ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: מארק ישראל סלם, איל יצהר; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קיים היום (ב') דיון בנושא המשמעויות המינהליות-חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, בעודו מכהן בראש "ממשלת מעבר". זאת, על רקע פניות שונות בעקבות ההחלטה, והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת.
בתוך כך, נדונו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט הידועה כהלכת דרעי-פנחסי, קמה חובה משפטית כי ראש הממשלה יתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה.
כן נדונו הטענות כי גיבוש כתב האישום נגד ראש הממשלה מקים נבצרות ממילוי תפקידו, כאמור בהוראות סעיפים 16(ב), 20(ב) ו-30(ב) לחוק היסוד.
לעומת זאת, הדיון לא עסק באפשרות הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הואיל ומדובר בסוגיה שהינה תאורטית לעת הזו.
בשורה התחתונה נקבע כי נתניהו אינו חייב להתפטר כעת מתפקידו כראש ממשלת המעבר, אולם בכל הנוגע לתפקידיו כשר - הסוגיה תיבחן בהמשך.
ממשרד המשפטים נמסר הערב: "בסיכום הדיון, קובע היועץ המשפטי לממשלה כדלהלן:
"סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה מסדיר את האפשרות שראש הממשלה יתפטר מתפקידו. הסעיף קובע בין היתר כי "...התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה".
"כידוע, מאז בחירתה של הכנסת ה-21 ביום 9.4.2019 מכהנת הממשלה הנוכחית - היא הממשלה ה-34 - מכוח עיקרון "רציפות הממשלה".
"ההוראות הנוגעות לרציפות הממשלה ולכהונתה של "ממשלת מעבר" מתייחסות גם לכהונת ראש ממשלה העומד בראשותה כאמור, תוך שנקבע בהן, בסעיף 30(ג) לחוק היסוד, כדלקמן: "ראש הממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה".
"מן ההוראות הנזכרות לעיל עולה כי אין כל נפקות מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר. משכך, ברי כי במצב דברים של ממשלת מעבר, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה. עמדה דומה אף ניתנה בשנת 1977 בחוות-דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק.
"אשר לטענות לפיהן גיבוש כתב אישום עשוי, כשלעצמו, להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו, הובהר כי הוראות חוק יסוד: הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צרכן בפסיקת בית המשפט העליון. לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה.
"בהקשר זה יוזכר כי בשנת 2008, בעתירה שביקשה לקבוע כי נבצר מראש הממשלה דאז מלמלא את תפקידיו, בית המשפט כי מצא אין מקום להתערבות בקביעת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפיה יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי.
"נוכח האמור, אף בנסיבות דנן, יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי, ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.
"אשר לשאלת המשך כהונתו של ראש הממשלה בתפקידים מיניסטריאליים נוספים (כיום מכהן ראש הממשלה גם כשר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר התפוצות וממלא-מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר) - סוגיה זו תיבחן בהמשך.
"הדיון התקיים בהשתתפות פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), מנהל מחלקת הבג"צים וכן נציגים נוספים ממחלקות אלה", לשון הודעת היועמ"ש.