גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיר הלחץ של המשבר החוקתי ממשיך להתבשל

הפור נפל השבוע, והמועד לדיון בפסילת "חוק יסוד הלאום" נקבע לקיץ ● כעת נותר רק לצפות באסון החוקתי המתרחש למולנו בהילוך איטי ● זה לא חוק יסוד הלאום שמטריד את השופטים - אלה ההגבלות על כוחם שהם מבקשים למנוע, ועל הדרך הם ידרסו את מה שבעבר ראו כקדוש ● פרשנות

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

הכנסת והממשלה גלגלו השבוע, בפעם המי יודע כמה, את העתירות המבקשות לפסול את "חוק יסוד הלאום". שוב ביקשו לדחות את הדיון, ושוב הודיע בית המשפט כי הוא מקבל את בקשתן. אמצע יוני הבא נקבע כעת למועד החדש לפריצת המשבר החוקתי הצפוי. לבית המשפט עליון שום דבר לא בוער. הסיר שהניח על האש כשהחליט לדון בעתירות, ממשיך להתבשל לו לאט אבל בטוח.

יידחה הדיון כמה שיידחה - בסוף זה יקרה. בית המשפט ידון בתיק הזה, והתוצאה המשפטית ידועה מראש. מעתה, יכריז בית המשפט, רשאים שופטיו לפסול גם חוקי יסוד. בכך תסיר הרשות השופטת מדרכה את המחסום האחרון שעשוי היה לבלום את כוחה שכמעט אינו יודע גבול: מחויבותה, ככל רשות שלטונית אחרת, למסגרת החוקתית.

חזאי של שלג דאשתקד

אין צורך לבחון את רשימת השופטים ששובצו לדיון בתיק הזה, כדי להבין מה הולך לקרות. וזה אפילו לא כושר מיוחד של ראיית הנולד שאציג פה. אני בסך-הכול מה שיהודה עמיחי קרא לו "נביא של מה שהיה". חזאי של שלג דאשתקד. אני מנתח את ההידרדרות במשפט החוקתי שאנחנו חווים בשנים האחרונות, ולפיה משרטט את שיקרה.

פסילת חוקים רגילים הפכה לאובווייס, דבר גלוי. לאקססורי ששרד משנות הניינטיז העליזות. היא בורקס פושר שמוגש כמנת סטנדרט במסיבת הפרישה של שופטים המכבד את עצמם. אפשר לשדרג אותה, אבל אי-אפשר לרדת ממנה. אתה לא פורש כיום מבית המשפט העליון בלי לפסול משהו. לפחות סעיף קטן, שיהיה לדרך. פסילת חוקים היא כרטיס ביקור ששופטים מחלקים לעמיתיהם בחו"ל. היא עוזרת לבית המשפט להגדיר את עצמו. אני פוסל משמע אני קיים.

המערכות הפנימו את רעיון פסילת החוקים עד שהעניין הפך טיפה לפאסה. הקטע החדש הוא פסילת חוקי יסוד. מה שעד לאחרונה הייתה דעת קצה זניחה, שנמסרה כאוביטר (הערת אגב בפסק דין) והיוותה דעת מיעוט היפותטית ומסוכנת, עומד להפוך לבון-טון המשפטי. חוקי היסוד שמומחי המשפט החוקתי טרחו שנים להסביר לנו שהם "פרקים בחוקה הישראלית", ולכן קדושים הם ולא ניתן לסטות מהם ימינה או שמאלה - עומדים להיות יעד החיסול הבא של מערכת המשפט.

שופט אוהב נורמות חוקתיות

בית המשפט אינו מוכן עוד להתחייב לעבוד לפי מה שהגדיר שנים כ"החוקה הישראלית". זה כבר לא החוקים שמפריעים לו. זה האופי החוקתי של המדינה שמשתנה מול עיניו. התכנים של חוק יסוד הלאום הם רק התירוץ. שום דבר שעבר במסגרתו לא מעלה ולא מוריד. מה שמטריד את בית המשפט היא המחשבה שבקרוב יוגבל כוחו, באמצעות חוק יסוד חדש. "פסקת התגברות", הצרת זכות העמידה וכל עניין אחר. משהו הרי יקרה בקרוב. ולא שיש לבית המשפט בעיה עם נורמות חוקתיות, הוא אפילו אוהב אותן. אבל אהבה כמו שדייג אוהב דגים. אהבה אינסטרומנטלית. חתונה לא תצא שם.

הנאומים נצברים, המאמרים מתפרסמים והמערכות ננעלות על המטרה. הכנסים האקדמיים משמשים במה להצדקת מה שעומד לבוא. לא יבוא בחורף? - יבוא בקיץ. אבל בוא יבוא. בית המשפט עומד להשתלט גם על חלקת חברי האסיפה המכוננת. הוא לא יסתפק עוד בהכרעה משפטית על בסיס הנורמות החוקתיות הקיימות. הוא יבקש לעצב אותן בעצמו.

השופט אינו ניצב בראש הפירמידה

החל מאמצע שנות התשעים הצליח בית המשפט לשכנע אותנו שהכנסת יצרה למעשה חוקה. אם איננו מעוניינים בה, תמיד נוכל לשנותה, למחוק או להוסיף לה פרקים. הרי, טען בית המשפט, מדובר ביצירה שכולה מטעם הכנסת, והוא בסך-הכול אוכף את רצונה כרשות מכוננת.

בנאומו משנת 2003, במענה לביקורת מצד יו"ר הכנסת דאז, ראובן (רובי) ריבלין, אמר השופט אהרן ברק: הפגם העיקרי בגישה של יו"ר הכנסת הוא שאינו מבחין בין כנסת המכוננת חוקי יסוד לכנסת המחוקקת חוקים רגילים. בית המשפט אינו מבקר את מעשיה המכוננים של הכנסת (...) אם פסק דינו של בית המשפט המפרש חוק יסוד אינו נראה לכנסת, הרשות בידה לשנות את חוק היסוד ולכונן הסדר חוקתי שונה (...) על כן טועה יושב-ראש הכנסת שעה שהוא קובע כי המחוקק ניצב בראש הפירמידה הנורמטיבית. בראש פירמידה זו ניצבת הכנסת כרשות מכוננת. היא פועלת מעל הכנסת כרשות מחוקקת. בוודאי שהשופט אינו ניצב בראש פירמידה זו".

החל מהקיץ הקרוב עומד הקטע הזה של ברק, להפוך לחלק ממופע סאטירה שיעלה בית המשפט של הנשיאה אסתר חיות. מה ברק אמר שבית המשפט אינו מתכוון ואינו רשאי לעשות, זה מה שיעשה בית המשפט של חיות.

הוא יקבע שהוא רשאי להתערב בפעולתה המכוננת של הכנסת. הוא יעמוד על כך שבסמכותו להורות לכנסת איזה פרק נכון שיופיע בחוקה ואיזה לא. הוא יציב את עצמו במקום שטען שלעולם לא יהיה בו. בראש הפירמידה. לא מעל הכנסת. הוא יציב את עצמו מעל החוקה. לא בתור הפרשן שלה. בתור המעצב שלה.

כשחוקי היסוד נצבעים בכחול

שנים שהמערכת המשפטית שיוועה לקבלת חוקה באמצעות השלמת מפעל חוקי היסוד. אלא שהמוצר המשפטי הזה היה צבוע מבחינתה באדום פוליטי, ולכן היה רצוי בעיניה. הוא היה דרך מוצלחת לפסול חוקים שהגיעו בדרך-כלל מצד מסוים של המערכת הפוליטית הנשלטת רוב הזמן בידי הימין. משעה שקואליציית ימין החלה לקדם את חוק יסוד הלאום החלו להישמע זמירות אחרות. חוקי היסוד שהיו קדושים עד לאותה עת הפכו להיות לכאלה שההבחנה בינם לכל חוק רגיל מוטלת בספק. במה הם טובים יותר?

לראשונה החלה להישמע הדרישה ל"רוב מיוחד". אולי אפילו אישור במשאל עם. עלתה טענה מפתיעה, שהכותרת 'חוק יסוד' אינה מספיקה לביצור חוקי היסוד מפני ביקורת שיפוטית, שכן הפרוצדורה שבה מחוקקים חוקי היסוד זהה לזו של החוקים הרגילים.

ואיש לא עצר לשאול כיצד לא עלתה הטענה הזו בשעה שבית המשפט החליט להעניק לחוקי היסוד של שנות התשעים מעמד נורמטיבי-חוקתי הגבוה משל חקיקה רגילה. איך חוקי היסוד שעברו חלקם ברבע מקולות חברי-הכנסת, וחלקם בפחות מכך, התקבלו ללא דרישת רוב מיוחד.

זו הייתה אחת מטענותיו של השופט מישאל חשין נגד עמדת השופט ברק ב"פסק דין בנק המזרחי": הפרוצדורה לחקיקת חוקי היסוד אינה שונה ולכן לא ייתכן לפסול מכוח חוקי יסוד את החקיקה הרגילה שעברה כמותם בדיוק באותה הצורה. אלא שברק דחה את הטענה. מה השתנה כעת שהטענה הזו עולה? האם העקרונות המשפטיים השתנו, או שמא תוכן חוקי היסוד שעליהם צריך ליישם אותם הוא שהשתנה? האם חוקי היסוד החדשים פחות נוחים למערכת?

בין השופטים חיות ושמגר

בטור שהקדשתי למשנת השופט מאיר שמגר ז"ל, טענתי כי על-פי שמגר "הכנסת רשאית לחוקק כל חוק. ולכן היא רשאית לחוקק גם כל חוק יסוד המגביל כל חוק אחר. לפי תזת שמגר, הרעיון של חוק יסוד שאינו חוקתי, לא עולה על הדעת. את העתירה על חוק הלאום היה שמגר דוחה על הסף". אלא שידידי, ד"ר יניב רוזנאי, טען כנגדי בטור שפרסם כאן בתגובה, כי עניין הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד נשאר אצל שמגר ב"צריך עיון" ואף ציטט מפיו בנושא. לטענת רוזנאי, ייתכן ששמגר דווקא היה מקבל את העתירות בעניין.

אז בדקתי את עצמי מחדש. האם שמגר היה עשוי לקבל את העתירות נגד חוק הלאום?

פסילת חוק יסוד הלאום מתבקשת כיום בגלל אחת משתי טענות שמעלים העותרים: הראשונה, שהחוק אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השנייה, שהוא עומד בסתירה ל"עקרונות היסוד של השיטה". אין דרך שלישית לפסול את חוק יסוד הלאום.

שמגר שלל במפורש את הדרך הראשונה. הוא ציין ב"פסק דין מזרחי" ש"שינוי או פגיעה שלא במסגרת פסקת ההגבלה יכול שיעשו רק על-ידי חקיקה באותו מדרג, היינו באמצעות חוק יסוד ". הרעיון שלפיו אין לבחון את עמידת חוק יסוד בתנאי פסקת הגבלה היה מקובל גם על שופטים אחרים. הוא מופיע כבר ב"בג"ץ פורת" המוקדם.

על שלילת הדרך השנייה אין צורך להכביר במילים. שמגר לא קיבל כל רעיון שלפיו עקרונות יסוד עשויים להכתיב לכנסת התנהלות כלשהי. הוא אפילו לא האמין בקיומה של רשות מכוננת בישראל. עקרון היסוד ששמגר האמין בו היה ריבונות הפרלמנט. זה היה כמעט העיקרון היחיד עבורו. במאמר שהתפרסם לפני פרישתו ציין:

"ביטויה של ריבונות [הכנסת] הוא בכך, שאין גוף עליון מעל (הדגשה במקור) לכנסת המטיל עליה סייגים מן החוץ. הסייגים לחקיקה קמים וצומחים מתוכה, עקב החלטתה החופשית בעת חקיקת החוקים שהיא מקבלת (...) לשון אחרת: המעמד הריבוני ביטויו אך ורק בכך שאין מבחינת הרשות המחוקקת הכתבה חיצונית בעניין החקיקה על-ידי רשות אחרת (הדגשה במקור), כמובן, פרט להכתבה הנובעת מקולו של הבוחר".

אצל שמגר, האקטיביסט, המשבר החוקתי של הקיץ הקרוב לא היה מתרחש. העתירות נגד חוק יסוד הלאום היו נדחות על הסף. אבל חיות אינה שמגר. והצפוי - עומד להתרחש בתקופת נשיאותה. אנחנו חוזים כעת באסון חוקתי בהילוך איטי. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?