גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם כבר פקקים, אז שיהיה יעיל

אפשר להתעצבן מפקקים, אבל הם כאן כדי להישאר, ומוטב ללמוד לחיות איתם ● אז תעזבו אותי מהשתיים פלוס ותנו לי לעמוד לבד בשקט בפקקים, זמן איכות קבוע ביום שאפשר לסמוך עליו

פקקים בנתיב פלוס - נתיב הקארפול הראשון / צילום: שלומי יוסף
פקקים בנתיב פלוס - נתיב הקארפול הראשון / צילום: שלומי יוסף

השאלה אינה אם אנחנו מעדיפים פקקים או תנועה זורמת, כי התשובה ברורה: אין מי שמעדיף פקקים. הם גוזלים זמן, מגבירים את זיהום האוויר, מעלים את העצבים ומשבשים את סדר היום. הסיפור האמיתי הוא שזה לא עומד להשתנות והסיבות ברורות וכוללת את הגידול באוכלוסייה, הגידול במספר הרכבים על הכבישים, עבודות התשתית והתחבורה הציבורית המקרטעת, שלא יכולה להוות תחליף. התנועה עומדת רב הזמן, לא רק בשעות השיא, אלא לאורך כל היום, ודרך שבעבר נמשכה חצי שעה יכולה היום לגלוש לנסיעה של שעה ויותר.

מתסכל? ברור, אבל זו לא סיבה שנאסוף זרים לאוטו לשירה בציבור ומשחקי חברה. הרעיון של נתיב "פלוס 2" לא תופס. הנתיבים הייעודיים שאמורים היו לגרום לנו להתחיל להסתדר בצוותים נותרים שוממים ולא הופכים לטרנד שמוביל אותנו. אם הם אמורים לגרום לנו לנסוע יחד או להתחיל לנסוע בתחבורה ציבורית, הם נכשלים בהגשמת מטרתם. התחבורה הציבורית לא מציעה יתרון לרוב הנהגים והנסיעה עם זרים כדי לצמצם פקקים היא לא דבר טבעי לרוב האנשים, בטח לא במדינה שלמה שסיכונים ביטחוניים הם חלק מה-DNA שלה.

לנהג הממוצע אין ברירה: המדינה לא מציעה שום פתרון כדאי, וההתמודדות עם פקקים נשארת הבעיה שלו, עם או בלי "נתיבי הפלוס 2". אז מה אפשר בכל זאת לעשות? לשנות את ההתייחסות לפקקים, כי הם לא ממש מתכוונים לשנות את ההתייחסות אלינו. אם רק מחליטים לשנות את נקודת המבט, פקקים יכולים להפוך בקלות מזמן אבוד לשעות הזהב של היום: זמן לנקות את הראש, לנהל שיחות טלפון פרטיות שאף פעם אין זמן לעשות, לעבוד, לסיים סידורים. בקיצור, להפוך שעה אבודה לאהובה.

בואו נחשוב על זה מנקודת מבט אחרת: כמה פעמים ביום יש לכם זמן לנהל שיחות בפרטיות? נכון שבעידן הטכנולוגי, כשענקיות טכנולוגיה מכירות אותנו טוב יותר מבני הזוג שלנו, כבר ויתרנו על הקונספט, אבל גם זמן אישי כבר לא ממש נשאר לנו. לאלה בינינו עם ילדים אין כמעט זמן אישי או זוגי, בעבודה לרוב אנחנו בחללים משותפים ורוב הזמן שלנו לבד הוא כשאנחנו ישנים, או בפקקים. הזמן בדרכים הוא בערך הדקות היחידות ביום שבהן אנחנו לבד עם עצמנו.

מול האפשרות להעלות אנשים זרים ולנהל שיחה מאולצת ולחוות את הפקקים במבוכה וזרות, אני מעדיפה להפוך את הפקקים "מאויב לאוהב". אם נקשר את הזמן הזה לחוויות טובות במקום לעצבים, אפשר כמעט ללמוד לאהוב את הפקקים. דרך מצוינת היא לראות בפקקים זמן איכות לבד עם עצמנו שאפשר לנצל לדברים נפלאים: לחשוב בשקט, לשמוע מוזיקה שאנחנו אוהבים, או להאזין לפודקאסט שרצינו לשמוע מזמן ואף פעם לא מצאנו זמן.

פקקי הבוקר הם שעה מצוינת לנצל לשיחות שאנחנו לא מוצאים את הזמן לנהל בעבודה: עם פקיד הבנק, המזכירה בקופת החולים, שירות לקוחות או כל שיחה אחרת שמצריכה פרטיות והבוקר טוב עבורה. אם ביורוקרטיה לא טובה לכם על הבוקר וגם לא השקט, למה לא לנצל את הזמן לשיחה זוגית בנחת בלי שמישהו יקשיב או יתערב, או לשיחה עם החבר/ה שבטח גם נמצאים בפקק?

זוכרים את הפרסומת של שנות השמונים "להפוך שעה אבודה לשעת עבודה?" הפקקים הם גם זמן מצוין להוריד לחצים בעבודה: להקליט לעצמכם אקשן אייטמז, או לדבר עם קולגה. למעשה יש יתרון בשיחות עבודה בפקקים: לא רק שהן מעבירות את הזמן, הן גם חוסכות זמן. בטלפון אין צורך לבזבז זמן על קפה, כיבוד ושיחות חולין, אפשר לדבר עסקים ולקדם עניינים גם בלי להיות במשרד - ממש "ישיבה בתנועה". ככה אני למדתי לאהוב את הפקקים, לדעתי זה שווה בדיקה.

הכותבת היא ראש המחלקה לשיווק וניהול אסטרטגי המכללה למינהל

עוד כתבות

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בעלת המניות הגדולה בבורסה מחסלת את ההחזקות. והתשואה פנומנלית

מניקיי שרכשה את מניות הבורסה ב-2018 מכרה את יתרת מניותיה, 5.6%, לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל ● לפני כמה חודשים מכרה הקרן 4.8% ממניותיה לבורסה לניירות ערך עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, במהלך שגרר ביקורת ציבורית

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

"עובדים על ההסכם כבר שנה, טראמפ לא היה מעורב": פרטים חדשים על עסקת אנבידיה-אינטל

"אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה - וכבר ביומי הראשון בו עסקתי בפרטי ההסכם", גילה מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת עסקת הענק ההיסטורית בין שתי החברות ● ראש תחום מניות טכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי DA Davidson: "המוטיבציה של אנבידיה להשקיע באינטל היא כפולה - היא יכולה לעזור לגוון חלק מהייצור הרחק מ-TSMC והיא יכולה לתמוך בממשל האמריקאי"

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה