להפסיק את הפגיעה בילדים / צילום: שאטרסטוק
מספרים על האסטרונום ניקולאוס קופרניקוס, שגדל והתחנך בכנסייה, שבמהלך מחקריו במדעי האסטרונומיה, גילה כי כדור הארץ וכוכבי הלכת הם אלו שמסתובבים סביב השמש ולא להיפך, כפי שסברו באותה תקופה. היה מדובר בתגלית מהפכנית שנגדה את רוח האמונה הדתית ששררה באותה עת. עשרות שנים היסס האיש להוציא לאור את כתב היד, כי ידע שיהיה קשה לשחות נגד הזרם ו"לירוק נגד הרוח".
רק כאשר חלה והיה על ערש דווי, העז ושלח את הספר לאבי הכנסייה. ואכן צדק בחששותיו. רעיונותיו נתקלו בהתנגדות עזה ובהתפרצויות זעם שהוקיעו אותו ללא רחמים, ו"זיכו" אותו בקללות כמו "יימח שמו של קופרניקוס, המניח לשמש לעמוד במקומה ולסובב את האדמה כסביבון. הוא ראוי למלקות". ברור שהיום אין אדם החולק על כך שכוכבי הלכת, הם אלו שסובבים סביב השמש.
אך זה היחס שמקבלים רבים מפורצי הדרך הטוענים לפרדיגמות שונות מהמקובל בחברה, כמו גלילאו גליליי, ז'ול ורן וגם פרופ' דן שכטמן, הישראלי זוכה פרס נובל שנזרק מקבוצת המחקר שלו, בטענה שהוא מטיל עליהם קלון.
חוקר נוסף הוא הפרופ' האמריקאי לסוציולוגיה מורי שטראוס, חלוץ בתחום אלימות במשפחה, שהתנגד לאסכולה של תיאוריית הפטריארכיה הנתמכת על-ידי חוקרי המגדר (חוקרים פמיניסטים).
הגישה הפטריארכלית מזהה את הגבר כאלים ואת האישה כקורבן של האלימות הגברית. אלא שעל סמך ממצאים אמפיריים של מאות מחקרים, שפרופ' שטראוס ואחרים פרסמו משנת 1980, נטען כי אלימות בין בני זוג מאופיינת על-ידי סימטריה מגדרית והדדיות. גישתם המתבססת על מאות מחקרים, בהשתתפות מצטברת של מאות אלפי נחקרים במדינות מערביות (ואחרות), מצביעה על כך שנשים משתמשות באלימות בשיעורים דומים לגברים. וברבים מהמקרים, שני בני הזוג אלימים זה כלפי זה.
חובה לציין, שגישת הסימטריה באלימות מתמקדת בסיבות לאלימות ובשיעורי השימוש באלימות, ולא בתוצאות האלימות. כאן אין ויכוח כי נשים נפגעות ונפצעות יותר מגברים, בגלל כוחם הפיזי. אלא שלהגיד את הדברים הללו בריש גליי במדינה כמו ישראל, זה לא פשוט. מדובר בערעור על מובילות דעת הקהל, בהן חברות-כנסת, שדולת וארגוני הנשים, נשות תקשורת ועוד.
מדובר בבקשה לבחון מחדש - מדוע ישנם מאות ארגונים שמטרתם להגן על נשים קורבנות, ולטפל רק בגברים אלימים, ואין ארגון הפוך למען גברים נפגעים ונשים אלימות. מדובר בשינוי שיח הגורס, כי נשים הן מוחלשות בחברה, ולכן עלינו לדאוג לרווחתן, ולהזניח את המין הגברי. אדם שמעז להציג קורבנות של גברים ו/או אלימות של נשים - חוטף. אדם שמעז להגיד שאלימות במשפחה היא לא רק מנת חלקן של נשים, אלא גם של גברים - מוקע. ומצער, שרבים ממנהיגות, מובילות והעוסקות בתחום, גם בתפקידים ציבוריים, כמו במשרד הרווחה והבריאות, יודעות את הנתונים אך בוחרות לשתוק.
קופרניקוס הוא דוגמה עגומה לכך שקשה לשחות נגד הזרם, ולמרות זאת הוא נחשב לפורץ דרך ולמהפכן בתחום האסטרונומיה. אני בטוחה, שגם התפיסה בסוגיית האלימות במשפחה, בישראל, תשתנה. במדינות רבות בוטלו חוקים רבים המפלים גברים, ונשים אלימות זוכות לטיפול ראוי מרשויות הרווחה, החוק והמשפט, בדומה לגברים אלימים.
לכן, ראוי לעוסקים במלאכה לחשב צעדיהם מחדש, בעיקר ביום המאבק באלימות נגד נשים, שחל היום, 25 בנובמבר. ברוב המקרים נפגעים בתוך המשפחה קודם כול ילדים, ולאחר מכן, זקנים, אחים, נשים וגברים. כותרת היום צריכה להשתנות - ל"יום המאבק נגד אלימות במשפחה". הבית אמור להיות מקום בטוח לכולם. המודעות לכך צריכה להיות למען כולם. התקציבים לטיפול במשפחה אמורים להתחלק בין כולם. הקריאה לגנות כל סוג של אלימות נגד כל אחד, אמורה להיות בשביל כולם!.
ואז נהפוך לחברה מתוקנת, שוויונית ובעלת ערכים של צדק לכול.
הכותבת היא דוקטור לעבודה סוציאלית ועוסקת במחקר בתחום אלימות במשפחה