גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופציות לעובדים: הרכיב הנעלם

עובדים רבים מקבלים אופציות, אך האם הם מודעים לחשיבות מחיר המימוש?

מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock
מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock

הענקת אופציות לעובדים הינה כלי נפוץ בעולם ההיי-טק הישראלי. האופציות מהוות אמצעי זול עבור החברות המעסיקות בשל העובדה שהן אינן כרוכות בהוצאה כספית מיידית ומאידך הן מאפשרות לעובדים ליהנות מהצלחת החברה ולהשתתף בתקבול העתידי שיתקבל אם וכאשר החברה תגיע לאקזיט.

תשומת לב העובדים נתונה לכמות האופציות ולתנאי ההבשלה שלהן אך דומה כי רכיב לא פחות חשוב ביכולת של העובד ליהנות מתקבולים עתידיים (וקיים הרושם כי תשומת הלב של העובדים לא נתונה אליו) הינו מחיר המימוש!

המתמטיקה היא לכאורה פשוטה, עובד המקבל אופציות במחיר מימוש של דולר למניה ייאלץ לשלם הרבה יותר מעובד אשר יקבל את אותן אופציות במחיר מימוש של אגורה למניה, אך כפי שנראה להלן, במקרים רבים מדובר במשחק סכום אפס, בו מחיר מימוש גבוה גורם לוויתור מראש על מימוש האופציות.

מרבית תכניות האופציות קובעות כי לעובד המסיים את עבודתו בחברה יש פרק זמן מוגדר לממש את האופציות הבשלות שבידיו ולאחריו האופציות תפקענה, אך בשלב זה החברה יכולה להיות רחוקה מאד מאקזיט, וייתכן שבשל כך עובד המסיים את עבודתו בחברה (כ-10% מכוח-האדם של חברות ההייטק מתחלף בכל שנה) יימנע מלשלם את מחיר המימוש הגבוה ויוותר על האופציות מאחר ומרבית החברות לא מגיעות בסופו של דבר אל אקזיט.

אך גם אם העובד הגיע אל האקזיט המיוחל כאשר האופציות (או המניות שהתקבלו כתוצאה ממימושן) בידיו, אין כל ערובה לכך כי יקבל תמורה כלכלית מספקת בשל העובדה שהתקנונים של מרבית החברות קובעים כי המשקיעים בחברה יקבלו ראשית כל החזר עבור השקעתם (לעתים בתוספת ריבית) ולאחר מכן תחולק היתרה לבעלי המניות האחרים (ולעתים המשקיעים ישתתפו גם בחלוקה הזו). במקרים רבים לא נותרת תמורה שתחולק לבעלי האופציות וגם אם נותרת תמורה כזו היא משקפת מחיר למניה הנמוך ממחיר המימוש ששילם העובד.

לחברות המעניקות יש מספר טיעונים לגיטימיים להצדקת הענקה במחיר מימוש גבוה. ראשית כל, אופציה מהווה מכשיר ליצירת זהות אינטרסים בין העובד ובין החברה - לעובד יש תמריץ שהחברה תצליח מאחר והדבר יתבטא בעליית ערך האופציות שבידיו. אם העובד יקבל אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה יש בכך כדי לפגוע בתמריץ של העובד להשאת ערך החברה מאחר והוא ממילא מורווח בשל מחיר המימוש הנמוך. הענקת אופציה במחיר מימוש נמוך אף מדללת באופן לא מאוזן את בעלי המניות האחרים שרכשו את מניותיהם בשווי השוק במועד הרלבנטי.

כמו כן, במספר מדינות, כדוגמת ארה"ב, קיימת מגבלה (שאינה קיימת בחוק הישראלי) על הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה וכדי להימנע מיצירת שונות ואפליה בין העובדים במדינות השונות קובעות החברות מחיר מימוש גבוה גם לעובדים הישראליים.

בנוסף, הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק יוצרת לחברות המעניקות הוצאה חשבונאית שעלולה להיות משמעותית, לבטח כשמדובר בחברות בשלות המעניקות אופציות רבות.

לצד טיעונים אלו, חשוב להבין גם את האינטרס הנסתר של בעלי המניות הקיימים לנסות לצמצם את הדילול באחזקותיהם. אופציות שאינן ממומשות פוקעות וחוזרות למאגר האופציות של החברה המעניקה, אופציות אלה יוענקו לעובדים חדשים וגם אלו "יחזירו" לחברה חלק מהאופציות וכך החברה יכולה להעניק אופציות רבות מבלי לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

אז מה העובדים צריכים לעשות? כמו בכל היבט אחר של תנאי ההעסקה נראה שזו שאלה של יכולת מיקוח. חברות (לבטח בשלות) מעניקות אופציות לעובדים על בסיס קבוצתי ואינן מנהלות משא ומתן אישי עם עובדים (בוודאי אלו שאינם בכירים) בדבר תנאי ההענקה.

בשורה התחתונה, הבנת התפקיד הקריטי של מחיר המימוש חשובה לשם תיאום הציפיות של מקבלי האופציות, היכולת שלהם להשוות בין הצעות שונות וההכרה בעובדה שהאופציות לא בהכרח טומנות בחובן הטבה כלכלית אמיתית. 

הכותב הוא עורך דין בכיר במחלקת תאגידים וניירות ערך, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. מטעמי נוחות המאמר מתייחס לעובדים, אך האמור להלן נכון ברובו גם למקבלי אופציות שאינם עובדים

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות ברקשייר האת'וויי צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ● כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד־בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף־פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר, הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים - כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, שצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"