גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממשל טראמפ יגביר ההגבלות על רילוקיישן של מנהלים ומומחים לארה"ב

דיווחים בתקשורת: בגלל הקשיים, שוקלות חברות מסוימות לזנוח את ארה"ב ולהעביר את מרכז פעילותן באמריקה הצפונית לקנדה ● מתכנתים שוב לא ייחשבו כבעלי "מקצוע מיוחד" בעיני שלטונות ההגירה

דונלד טראמפ ומזכיר המדיה פומפאו/ צילום: רויטרס 	Leah-Millis
דונלד טראמפ ומזכיר המדיה פומפאו/ צילום: רויטרס Leah-Millis

ממשל טראמפ מתכנן תקנות חדשות שצפויות להגביל רילוקיישן של מנהלים ומומחים ממדינות זרות לארה"ב ולפגוע בפעילויות אחרות של נתינים לא אמריקאים רבים שנמנים עם קהיליית ההייטק בארה"ב או שואפים להצטרף אליה.

נוסחי התקנות החדשות כלולים בתכנית עבודה שנתית (Unified Agenda) למשרד לביטחון המולדת, שצפויה להיכנס לתוקף ב-2020 כתום הליכים לאישור מינהלי של התקנות שכלולות בה. תכנית העבודה פורסמה רשמית והציבור מוזמן להגיב עליה.

על פי ניתוח של המכון הלאומי למדיניות אמריקאית (National Foundation for American Policy, או NFAP), מוסד מחקר שמתמקד בנושאי סחר והגירה, צפויות התקנות החדשות להשפיע על חברות זרות, סטודנטים זרים, אנשי מקצוע שנמצאים בארה"ב על סמך אשרות H-1B ו-L-1, משקיעים שמחזיקים באשרות EB-5, מבקשי מקלט ומהגרים פוטנציאליים אחרים.

הניתוח מציין, כי כבר עתה יש עליה משמעותית בשיעורי הדחייה של בקשות לקבלת אשרות H-1B. כשמדובר בבקשות לאשרה חדשה מסוג זה, כלומר לעובד חדש, שיעור הדחייה עלה מ-6% בשנת הכספים 2015 ל-24% ב-2019 (נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה). עליות נרשמו גם בדחיית בקשות להארכת אשרה קיימת מסוג H-1B.

מנהל או עובד מומחה שמתוכנן לעבור מהמטה של חברה כלשהי מחוץ לארה"ב ליחידה של החברה בארה"ב זקוק לאשרה מסוג L-1. התקנות המוצעות עורמות מכשולים רבים בדרך להשגת אשרות אלה. כבר עתה, עוד לפני החלתן הרשמית, נעשה ניוד עובדים לארה"ב משימה קשה. 

"מגמה מתמשכת שמשפיעה גם על ישראל"

הקשיים בהשגת אשרות L-1 הם בעיה רלוונטית מאוד לישראל. עורך הדין נמרוד פנץ, המתמחה בדיני הגירה במשרד דירסון, לוי, פנץ בוושינגטון, אמר אתמול ל"גלובס": "תכנית העבודה של רשויות ההגירה מצביעה על המשך מגמה של הקשחת התקנות וההליכים לקבלת אשרות עבודה למנהלים ועובדים מומחים".

"נראה שמטרת הממשל בפרסום השינויים המוצעים היא להתגבר על ביקורת שיפוטית, שבאה לידי ביטוי בשורה של פסקי-דין וצווי מניעה בשנה שחלפה", אמר פנץ. "ביקורת זו בלמה שורה של שינויי מדיניות פנימית, שאותם ביקש שירות ההגירה לבצע בנימוקים פרוצדוראליים של אי-קיום הליך מוסדר לתיקון כללים ותקנות כנדרש בחוק הפדרלי״.

לדברי עו"ד פנץ, זו "מגמה מתמשכת שמשפיעה גם על ישראל; חברות רבות נתקלות בקשיים במאמציהן לנייד עובדים מהמטה לישראל לחברות בנות בארה"ב".

במדינת מסוימות, רילוקיישן לארה"ב נעשה משימה שכמעט אינה ניתנת לביצוע. בעוד שאין נתונים סטטיסטיים לגבי שיעור הפגיעה בחברות ישראליות ששואפות להעביר מנהלים או מומחים לארה"ב, מציין הניתוח של NFAP, שניוד עובדים מהודו לארה"ב שותק כמעט כליל. חברות קובלות, על פי הניתוח, שקונסוליות אמריקאיות בהודו כמעט אינן מעניקות אשרות כאלה. "שיעור הדחיה של בקשותינו לקבל אשרות L-1 בקונסוליות (אמריקאיות) בהודו נע בין 80% ל-90%", אמר מנהל בחברה גדולה למכון המחקר. קשיים דומים ניצבים לפני חברות שמבקשות לנייד עובדים מסין לארה"ב.

על פי תכנית העבודה, שלטונות ההגירה מבקשים לשנות ולצמצם את ההגדרה של "ידע מיוחד" (specialized knowledge) בהקשר של אשרת L-1B. זה קריטריון חשוב לקביעה אם עובד מסוים ראוי להעברה ממטה של חברה לא אמריקאית לחברה בת שלה בארה"ב בהיותו בעל ידע חיוני (ייחודי) הדרוש לתפקוד של אותה חברה בת.

חברות קובלות על כך, שפקידים בקונסוליות אמריקאיות כבר החלו לשלול אשרות L-1B מעובדים ששובצו לניוד לארה"ב בנימוק שרירותי שחברה ספציפית זקוקה רק למספר נתון של עובדים בעלי "ידע מיוחד" והיא אינה רשאית לחרוג ממנו ולנייד לארה"ב עובדים נוספים עם ידע כזה, למרות שבתקנות ובחוקים הרלוונטיים אין כל אזכור להגבלת מספרם של עובדים כאלה.

תכנית העבודה של רשויות הגירה קוראת גם לשינויים בתקנות למתן אשרות H-1B. אחד מהם הוא "שינוי ההגדרה של 'מקצועות מיוחדים', או 'מקצועות של מומחיות' (specialty occupations)".

"הוודאות שהיתה קיימת בעבר - נשחקה לחלוטין"

השינוי הזה עלול ליצור קושי משמעותי, החל ב-2020, לחברות שמבקשות לייבא עובדים על סמך אשרת H-1B, או לכל נתין לא אמריקאי שמבקש לעבוד בארה"ב על סמך אשרה כזו: הרשויות מבקשות להחריג מתכנתים מהקטגוריה של "מקצועות מיוחדים" ("מקצוע מיוחד" הוא אחד מהתנאים שמקנה לבעליו זכאות לאשרת H-1B).

הנימוק לשינוי המוצע נשען על מסמך פנימי מ-31 במארס 2017 , שמספק הנחיות לפקידים קונסולריים המופקדים על מתן אשרות. המסמך הזה מצטט "מדריך לתחזיות תעסוקה" של משרד העבודה הפדרלי, שלפיו "מעסיקים מסוימים שוכרים (עובדי מחשב) שסיימו לימודי תעודה (אך הם נטולי תואר אקדמאי)".

ה"מדריך" מציין, אפוא, שמתכנתים חסרי ניסיון, שמגויסים לעבודה ברמה הבסיסית ביותר, אינם זקוקים לתואר אקדמאי, וממילא הם אינם נחשבים כבעלי "מקצוע מיוחד". ניסוח זה ניתן להחלה גם על מקצועות מחשב אחרים, ועלול לשלול את הסיווג המיוחל של בעל "מקצוע מיוחד" מפונים מסוימים שמבקשים לקבל אשרת H-1B .

רשויות ההגירה אף פועלות לביטול תקנה שמאפשרת לבני/בנות זוג של בעל אשרת H-1B לעבוד בארה"ב. שינוי זה אמור להיכנס לתוקף כבר במרץ 2020.

בעיה נוספת שמתחילה להקשות על בעלי אשרות עבודה מסוגים שונים היא הסוגיה של הארכת האשרה. קודם לעליית ממשל טראמפ, קוימה מדיניות שאפשרה לפקידי רשויות ההגירה להסתמך על החלטות וקביעות שהתקבלו בעבר בעניינו של פונה זה או אחר. כך, למשל, אם בבקשה קודמת לאשרת עבודה, נאמר לפני שלוש שנים, נקבע שניתן להגדיר את הפונה כ"מנהל", הפקיד שדן בבקשה החדשה להארכת האשרה נתן משקל ראייתי מכריע להחלטה הקודמת שהמבקש עונה להגדרת "מנהל" הקבועה בחוק. אך לא עוד. עתה נדרשת החברה שמבקשת להאריך את אשרתו של ה"מנהל" להוכיח מחדש כי מתקיימים כל אותם התנאים הקבועים בחוק שהוא אכן מנהל - סיבוך ביורוקרטי יקר שגוזל זמן ומשאבים ממעסיקים.

"ככלל, יש עליה חדה בדרישה להוכחות בכל פניה", אומר עו"ד פנץ. "הוודאות שהיתה קיימת בעבר - נשחקה לחלוטין. בנוסף, זמני הטיפול בבקשות לאשרות עבודה בכל הקטגוריות התארכו במידה משמעותית והתוצאה המצרפית של השינויים האלה היא מבוך ביורוקרטי וחוסר ודאות ביחס לקבלת אשרות העבודה בסוף התהליך".

מקרה מובהק של רוח המפקד

"המצב הזה גורם לפגיעה בניהול העסקים של החברות ולעיתים נגרמות מצוקות אישיות ומקצועיות לעובדים ולבני משפחותיהם", מציין פנץ.

ובעוד שתמורת תשלום אגרה נוספת אפשר להחיש את הטיפול בבקשה להארכת אשרה של בעל "מקצוע מיוחד", או מנהל, ביטל שירות ההגירה בספטמבר השנה נוהג נוסף שלפיו תשלום האגרה הנוספת איפשר טיפול מהיר גם באשרות ואישורי העבודה של משפחת הפונה. משבוטל נוהג זה, אין שום דרך להחיש את הטיפול באשרות בני המשפחה.

פנץ סיפר על משפחה שנאלצה לחזור לישראל. אשרתו של ראש המשפחה אכן הוארכה, אך האשרות של בני המשפחה ואישור העבודה לבת-הזוג בוששו להגיע - לעיתים מדובר בהמתנה של יותר מחצי שנה - והמשפחה שבה ארצה. במקרה אחר, נאלצה בת-הזוג להתפטר מעבודתה לתקופה של כמה חודשים עד להארכת האשרה וקבלת אישור העבודה.

מבחינת חברות מסוימות הגיעו מים עד נפש. על פי דיווחים בפרסומים מקצועיים, יש חברות שבוחנות אפשרות להעביר את מטה פעילותן באמריקה הצפונית לקנדה, שאינה עורמת מכשולים כאלה לפני חברות טכנולוגיות ועובדיהן.

קרוב לוודאי שדונלד טראמפ אינו אחראי לכל תקנות ההגירה החדשות שיקשו על חיי קהיליית ההייטק הגלובלית בשנה הקרובה ואילך. נשיא אינו יורד בדרך כלל לרמת התקנות של משרדי הממשל הפדרלי, אם כי לעולם אי אפשר לדעת. אבל לפנינו מקרה מובהק של רוח המפקד. עמדתו של טראמפ כלפי הגירה לארה"ב היא עובדה היסטורית, וידועה היטב לפקידות הבכירה במשרד לביטחון המולדת וברשויות ההגירה השונות. מלאכתו של טראמפ נעשית בנאמנות בידי אחרים.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים