גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תתרשמו מחברה ש"מכה את התחזיות", זה משחק מכור. על מה כן כדאי להסתכל?

המשק האמריקאי בהאטה, אבל 79% מחברות ה-500 S&P היכו את תחזיות הרווח - פלא? ההנהלות והאנליסטים שותפים בבלבול המשקיעים ● וגם: על ההבדל בין תחזיות מאקרו להערכות פיננסיות בשוק ההון, והאם תופעת ה"יד החמה" בכדורסל עובדת אצל מנהלי השקעות

הבורסה בוול סטריט  / צילום : Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
הבורסה בוול סטריט / צילום : Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

עם סיום עונת פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון בוול-סטריט, פורסמה כמידי רבעון הסטטיסטיקה הקבועה של איזה שיעור מהחברות שמניותיהן נכללות במדד ה-S&P 500 היכו את התחזיות המוקדמות של האנליסטים, וכמה לא.

נכון למועד כתיבת הדברים, מתוך 500 החברות שנסחרות במסגרת המדד, 466 חברות במדד S&P 500 פרסמו את הדוחות הכספיים. מתברר ש-79% היכו את התחזיות ו-21% איכזבו ולא עמדו בתחזיות. כל זה מבחינת הרווח למניה. מבחינת עמידה ב"יעד" ההכנסות, השיעורים הם 58% ו-42% בהתאמה. זאת, על פי נתוני "בלומברג".

בין "קונצנזוס האנליסטים" למספרים נלחשים

במקביל לפרסום התוצאות בפועל ומדידתן מול התחזיות המוקדמות, החברות מספקות גם תחזיות קדימה, אם זה לרבעון הקרוב, ואם זה לשנה כולה. העניין הזה הפך כבר לטקס קבוע בוול סטריט. רוב, לעיתים גדול, של החברות מכות את הציפיות המוקדמות, הכותרות הן, כמובן, חיוביות, וכך גם בדרך כלל תגובת המניות. אבל, אוי לה לאותה חברה שתפספס את התחזית המוקדמת של האנליסטים לרווח למניה בסנט אחד, ואוי לה לחברה שתפרסם שעמדה בתחזיות המוקדמות, אבל, במקביל תיתן תחזית מאכזבת קדימה לגבי הכנסותיה העתידיות ו/או הרווח העתידי שלה. בוול-סטריט, כמו בוול-סטריט, יודעים לתגמל ולפנק, אבל באותה מידה יודעים גם להעניש, ותנודות של פלוס/מינוס 10% ויותר בעקבות כך הן עניין שבשגרה, ובחברות ששווין בשוק מאות מיליארדי דולרים, אובדן הערך עלול להסתכם בעשרות מיליארדי דולרים.

לפיכך, האינטרס הברור של ההנהלות הוא להנחות את האנליסטים בשיחות שלהן איתם, להכנסות ולרווח נמוכים מאשר הן מאמינות שיהיו בפועל, והאנליסטים משתפים פעולה. זהו משחק מכור שאפילו לא מתאמצים להסתיר אותו, ולכן, במקביל לכך, התפתחה "תעשייה" של מספרים נלחשים (Whispered Numbers), הערכות שעוברות מפה לאוזן, והן גבוהות מאשר מה שמכונה "קונצנזוס האנליסטים".

לפיכך, אין באמת משמעות לסטטיסטיקה של כמה חברות היכו את התחזיות, וכמה לא. זה משחק "נחמד" ותו לא, אבל זה יכול להיות גם מזיק, שכן הוא מסיט את ההסתכלות לכיוון הלא נכון.

מה שקובע באמת, זה, כמובן, מה היו התוצאות בפועל ברבעון הנוכחי לעומת רבעון קודם, או לעומת הרבעון המקביל בשנה החולפת.

כאן מתברר, שהתוצאות הן הרבה פחות מרשימות: ההכנסות לעומת אשתקד אמנם עלו ב-3.5%, אך הרווח למניה דווקא ירד בכ-1%, כאשר מדד S&P 500 עלה מסוף הרבעון השלישי של 2018 (30.9.2018) בכ-7%. כלומר, רמת המכפילים עלתה.

וזה בהחלט לא צריך להפתיע אף אחד. ברגע שהמשק האמריקאי והמשק העולמי נמצאים בהאטה בקצב הגידול שלהם, זה חייב להשפיע על שורת ההכנסות של החברות העסקיות, וגם על שורת הרווח, שכן יש גבול ליכולת של החברות להתייעל, אפילו בעידן הנוכחי של חדשנות.

אבל גם הדיון הזה, עם כל חשיבותו, מסיט את העניין מן העיקר. והעיקר הוא, שרבעון אחד לא מלמד הרבה ותוצאותיו יכולות להיות מטעות מאוד, ולכן התגובה של השוק לתוצאות של רבעון אחד לא אמורה להיות דרמטית כפי שקורה לא אחת, להוציא מקרים חריגים מאוד.

מתן תחזיות - ההיפך מהסתכלות לעתיד

ואשר לתחזיות שהחברות עצמן נוהגות לספק יחד עם פרסום הדוחות הרבעוניים, גם להן ניתן משקל יתר, ולכן גם תגובת יתר, שכן גם בהן מעורבבים אינטרסים של מי שמספק אותן, וגם משום שלעיתים יכולת ההנהלה לצפות קדימה היא מוגבלת בגלל מגוון של סיבות.

לדעתי, הנוהג הזה של מתן תחזיות, מוטב שייפסק, שכן הוא מחנך את ציבור המשקיעים, כולל המוסדיים, להסתכלות קצרת טווח שעליה מבוסס, גם ככה, חלק גדול מהתרבות של וול-סטריט.

ואם אנחנו מדברים על תחזיות ועל הערך שלהן, הנה כמה תובנות שעשויות להיות רלוונטיות, הן לתחזיות האנליסטים שגם נוהגים להצמיד מחיר יעד למניות המסוקרות, והן לתחזיות ההנהלות של החברות.

תחזיות מאקרו בעירבון מוגבל

מהן תחזיות? יש הרבה סוגים של תחזיות. ענייננו כאן בתחזיות כלכליות ופיננסיות לא ברמת הפירמה העסקית, אלא ברמת המאקרו.

ישנן תחזיות מאקרו שמנפיקים גופים ממשלתיים, בנקים מרכזיים, גופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע הבינלאומית, מכוני מחקר, בנקים מסחריים, בתי השקעות ועוד. התחזיות הללו משמשות בסיס להמלצות על דרכי פעולה. כאשר מדובר בבית השקעות, מדובר בהערכות שחייב כל בית השקעות לגבש כבסיס לאופן שבו הוא מתכוון להשקיע את כספי לקוחותיו בחודשים הקרובים, בשנה הקרובה, בשנים הבאות, וככאלה, ההערכות האלה כפופות לשינויים בהתאם להתפתחויות. הן מחייבות ניתוח של מגמות במשק העולמי, ובמשק המקומי בפרמטרים של מדיניות תקציבית, מדיניות מוניטרית וריבית, מחירי סחורות, אינפלציה, סחר עולמי וגם פרמטרים גיאופוליטיים, שעשויה להיות להם השפעה על שוק ההון, ועוד גורמים.

מה שהציבור אינו מודע לו, זה המגבלות של ההערכות הללו, שכן גם במקרה של הערכה נכונה ומבוססת מאוד לזמנה, עדיין יכול להתרחש אירוע מדיני, בטחוני, גיאופוליטי, או אחר, שישבש את ההערכה. תחזיות, כמו שלמדנו, אינן מדע מדויק, וגם אם הן מדויקות לעיתים, הרי שתוקפן עלול לפוג. כך למשל, אירע לי כאשר בסוף אוגוסט 2000 הערכתי באופן אופטימי מאוד את סיכוייו של שוק המניות המקומי לעלות אחרי הירידות שנרשמו בעקבות התפוצצות בועת הדוט.קום בארה"ב במרץ 2000. אבל, מעשה שטן, וזמן קצר לאחר שפרסמתי את הערכתי, פרצה האינתיפאדה השנייה, שחרצה את דינו של שוק המניות המקומי לעוד שנתיים ויותר קשות מאוד.

מעבר לזה, כאשר גוף שמתפרנס משוק ההון נותן תחזית על ההתנהגות הצפויה של השווקים, צריך לקחת אותה עם לא מעט פלפל ומלח. גם משום שהיא עלולה להתברר כלא מקצועית, גם כי היא עלולה להתברר כאינטרסנטית, וגם, ובעיקר, כי היא עלולה להתברר כנובעת ממשאלות לב יותר מאשר פרי של ניתוח מושכל, שכן נהוג לומר על מנהלי השקעות שהם חייבים להיות אופטימיים.

מה החזאי מבין: הילארי נשיאה, צמיחה ב-2008

הציבור הרחב מושפע לא מעט מתחזיות, בין שמקורן בעיתונאים כלכליים ובין שמקורן באנשי שוק ההון עצמם, אבל הוא איננו די ביקורתי כלפיהן ומאמץ אותן יותר מדי בקלות. זו תוצאה גם של היעדר חינוך פיננסי.

אבל גם כאשר מתפרסמות הערכות, לא של אנשי שוק ההון, אלא של עיתונאים כלכליים, ונניח לצורך העניין שהם נטולי אינטרסים, עדיין יש מקום לתהות לגבי המקצועיות שלהם בכל הקשור לתחזיות בכלל, ולתחזיות לגבי שוקי ההון בפרט.

הנה, לפניכם, תחזית שנתן פרשן כלכלי ידוע, ותיק ומוערך שפרסם טור בכותרת: "7 הימורים ל-2008", אותה שנת אימים, כזכור, הן כלכלית והן פיננסית -

- "בסיומה של 2008 יתברר שהמשק האמריקאי שוב צמח בקצב מהיר מהצפוי, ב-3% לפחות".

- "הילארי קלינטון תיבחר למועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ואחר כך תיבחר לנשיאות ארה"ב. בחירתה תקפיץ את הבורסה ותסמן את שובה של הגאות הכלכלית לאמריקה".

- "הנפט לא יוזל, ייתכן שיתייקר עוד קצת (בדולרים)".

- "קצב האינפלציה העולמי טיפס השנה ליותר מ-4% והוא לא יואט בשנה הבאה".

- "עדנה לדולר? נראה שלא ..... כמגמה יישאר הדולר האמריקאי ב-2008 מטבע מוחלש".

- "סופו של הנס הסיני? ההימור שלי: סדקים עמוקים בחומת ההצלחה הסינית".

- "כבר במהלך 2008 נתחיל להרגיש בשוקי ניירות הערך את עוצמת הכסף הסעודי, הסיני והרוסי".

מיותר לציין, שכל התחזיות/ההערכות האלה קרסו יחד עם הקריסה של שוקי המניות.

נחשו, כמה מהנפילות חזתה קרן המטבע הבינ"ל?

לא רק עיתונאים ופרשנים כשלו פעם אחר פעם בהערכת ההתפתחויות. כך גם מוסדות מחקר מהגדולים בעולם. כך למשל, מאז 1990 היו לפחות ארבע נפילות כלכליות - ב-1993, 1998, 2001-2000, וכמובן 2009-2008, שאף לא אחת מהן נחזתה על-ידי קרן המטבע הבינלאומית. ובכלל, מדע הכלכלה מתקשה להתמודד בעשור האחרון עם שאלות בסיסיות שאולי הגדולה מכולן היא - לאן נעלמה האינפלציה, ובוודאי שהוא לא חזה את ירידתה.

ואחרי שאמרתי את כל זה, אומר כמה דברים ברוח מעט יותר אופטימית. מה קל ומה קשה במתן תחזיות כלכליות ובמתן תחזיות פיננסיות.

הזיהוי של כשלי שוק הוא אחד ממפתחות ההצלחה בשוק ההון. לא מדובר כאן בזיהוי של מצב שבו מניה ספציפית נסחרת עמוק מתחת לערכה, אלא בסיטואציה שבה קבוצה משמעותית של מניות שיש להן מאפיין משותף, למשל, שהן פועלות באותו ענף, והן נסחרות עמוק מתחת לערכן, או מצב שבו כל השוק נסחר משמעותית מתחת לערכו. כשל שוק הוא לא בהכרח עניין של שוק המניות בלבד. כשל שוק יכול להיווצר גם בשוק האג"ח הקונצרניות, וגם באיגרות החוב הממשלתיות. כשל כזה הוא, למעשה, מצב שבו התמחור של אחד או יותר מאפיקי ההשקעה האלה הוא נמוך ממה שהוא "צריך" להיות, או גבוה ממה שהוא "צריך" להיות. זה עובד בשני הכיוונים.

והבשורה הטובה - לא קשה במיוחד לזהות מצב של כשל שוק ולהעריך באופן נכון שבנקודת זמן, קרובה יותר או רחוקה יותר, השוק יתעשת ויתקן את עצמו. מן ההיבט הזה תחזיות-הערכות עתידות להתברר כנכונות, או באופן כמעט מיידי, או בטווח הבינוני יותר. לעיתים, הזיהוי הוא כמעט עניין של מתמטיקה "פשוטה".

כזה הוא המצב כאשר מדובר בשוק איגרות החוב הקונצרניות, שבו סימן ההיכר לתמחור שלהן הוא הפערים בתשואה השנתית לפדיון שהן מעניקות אל מול התשואה השנתית לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות עם אותו משך חיים ממוצע (מח"מ). פערים אלה (ספרידים) משקפים את פרמיית הסיכון שהשוק דורש. כאשר הפערים הם גדולים מאוד, וגדולים מדי, כפי שהיה בשלהי שנת 2008, שנת המשבר הגלובלי, מתבקש תיקון בדמות של עליות שערים וצמצום בפערי התשואות, וכאשר הפערים קטנים מדי, כפי שהם בישראל בשנים האחרונות, מתבקש תיקון בדמות של ירידות שערים ופתיחת המרווחים.

גם את תמחור מניות הבנקים בישראל ניתן לנתח באופן כמעט מתמטי. "כמעט" - משום שכמובן, במקרה זה יש צורך להעריך את רווחיותם של הבנקים בשנים הבאות, את הסיכויים והסיכונים הנשקפים לענף מרכזי זה במשק כפונקציה של רגולציה בינלאומית ומקומית, כפונקציה של התפתחויות טכנולוגיות וכפונקציה של מצב המשק. ובכל זאת, בהינתן ניתוח סביר של המגמות בתחומים הללו, ובעיקר, כאשר מתבוננים על השקעה במניות הבנקים לטווח זמן מספיק ארוך, נניח, חמש או עשר שנים, אפשר לנתח באופן מושכל את התמחור של מניותיהם ולהגיע להמלצות מעשיות מאוד.

הבעיה האמיתית במתן תחזיות

אז מה, בכל זאת, הבעיה במתן תחזיות?

הבעיה היא הרבה פחות בחיזוי הכיוון והמגמה, והרבה יותר בחיזוי העיתוי ובחיזוי העוצמה של השינוי ומידת ההדרגתיות שלו.

לעיתים קרובות מאוד (לא תמיד), כאשר מדובר בשווקים הפיננסיים, השינוי במגמה הוא מהיר ועוצמתי, שכן יכולת התגובה של המשקיעים היא מיידית.

לעומת זאת, כאשר מדובר בכלכלה הריאלית, הרי שמטבע הדברים, השינויים מתרחשים באופן איטי הרבה יותר.

כמה דוגמאות בשני המישורים האלה של שווקים פיננסיים מזה, ושל כלכלה ריאלית מזה.

בשווקים הפיננסיים: שינוי הכיוון מן המשבר והקריסה של 2008 לגאות העוצמתית של 2009 היה מהיר מאוד וקל היה לזהות אותו בטרם התרחש, כלומר - לזהות את ההזדמנות שהמשבר יצר הן בתחום המניות והן בתחום איגרות החוב הקונצרניות, הזדמנות שעליה הצבעתי בזמן אמת. מובן שאת העוצמה המדויקת של ההתאוששות ומתי בדיוק היא תחל, בלתי אפשרי היה לחזות.

מה שעוד בעייתי בחיזוי של השווקים הפיננסים הוא, שגם אם גיבשת הערכה מושכלת ונכונה של השווקים בראייה קדימה, תמיד עלול להופיע "ברבור שחור" שלו ידעת שהוא יופיע, וכמובן שלא ידעת, כי הרי הוא "ברבור שחור", היית נמנע מההערכה שלך.

3 דוגמאות בולטות הן: פיגוע התאומים של ספטמבר 2001, הצונאמי ביפן - מרץ 2011, ופרוץ האינתיפאדה השנייה בישראל באוקטובר 2000.

בשווקים הריאליים, לעומת זאת, ההתאוששות המשקית הגדולה, גם כיום, יותר מ-10 שנים לאחר המשבר, מבוששת להגיע, במיוחד באירופה. התהליכים הכלכליים נמשכים לא מעט זמן, דוגמת יפן שחוותה משבר ב-1989 וסוחבת אותו עד היום על גבה.

קל היה כבר ב-2011 לזהות שהכלכלה הסינית לא תוכל להתמיד בקצב הצמיחה של 10% לשנה, ושהיא עומדת בפני אתגרים לא פשוטים, אבל היה קשה לקבוע אז, אם ומתי היא הולכת לקראת נחיתה, ולאיזה סוג של נחיתה - רכה או קשה. אפילו היום, תשע שנים אחרי, כאשר סימני ההאטה ההדרגתית במשק הסיני ברורים, עדיין אין תשובה ברורה לשאלות האלה.

באופן דומה, קל היה לזהות כבר ב-2005 את משבר הנדל"ן הצפוי בארה"ב, וכך גם עשיתי, אך קשה היה הרבה יותר לקבוע את עיתויו, את עוצמתו, ואת עוצמת הקשר שלו לשווקים הפיננסים.

הצונאמי ביפן, מרץ 2011 / צילום: KYODO Kyodo, רויטרס

משברים, חשוב להדגיש, הם בדרך כלל מעשה ידי אדם והם נובעים מהתנהגות בלתי רציונלית ובלתי אחראית שמייצרת בועות הן בשווקים הפיננסיים והן בשווקים הריאליים. כך היה במשבר הסאב-פריים בארה"ב, אירלנד וספרד, שכולן אפשרו יצירת בועות כלכליות, בעיקר נדל"ניות ו/או פיננסיות מטורפות. ומכיוון שמשברים הם, כאמור, מעשי ידי אדם, גם פתרונם תלוי במעשה בני אדם, בין שמדובר במהלכים שמבצעים הקברניטים הכלכליים, ובין שמדובר בשינוי ההתנהגות של המשקיעים/ צרכנים, דרך פעילות אקטיבית של ממשלות/בנקים מרכזיים ליצירת שינויים בציפיות.

וכדי לסיים בנימה קלילה יותר, ד"ר ורדה ליברמן שחוקרת את תחום השיפוט וקבלת החלטות, קבעה בראיון שערכה עם רותם שטרקמן, עיתונאי "דה מרקר", כבר ביולי 2004, שגם רצף של 5-6 החלטות מוצלחות של מנהל השקעות, לא מעיד על יכולת יוצאת דופן, שכן גם רצף של 5-6 "עצים" בהטלת מטבע אינו תופעה נדירה כל כך. זה נכון לגבי הטלת מטבע, זה נכון לגבי אישה שיולדת 4 בנים ברצף, זה נכון לגבי האמונה העממית ב"יד חמה" בכדורסל, שאינה נכונה, כי הסיכוי לקלוע אחרי קליעה מוצלחת לא מושפע מתוצאות הזריקות הקודמות. כך עלה ממחקר של פרופ' טברסקי שבדק אלפי זריקות לסל של שתי קבוצות כדורסל ב-N.B.A, וזה נכון גם לגבי מנהל השקעות.

אז, קצת צניעות מתבקשת. 

הכותב הוא הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב דש וממייסדי הקפיטליזם הקשוב בישראל - חברה לתועלת הציבור. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי