גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופציות לעובדים: הרכיב הנעלם

עובדים רבים מקבלים אופציות, אך האם הם מודעים לחשיבות מחיר המימוש?

מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock
מימוש אופציות / אילוסטרציה: shutterstock

הענקת אופציות לעובדים הינה כלי נפוץ בעולם ההיי-טק הישראלי. האופציות מהוות אמצעי זול עבור החברות המעסיקות בשל העובדה שהן אינן כרוכות בהוצאה כספית מיידית ומאידך הן מאפשרות לעובדים ליהנות מהצלחת החברה ולהשתתף בתקבול העתידי שיתקבל אם וכאשר החברה תגיע לאקזיט.

תשומת לב העובדים נתונה לכמות האופציות ולתנאי ההבשלה שלהן אך דומה כי רכיב לא פחות חשוב ביכולת של העובד ליהנות מתקבולים עתידיים (וקיים הרושם כי תשומת הלב של העובדים לא נתונה אליו) הינו מחיר המימוש!

המתמטיקה היא לכאורה פשוטה, עובד המקבל אופציות במחיר מימוש של דולר למניה ייאלץ לשלם הרבה יותר מעובד אשר יקבל את אותן אופציות במחיר מימוש של אגורה למניה, אך כפי שנראה להלן, במקרים רבים מדובר במשחק סכום אפס, בו מחיר מימוש גבוה גורם לוויתור מראש על מימוש האופציות.

מרבית תכניות האופציות קובעות כי לעובד המסיים את עבודתו בחברה יש פרק זמן מוגדר לממש את האופציות הבשלות שבידיו ולאחריו האופציות תפקענה, אך בשלב זה החברה יכולה להיות רחוקה מאד מאקזיט, וייתכן שבשל כך עובד המסיים את עבודתו בחברה (כ-10% מכוח-האדם של חברות ההייטק מתחלף בכל שנה) יימנע מלשלם את מחיר המימוש הגבוה ויוותר על האופציות מאחר ומרבית החברות לא מגיעות בסופו של דבר אל אקזיט.

אך גם אם העובד הגיע אל האקזיט המיוחל כאשר האופציות (או המניות שהתקבלו כתוצאה ממימושן) בידיו, אין כל ערובה לכך כי יקבל תמורה כלכלית מספקת בשל העובדה שהתקנונים של מרבית החברות קובעים כי המשקיעים בחברה יקבלו ראשית כל החזר עבור השקעתם (לעתים בתוספת ריבית) ולאחר מכן תחולק היתרה לבעלי המניות האחרים (ולעתים המשקיעים ישתתפו גם בחלוקה הזו). במקרים רבים לא נותרת תמורה שתחולק לבעלי האופציות וגם אם נותרת תמורה כזו היא משקפת מחיר למניה הנמוך ממחיר המימוש ששילם העובד.

לחברות המעניקות יש מספר טיעונים לגיטימיים להצדקת הענקה במחיר מימוש גבוה. ראשית כל, אופציה מהווה מכשיר ליצירת זהות אינטרסים בין העובד ובין החברה - לעובד יש תמריץ שהחברה תצליח מאחר והדבר יתבטא בעליית ערך האופציות שבידיו. אם העובד יקבל אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה יש בכך כדי לפגוע בתמריץ של העובד להשאת ערך החברה מאחר והוא ממילא מורווח בשל מחיר המימוש הנמוך. הענקת אופציה במחיר מימוש נמוך אף מדללת באופן לא מאוזן את בעלי המניות האחרים שרכשו את מניותיהם בשווי השוק במועד הרלבנטי.

כמו כן, במספר מדינות, כדוגמת ארה"ב, קיימת מגבלה (שאינה קיימת בחוק הישראלי) על הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק של מניות החברה וכדי להימנע מיצירת שונות ואפליה בין העובדים במדינות השונות קובעות החברות מחיר מימוש גבוה גם לעובדים הישראליים.

בנוסף, הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך משווי השוק יוצרת לחברות המעניקות הוצאה חשבונאית שעלולה להיות משמעותית, לבטח כשמדובר בחברות בשלות המעניקות אופציות רבות.

לצד טיעונים אלו, חשוב להבין גם את האינטרס הנסתר של בעלי המניות הקיימים לנסות לצמצם את הדילול באחזקותיהם. אופציות שאינן ממומשות פוקעות וחוזרות למאגר האופציות של החברה המעניקה, אופציות אלה יוענקו לעובדים חדשים וגם אלו "יחזירו" לחברה חלק מהאופציות וכך החברה יכולה להעניק אופציות רבות מבלי לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

אז מה העובדים צריכים לעשות? כמו בכל היבט אחר של תנאי ההעסקה נראה שזו שאלה של יכולת מיקוח. חברות (לבטח בשלות) מעניקות אופציות לעובדים על בסיס קבוצתי ואינן מנהלות משא ומתן אישי עם עובדים (בוודאי אלו שאינם בכירים) בדבר תנאי ההענקה.

בשורה התחתונה, הבנת התפקיד הקריטי של מחיר המימוש חשובה לשם תיאום הציפיות של מקבלי האופציות, היכולת שלהם להשוות בין הצעות שונות וההכרה בעובדה שהאופציות לא בהכרח טומנות בחובן הטבה כלכלית אמיתית. 

הכותב הוא עורך דין בכיר במחלקת תאגידים וניירות ערך, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. מטעמי נוחות המאמר מתייחס לעובדים, אך האמור להלן נכון ברובו גם למקבלי אופציות שאינם עובדים

עוד כתבות

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר־פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר–פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם שכולל כ–9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם, הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל–AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב-35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-CVC

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית