נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להותיר את שער הריבית במשק ללא שינוי על 0.25%, וזאת בניגוד לתחזיות בשוק.
ההחלטה מוסברת בין היתר בנתונים מעורבים: מצד אחד ירידה בקצב האינפלציה השנתי ושערו הגבוה של השקל ומצד שני נתוני צמיחה גבוהים ושפל של 40 שנה בשיעור האבטלה במשק. הציפיות בשווקים ערב ההחלטה היו להורדת הריבית לשער של 0.1%.
השקל מתחזק מול סל המטבעות על רקע הודעת הריבית, כך האירו מאבד 0.12% מול השקל לרמה של 3.80 שקלים, הדולר יורד ב-0.14% לרמה של 3.455 שקלים.
"הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף של השקל, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה", כך נמסר בהודעת הריבית. "כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו".
בדבריו בוועידת הנגידים, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי כי למרות שהיה מעדיף ששער השקל ייקבע בשוק החופשי, הוא אינו פוסל שימוש בכלי ההתערבות בשוק המטח במקרים קיצוניים. "יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הגורמים וכל המשתנים במשק. החלון הזה הוא דינמי ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם. מבחינה זו, אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא 'עמימות קונסטרוקטיבית', שהיא המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל; ולכן, אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בהחלט ייתכן שנתערב בשוק, ואף אחד לא יקבל מאיתנו מכתב התראה לפני כן".
מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר, אמר בתגובה להחלטת הריבית, כי "בנק ישראל החליט לשמור את אופציית הפחתת הריבית לעתיד והותיר עתה את הריבית ללא שינוי. ההערכה שתהליך הפחתות הריבית בעולם הגיע למיצוי תמכה בהחלטה זו, וכן נתון הצמיחה לרבעון השלישי שהיה גבוה מהציפיות, גם אם זה נבע מגידול במלאים. יש לציין שכבר בהחלטה הקודמת תחזית חטיבת המחקר היתה שהריבית תופחת כנראה בשנה הבאה ולא השנה. במבט קדימה, האינפלציה צפויה להיוותר בחודשים הקרובים ברמה הנמוכה באופן ניכר מהגבול התחתון של היעד, זאת בעיקר בגלל הייסוף. הלחץ על הבנק המרכזי להפחית ריבית יגבר, ואנו מעריכים כי בסופו של דבר הריבית תופחת. השפעת הריבית על שער-החליפין אינה גדולה, ולכן יתכן שבנק ישראל ייאלץ גם לשוב לרכוש מט"ח".