בזמן שהשעון הפוליטי להרכבת ממשלה חדשה אוזל וישראל דוהרת למערכת בחירות שלישית לכנסת בתוך שנה, שוב עולות הקריאות לביטול השבתון במשק - וזאת לקראת תרחיש שהתסבוכת הפוליטית תוביל בחודשים הקרובים לבחירות לכנסת ה-23.
עיקר החשש מסבב בחירות שלישי מורגש במגזר העסקי, שצפוי גם הפעם להיות הנפגע המרכזי מיום שבתון: על פי החוק, מעסיקים חייבים לשלם שכר של יום עבודה מלא לעובדים שלא מגיעים למקומות העבודה והם חייבים לשלם שכר כפול לעובדים שמתייצבים בעבודה. בנוסף, מעסיקים חייבים לשלם לעובדיהם שכר מלא על יום זה גם אם מדובר בעובדים שכלל אין להם זכות הצבעה, כמו עובדים זרים בענפי הסיעוד והחקלאות ועובדים פלסטינים.
עוד טרם התקיימו הבחירות לכנסת ה-22 בחודש ספטמבר הביעו ארגוני המעסיקים את מורת רוחם מהחלת שבתון נוסף במשק, שאת עלויותיו הם נושאים בעצמם ובלי שהמדינה מפצה אותם על תשלום השכר לעובדים ביום זה.
על פי הערכות במגזר העסקי, כל יום שבתון למשק מסב למעסיקים נזק של כ-1.5 מיליארד שקל. בנוסף לשתי מערכות הבחירות לכנסת שנערכו בשנה האחרונה, בשלהי 2018 הושבת המשק פעם נוספת, בשל הבחירות לרשויות המקומיות.
הבטיחו לקדם הצעות חוק
בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה, קריאותיהם של ראשי המגזר העסקי זכו לאמפתיה מצד חברי הכנסת והשרים, אך אלה קימצו במהלכים לשינוי המצב. זאת, בנימוק שביטול יום השבתון במשק בבחירות טעון שינוי חקיקה - הליך שלא ניתן לקיים בשל המצב הפוליטי המורכב.
ח"כ מיקי זוהר מהליכוד הניח כבר הצעת חוק שלפיה ניתן יהיה לקיים את הבחירות לכנסת ה-23 בהליך מקוצר - בתוך 45 יום במקום 90 יום ולבטל את יום השבתון במטרה לחסוך למשק את העלויות הכבדות של מערכת הבחירות.
בהצעת החוק של ח"כ זוהר נכתב כי "המצב שאליו נקלעה מדינת ישראל, כאשר במשך קרוב לשנה לא הוקמה ממשלה, גורם לקיפאון בתחומים רבים במשק הישראלי, והתמשכות המצב עלולה לגרום לנזק כבד עוד יותר. מוצע בזאת לקצר את משך התקופה מ-90 ל-45 יום, כדי לצמצם את הפגיעה במשק הישראלי ובציבור הישראלי ולהביא להקמת ממשלה חדשה בהקדם".
באשר ליום השבתון אמר ח"כ זוהר: "עלותו של יום שבתון במשק הישראלי הוא כחמישה מיליארד שקל. מוצע בזאת לבטל אותו כדי לחסוך למשלם המסים עלות זו. בנסיבות שנוצרו, כאשר מתקיימות מערכות בחירות יותר מפעמיים בשנה, יום השבתון אינו הכרחי ומטיל עומס כלכלי על מעסיקים שלמעשה מממנים שבתון זה. יום שבתון בבחירות אינו נהוג בעולם וטרם הוכח כי שבתון ביום זה מעלה את שיעור ההצבעה".
עוד טרם המהלך של זוהר, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פנה בתחילת השבוע לראשי הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו בקריאה לבטל את יום השבתון - אם אכן יתקיימו בחודשים הקרובים בחירות נוספות: "לא נוכל לשאת עוד את עלותם של הכשלים במערכת הפוליטית וקיום של יום שבתון נוסף על חשבון המעסיקים יוכיח כי המערכת הפוליטית בישראל אטומה למגזר העסקי".
באחרונה דווח כי גם שר האוצר, משה כחלון, מקדם מהלך לביטול יום השבתון בבחירות הבאות, בתרחיש שבו הן יוקדמו. על פי המתווה שמקדם כחלון, ביום הבחירות לכנסת ה-23 המשק יפעל כרגיל והלימודים במוסדות החינוך יתקיימו עד השעה 12:00. הקלפיות יפתחו בשעה 14:00 במקום בשעה 7:00 וההצבעה תימשך עד חצות אותו היום.
טרם הבחירות לכנסת הנוכחית, גם יו"ר כחול לבן והמועמד מטעמה לראשות הממשלה, בני גנץ, הודיע כי יפעל לקידום חקיקה שתאפשר הענקת יום שבתון בתשלום רק למי שהצביע בפועל. הוא אמר אז כי יום השבתון הכללי במשק אינו מוצדק וראיה לכך היא אחוזי ההצבעה שאינם גבוהים.
גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התבטא בעבר נגד יום השבתון במתכונתו הנוכחית ואמר כי יש להחיל חוק חובת הצבעה וזאת בנימוק ש"אין שום סיבה שאנשים שמקבלים חופש ביום הבחירות לא ימלאו את חובתם האזרחית".
צריך לשנות את חוק היסוד
כדי לחתור לשינוי, צריך קודם להכיר את המצב הקיים. סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, המכונה "שיטת הבחירות", קובע שהבחירות בישראל יהיו "כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". כלומר, מדובר בסעיף משוריין שניתן לשנות רק בתמיכה של 61 ח"כים.
סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת, שנחקק בשנת 1958, קיבע את יום הבחירות כיום שבתון, "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם". סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע את החובה לשלם שכר לעובדים בגין יום השבתון.
שינוי הכללים, כך שרק מי שהצביע בפועל יזכה ליום חופשה, מחייב שינוי משמעותי של החקיקה במדינה, מהלך שניתן להוביל רק ברוב של 61 חברי כנסת. עם זאת, בתמיכת סיעות הבית, ניתן לשנות את החוק ולבטל את השבתון גם בסד הזמנים הקצר.
חברי הכנסת מריחים בחירות ומגישים הצעות חוק בהתאם
עדיין לא ברור סופית אם אכן יתקיימו בחירות שלישיות, אבל חברי הכנסת כבר מתכוננים לכך במלוא המרץ ומגישים הצעות חוק העוסקות בבחירות אלה. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד הגיש שתי הצעות חוק: הראשונה לביטול את יום השבתון בבחירות, והשנייה לקיצור מערכת הבחירות מ-90 יום ל-45 בלבד. לדברי זוהר, ההצעות הללו יביאו לחיסכון של מיליארדי שקלים.
בנוסף לכך, ח"כ צבי האוזר מסיעתו של טרופר הניח הצעת חוק הקובעת כי גם ישראלים הנמצאים באופן זמני בחו"ל, קרי סטודנטים, מדענים ועוד, יורשו להצביע בנציגויות הישראליות. הצעות ברוח זו הוגשו בעבר אך לא הבשילו לחקיקה.
הגשת ההצעות מהווה עוד סימוכין לכך שבכנסת מפנימים כי הבחירות השלישיות הן כמעט עובדה מוגמרת ומבקשים להספיק להשפיע על התנהלותן. שילוב הכוחות בין הסיעות מעלה את האפשרות כי הצעת החוק בעניין יום השבתון עשויה לעבור.
(דני זקן)
