מדינת ישראל מחמיצה את הפוטנציאל החיובי שמאפשר השימוש בטכנולוגיות בלוקצ'יין כמו למשל ביצוע עסקאות חכמות, ניהול מאגרי מידע מוגנים, או מטבעות קריפטוגרפיים שיכולים להוות מתחרים למערכת המוניטרית המסורתית - כך קובע מסמך מדיניות חדש, שטיוטה שלו להערות הציבור פורסמה לראשונה בשבוע שעבר על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.
הדוח המקיף, שנפרס על פני יותר מ-100 עמודים תחת הכותרת "טכנולוגיית הבלוקצ'יין בישראל - שיבושים, שימושים, אתגרים וחסמים", מציין כי "על אף ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ויישומיה המגוונים של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, תחום הסדרת המרחב הקריפטוגרפי מצוי עדיין בראשיתו. כמו במרבית מדינות העולם, בישראל טרם גובשה תשתית רגולטורית הוליסטית, התומכת ביישומיה הרחבים של טכנולוגיה מבוזרת זו ובמתן מענה כולל לאתגרים שהיא יוצרת".
הדוח, שהוכן ביוזמתו של איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, נועד לדברי מחבריו "לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המתעוררים עקב חדירתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין לתחומים השונים, להצביע על ההשלכות שלהם ולהציע שורה של המלצות למדיניות". בין השאר, ממליצים מחברי הדוח לבנק ישראל "לבחון מחדש אפשרות להקל על פתיחת חשבון בנק למיזמי בלוקצ'יין".
בכתיבת הדוח, שנמשכה כשנה, השתתפו ראש המרכז לחקר הסייבר, פרופ' ניבה אלקין-קורן; חוקר אבטחת המידע פרופ' אור דונקלמן; ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, פרופ' מיכל גל; הפרופסורים למשפטים מאוניברסיטת חיפה יונתן יובל וארנה רבינוביץ'-עיני; וכן גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון הבלוקצ'יין בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר במרכז לחקר הסייבר.
"לייעל את הנגישות והשימוש במאגרי מידע"
כפי שמסביר הדוח, "טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשתייכת למשפחת הטכנולוגיות המבוזרות (DLT), מאפשרת ליצור מאגר נתונים מבוזר, עקבי וממוין-זמן, ללא גוף מרכזי השולט על תכולת המאגר. בבסיס הטכנולוגיה עומד רישום רשומות בבלוק, שלאחר רישומן בו ואישורן על ידי מנגנון האישור המוטמע בטכנולוגיה הן לא ניתנות לביטול - בדומה לפקודות יומן בניהול ספרי חשבונות. טכנולוגיה זו הפכה לפופולרית בעיקר בזכות רשת הביטקוין, שהשתמשה ברשומות הללו כדי להציע את המטבע הקריפטוגרפי המבוזר הראשון, ובמידה רבה יישומיה המרכזיים גם כיום נותרו בהקשרים מוניטריים ופיננסיים בעולמות התשלומים ושוק ההון".
עם זאת, מדגישים מחברי הדוח, "טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציעה גישה שונה לפתרון במגוון רחב של תחומים, החורגים מההקשר המוניטרי-פיננסי של יצירת מטבעות וטוקנים קריפטוגרפים. יישומיה של הטכנולוגיה יכולים להציע מגוון שיפורים במערכות הטכנולוגיות המסורתיות: ניהול כמויות גדולות של מידע שדורש אמון; ייעול הנגישות והשימוש במאגרי מידע; יצירת סטנדרטיזציה; שיפור יכולת התיאום וצמצום תהליכי עבודה באופן שמקטין עלויות ומשפר את היעילות התפעולית; הגברת רמת השקיפות והנגישות לנתונים על-ידי משתתפים רבים; שיפור ברמת האַחְרָיוּתִיּוּת (Accountability); והגברת רמת אבטחת המידע, צמצום החשיפה לסיכוני תרמיות, מעילות, הונאות ועוד.
"יישומים אלה עומדים בבסיס הניסיונות להרחיב את השימושים בטכנולוגיות אלה גם לעולמות תוכן אחרים: ביטוחים חכמים, הבטחת אמינות מידע בתיקים רפואיים, ניהול מאגרי מידע קיימים המנוהלים על ידי המדינה (כגון לשכות רישום מקרקעין ורישום בעלות על רכב), זיהוי דיגיטלי וניהול זהויות דיגיטלי (תעודות זהות לדוגמה), ניהול הצבעה מקוונת, ניהול שרשראות אספקה ועוד".
בהקשר הפיננסי של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מציינים הכותבים כי "בעיה מרכזית שדוח זה מזהה, בעקבות עבודת מחקר של בנק ישראל ומשרד האוצר, היא היעדר תשתית משפטית ורגולטיבית נאותה ליצירה ופעילות במטבעות קריפטוגרפיים. הניסיון להחיל, בדרך של היקש ואנלוגיה, מפעילות פיננסית סטנדרטית על פעילות המטבעות הקריפטוגרפיים מחמיץ היבטים ייחודיים: אפשרויות, סיכונים, חסמים ועלויות. במקום לפעול בדרך של 'טלאים רגולטיביים' על ידי סוכנויות מנהליות שונות שאינן בהכרח מתואמות, יש לבחון את האופציה של רגולציה כוללת de novo (מחדש; ר"ק) של התחום".
על פי הדוח, הסדרת המרחב הקריפטוגרפי "שמה דגש על שלושה תחומים עיקריים: מניעת הלבנת ההון, דיני המס וההגנה על המשקיע. בנוסף, המרחב הקריפטוגרפי מאופיין בפערים רגולטוריים גלובליים, בין היתר על רקע עלייתן של מעצמות קריפטו מקומיות כדוגמת מלטה, גיברלטר, ליכטנשטיין ושווייץ - ובשנתיים האחרונות על רקע הברקזיט, גם לונדון - שמאיצות רגולציה מיטיבה כדי למשוך אליהן מיזמי בלוקצ'יין ומשקיעים, בהיעדר הנחיות ודפוסי פעולה גלובליים ברורים מה-G7 וה-G20.
"מצב דברים זה מציב יזמים ומיזמי בלוקצ'יין רבים במצב של חוסר ודאות רגולטורי, שמחד גיסא יכול ומאפשר להם, בטווח הקצר, לחסוך בעלויות הכרוכות בעמידה בדרישות רגולטוריות הקיימות בשוק המסורתי; אך מאידך גיסא חושף אותם בטווח הארוך לסיכונים רבים, באופן שפוגם במוטיבציה של רבים מהמיזמים מלפעול בשווקים נעדרי אסדרה ברורה, ובהם ישראל".
"לגבש תוכנית להקניית ידע לאזרחים"
עיקרי המלצותיהם של מחברי הדוח מובאים כאן על קצה המזלג. ראשית, הם ממליצים כי "ממשלת ישראל תמנה צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ממשלתי רלוונטי, שיהיה אמון על גיבוש תפיסה הוליסטית אשר תקדם תשתית משפטית, נורמטיבית ורגולטיבית חדשנית לקידום תחומים מבוססי בלוקצ'יין בישראל".
הכותבים מוסיפים כי "על הצוות הבין-משרדי לכלול לכל הפחות נציגות בכירה של משרדי הכלכלה, המשפטים, האוצר, הפנים, רשויות התחרות, המסים והחדשנות וכן רשויות שוק ההון וניירות ערך, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ומטה 'ישראל דיגיטלית'. יש לערב בעבודת צוות זה גורמי מקצוע מהתעשייה, מהאקדמיה ומהחברה האזרחית העוסקים בנושאים ביומיום".
עוד ממליצים כותבי הדוח לגבש "תוכנית הכשרה רחבה בתחום הבלוקצ'יין, שתהיה חלק מתהליך פיתוח הסגל הבכיר הנוכחי והעתידי במגזר הציבורי והמשפטי", וכן "להטיל על מטה המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית' לגבש תוכנית מערכתית רב-שנתית להקניית ידע לאזרחים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, יתרונותיה וההזדמנויות הגלומות בה, לצד הסיכונים הקשורים בה".
כמו כן, לפי המלצת הדוח, "נדרשת בחינה מחודשת בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים, של האפשרות להקל על פתיחת חשבון בנק ונגישות לשירותים בנקאיים של מיזמי בלוקצ'יין וקריפטו ושחקנים נוספים באקוסיסטם הקריפטוגרפי, וזאת בלי לפגוע בעמידה בהוראות הלבנת הון או בכל הוראות דין אחר".
"קיים בתחום ואקום משמעותי"
הדוח מוסיף כי "הארכיטקטורה הטכנולוגית-פיננסית של מנגנון הנפקת האסימונים (טוקנים) מאפשרת גיוסי הון בפרקי זמן קצרים יחסית, בתהליך פשוט יחסית ודל באופן יחסי בעלויות ובתלות במתווכים פיננסיים (בהשוואה לחלופות גיוס ההון המסורתיות). זאת, באופן שמאפשר למיזמים צעירים נגישות לאוכלוסיות משקיעים גלובליות שאליהן לא הייתה להם נגישות בעבר; ובאופן המאפשר את קידומם של מיזמי כלכלה שיתופית, שהינו בעל פוטנציאל עצום הן לעידוד חדשנות ויזמות והן כדי לפלס נתיבים לדמוקרטיזציה של שוקי ההון, המאופיינים בנוקשות של מבני הכוח הפיננסיים המסורתיים".
מחברי המסמך מזכירים כי "דוח הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים ממרץ 2019 מכיר בחשיבותן של טכנולוגיות חדשניות לייעול ופיתוח השוק הפיננסי ולחיזוק הכלכלה הישראלית, בצד הצורך בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון". כמו כן, הם מציינים כי "ביוני השנה הודיעה יו"ר רשות ניירות ערך על הקמתה של ועדה נוספת, שתפעל לקידום המלצות קונקרטיות לבניית מסגרת רגולטורית שתתמוך בבניית שווקים דיגיטליים בישראל".
בסיכום המסמך נכתב כי "ראוי להמשיך ולפעול לפיתוח ארכיטקטורת שוק רגולטורית תומכת לביצוע גיוסי הון מבוססי בלוקצ'יין, לרבות מימון המונים מבוסס אסימונים; ובמקביל לפעול ליצירת מערך תמריצים לחברות קטנות ובינוניות במטרה לעודדן לעשות שימוש מושכל במנגנוני גיוס אלה".
לדעת מחברי הדוח, "על אף פעילות המחקר הברוכה של בנק ישראל, קיים בתחום ואקום משמעותי של גורמים ניטרליים מקצועיים מקרב החברה האזרחית שאינה מזוהה עם המדינה - שהיא 'בעלת הבית' של השקל הישראלי, וגם לא עם גורמי התעשייה והאינטרסים שלהם". הדוח ממליץ לאיגוד האינטרנט הישראלי "להיכנס ביתר שאת לוואקום זה, תוך פיתוח פונקציות של ייעוץ, יצירת פלטפורמה של דיאלוג, הטמעה והפצה של ידע, הקמת מרכז ידע ודיון מקוונים, ובעת הצורך התערבות ישירה בפעילויות רגולטיביות".
עיקרי המלצות הדוח על מדיניות הבלוקצ'יין בישראל:
- הממשלה תמנה צוות בין-משרדי שיהיה אמון על גיבוש תפיסה הוליסטית, שתקדם תשתית רגולטיבית חדשנית לקידום תחומים מבוססי בלוקצ'יין בישראל.
- גיבוש תוכנית הכשרה רחבה בתחום הבלוקצ'יין, כחלק מתהליך פיתוח הסגל הבכיר הנוכחי והעתידי במגזר הציבורי והמשפטי.
- מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" יגבש תוכנית מערכתית רב-שנתית להקניית ידע לאזרחים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.
- בנק ישראל יבחן אפשרות להקל על פתיחת חשבון בנק ונגישות לשירותים בנקאיים של מיזמי בלוקצ'יין וקריפטו ושחקנים נוספים באקוסיסטם זה, בלי לפגוע בעמידה בהוראות הלבנת הון.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.
