גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האירופים מצננים את ההתלהבות: מבול של רגולציה מגביל השימוש בקורקינטים ואופניים שיתופיים

למרות שהיבשת מאוהבת באופניים רגילים, האירופים מיהרו לאמץ את הקורקינט החשמלי ● אחרי גל ההצלחה הראשוני, הגיעה תגובת הנגד בצורת זינוק במספר הנפגעים ותלונות של הולכי הרגל ● בקרוב גם יגיע גנרל החורף - בואו נראה את הכלים החשמליים מתמודדים איתו

רוכבי קורקינטים בקופנהגן/ צילום:  Shutterstock
רוכבי קורקינטים בקופנהגן/ צילום: Shutterstock

הקורקינטים החשמליים חדרו לשוק האירופי במהירות שלא מאפיינת את האטיות שבה היבשת מגיבה בדרך כלל לחידושים טכנולוגיים. רכובים על גל של דאגה לאיכות הסביבה ועל הבטחות לצמצם את השימוש בכלי רכב בתוך הערים, התפרסו בשנה האחרונה כלים צבעוניים של קרוב לעשר מפעילות להשכרה קצרת-טווח בעשרות ערים אירופיות - מהאיים הקנריים ועד לפינלנד.

קצב ההתרחבות היה מהיר. בגרמניה, למשל, הכריע בית המשפט העליון במדינה רק במאי האחרון כי הם יכולים לנוע ברחובות המדינה. חודש לאחר מכן כבר היו אלפי כלים פרושים בכל צומת רחובות מרכזי בברלין, בסופה של כל שדרה, ליד כל תחנת רכבת תחתית. אחת המפעילות, חברת "ליים", דיווחה כי העיר "שברה את שיא הזמן להשגת מיליון נסיעות - 80 יום בלבד".

אבל אחרי ההתלהבות הראשונית, החלה בחודשים האחרונים תגובת-נגד מצד הציבור ומצד הרשויות. התושבים מתלוננים על חסימה נוספת של המרחב הציבורי, אחרי מקבצי האופניים להשכרה שהשתלטו על פינות מרכזיות בעיר, על "רעש עיצובי" שמפריע למראה העיר וחשוב יותר - על הסכנה הנשקפת להולכי רגל, לרוכבי אופניים וגם לנהגים מהכלים החדשים.

כלי התקשורת מלאו בדיווחים על חדרי מיון הומים ועל מספר הולך וגודל של פצועים, מספר מקרי מוות של רוכבים בספרד, בלגיה ובריטניה עלו לראש הכותרות, ומבול של החלטות רגולטריות יורד בימים אלה על מפעילות הקורקינטים החשמליים.

חלק מהרגולציה נובעת מחוקים קיימים באירופה לגבי הכלים החשמליים, שברובם מבוססים על חוקים והגבלות דומות שהוטלו על אופניים ואופניים חשמליים. חלק נחקק בימים אלה במיוחד כדי להגיב למצב התחבורתי החדש.

גרמניה - "חייבים להוריד אותם מהמדרכות"

בגרמניה, למשל, גיל הנהיגה בקורקינטים חשמליים מוגבל ל-14, המהירות המקסימלית שיבואני הכלים נדרשים לקבוע להם היא 20 קמ"ש, ואסורה באופן גורף נסיעתם על המדרכות. למגינת לבם של רוכבי אופניים רבים, שמתמודדים עם שבילים עמוסים, הקורקינטים מחויבים לנסוע בנתיבי האופניים. כשאין כאלה, הם צריכים לנסוע על הכביש עצמו. לא נדיר לראות שוטרים "מורידים" רוכבים על קורקינטים אל הרחוב, או עוצרים מי שנוסעים ביחד על קורקינט אחד, דבר שגם הוא אסור לפי החוקים.

עדיין, החל מהמועד שבו הושקו הכלים החשמליים בגרמניה ועד ממש לשבועות האחרונים, מלאה התקשורת הגרמנית בדיווחים על "מטרד הקורקינטים" וגם על הסכנות שבשימוש במה שנחשב בתרבות הגרמנית עד לאחרונה, בגרסה הלא-חשמלית שלו, כצעצוע לילדים. בעיר קלן נרשמו בארבעת החודשים האחרונים 104 תאונות עם נפגעים, שהצריכו טיפול ב-109 פצועים בבית חולים. 19 מהם הוגדרו כפצועים במצב קשה. במקומות אחרים במדינת המחוז (נורדריין-ווסטפליה) נרשמו 54 תאונות עם נפגעים בשלושה החודשים שאחרי השקת הקורקינטים.

בנוסף, בערים גרמניות צצים יותר ויותר "אזורים אסורים" לנוכחות ולרכיבת קורקינטים חשמליים. עיר הנמל ברמן היתה החלוצה בתחום זה, כשחוקקה ופירסמה בשבוע שעבר מפה שבה מוצגים אזורים שבהם לא ניתן להציב אותם, לרוב משום שמדובר באזורים צפופים והומי-אדם. העירייה עשתה זאת עוד לפני פתיחת השוק למפעילות, כתנאי לפעילותן. היא גם הגבילה את מספר הכלים למפעילה ל-500 בלבד. גם קלן מתכוונת לחסום אזורים שלמים במהלך חגים ואירועים ציבוריים - כמו הקרנבל או חגיגות חג המולד והשנה החדשה - כדי למנוע תאונות.

בברלין, שבה פועלים לפי הערכות כיום כ-15 אלף קורקינטים חשמליים להשכרה על ידי שש מפעילות - הודיע הסנאט המקומי בשבוע שעבר כי ייכנס בינואר "פסגת קורקינטים חשמליים", שבה ידונו בכירי העירייה בשינויים במצב הקיים. בין היתר, נשקלות הטלת מס על החברות שמפעילות אותם (על השימוש בדרכים הציבוריות), הטלת איסור חנייה באתרים, כמו אנדרטת השואה או שער ברנדנבורג, ואכיפה נוקשה יותר של ההוראה לנסוע בנתיבי אופניים או על הכביש. "חייבים להוריד את הכלים האלה מהמדרכה", אמרה הסנאטורית לענייני תחבורה בשבוע שעבר לעיתון ברלינאי מקומי.

עיריית ברלין הודיעה, כי היא מעוניינת לאמץ את החקיקה של ברמן, שבה השכרה שיתופית של הכלים מוגדרת כ"שימוש מיוחד" בכלים, מה שיאפשר לה להגביל אותו באופן חוקי ובדרכים חדשות. בנוסף, כלי התקשורת ציינו כי ההבטחות הסביבתיות של החברות המפעילות נלקחות בעירבון מוגבל, בין השאר מכיוון שברלינאים רבים רואים כיצד כלי רכב מסחריים מזהמים משנעים את האופניים ממקום למקום ברחבי העיר.

במינכן, שבה יש מצוקת תחבורה ופקקים בתוך העיר, פועלים כ-6,000 כלים להשכרה. בארבעה החודשים שאחרי השקת השירות ב-15 ביוני נרשמו 84 תאונות, מהן 57 שהסתיימו בפציעות. שלא במפתיע, חלק גדול מהן התרחש במהלך ה"אוקטוברפסט" - חגיגת הבירה השנתית. העובדה כי משתמשים רבים רוכבים על קורקינטים חשמליים בשכרות היא אחד הנושאים המרכזיים בסיקור התקשורתי שלהם. החוקים במדינה לגבי נהיגה בשכרות ברכב תקפים גם לגבי קורקינטים חשמליים. למרות זאת, כמעט כל תאונת קורקינט שלישית, לפי נתונים מקלן, מערבת רוכב עם רמת אלכוהול גבוהה מהמותר בדם.

צרפת - חוקים חדשים ומכרזים למפעילות

אחת הערים האירופיות שאימצו בהתלהבות רבה את הקורקינטים החשמליים היתה פריס. בירת צרפת ידועה בתור כר-ניסויים לתחבורה ציבורית משותפת, והייתה הראשונה שהשיקה מיזם אופניים להשכרה לטווח קצרים - כמו התל-אופן שפועל בתל אביב - לפני יותר מעשור. העירייה גם נחשבת לפורצת דרך ביצירת שיתוף פעולה עם חברות פרסום ונתנה בתמורה לפרויקט האופניים שטחי פרסום חדשים לחברת JCDECAUX, שמימנה אותו בתחילה. העסקה היתה ברורה - מרחב ציבורי תמורת כסף - והיא ממשיכה עד היום בשטחים ההולכים וגוברים המוקדשים לאופניים, לקורקינטים ולכלי רכב שיתופיים במרכזי הערים באירופה.

אבל גם בפאריז, אחרי ההתלהבות הראשונית שכללה פתיחת השוק לכל חברה ומהומה שנוצרה על ידי לא פחות מתריסר מפעילות - בימים אלה מנסה העירייה להגביל את מספר המפעילות של שירותי ההשכרה לטווח קצר, על ידי מכרזים שייקבעו אמות מדה ברורות של בטיחות ושימוש, ויעשו מעט סדר בתחום הפרוע.

בירת צרפת מנסה לחקות באופן זה את הצעדים שבהם נקטה עיריית מארסיי, שאישרה בעבר לשמונה חברות לפעול בתחומה, אבל בחודש האחרון צימצמה אותן לשלוש בלבד. בעיר הנמל נרשמו 283 תאונות בעשרה החודשים הראשונים של השנה שהובילו לטיפול בחדר מיון.

מארסיי עשתה זאת באמצעות מכרז אליו ניגשו רוב מפעילות הקורקינטים החשמליים הקיימות, אך זכו בו רק שלוש - Bird האמריקאית, Voï השבדית ו-Circ הגרמנית. "חברות הולכות ומבינות כי התחום הולך לקבל מכה מפטיש כבד של רגולציה", כתב באחרונה מגזין "פורבס".

צעדים מקומיים אלה מצטרפים לחוק חדש וגורף שעבר בצרפת, המונע לראשונה באופן מפורש מקורקינטים חשמליים לנסוע על המדרכה - ומטיל קנס של 135 אירו על מי שעובר עליו. החוק גם מגביל את המהירות שלהם ל-25 קמ"ש ואת גיל הנהיגה ל-12 ומעלה. החוקים החדשים יעודדו "שימוש אחראי יותר בכלים ויחזירו תחושה של שלווה להולכי הרגל, ובמיוחד לפגיעים ביותר ביניהם - הקשישים, הילדים והנכים", אמר שר התחבורה הצרפתי אחרי שהחוק עבר.

סקנדינביה - הגבלת מהירות מבוססת GPS

במקביל, חלק ממדינות סקנדינביה בוחנות בימים אלה דרישה מחברות השכרת הקורקינטים החשמליים להפחית את מהירות הכלים באופן אוטומטי, מבוסס מיקום, באזורים שבהם תנועת הולכי הרגל צפופה במיוחד, או שבהם יש בתי ספר. חלק מחברות ההשכרה אפילו כבר עושות זאת באופן וולונטרי. "בירד", למשל, הודיעה כי בעיר ליון בצרפת יופעל אלגוריתם שיפחית אוטומטית את מהירות הקורקינטים שלה ל-8 קמ"ש לכל היותר באזורים צפופים בהולכי רגל.

יש לציין, כי ברוב המדינות באירופה אין חובה ללבוש קסדה - חלק מתרבות האופניים רבת השנים שאינה מחייבת זאת. לפי מכון מחקר צרפתי, השימוש בכלים החדשים יצנח בשני-שלישים אם תהיה חובה כזו. בישראל יש חובה כזו, אך היא אינה נאכפת. בנוסף, כל השוואה בין המצב באירופה לישראל חייבת להתחשב בתשתית התחבורתית המפותחת יותר - לרוב - הקיימת בערים אירופיות בעבור רוכבי אופניים, כולל נתיבים מיוחדים, רמזורים וגם חוקי תחבורה מיוחדים למענם. בגרמניה, למשל, רכב הפונה ימינה חייב לתת זכות קדימה לכל כלי בנתיב האופניים שמימינו המעוניין להמשיך ישר.

בריטניה - הקורקינטים לא חוקיים

אחד המקומות יוצאי הדופן בנוף האירופי של "מיקרו-מובילטי", כפי שהתחום מכונה, הוא בריטניה. למרות ה"הייפ" האירופי והסביבתי, קורקינטים חשמליים אינם חוקיים למעשה ככלי-רכב בממלכה האירופית, ובאופן רשמי אסורה נסיעתם בדרכים ציבוריות. למרות זאת, בריטים רבים רוכשים כלים כאלה באופן עצמאי, דבר המותר על פי חוק.

ביולי האחרון נהרגה בתאונת דרכים כוכבת "יוטיוב" מקומית, אמילי הרטריג', כשרכבה על קורקינט חשמלי והתנגשה במשאית בכיכר. התאונה העלתה לראש סדר היום את הדאגות לגבי בטיחות כלים אלה. בגלל המצב החוקי, חברות השכרת הקורקינטים הגדולות הפעילות באירופה - Bird, Lime, Circ, Tier, Voï, Uber ,Jump ואחרות - נמנעות בשלב זה מעסקים בבריטניה. הממשלה הבריטית יזמה בחינה חוקית של המצב, והמצב עשוי להשתנות בשנה הבאה.

מתכוננים לחורף האירופי הכבד

כעת נערכות החברות המשכירות קורקינטים חשמליים ביבשת למבחן הרציני הראשון שלהם - חורף אירופי. תנאי הנסיעה בחורף שונים לחלוטין מהמצב בקיץ, ומכון התקנים הגרמני (TUV), האחראי לבדיקות ולבטיחות, אפילו קרא בשבועות האחרונים לחברות לחסום לחלוטין את השימוש בכלים שלהם במהלך כל החורף, או ליידע בקמפיינים ציבוריים את הרוכבים כיצד להתנהל על קרח, שלג, מעטה עלים רקובים חלקלקים ועוד ממפגעי החורף האירופי. "כאשר התנאים הופכים לקשים", אמר אחד ממומחי ה-TUV, "יש לדרוש שהמפעילים לא יאפשרו את שכירת הכלים".

נראה כי כמה מהחברות מודעות לכך. חברת הקורקינטים החשמליים Circ, שמקורה בברלין, צימצמה את כוח האדם שלה, בין השאר על רקע הגל הרגולטורי האחרון והחורף המתקרב. "השכרת קורקינטים חשמליים היא עסק עונתי", אמר מנכ"ל ומייסד החברה, "ויש פחות רוכבים בחורף מאשר בקיץ. אנחנו מצפים למחצית מכמות הנסיעות בקיץ, אבל ייתכן שזה ישתנה בעתיד". חלק מהחברות דיווחו כי יחליפו את הצמיגים לצמיגים מיוחדים שיאפשרו נסיעה בחורף.

הגבלות ורגולציה על קורקינטים חשמליים באירופה

● הגבלת מהירות - מקסימום 20 קמ"ש ברוב מדינות אירופה, 25 קמ"ש בצרפת ובבלגיה
"אזורים איטיים" - אזורים עירוניים שבהם מהירות הקורקינט מואטת על ידי המפעילה באופן אוטומטי, מבוסס GPS
"אזורים אסורים" - אזורים עירוניים שבהם לא ניתן לשכור ולרכב על קורקינטים חשמליים
הגבלת גיל - גיל 14 ומעלה בגרמניה, גיל 12 ומעלה בצרפת, גיל 16 ומעלה בהולנד
נתיבי אופניים - בגרמניה חייבים לנסוע בנתיבי אופניים או על הכביש אם אין כאלה; בצרפת נאסרה נסיעה על המדרכה
הגבלת מפעילים - צמצום מספר החברות המפעילות קורקינטים חשמליים בעיר על ידי מכרז
הגבלת חורף - דרישה לצמיגים מיוחדים, או לאיסור השכרת כלים (על ידי המפעיל) בימים שבהם יש קרח, שלג או סכנת החלקה רבה
קנסות על חנייה - חלק מהעיריות מטילות קנסות על החברות שכלים שלהם חונים באופן שמפריע לציבור
קסדה - חובת לבישת קסדה במהלך רכיבה אינה מעוגנת בחוק ברוב מדינות אירופה

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר