יצחק בן ישראל / צילום: איל יצהר
גורמים בוועדה ותיאום ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, יחד עם רשות החדשנות ואגף התקציבים באוצר ממשלה מביעים התנגדות לחלק מפרטי טיוטת דוח ההמלצות של הוועדה לבחינת קידום טכנולוגיות בינה מלאכותית שנחשפו בתחילת השבוע ב"גלובס".
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אסף וסרצוג, פנו במכתב אל ראשי הוועדה - הפרופסורים יצחק בן-ישראל ואביתר מתניה, ובו שטחו את טענותיהם לגבי כמה מן ההמלצות שפורסמו. השלושה העלו טענו הן נגד ההמלצות עצמן והן נגד אופן קבלת ההחלטות.
"ברצוננו להביא לתשומת לבכם, שכחברים בוועדת ההיגוי של המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות (בינה מלאכותית. א"ב), אשר הנכם העומדים בראשה, נדהמנו לגלות את ההמלצות המסתמנות של הוועדה בתקשורת, וזאת בטרם טיוטת הדו"ח נשלחה אלינו באופן מסודר או בטרם התקיים שיח מקיף אודותיהן בוועדת ההיגוי שהוקמה, לכאורה, כדי לדון בהן", נאמר במכתב.
ועדת ההיגוי היא אחת מ-15 תתי הוועדות שהוקמו באוקטובר בשנה שעברה כדי לדון בצרכים ובמדיניות הרצויה בהיבטים השונים של קידום טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו הכשרה מקצועית, אתיקה בשימוש בטכנולוגיה, תשתיות מיחשוב, פרויקטים לאומיים, ועוד. תפקידה של ועדת ההיגוי הוא לרכז את מסקנות עבודת הוועדות השונות לקראת הגשת דוח ההמלצות לאישור הממשלה.
במכתב ההתנגדות שנשלח נטען נגד עצם הקמת הוועדה עצמה וגם נגד אחת מהמלצותיה המרכזיות - הקמת גוף מתכלל שירכז את הטיפול בנושא מול כל הגורמים הרלוונטיים, ואשר יפעל במסגרת משרד ראש הממשלה. זאת, בדומה למודל של מערך הסייבר הלאומי, שגם הוא נולד ממיזם ועדות דומה בתחילת העשור, ושבעקבותיו הוקם מערך הסייבר הלאומי, במסגרת משרד ראש הממשלה.
"טרם התבררה ונענתה השאלה הבסיסית העומדת בבסיסו של המיזם, והיא מדוע קיים צורך בהתערבות ממשלתית מהסוג המוצע", נכתב, "תחום זה מצוי בפריחה במגזר העסקי בישראל, וכבר בעת זו מושך אליו משאבים רבים, לרבות השקעות פרטיות, כוח אדם איכותי, תשומות מצד חברות בינלאומיות ועוד. כך לדוגמה, כבר כיום קיימות למעלה מאלפיים חברות הזנק בתחום, וסך ההשקעה החזויה בחברות אלה ב-2019 הינה למעלה ממיליארד דולר השנה, ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. משרדי הממשלה הרלבנטיים, האמונים על קידום נושאים כגון אלה, פעלו ועודם פועלים במספר אפיקים בעת זו, לרבות על ידי הקצאת תקציבים ממשלתיים, הן במערכת האזרחית והן במערכת הביטחונית".
בשיחה עם "גלובס" תקפו גורמים ממשלתיים את הרעיון להקים גוף מתכלל כאמור. הגורמים הסבירו כי "המסקנה שעכשיו צריך להקין גוף שיתכלל את כל עבודת המשרדים השונים היא טעות גדולה. יש לנו כבר גוף שמטפל בנושא שנקרא פורום תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח) שבו גופי ממשלה שונים עובדים ביחד וכבר הוכיחו את יכולתם לטפל בנושאים שכאלה כפי שהיא טיפחה בנושא קידום נושא הטכנולוגיות הקוואנטיות".
הגורמים התייחסו בכך לוועדה בראשות המדענית הראשית לשעבר אורנה ברי לקידום טכנולוגיות קוואנטיות, אשר סיימה גם היא את עבודתה וממתינה לאישור מסקנותיה. מבחינת סדר הגודל המבוקשים של השקעה ממשלתית ההשקעה בטכנולוגיות קוואנטיות אמורה להיות בהיקפים צנועים מאוד בהשוואה לסכומים המבוקשים עבור קידום הבינה המלאכותית.
"יושבים שם נציגי האקדמיה, ומשרדי הביטחון האוצר והמדע, ות"ת, וישראל דיגיטלית ואין צרוך להקים עוד גוף שירכז את הטיפול בבינה המלאכותית כמו בסייבר וגם בסייבר לא היה צריך את זה. הגופים יודעים מצוין לעבוד יחד ואין צורך בגוף שרק ייכנס למאבקים מול הגופים הממשלתיים", אמרו הגורמים.
הגורמים הציגו גם טענות לגופן של ההמלצות שפורסמו, ותקפו במיוחד את ההמלצה להתמקד דווקא בתחום החקלאות. לדבריהם, "אנחנו חשובים שהמדינה צריכה להיכנס במקום שבו יש כשל שוק, וכשל השוק הקיים הוא המחסור בכוח אדם". הגורמים טענו כי לחלופין "המדינה צריכה להשקיע בפתיחת מאגרי מידע ממשלתיים אשר יהיו נגישים למחקר של בינה מלאכותית, ואז נושאים כמו קיצור תורים, חקלאות ואחרים ייפתרו ממילא".
פרופ' בן-ישראל מסר בתגובה: "מדובר בטיוטה שהדיונים עליה לא הסתיימו. נגמור את העבודה שהתחלנו".