גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופציות לעובדים: הרכיב הנעלם

עובדים רבים מקבלים אופציות, אך האם הם מודעים לחשיבות מחיר המימוש?

מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock
מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock

הענקת אופציות לעובדים הינה כלי נפוץ בעולם ההיי-טק הישראלי. האופציות מהוות אמצעי זול עבור החברות המעסיקות בשל העובדה שהן אינן כרוכות בהוצאה כספית מיידית ומאידך הן מאפשרות לעובדים ליהנות מהצלחת החברה ולהשתתף בתקבול העתידי שיתקבל אם וכאשר החברה תגיע לאקזיט.

תשומת לב העובדים נתונה לכמות האופציות ולתנאי ההבשלה שלהן אך דומה כי רכיב לא פחות חשוב ביכולת של העובד ליהנות מתקבולים עתידיים (וקיים הרושם כי תשומת הלב של העובדים לא נתונה אליו) הינו מחיר המימוש!

המתמטיקה היא לכאורה פשוטה, עובד המקבל אופציות במחיר מימוש של דולר למניה ייאלץ לשלם הרבה יותר מעובד אשר יקבל את אותן אופציות במחיר מימוש של אגורה למניה, אך כפי שנראה להלן, במקרים רבים מדובר במשחק סכום אפס, בו מחיר מימוש גבוה גורם לוויתור מראש על מימוש האופציות.

מרבית תכניות האופציות קובעות כי לעובד המסיים את עבודתו בחברה יש פרק זמן מוגדר לממש את האופציות הבשלות שבידיו ולאחריו האופציות תפקענה, אך בשלב זה החברה יכולה להיות רחוקה מאד מאקזיט, וייתכן שבשל כך עובד המסיים את עבודתו בחברה (כ-10% מכוח-האדם של חברות ההייטק מתחלף בכל שנה) יימנע מלשלם את מחיר המימוש הגבוה ויוותר על האופציות מאחר ומרבית החברות לא מגיעות בסופו של דבר אל אקזיט.

אך גם אם העובד הגיע אל האקזיט המיוחל כאשר האופציות (או המניות שהתקבלו כתוצאה ממימושן) בידיו, אין כל ערובה לכך כי יקבל תמורה כלכלית מספקת בשל העובדה שהתקנונים של מרבית החברות קובעים כי המשקיעים בחברה יקבלו ראשית כל החזר עבור השקעתם (לעתים בתוספת ריבית) ולאחר מכן תחולק היתרה לבעלי המניות האחרים (ולעתים המשקיעים ישתתפו גם בחלוקה הזו). במקרים רבים לא נותרת תמורה שתחולק לבעלי האופציות וגם אם נותרת תמורה כזו היא משקפת מחיר למניה הנמוך ממחיר המימוש ששילם העובד.

לחברות המעניקות יש מספר טיעונים לגיטימיים להצדקת הענקה במחיר מימוש גבוה. ראשית כל, אופציה מהווה מכשיר ליצירת זהות אינטרסים בין העובד ובין החברה - לעובד יש תמריץ שהחברה תצליח מאחר והדבר יתבטא בעליית ערך האופציות שבידיו. אם העובד יקבל אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה יש בכך כדי לפגוע בתמריץ של העובד להשאת ערך החברה מאחר והוא ממילא מורווח בשל מחיר המימוש הנמוך. הענקת אופציה במחיר מימוש נמוך אף מדללת באופן לא מאוזן את בעלי המניות האחרים שרכשו את מניותיהם בשווי השוק במועד הרלבנטי.

כמו כן, במספר מדינות, כדוגמת ארה"ב, קיימת מגבלה (שאינה קיימת בחוק הישראלי) על הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה וכדי להימנע מיצירת שונות ואפליה בין העובדים במדינות השונות קובעות החברות מחיר מימוש גבוה גם לעובדים הישראליים.

בנוסף, הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק יוצרת לחברות המעניקות הוצאה חשבונאית שעלולה להיות משמעותית, לבטח כשמדובר בחברות בשלות המעניקות אופציות רבות.

לצד טיעונים אלו, חשוב להבין גם את האינטרס הנסתר של בעלי המניות הקיימים לנסות לצמצם את הדילול באחזקותיהם. אופציות שאינן ממומשות פוקעות וחוזרות למאגר האופציות של החברה המעניקה, אופציות אלה יוענקו לעובדים חדשים וגם אלו "יחזירו" לחברה חלק מהאופציות וכך החברה יכולה להעניק אופציות רבות מבלי לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

אז מה העובדים צריכים לעשות? כמו בכל היבט אחר של תנאי ההעסקה נראה שזו שאלה של יכולת מיקוח. חברות (לבטח בשלות) מעניקות אופציות לעובדים על בסיס קבוצתי ואינן מנהלות משא ומתן אישי עם עובדים (בוודאי אלו שאינם בכירים) בדבר תנאי ההענקה.

בשורה התחתונה, הבנת התפקיד הקריטי של מחיר המימוש חשובה לשם תיאום הציפיות של מקבלי האופציות, היכולת שלהם להשוות בין הצעות שונות וההכרה בעובדה שהאופציות לא בהכרח טומנות בחובן הטבה כלכלית אמיתית. 

הכותב הוא עורך דין בכיר במחלקת תאגידים וניירות ערך, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. מטעמי נוחות המאמר מתייחס לעובדים, אך האמור להלן נכון ברובו גם למקבלי אופציות שאינם עובדים

עוד כתבות

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ