גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זוכרים את נובמבר? חודש הלגיטימציה שהתחילה בכ"ט

שלושה ימים בחודש נובמבר עיגנו את מדינת היהודים בחוק הבינלאומי והעניקו לה לגיטימיות שקנה הרובה יכול לבסס, אבל לא להשיג. צריך לבצר את הלגיטימיות - באמצעות הימנעות ממעשים לא לגיטימיים ● פרשנות

חוגגים את הכרזת האו"ם בירושלים, כ"ט בנובמבר1947 / צילום: הנס פין - לע"מ
חוגגים את הכרזת האו"ם בירושלים, כ"ט בנובמבר1947 / צילום: הנס פין - לע"מ

השבוע לפני שש שנים, האקדמיה ללשון העברית נדרשה ל"תאריך הכלאיים" של כ"ט בנובמבר. "שם משונה למדי", כתבה האקדמיה ביומנה המקוון, "תאריך לועזי בלבוש עברי".

"ככל הנראה", הרהרה האקדמיה, "נובע תאריך הכלאיים הזה ממעמדו המיוחד של האירוע", והזכירה כי גם הצהרת בלפור הונצחה באופן דומה, כאשר כיכר בתל אביב נקראה "ב' בנובמבר". השם לא דבק בכיכר, והיא נודעה בפי העם כ"כיכר מוגרבי".

"מעמדו המיוחד" של כ"ט בנובמבר חדל להיות מיוחד. סקר שעשה העיתון "ישראל היום" לפני קצת יותר משנה הראה, כי רק 31% מתלמידי כיתות י"א וי"ב במגזר היהודי ידעו מה קרה בכ"ף-טי"ת.

זה נתון מדהים למדי בהתחשב בזה שביום ההוא התאפשרה מדינת היהודים. אפשר להגיד עליו שהוא היה היום המדיני החשוב ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית. אולי החשוב ביותר מאז הואילו הורקנוס ואריסטובולוס להסגיר את ממלכת יהודה לידי הגנרל הרומאי פומפיי, בשנת 63 לפנה"ס.

לא, זו אינה תלונה על רמת הידע של התיכונים. זה ניסיון לייחס את רמת הידע לפיחות המכוּון שנעשה במעמדו של כ"ף-טי"ת במרוצת השנים. הוא התחיל לפני 40 שנה ויותר, כאשר עצרת האו"ם החליטה, ברוב קולותיהן של מדינות משטרה ודיקטטורות, להשוות את הציונות לאפרטהייד.

חִנו של האו"ם בישראל התחיל לסור עוד בשנות ה-50, אבל ההחלטה הנפסדת מ-1975 העבירה את האו"ם לטור האויבים. מאז ואילך היה קשה לשכנע ישראלים שיש להם סיבה כלשהי להיות אסירי תודה לעצרת הכללית של האו"ם.

אבל יש להם סיבה. מקור הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית נובע מהחלטת כ"ף-טי"ת. לא קשה לנחש שחלק ניכר מן הקוראים ימהרו להעמיד אותי על טעותי, ולהזכיר לי שעצמאות ישראל עלתה מקנה הרובה. אבל אין כל סתירה. העצמאות לא הייתה מתאפשרת בלי ההחלטה ההיא, ולא הייתה מאריכה ימים בלי הקנה.

החלטת האו"ם עיגנה את מדינת היהודים בחוק הבינלאומי, מפני שב-1947 הוכרזה חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. כך הוגדרה המדינה שבדרך: יהודית. תוקפה של ההחלטה ההיא בעינו עומד, ובלבד שישראל לא תתנער ממנה. היום שבו ישראל תתחיל לספח את הגדה המערבית יהיה היום שבו יתחיל להישמט בסיס הלגיטימיות.

פלפולי הערפול

צירוף מוזר של נסיבות הפך את נובמבר לחודש הלגיטימיות הבינלאומית של מדינת היהודים. נובמבר 1917 הניב את הצהרת בלפור, אשר הייתה הבסיס לכינון ממשלת המנדט בארץ ישראל. ואף כי במרוצת השנים למדו דרדקי ישראל לראות בבריטים עריצים סוגרי-שערים (מפני שהם אומנם היו כאלה), המנדט היה הזירה שבה הכינו היהודים את עצמאותם, בברכת הבריטים, או לפחות בעצימת עיניהם.

ב-22 בנובמבר 1967, מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטה מס' 242, שכללה, באנגלית, אם כי לא בצרפתית, את הדרישה המעורפלת לנסיגת ישראל מ"שטחים", לא מן "השטחים". ואף כי פלפולי הערפול הם שהעסיקו את הישראלים בשעתם, החשיבות הגדולה ביותר של 242 הייתה שהיא קיבלה, מיניה וביה, את גבולות 1967 ואסרה על פגיעה בהם. לשון אחר, היא הייתה עדכון טריטוריאלי לגבולות המסובכים של מפת כ"ף-טי"ת.

תודעת הלגיטימיות

שלוש ההצהרות של חודש נובמבר ב-102 השנה האחרונות הן הנכס הבינלאומי הגדול ביותר של ישראל. הן הסיבה שכל מאמץ להרוס אותה, יהיה מקורו אשר יהיה, טבוע בחותם פלילי. הוא קריאת תיגר על החוק הבינלאומי. אין זה אומר שישראל צריכה להסתפק בלגיטימיות הבוקעת מהצהרות נובמבר. שריריה הצבאיים הם פוליסת הביטוח שלה. אבל אבוי לישראל אם היא תקל ראש בלגיטימציה.

אין זה מספיק להתלונן על מאמצי דה-לגיטימציה. צריך לבצר את הלגיטימיות, קודם כול באמצעות הימנעות ממעשים לא לגיטימיים, כמו שינויים חד צדדיים של מעמד טריטוריאלי. שנית, צריך להנחיל את תודעת הלגיטימיות לשני השלישים של י"א וי"ב שאינם יודעים מה קרה ב-29 בנובמבר. אולי שר החינוך הבא יחליט להכריז על נובמבר כ"חודש הידידות וההכרה", שבו תוצג האפשרות שקללת בלעם אינה מכילה את הנוסחה הדיפלומטית היחידה הבאה בחשבון, עם-לבדד-ישכון וכו'.

או"ם-שמו"ם, אמרה דרא"פ

אפשר ללמוד מדרום אפריקה. מדינת הלאום הלבנה הייתה חברה מייסדת של האו"ם. היא הייתה מיוצגת בכל המוסדות הבין-לאומיים. היו לה יחסים דיפלומטיים ענפים. תחילת הדה-לגיטימציה שלה הייתה קשורה לא באפרטהייד עצמו אלא בכיבוש הלא-חוקי של טריטוריה שנקראה לפנים "דרום מערב אפריקה", כיום נמיביה. היא הוענקה לה כמנדט של חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה. האו"ם שלל את המנדט ב-1966. דרום אפריקה אמרה או"ם-שמו"ם, וסיפחה למעשה אם גם לא פורמלית את השטח העצום הזה על שפת האוקיינוס האטלנטי. לרוב השחור ניתנו כיסים טריטוריאליים שהיו ידועים בעגת הימים ההם כ"בנטוסטנים".

ב-1974 הושעתה דרום אפריקה מן העצרת הכללית של האו"ם, אם כי דגלה הוסיף להתנוסס. ב-1977, מועצת הביטחון של האו"ם הטילה עליה אמברגו צבאי. בתחילת שנות ה80 התחילו הסנקציות הכלכליות, והלולאה התחילה להתהדק סביב צווארה של מדינת הלאום האפריקנרית. ב1990 היא הסכימה לשאת ולתת על החלפתה במדינה רב גזעית. ב-1994 היא הגיעה אל קיצה. ואף כי כמובן סיום האפרטהייד היה הכרחי, רצוי ומוסרי, אפשר לטעון כי האפריקנרים היו ראויים לנוסחה שתבטיח את זכויותיהם הקבוצתיות במדינה הפלורליסטית החדשה.

ישראל אינה דרום אפריקה. ההבדלים גדולים. אבל צריך ללמוד מן הדינמיקה. בעיקר צריך להתחקות אחר מקורותיה של הדה-לגיטימציה של מדינת הלאום, ולהפיק לקחים קונקרטיים ומעשיים איך לא להפוך ללא-לגיטימיים.

כ"ף-טי"ת שמח לכם.

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים