גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלקום עברה להפסד של 2 מיליון שקל ברבעון: "בעיצומם של מהלכים מקיפים ועמוקים ליישום תוכנית הבראה"

חברת התקשורת רשמה הכנסות של 938 מיליון שקל, עלייה של 3.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אך צנחה ברווח התפעולי ב-20% ● המניה התחזקה היום ב-7%, לאחר צניחה של 57% מתחילת השנה

מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

חברת התקשורת סלקום  מסכמת את הרבעון השלישי של 2019 עם עלייה בהכנסות, אך שחיקה ברווח התפעולי ומעבר להפסד נקי. החברה פרסמה היום (ד') את הדוחות הכספיים שלה לרבעון, בהם הציגה הכנסות של 938 מיליון שקל, עלייה של 3.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לעומת זאת, הרווח התפעולי ירד ב-20% לרמה של 32 מיליון שקל, ובשורה התחתונה נרשם הפסד נקי בסך 2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

מתחילת השנה מסתכם ההפסד של סלקום ב-53 מיליון שקל. יישום התקן החשבונאי IFRS 16 (העוסק בחכירות) סייע לסלקום להציג גידול הן ב-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) והן בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת. ה-EBITDA הסתכם ב-271 מיליון שקל, עלייה של כ-42% בהשוואה לרבעון המקביל, כשיישום התקן תרם 72 מיליון שקל לסעיף זה; תרומה נוספת ל-EBITDA הייתה בסך 8 מיליון שקל בשל מכירת תשתית סיבים ל-IBC. התזרים מפעילות הסתכם ב-273 מיליון שקל, מתוכם תרומה של 71 מיליון שקל בגין יישום התקן. מנגד, סלקום מדווחת כי תקן IFRS 16 הגדיל ברבעון זה את ההפסד שלה בסך 1 מיליון שקל.

תוצאות הרבעון השלישי של סלקום

אחרי ירידה של 57% במחיר המניה מתחילת השנה, אך עלייה של 7% במהלך יום המסחר היום לאחר פרסום הדוחות, סלקום נסחרת בשווי של כ-1.2 מיליארד שקל.

ירידה במספר מנויי הסלולר

בחלוקה למגזרי פעילות, המגזר הנייד רשם הכנסות של 611 מיליון שקל ברבעון השלישי, עלייה של 3.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וזאת על אף ירידה של 0.9% בהכנסות משירותים ל-439 מיליון שקל. הגידול בהכנסות מציוד קצה קיזז את הירידה עם עלייה של 17.8% ביחס לרבעון המקביל לרמה של 172 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם במגזר הנייד הסתכם ב-185 מיליון שקל, לעומת 118 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בסוף הרבעון היו לסלקום כ-2.76 מיליון מנויי סלולר, ירידה של 2.1% מהרבעון המקביל אשתקד; ושיעור הנטישה ברבעון היה 11.4%, גבוה מהרבעון המקביל. ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי סלולר (ARPU) גדלה מ-52.5 שקל ברבעון המקביל ל-53.2 שקל ברבעון השלישי של 2019.

המגזר הנייח, הכולל את שירותי הטלפוניה הקווית, אינטרנט, טלוויזיה ועוד, תרם 368 מיליון שקל להכנסות, עלייה של 1.7% מהרבעון המקביל. ה-EBITDA המתואם של מגזר זה הסתכם ב-86 מיליון שקל, עלייה של 17.8%. בסוף הרבעון היו לסלקום 276 אלף מנויים (בתי-אב) בתחום תשתית האינטרנט ו-247 אלף מנויי טלוויזיה.

סלקום לא מספקת נתונים על הרווחיות התפעולית לפי מגזרים, כפי שפרטנר עושה (בשקיפות ראויה), אך כאמור הרווח התפעולי המאוחד שלה צנח ב-20% ל-32 מיליון שקל ברבעון. הדבר מעיד ככל הנראה גם על שחיקה ברווחיות של המגזר הקווי, שבסלקום היסטורית הוא מפותח בשל פעילותה בשוק העסקי.

היקף החוב של סלקום בסוף הרבעון עמד על כ-3.5 מיליארד שקל. למרות ירידה בהיקף הוצאות המימון, הן עדיין גבוהות יחסית למתחרות ועומדות על 31 מיליון שקל. סלקום עדכנה בעבר כי היא נוקטת בפעולות לשיפור מצבה הפיננסי ולחיזוקה לאור התחרות העזה בשוק. כחלק מתוכנית שמטרתה חזרה לרווחיות והפחתת יחס החוב ל-EBITDA עד סוף 2020, החברה מתכננת קיצוץ של 150 מיליון שקל ברמת ההוצאות השנתיות, הפחתת השקעות, גיוס הון עד סוף השנה ועוד.

לדברי ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום, "לנוכח המשך התחרות העזה ורמות המחירים הנמוכות בשוק התקשורת הישראלי, הודענו במהלך רבעון זה על אימוצה של תוכנית הבראה לחיזוק החברה ולהתמודדות טובה יותר עם תנאי השוק. אנו נמצאים בימים אלה בעיצומם של מהלכים מקיפים ועמוקים ליישום התוכנית ולשיפור המדדים הפיננסיים והתפעוליים של החברה.

"בין יתר הצעדים, פנינו בדרישה לספקי החברה להפחתה ממחיר השירותים שלהם, ביצענו שינויים בתוכנית ההשקעות של החברה, קיצצנו בהוצאות, ואנו מנהלים משא-ומתן עם נציגות העובדים. השפעת הצמצום בחלק מההוצאות ניכרת באופן חיובי כבר בסיומו של רבעון זה, והיא צפויה להעמיק ברבעונים הבאים. בזמן שתנאי השוק ממשיכים להיות מאתגרים, אנו נחושים ליישם את תוכנית ההבראה".

עוד כתבות

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש