמוע ולא להאמין. כך מדבר מנהיג בכיר במדינת ישראל בשנת 2019. לא אדם מן שוליים, אלא איש מלומד וחכם. מאחר שהייתה זאת שיחה לא לפרסום, הרשה אותו בכיר לעצמו לגלות את אשר על ליבו. הנרטיב של נתניהו הצליח להתבסס בלבבות.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות