גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שעתה היפה של הפרחה: העולם בדיכאון, ואנחנו מוחקים את הפריחה

פרחה, כמו מילות השיר, היא עסיס חיים. אבל החטא הגדול שלה, שהיא רוצה. שבא לה. ולרצות ובגלוי זה מגונה ● דווקא בתקופתנו הוסיפו מנהלי הפסטיגל חטא על פשע והחמיצו הזדמנות לתיקון היסטורי

עפרה חזה / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של כאן 11
עפרה חזה / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של כאן 11

ה"פרחה" מחוללת סערה בישראל מאז קום המדינה. בעצם משנות החמישים שבהן עלו לארץ עוד ועוד פרחות מצפון אפריקה. מה יש בה בפרחה שמרתיעה עד כדי כך שגם בשנת 2019 מחקו מנהלי מופע הפסטיגל משיר הפרחה האלמותי את המילה?

לפני שפרחה דרכה על אדמת ארץ-ישראל היא הייתה נערה או אישה עם שם יפה. פרחה במרוקאית היא שימחה. פרחה זה שם יפה, כתב פרופ' סמי שלום שטרית, "כשנולדה פרחיה בדר אל-בידה/ קרתה אותה אימה פרחה/ שיהיו חייה מלאים בשמחה..." כשסמי שלום שטרית כתב את השיר הוא ביקש, כמו יוצרים נוספים באותה העת, לתקן עוול שעשו לשם.

בישראל פרחה היא כבר לא רק שם. זה מושג. פרחה היא טיפוס נשי שלא התיישב עם הסטנדרט והתקן המקומי. פרחה היא מה שהיה מגונה באישה. כמו בשיר המקורי, פרחה היא האישה התוססת, השמחה, שצוחקת צחוק פרוע, סלסול בשערות, וג'ינס בסטייל שכתוב בעיתון, עם לקה וליפסטיק ושאר דאווין. אין לה ראש למילים ארוכות ובא לה לרקוד ובא לה שטויות ואינה יודע שובע, בא לה בימים ובא לה בלילות.

פרחה כמו מילות השיר היא עסיס חיים. אבל החטא הגדול שלה, שהיא רוצה. שבא לה, ולרצות ובגלוי זה מגונה. מודל האישה הנכונה של שנות החמישים היא האישה המאופקת, האלגנטית, שפעולותיה במרחב מדודות ולא ממלאות את מלוא החלל, שבגדיה יהיו מונוכרומטיים, שיערה אסוף ומסודר, והפנים ללא צבעים עזים. האישה הנכונה היא הכבושה, אם תרצו האפולונית ואילו הפרחה היא הדיוניסית. הראשונה בשליטה מלאה והשנייה לכאורה שלוחת רסן. פרחה היא האישה הרוצה המגונה.

משחר ההיסטוריה, האישה הרוצה היא איום. יצר החיים המופגן שלהן נגמר על המוקד כשהוכרזו מכשפות. הן הלילית, הפיתוי; והגבר הוא המכושף שפותה. היא אקטיבית ומדיחה והוא הקורבן הפסיבי. הוא איבד שליטה על יצרו, והיא האשמה. היא הפרת הכללים שלפיהם הגבר הוא החזק, ששולט ומנהל את העניינים, והאישה חלשה וכפופה לו. האיפוק הוא עוצמה, והשחרור - חולשה.

הפרחה, האישה הרוצה, היא איום על הסדר המגדרי, היא זרמה עם הנחש ונגסה בתפוח, היא פיתתה את אדם לטעום מהפרי האסור. דמותה של "כרמן" באופרה שטילטלה את אירופה עם דמות האישה החושנית שהתנערה מהגינונים המאופקים ותפיסת הנשיות הצייתנית בשלהי התקופה הוויקטוריאנית, שאמרה מה שהיא חושבת ורוצה, ושילמה על כך בחייה. היא נרצחה על-ידי דון ז'וזה שמסרב לקבל אותה כמו שהיא, אישה המסרבת להיות נשלטת.

בישראל של שנות החמישים נוסף איום תרבותי נוסף - פרחה שבאה מהסהרה נתפסה כאיום על דמות הארץ. ארץ צעירה שהתאמצה להיות אירופה. כל מה שחרג מהתקן האירופי עורר סלידה ונדחק לשולי המקובל והנכון.

כשעופרה חזה נתבקשה לשיר את שיר הפרחה, היא הסתייגה כי ידעה שכשתכריז "בא לי לצעוק אני פרחה", היא תמצא את עצמה לכודה בלפיתה של הסטריאוטיפ של האישה המזרחית שלא מתנהגת כהלכה.

ובכל זאת, כשאסי דיין, לא גבר מזרחי אבל עם תודעה חברתית מעמדית תרבותית ויצר התרסה בריא, כתב את השיר, הוא התכוון לנער את התפיסות ששללו את דמות הפרחה. גם אז היו מי שחששו מההקשר העדתי של המושג פרחה, שנכנס לתרבות עם העיוות ההיסטורי שלו. העובדה שעופרה חזה, אישה מזרחית, שרה את השיר וכינתה עצמה פרחה, עברה את מבחן "הוועדה המסננת".

דווקא בתקופתנו הוסיפו מנהלי הפסטיגל חטא על פשע והחמיצו הזדמנות לתיקון היסטורי. ישראל של ימינו כבר פחות רוצה להיות אירופה, מילים שלא עושות חשבון הן מותג ישראלי, הפמיניזם העניק לגיטימיות לאישה הרוצה, נכתבים מאמרים בגנות האיפוק, ושמחת חיים היא להיט מבוקש וחסר. הדיכאון הוא מגיפה במערב, שלא פסחה גם עלינו. זו אמורה להיות שעתן של הפרחות לפרוח במלוא שמחתן. במקום לחגוג את האבולוציה המשחררת, במקום ללמוד מהווייתה הבריאה של הפרחיות, עשו מנהלי הפסטיגל בחירה דכאנית מוקצנת, למחוק את הפריחה. ולי... בא לי לצעוק אני פריחה בתקווה שתבינו את הפריחה. 

הכותבת היא עיתונאית ומגישה בגלי צה"ל. מפקדת קורס העיתונאים של התחנה

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"