גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סשה ברון כהן נגד צוקרברג: בשנות ה-30 היה מאפשר להיטלר לפרסם מודעות על "הבעיה היהודית"

בנאום בוועידת Never Is Now של הליגה נגד השמצה, תקף השחקן והקומיקאי היהודי-בריטי את מייסד פייסבוק ● "אם אתה משלם להם מספיק, פייסבוק תריץ כל מודעה 'פוליטית' שתרצה, גם אם מדובר במודעה שקרית"

סשה ברון כהן / צילום: רויטרס
סשה ברון כהן / צילום: רויטרס

"אם אתה משלם להם מספיק, פייסבוק תריץ כל מודעה 'פוליטית' שתרצה, גם אם מדובר במודעה שקרית. והם אפילו יעזרו לך למקד את השקרים האלה למשתמשים שלהם, כדי להשיג השפעה מקסימלית. תחת ההיגיון המעוות הזה, אם פייסבוק הייתה קיימת בשנות ה-30, להיטלר היה מותר לפרסם מודעות בנושא 'הפתרון' שלו ל'בעיה היהודית'. רק תחשבו מה גבלס היה יכול לעשות עם פייסבוק".

את הדברים החריפים האלה אמר השחקן והקומיקאי היהודי בריטי סשה ברון כהן, בנאום שנערך בוועידת Never Is Now של הליגה נגד השמצה, שהעניקה לו את פרס המנהיגות לשנת 2019. 

לדברי ברון כהן, "מכונת התעמולה הגדולה ביותר בהיסטוריה היא פייסבוק, יוטיוב, גוגל, טוויטר ואחרים. הן מגיעות למיליוני אנשים. האלגוריתמים שהן תלויים בהם מדגישים בכוונה תחילה את התכנים שמושכים את המשתמשים. זו הסיבה שפייק ניוז עוקפות את החדשות האמיתיות, כי המחקרים מראים ששקרים נפוצים מהר יותר מאשר אמיתות". 

כהן כינה את חברות המדיה החברתית "ביוב של תיאוריות קנוניה ושפלות", משום שלטענתו הן לא פעלו באופן נמרץ יותר כדי להסיר דברי שנאה וגזענות מהפלטפורמות שלהן. עם זאת, הוא הקדיש את הביקורת הנושכת ביותר שלו למארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, שאותו כינה "בלתי נסלח".

השחקן תקף את צוקרברג גם בגלל עמדתו, שמאפשרת למכחישי השואה להפיץ קונספירציות בנוגע לרצח העם ההמוני של עם ישראל לפני פחות ממאה שנה. בשנה שעברה אמר צוקרברג כי פוסטים המכחישים את השואה "פוגעים מאוד". אולם כהן טוען שצוקרברג לא רוצה למחוק אותם, מכיוון שמנכ"ל פייסבוק אמר כי "אנשים שונים יכולים לטעות". כהן כינה את ההנמקה של צוקרברג "טירוף".

"ברגע זה עדיין יש מכחישי שואה בפייסבוק", אמר כהן. "גוגל עדיין לוקחת אותך לאתרי הכחשת השואה הדוחים ביותר". הוא המשיך והאשים את חברות המדיה החברתית על כך שאיפשרו להכחשת השואה להתפשט. "יש לנו מיליוני ראיות המוכיחות כי השואה אכן קרתה. זו עובדה היסטורית. ולהכחיש אותה זאת לא איזו דעה אקראית. מי שמכחיש את השואה שואף לעודד עוד ועוד אנשים להאמין שהיא לא הייתה".

לא סבורה שעליה לצנזר דעות ואמונות

כהן אינו האחרון שנוקט עמדה נגד צוקרברג, שהתמודד עם ביקורת נוקבת באשר לכך שאיפשר לפוליטיקאים לשקר בפרסומות בפייסבוק, ולאחר שפורסם דבר פגישתו עם מחוקקים ואף עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כחודש, במטרה לרכך את גישתם לחברת הענק שלו, שנמצאת תחת לחץ רגולטורי. 

דובר פייסבוק אמר אז שצוקרברג נפגש עם קובעי המדיניות "כדי לשמוע את הדאגות שלהם ולדבר על עתיד הרגולציה של האינטרנט", ואמר שפגישתו של צוקרברג עם טראמפ הייתה "מועילה". לאחר ש-NBC News דיווחה על ארוחת הערב בין טראמפ למנכ"ל פייסבוק, צייצה המועמדת הדמוקרטית לבחירות המקדימות לנשיאות אליזבת וורן כי "זו שחיתות פשוטה".

הקו שפייסבוק נוקטת בנושא הוא שאין זה מתפקידה, כחברה פרטית, לצנזר דעות ואמונות או להחליט אילו עמדות אינן ראויות. צוקרברג ובכירים נוספים בחברה קראו מספר פעמים בעבר לרגולציה ממשלתית רבה יותר על חברות האינטרנט בתחומים כמו תכנים המבטאים ביטויי שנאה או מופצים כחלק מניסיון התערבות בבחירות. בפרסומים המבטאים עמדות קיצוניות וקונספירטיביות כמו הכחשת שואה או התנגדות לחיסונים, החברה טוענת כי היא אינה מוחקת את התכנים, אך מגבילה את הפצתם בפלטפורמה.

לגבי מודעות פוליטיות, בפייסבוק טוענים כי הם לא מפעילים עליהם את תוכנית בדיקת העובדות שלהם מאחר שלא מתפקידם למנוע מדבריו של פוליטיקאי להגיע לציבור שלו, ושאותו ציבור הוא זה שצריך לשפוט את הדברים ואת אמיתותם. שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק ומספר שתיים בחברה אמרה לאחרונה על פרסום המודעות הפוליטיות כי "אנחנו לא עושים את זה בשביל הכסף. זה חלק מאוד קטן מההכנסות שלנו, וזה שנוי במחלוקת. אנחנו מפרסמים אותן כי אנחנו מאמינים שהן חלק משיח פוליטי. לאורך הזמן, האנשים שהכי הרוויחו מזה היו אלה שהעיתונות לא מסקרת ולכן לא היו יכולים לפרסם את המסרים שלהם בדרך אחרת".

"יש דבר כזה שנקרא אמת אובייקטיבית"

"צוקרברג אמר שחברות המדיה החברתית צריכות לעמוד בהבטחות שלהן ולתפקד באחריות", אמר כהן. "אבל הוא לא ענה על השאלה, מה צריך לקרות כשהן לא. נכון לעכשיו, די ברור שלא ניתן לסמוך עליהם שיצליחו להסדיר את הנושא בעצמן".

בנאומו, כהן השווה את פייסבוק למסעדה מפוארת, וטען כי לצוקרברג יש בתוך חברת האינטרנט שלו אותה אחריות שיש לשף במסעדה שלו. "אם ניאו-נאצי נכנס למסעדה ומתחיל לאיים על לקוחות אחרים ואומר שברצונו להרוג יהודים, האם בעל המסעדה, כעסק פרטי, יידרש להגיש לו ארוחה אלגנטית בת שמונה מנות?" שאל כהן, וענה מיד "ברור שלא. לבעל המסעדה יש כל זכות חוקית, ואכן, אני טוען שגם חובה מוסרית, להוציא את הנאצים ההם החוצה. וגם לחברות הטכנולוגיה האלה יש אחריות כזו.

כהן טען כי צוקרברג הוא אחד מששת האנשים המשפיעים ביותר מבחינה תקשורתית, המחליטים לאיזה מידע ייחשפו אנשים ברחבי העולם. הוא מנה את צוקרברג מנכ"ל פייסבוק, ואת מנכ"לי גוגל, אלפאבית, יוטיוב וטוויטר. "כולם ביליונרים, כולם אמריקאים, ולכל אחד מהם חשוב יותר להרוויח כסף מאשר להבטיח את עתיד הדמוקרטיה".

"יש דבר כזה שנקרא אמת אובייקטיבית. יש עובדות. אנחנו מדברים על חברות אינטרנט שהן מהעשירות ביותר בעולם. הן יכולות לשכור עובדים שימחקו את הפייק ניוז ואמירות השנאה. יש להן את המהנדסים הטובים ביותר בעולם. טוויטר יכולה להמציא אלגוריתם שיילחם בזה. לא יתכן ששישה אנשים בעולם - צוקרברג, לארי ברין ופייג' וראשי יתר החברות - יכתיבו לאנשים מה לחשוב כמו באימפריה הרומאית. צוקרברג איננו יוליוס קיסר, אף שהתסרוקת דומה. אין שום רשות או שלטון שיכולים לרסן אותם כעת".

"הם יכולים להסיר הסתה של עוד חסידי עליונות לבנה מהאתרים שלהם, אבל הם לא יעשו את זה, כי זה פוגע באינטרסים של כמה פוליטיקאים בכירים. חשובה להם יותר עליית המניה שלהם מהדמוקרטיה האמריקאית", הוסיף.

כהן הציע להכפיף את הרשתות החברתיות לאותן תקנות שמרבית המדיות האחרות, החל מעיתונים, דרך חדשות בכבלים ועד מפיקי טלוויזיה וסרטים, נאלצות לאמץ, וכן לאלץ אותו להחזיק באחריות לנזק שהמוצרים שלהן גורמים.

"בכל ענף אחר, חברה אחראית כאשר המוצר שלה פגום. כשמנועים מתפוצצים או כאשר ישנה תקלה בחגורות הבטיחות, חברות רכב מבצעות ריקול לעשרות אלפי רכבים, בעלות של מיליארדי דולרים. נראה רק הוגן לומר לפייסבוק, יוטיוב וטוויטר, 'המוצר שלך לקוי, אתה מחויב לתקן אותו לא משנה כמה זה יעלה לך'". 



עוד כתבות

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכ"ל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אומנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפעולות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד, שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי של מיטרוניקס נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

טראמפ ונתניהו שוחחו, מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נשיא ארה"ב הזמין את נתניהו לפגישה בבית הלבן בזמן הקרוב" ● צה"ל חיסל מחבל נוח'בה של הג'יהאד האיסלאמי ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית:"מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● עדכונים שוטפים

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LCI

"יש לכם שם חזק במדטק": מגייס הבכירים בארה"ב פותח סניף בישראל

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"