גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש ממשלות ב-17 יום: שיעור הודי מסמר שיער בפוליטיקה של כינון קואליציות

זו רק מדינה אחת בהודו, אבל חיים בה 116 מיליון אנשים ובחודש האחרון התנהל בה קרב ענקים על השלטון ● הממשלה המרכזית זייפה רוב, בית המשפט העליון אמר שמספיק ודי, וקואליציה של ימין דתי קיצוני ושמאל חילוני עולה לשלטון ● שיעור מרתק בפוליטיקה אם ישראלים זקוקים להשראה

אודהאב טאקרי, ראש הממשלה  המיועד של מדינת מהרשטרה/ צילום: רויטרס
אודהאב טאקרי, ראש הממשלה המיועד של מדינת מהרשטרה/ צילום: רויטרס

הודו היא תמיד גדולה, גם כאשר היא קטנה. קשה להתמודד עם המושג המקטין "מקומי", כאשר עיר "בינונית" מכילה שניים-שלושה מיליון תושבים, ומדינה יחידה (מתוך 27) היתה יכולה להיות מדורגת בין הגדולות בעולם.

קחו למשל את מהרשטרה, המדינה השניה בגודלה בהודו, עם 116 מיליון בני אדם. אילו היתה עצמאית, היא היתה הארץ ה-12 בגודלה בעולם - גדולה יותר ממצרים, מגרמניה ומטורקיה.

בחודש האחרון, מהרשטרה עצרה את נשימת הודו, ומה שקרה בה ראוי לתשומת לבנו, הן מסיבות רציניות והן מסיבות קוריוזיות. היא העניקה שיעור בפוליטיקה של הקמת ממשלה, או אולי אנטי-שיעור באנטי-פוליטיקה.

מאז השבוע האחרון של אוקטובר התנהל מאבק איתנים על השליטה במדינה הזו שהגדולה בעריה, מומבאיי, היא הבירה הפיננסית של הודו. ארבע מפלגות פוליטיות השתתפו בקרב, ונעצו סכינים זו בגבה של זו. גם בקני-המידה הנדיבים מאוד של הודו, שבה פוליטיקה וכחש שלובים זה בזה, החיזיון במהרשטרה היה יוצא דופן. ברגעיו הקיצוניים ביותר הוא לבש ממדים של פארסה.

צבא שיבאג'י חוזר

באוקטובר התקיימו בחירות במהרשטרה. מפלגת העם של הודו (BJP), שהיא מפלגת השלטון בהודו, כוננה ברית אלקטורלית עם מפלגה מקומית גדולה, הנקראת 'שיב סנה' (Shiv Sena), שפירושה בלשון המאראטי המקומית "צבא שיבאג'י". שיבאג'י היה שליט וגיבור מלחמה במאה ה-17, תור הזהב של המאראטים, לפני שהודו נפלה בידי הבריטים.

הלאומנים המאראטיים של ימינו אינם שוחרים עצמאות. הם הינדואים על פי אמונתם, כמו הרוב הגדול של ההודים. אבל יש להם השקפות עולם המעמידות אותם הרחק ימינה מן המרכז בענייני דת והגירה. במובן הזה, בריתם עם BJP היתה טבעית בהחלט, מפני שמפלגת השלטון של הודו מאז 2014 היא לאומנית, דתית וסמכותנית.

תוצאות הבחירות במהרשטרה נפלו מציפיותיה של ההנהגה בדלהי. ראש הממשלה נרנדרה מודי ניסה לשוות אופי לאומי כל-הודי לבחירות, ולדבר בהן על קשמיר הבוערת, ועל היחסים עם פקיסטן, במקום לעסוק בנזקי עונת המונסון ובייסורי החקלאים. הקואליציה איבדה 24 מושבים.

לא עלתה יפה תקוות מודי, שמפלגת הקונגרס הוותיקה של שושלת נהרו-גאנדהי תתרסק. היא הוכתה שוק על ירך בבחירות הכלליות באביב, אבל סירבה להיעלם. היא ותאומתה המקומית, מפלגת הקונגרס הלאומית (NCP), קיבלו יחד כמעט מאה מושבים באסיפה מחוקקת של 288. אבל מאחר של'מפלגת העם' ול'צבא שיבאג'י' היו 161 מושבים, לא היתה סיבה לדאגה: לקואליציה היה רוב ברור.

חוץ מזה שהשיבאג'ים החליטו להיעלב. הם טענו שמפלגת נרנדרה מודי הבטיחה להם שוויון מלא לאחר הבחירות, כולל רוטציה בראשות הממשלה. אבל רוטציה עם מפלגה, שמספר ציריה קטן בחצי, לא עלתה בדעתה של BJP.

נרנדרה מודי / צילום: רויטרס

ממשלת הימין החדש ומרצ

ההתקוטטות נראתה מלכתחילה כמו תקרית חולפת. סוף סוף איזו אלטרנטיבה היתה לשיבאג'ים? הם הרי לא יכלו לכרות ברית עם השמאל החילוני, שנוא נפשם מאז ומעולם. וההיפך, מה לשמאל וללאומנים הקנאים ושונאי הזרים?

האריתמטיקה אמנם נראתה מפתה. אילו הימין הדתי הקיצוני היה עושה יד אחת עם השמאל החילוני - נניח כמו קואליציה של 'הימין החדש', 'הבית היהודי' וש"ס עם מפלגת העבודה ועם מרצ - היה לקואליציה הזו רוב גדול בבית הנבחרים. אבל זה טירוף, ונשיאת מפלגת הקונגרס, סוניה גאנדהי, אמרה מייד שזה לא בא בחשבון.

עברו שלושה שבועות של משא-ומתן קדחתני, והחשבון דווקא בא. ביום חמישי שעבר הודיעו השיבאג'ים ושתי מפלגות הקונגרס, כי יכוננו ממשלת קואליציה. כותרות העתונים בשבת בבוקר עמדו להכריז, כי מנהיג השיבאג'ים, אודהאב טאקריי (Uddhav Thackeray), יהיה ראש הממשלה ('צ'יף מיניסטר').

בלילה שבין שישי לשבת התרחש מחטף מדהים. מנהיגי BJP, בהתערבות ישירה של ראש הממשלה מודי, הצליחו לשכנע את מנהיג הסיעה הפרלמנטרית של מפלגת הקונגרס הלאומית לערוק, ולהביא נדוניה של 54 צירים. ב-5:40 בבוקר, מושל מהרשטרה (מקביל לנשיא בישראל) הזמין את מנהיג BJP להרכיב ממשלה חדשה. ב-7:50, בחיפזון שהיה קצת מן השטן, המושל השביע את הממשלה החדשה. המנהיג העורק התכבד בתואר של סגן ראש הממשלה.

הודו שיפשפה את עיניה בתדהמה. אף כי הפוליטיקה שלה, בכל הרמות, מלאה עריקים, עריקה כזאת, באישון לילה, מעולם לא היתה.

"למי להאמין?״ שואלת הכותרת בעיתון במומבאיי בשיא הפארסה

הכול היה אחיזת עיניים

לכל הסיפור היה ממד בוליוודי, כיאה למומבאיי, מפני שהמנהיג העורק, אג'יט פאוואר, הוא אחיינו של מנהיג המפלגה הישיש, שאראד פאוואר, בוס נערץ ונשוא-פנים. בגידת האחיין בדוד היתה עוד פחות סבירה מבגידת השיבאג'ים במפלגת העם.

להלן התפתחה קדחת פוליטית, שהמעקב אחריה חייב התעדכנות אחת לחמש דקות. לא זו בלבד שמלחמת-אזרחים פרצה במפלגת הדוד והאחיין, אלא שקורבנות המחטף מיהרו אל בית המשפט העליון בדלהי, וטענו שהכול נעשה במירמה. איש לא ערק ממפלגת הקונגרס הלאומית, הכריזו נאמני הדוד, ודרשו הצבעת אמון מיידית, כדי להפיל את הממשלה החדשה.

בית המשפט העליון מתערב בפוליטיקה מעשה שיגרה, נוזף בפוליטיקאים ומתקן את דרכיהם. הוא דרש הוכחות בכתב שלממשלה החדשה יש רוב. וזה היה הסוף.

עריקים, שהצטרפו אל האחיין הסורר אג'יט יומיים קודם, מיהרו לחזור אל חיקו של הדוד הנבגד שאראד. אג'יט עצמו התפטר ביום השלישי של כהונתו "מטעמים אישיים". ראש הממשלה החדש-ישן של BJP התפטר 80 שעות לאחר השבעתו. מחר, יום ה', אם ירצו אלי הודו, תושבע הממשלה השלישית בתוך שבועיים וחצי.

אגב, דוד שאראד נוטה לסלוח לאחיינו; אבל בכירים בצבא שיבאג'י טוענים שעריקת אג'יט היתה תוצאה של סחיטה. לדבריהם, הממשלה המרכזית איימה להשליך אותו לכלא במהלך חקירה של פרשות שחיתות שהוא קשור בהן. בהודו זה איום רציני מאוד. זה שבועות ארוכים שהממשלה המרכזית מתעללת בשר אוצר לשעבר, מסרבת לשחרר אותו בערבות במהלך חקירה, ומעבירה אותו מבית סוהר לבית סוהר.

בכל רחבי הודו ננעצות עיניים משתאות בקרקס הפוליטי של מהרשטרה. עריקים נמצאים על הכוונת בשורה של מדינות. הממשלה המרכזית הצליחה זה לא כבר למשוך די עריקים, כדי להפיל את הממשלה הנבחרת במדינת קרנאטאקה, שבאנגאלור, קריית הטכנולוגיה של הודו, היא עיר בירתה. הממשלה רוצה להשיב אל חיקה לפחות עוד שתי מדינות גדולות, שאבדו לה בבחירות בשנה שעברה.

האופוזיציה מצידה רושמת לפניה, שכל שותפות פוליטית, סהרורית כאשר תהיה, באה בחשבון. אפשר שיום אחד, אם גם די רחוק, השלטון המרכזי עצמו יתחלף מכוח שותפות לא-טבעית בין הפכים ובין אויבים.

הודו מוסיפה להיות "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם", אבל מאורעות מהרשטרה גוזלים מהילתה. התכחשות מסיבית להבטחות בחירות, שוד פוליטי באישון לילה, ניסיון של הממשלה לזייף רוב, סכינים ובגידות סופם שימלאו את צופיהם בשתי תחושות עיקריות: גועל נפש וציניות. אלה הן האויבות הגדולות ביותר של דמוקרטיה באשר היא.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה