יאיר קולס, ראש האגף ליצוא ביטחוני שבמשרד הביטחון / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ
משרד הביטחון מנסה להרחיב את היקף היצוא הביטחוני של ישראל: האגף ליצוא ביטחוני של המשרד (סיב"ט) מקדם את המהלך, שבמרכזו סמינרים ממוקדים למפקדים בכירים בצבאות זרים; סיוע של צה"ל לקידום מכירות של נשק ישראלי; וסבסוד של חברות ביטחוניות קטנות ובינוניות המבקשות למכור אמצעי לחימה ברחבי העולם.
המהלכים החדשים צפויים לצאת לדרך כבר בתחילת 2020 ומוביל אותם ראש האגף ליצוא ביטחוני, תא"ל יאיר קולס. היום הוא חשף את התוכנית שגיבש לאחר עבודת מטה ממושכת במסגרת כנס העבודה השנתי של סיב"ט שהתקיים במרכז הארץ.
לפי התוכנית שעיקריה נחשפים ב"גלובס" לראשונה, משרד הביטחון ישקיע בשנים הקרובות מאמצים מוגברים בניסיון להרחיב את פעולות היצוא של החברות הביטחוניות הקטנות והבינוניות. "למדנו שהחברות הביטחוניות הגדולות יודעות לשאוב את המשאבים של האגף ליצוא ביטחוני אך לעומתן, החברות הקטנות לא נגישות אליהם וקיימים פערי ידע בכל הקשור לקידום עסקאות ביטחוניות בין מדינות או הצטרפות למשלחות עסקיות לתערוכות רלוונטיות בעולם", אמר קולס.
לפי קולס, המהלכים שמקדם האגף שבראשותו, כוללים הרחבה משמעותית של עסקאות ביטחוניות בין מדינות (G TO G), באופן שצפוי לזכות בשנים הקרובות את התעשיות הביטחוניות הגדולות בעסקאות משמעותיות ובמרכזן אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל.
מדובר בעסקאות שמתגבשות בין דרגים מדיניים וביטחוניים בכירים בישראל לבין מקביליהם במדינות זרות. בשנים האחרונות היו כמה עסקאות כאלה, באחת מהן איטליה מכרה לישראל מטוסי קרב המשמשים לאימון פרחי הטיס בחיל האוויר ורכשה בתמורה לוויין ריגול מהתעשייה האווירית.
חיזוק החברות הקטנות
לדברי קולס, במסגרת הניסיונות להרחיב את העסקאות בין מדינות יובטח גם חלקן של התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות כך שאם חברה גדולה תקבל במסגרת עסקת G TO G הזמנה ממדינה אחרת בתיווך של משרד הביטחון - החברה הגדולה תהיה חייבת להעביר כ-20% מתכולת העסקה לקבלנות משנה בחברה קטנה או בינוניות.
אחד הנדבכים המרכזיים של תוכנית העבודה החדשה מבוסס על הערכת מצב אסטרטגית לשנים הבאות, לקראת מכרזים גדולים שצפויים להתפרסם בעולם - לעומת היתרון היחסי של ישראל. "למדנו שיש מדינות שאם משרד הביטחון לא יפעל בהן באופן אקטיבי לא יהיו בהן עסקאות עם חברות ישראליות ואליהן אנחנו מכוונים, בין השאר. בזמן שאנחנו לא שם - עסקאות מופנות לחברות אמריקאיות או צרפתיות", אמר קולס.
תוכנית המיקוד החדשה של המשרד כוללת מדינות אסיאתיות שעד כה הקשרים הישראליים איתן נשמרים בפרופיל תקשורתי נמוך יחסית. כשברקע פוטנציאל רכש משמעותי בהיקף של מיליארדי דולרים בשנים הבאות, משרד הביטחון שוקל למנות באחת מהן נספח צבאי. מינוי כזה, כך מאמינים בקריה בתל אביב, יאיץ תהליכים שיובילו לעסקאות ביטחוניות בין ישראל לבין מדינות אחרות באופן שיאפשר לחברות מהארץ ליהנות מחלק מסכומי הכסף הגדולים שצפויות ממשלות באסיה להוציא על ביטחון.
אלא שאת עיקר תשומת הלב של משרד הביטחון, לפחות בכל הקשור ליצוא הביטחוני, יקבלו בשנים הקרובות מדינות באירופה. מיפוי עדכני שמשרד הביטחון עשה בחודשים האחרונים סימן 41 מדינות ברחבי העולם שייחשבו יעדי היצוא המרכזיים של התעשיות הישראליות. מחצית ממדינות היעד נמצאות ביבשת אירופה.
לפי הערכות, אחת ממדינות היעד של התעשיות הישראליות בשנים הקרובות תהיה פינלנד, שנחשבת קניינית גדולה של נשק שכבר רכשה בעבר מאירונאוטיקס מל"טים טקטיים ולפני יותר משנה חתמה על עסקה בהיקף של יותר מ-190 מיליון אירו לרכש טילי ים-ים מסוג גבריאל מהתעשייה האווירית.
מדינות הליבה
לצד גיבוש רשימת יעדי היצוא החדשה של התעשיות הישראליות, משרד הביטחון גיבש גם רשימה של שש "מדינות ליבה" שהיצוא אליהן הוא היצוא הביטחוני הישראלי הנרחב והמשמעותי ביותר. ככל הידוע, ברשימה זו נמצאות ארה"ב, הודו ופינלנד ועוד שלוש מדינות, ככל הנראה מאסיה. יצוין כי משרד הביטחון לא חושף, כמדיניות, את שמות המדינות שאליהן נעשה יצוא ביטחוני מהארץ.
"שוק היצוא הביטחוני משתנה במהירות ושווקים מסורתיים מצטמצמים ושווקים חדשים נפתחים", אומר קולס. "כשמביטים חמש ו-10 שנים קדימה, אנחנו למדים שעלינו להתמקד ביתרון היחסי שלנו בהרחבת היצוא, תחת מנגנון הסכמה עם משרדי ההגנה ועם צבאות בעולם ולשפר את האפקטיביות שלנו כאגף".
ב-2018 הסתכם היצוא הביטחוני של ישראל ב-7.5 מיליארד דולר ואסיה היוותה יעד ל 46% ממנו. 26% מהיצוא הביטחוני היה למדינות אירופה, 20% לצפון אמריקה, 6% לאמריקה הלטינית ו 2% ליבשת אפריקה.