משרדי רשות המסים / צילום: איל יצהר
אורי לוי, בעל מוסך בפתח-תקווה ובעלים של מספר דירות מושכרות, נחשד בביצוע עבירות מס לאורך שנים, ובהן העלמת הכנסות משכירות ודיווחים כוזבים באשר להכנסות המוסך שבבעלותו. ביולי 2016 פתח פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בחקירה נגד לוי. במסגרת החקירה זומן לוי למשרדי הרשות בחולון, נחקר באזהרה, צילם מסמכים מתיק החקירה נגדו ושוחרר לביתו.
יממה לאחר מכן, ביום שישי בשעה 14:00, חזר לוי למשרדי רשות המסים. הוא לא זומן לחקירה. המשרדים היו סגורים. עובדי המשרד היו בבתיהם. וזו בדיוק השעה שהתאימה למזימתו של לוי: "העלמת" חומר החקירה נגדו.
לוי פער חור בקיר הגבס במבנה ופרץ פנימה אל החדר בו היו מונחים 22 ארגזים שהכילו את חומר החקירה בעניינו. במשך כארבע שעות, עד השעה 18:00, העביר לוי, באמצעות עגלה, את הארגזים דרך החור שפער בקיר והבריח אותם מהמבנה.
ביום ראשון בבוקר הגיעו עובדי רשות המסים חולון למשרדם וגילו כי התבצעה פריצה, וכי 22 ארגזי החקירה בעניינו של לוי נעלמו. זהות הפורץ התגלתה בקלות יחסית, כאשר הוציאו החוקרים את סרטי הצילום ממצלמות האבטחה במשרד, שחשפו את הנחקר שפעל בדרך יצירתית ופלילית על-מנת להתחמק מאישומי מס. לוי לא לקח בחשבון שארבע שעות "העבודה" הקשה שלו במשרדי הרשות מתועדים.
גורל הארגזים שלוי נטל לא ידוע עד היום, אך גורלו של לוי וגורל החקירה נגדו ידועים גם ידועים.
נגד לוי הוגשו שני כתבי אישום - הראשון הוגש באוגוסט 2016, במסגרתו הואשם בפריצה למשרדי הרשות ובשיבוש הליכי חקירה; והשני הוגש במרץ 2017 וייחס ללוי עבירות מס בהיקף של כ-2 מיליון שקל. הפריצה למשרדי הרשות וניסיונו הכושל להעלים את החקירה לא הועילו לו להתחמק מאישום המס. וכך, בעל המוסך הסתבך פעמיים.
היום (ד') גזר בית משפט השלום בת"א את דינו של לוי בשני התיקים - תיק המס ותיק הפריצה. השופט שאול אבינור גזר על לוי 7 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 400 אלף שקל.
דיווחים כוזבים
כתב האישום בפרשת המס, שהגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית משפט השלום בתל-אביב, ייחס ללוי עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, מסירת אמרה או תרשומת כוזבות בדוח והשמטת הכנסה מתוך דוח.
לפי כתב האישום, בין השנים 2006-2012 דיווח לוי לרשויות המס דיווח כוזב בגין הכנסותיו, במטרה להתחמק מתשלום מס.
לפי האישום הראשון, בדצמבר 2012 הגיש לוי לפקיד השומה דיווח כוזב על נכסיו והתחייבויותיו, ביודעו כי מדובר בהצהרה כוזבת. לוי, נטען, זייף במזיד את נתוני יתרות סוף השנה בדפי הבנק שצורפו כנספחים להצהרת ההון, כך שהשמיט כ-457 אלף שקל מנכסיו. "כל זאת", נכתב באישום, "תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה ובכוונה להתחמק ממס".
האישום השני מייחס ללוי השמטת הכנסות משכר דירה בהיקף של כ-2 מיליון שקל. לפי האישום, לוי היה הבעלים של מספר דירות מגורים, אותן השכיר מבלי לדווח על הכנסותיו.
בין היתר מואשם לוי כי העלים הכנסות מדירה שהשכיר ברחוב סאלק ברמת גן, אותה פיצל לשתי יחידות דיור, שכל אחת מהן הושכרה בנפרד החל מ-1995. לוי, נטען, הפיק הכנסות מדמי השכירות מדירה זו בסך של כ-326.5 אלף שקל; כן נטען כי לוי השכיר דירה ברחוב הרא"ה ברמת גן החל מ-1985, ממנה הפיק כ-189 אלף שקל; גם ברחוב אלימלך ברמת גן פיצל לוי, על-פי הנטען, דירה בבעלותו לשתי יחידות דיור, שכל אחת מהן הושכרה בנפרד, לכל המאוחר מ-1999, והפיק כ-281.8 אלף שקל הכנסות; וכך עשה לכאורה גם בדירה ברחוב קריניצי ברמת גן - פיצל אותה לשתי יחידות דיור, שכל אחת מהן הושכרה בנפרד, לכל המאוחר מ-1993, וקיבל עבורה דמי שכירות בסך של כ-395.4 אלף שקל.
השמטת הכנסות משכירות
עוד על-פי האישום, לוי מתגורר עם משפחתו בבית נוסף בבעלותו, ברחוב אביבים ברמת גן. נכס זה, נטען, כולל שתי יחידות דיור (המושכרות תחת כתובת אחרת ברחוב אבא הלל סילבר בעיר), שכל אחת מהן הושכרה בנפרד, לכל המאוחר מיולי 2006 ועד שנת 2016, ובגינן הפיק לוי הכנסות בסך שאינו פוחת מ-296.5 אלף שקל.
בנוסף, נטען באישום, לוי הפיק הכנסות מדמי שכירות בגין נכסים נוספים אשר אינם רשומים בבעלותו, ובין היתר השכיר 5 קרוואנים למגורים בקריית אריה בשנים 2003-2011. לפי האישום, בשנים 2006-2011 צמחה לנאשם הכנסה בגין השכרת הקרוואנים שאינה פחותה מסך של 216 אלף דולר; נכס נוסף שהשכיר לוי, אך אינו רשום על-שמו, הוא דירה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן שבבעלות הוריו, שממנה, נטען, הפיק הכנסות מדמי השכירות בסך של 267.6 אלף שקל.
לפי האישום, לוי היה חייב במס בגין הכנסותיו מדמי שכירות וכן היה חייב בהגשת דוחות לרשויות המס על הכנסתו זו. ואולם, נכתב באישום, "הנאשם הגיש דוחות שנתיים לפקיד השומה, ובהם דיווח כוזב בגין הכנסותיו מדמי השכירות. בעשותו כן, הנאשם השמיט הכנסות מהשכרת הנכסים בסכום שאינו פחות מסך של 1,945,295 שקל, בגינן היה חייב בדיווח".
עוד נכתב באישום כי "מעשיו של הנאשם, שתוארו בכתב אישום זה, נעשו במזיד ובאופן שיטתי לאורך שבע שנים, וכל מטרתם הפקת רווח כלכלי אסור. במעשיו מנע הנאשם דיווח תקין לרשויות המס והסב נזק לקופה הציבורית".
כתב האישום בפרשת הפריצה הוא הרבה יותר פשוט וייחס ללוי פריצה לבניין שאינו בית מגורים כדי לבצע גניבה או פשע ושיבוש מהלכי משפט.
בתיק המס הצליחו הצדדים להגיע להסדר טיעון, במסגרתו הודה לוי בעובדות כתב האישום, והצדדים הסכימו לבקש ענישה שתכלול תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך 400 אלף שקל. בתיק הפריצה הגיעו הצדדים להסדר שבמסגרתו תוקן כתב האישום, אך לא הצליחו להסכים לעניין העונש. המדינה עתרה לעונש מאסר שבין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל.
לוי נשלח לתסקיר מבחן, ממנו עלה כי הוא בעל מוסך, אב לשלושה המצוי בהליכי גירושים ומתגורר במוסך. בתסקיר מתוארים משברים שאותם חווה בשנים האחרונות. עוד צוין כי לוי נטל אחריות למעשיו, אם כי מתוך עמדה קורבנית. בהקשר לתיק המס טען כי מנהל החשבונות איתו עבד חלה במחלה קשה, ועקב כך התעוררו בעיות בדיווחים לרשות המסים. בקשר לתיק הפריצה טען כי נחקר ברשות המסים באופן ממושך ומשפיל, שהשפיע באופן חמור על מצבו הגופני והנפשי והביא אותו לביצוע העבירות, שלדבריו כלל לא תכנן מראש. ביחס לכך כתב השופט בגזר הדין כי "טענות הנאשם שלפיהן הוא לא תכנן או לא התכוון לבצע את העבירות הן מופרכות; וטוב היה עושה הנאשם אם היה נמנע מלהעלות".
"לא מפנים את האחריות למעשיו"
השופט שאול אבינור ציין כי לאור הסכמות הצדדים, השאלה הקריטית במקרה זה היא האם יש מקום להורות על נשיאת עונשי המאסר בפועל בשני התיקים במצטבר או בחופף.
בתשובה לכך ציין השופט כי המסקנה המתבקשת היא כי יש לחפוף את עונשי המאסר, וזאת משתי סיבות: הראשונה - העובדה שהשופט מצא טעם בטענת הנאשם שלפיה הסדר הטיעון בתיק המס מגלם במידה מסוימת התחשבות לחומרה בתיק המשטרה; שנית, ציין השופט, מכלול הנסיבות של שני התיקים, בהצטרפן לנסיבות המקלות, אינו מצדיק גזירת עונש כולל שהנאשם יצטרך לשאת מאחורי סורג ובריח.
"אכן, עסקינן בפרשה זו בנאשם שהגם שהודה במעשיו, הוא אינו מפנים את אחריותו להם, ובאופן אבסורדי אף רואה עצמו כקורבן, מבלי להבין שמעשיו הם שהביאו אותו למקום בו הוא נמצא כיום. ואולם, בהיבט זה אין כדי להצדיק את הטלת עונשי המאסר במצטבר", כתב השופט.
עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי, שייצג את אורי לוי בתיק המס, מסר בתגובה: "לעניין כתב האישום בהיבטי המס, מדובר בעבירות ובסכום עבירות אשר נכנסות בשערי וועדת הכופר, קרי - התיק היה יכול להסתיים ללא הרשעה. פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, לא הסכימה להמליץ בפני וועדת הכופר, להשית כופר על מרשי, בגלל הפריצה למשרדי מס הכנסה. כך, הגענו להסדר טיעון סגור לפיו יושתו על מרשי עבודות שירות וקנס. העובדה שהצגנו הסדר טיעון סגור בתיק המיסים, היוותה שיקול לבית המשפט, להביא לסיום תיק הפריצה, גם בעבודות שירות בחופף".
בתיק הפריצה יוצג לוי על ידי עו"ד יעקב שקלאר.