גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקוד הגנטי שלנו, האקזיט ב-50 מיליון דולר שלה: ראיון עם מייסדת קליר ג'נטיקס מורן שוחט שניר

מורן שוחט שניר הבינה שאפשר לפתח טכנולוגיה שתיתן לציבור הרחב תמונת מצב גנטית מיידית ● יחד עם בן זוגה היא הקימה את 'קליר ג'נטיקס', פלטפורמה אינטרנטית שמנגישה למטופלים את המידע האישי ● החודש נמכרה החברה ב-50 מיליון דולר ● ראיון בלעדי לליידי גלובס

מורן שוחט שניר
מורן שוחט שניר

זה היה המפץ הגדול של עולם הביולוגיה. ריצוף הגנום האנושי הסתיים ב-2003, ומרגע זה עלו על אוטוסטרדת המידע האינסופית חוקרים ומדענים והסתגרו במעבדות בניסיון לפצח את סודות החיים, המוטציות, המחלות, התורשה והאבולוציה. לא פחות. אלא שממצאי הזהב האלה זקוקים לטכנולוגיה - ולתוך הטנגו הזה של פיתוחים טכנולוגיים לצד תגליות מדעיות נכנסה מורן שוחט שניר. "כדי להבין את קפיצת הדרך העצומה", היא אומרת בראיון ל'ליידי גלובס' מביתה בעמק הסיליקון, "תחשבי על זה שעלות הריצוף של הגנום עלתה אז 10 מיליון דולר! כיום בארה"ב עושים את זה באלף דולר.

"ברגע שהבדיקות היו נגישות יותר, הבנו שאנחנו יכולים ליידד את העולם הגנטי לציבור הרחב. כי, בעצם, בדיקת דם או בדיקת רוק יכולה לתת תמונת מצב גנטית לשימוש הרופאים המטפלים ולשימוש המטופלים".

וזה בדיוק מה שעושה קליר ג'נטיקס, הסטארט-אפ שהקימה יחד עם בעלה גיא שניר - פלטפורמה אינטרנטית המנגישה למטופלים באופן בהיר את המידע אודות התיק הרפואי שלהם. לפני פחות מחודש מכרו השניים את החברה לתאגיד Invitae, המתמחה בגנטיקה רפואית, ב-50 מיליון דולר (25 מיליון דולר במזומן, והשאר במניות).

עולם הגנטיקה נכנס למיינסטרים.

"הבדיקות הגנטיות נגישות יותר, הידע שמצטבר הוא עצום, והלקוח יכול ללכת לאיבוד. כאן אנחנו נכנסים, ומאפשרים ללקוח ניהול והבנה עמוקה יותר של התיק הרפואי שלו. פיתחנו פלטפורמה עם צ'ט בוט בשם GIA, המדריכה מטופלים לאורך כל תהליך הבדיקה הגנטית. אנחנו מספקים להם הערכת סיכונים, פרשנות של תוצאות הבדיקות שלהם, ואפילו מידע לגבי מה הביטוח הרפואי מכסה, וכל זה בשפה מקוונת מובנת".

זו רק אני שלא אוהבת להשתמש בצ'ט בוט?

"דווקא צעירים, שנולדים לתוך עולם האפליקציות, מרגישים נוח עם זה. לרוב האנשים יש מעט ידע בגנטיקה, והממשק של הצ'ט בוט נוח מאוד לשימוש, כי כל מי שרגיל להשתמש בווטסאפ יכול למצוא פה תשובה לכל שאלה. השיחה מונחית על ידי שאלות פשוטות, ויש לנו לקוחה בת 85 שהשתלטה על זה מצוין".

האם זה מייתר את הרופא? קיים חשש שאינטליגנציה מלאכותית תחליף ביום מן הימים את ההחלטות הרפואיות. האם הרופא, שרואה את התמונה הרפואית הכוללת, ומביט לחולה בלבן העיניים, צריך לקפל את הסטטוסקופ?

"יש כאן שימוש באינטליגנציה מלאכותית בעולמות של ביורוקרטיה וניהול סיכונים, והמערכת גם מנסה ללמוד מה משפיע על ההחלטה לעשות בדיקה גנטית, כל זה עוד לא מייתר את הרופא. הפילוסופיה שלנו מקדמת התנהגות אחראית. לא לכל דבר ניתן לעשות אוטומציה, למשל, במקרים שיש גם אספקט פסיכולוגי או סוציאלי. אנחנו מאמינים שכולם יכולים ליהנות ממידע גנטי, ורוב המקרים נמצאים בזרם המרכזי - מחלות לב וסרטן.

"יש כאן הזרמה מהירה של הידע אל החולים. למשל, הלכת לבדיקת קולונוסקופיה, ויש לך ממצאים. עוד לפני שאת מחכה לרופא מומחה, אנחנו נוכל לספק לך את כל הידע, כך תגיעי מוכנה יותר, בשליטה, לפגישה עם מומחה".

עד עכשיו אספתי את המידע מגוגל.

"גוגל זה אוקיינוס עצום, ואת לא תמיד יודעת מה המידע הרלוונטי עבורך. המערכת שלנו נשענת על התיק הרפואי שלך ויוצרת פרסונליזציה. כך, אחרי אותה קולונוסקופיה תדעי האם נחוץ שתעשי בדיקה גנטית. הכול תפור אישית, ומגובה במחקרים מדעיים מוכחים".

ועל הדרך אתם אוספים דאטה על לקוחות?

"לא. יש הגנה מלאה על המידע הרפואי, אנחנו רק מתעניינים באופן שבו אנשים משתמשים במערכת, כדי לשפר אותה. למשל, גילינו שאנשים כמעט לא קוראים את הידע הבסיסי - מה זה גן? איך תורשה עובדת? הרוב מדלגים ישר למידע האישי, איך זה קשור אליי".

"אנחנו לומדים לחיות עם שני הקצוות". מורן וגיא שניר, בעלה ושותפה למיזם

לתקן את הפגם הגנטי

שוחט שניר, 38, חיה עם מבנים של DNA כל חייה, כבתם של פרופ' מוטי שוחט, מומחה לגנטיקה, וד"ר תמי שוחט, מומחית לרפואה ציבורית. "בילדותי המשפחה עברה לגור בלוס אנג'לס לארבע שנים, ואבי עשה התמחות בגנטיקה. אני זוכרת שהוא בא להרצות על זה בכיתה שלי, וזה היה הרגע שנדלקתי, הבנתי את המשמעות שיש לייעוץ גנטי עבור אדם חולה, או לסיכון העובר".

עם שני הורים רופאים ואח רופא, אפשר לומר שהוסללת לתחום.

"בטח למקום של רצון לשפר את חיי החולים, ובכל זאת אני חושבת שלא הייתי יכולה להיות רופאה. בהתחלה נרתעתי ממספר שנות הלימוד, אבל מאז למדתי לא פחות שנים ונראה שאני מעדיפה אינטראקציה בין תחומים - תוכנה, רפואה, הבנה של אנשים, קצת פסיכולוגיה. את כל זה אנחנו עושים היום".

היא מדברת ברבים, אנחנו, שכן גיא והיא שותפים מלאים לפיתוח, והקימו יחד את הסטארט-אפ ב-2013. הם הכירו בממר"מ, ביחידת אופק, האחראית על שירותי המחשוב לזרוע האוויר והחלל של צה"ל. "שירתנו יחד במשך שש שנים. כל אחד מאיתנו פיקד על צוות, ועבדנו מאוד קרוב. אחר כך כל אחד התקדם ועבד באופן עצמאי, וחיפשנו הזדמנויות מהצד לעבוד יחד".

אחרי תואר ראשון ושני בהנדסה ביו רפואית באוניברסיטת תל אביב, היא המשיכה ללימודי MBA בבית ספר וורטון למינהל עסקים. לפני שמונה שנים השניים עקרו לסן פרנסיסקו, לאינקובטור העולמי של הסטארט-אפים. החברה שהקימו היא עסק משפחתי במובן העמוק של המילה. "גיא למד הנדסת תוכנה והוא אחראי על המוצר והמהנדסים. אני אחראית על פיתוח העסק". אביה הוא חבר הנהלה כמייסד, והיה שותף לצעדים הראשונים של המיזם. "פיתחנו עם אבא כמה מערכות במשך השנים, ללא מימון קרנות. יש לו הבנה עמוקה בצורכי המטופלים, ולגיא ולי יש ידע בפיתוח והטמעת תוכנה. הפרויקט הראשון שלנו היה יצירת אנציקלופדיה להבנת מושגי יסוד בגנטיקה בשפה פשוטה. קראו לה genopedia. היא לא נמכרה, היא תוכנה שפותחה חינם לשירות הציבור, ואבא שלי עדיין מעדכן אותה. היא האנציקלופדיה הגנטית הראשונה בעברית, שאבא שלי רצה לבנות כי הרגיש שבגלל המהירות שבה יש התפתחויות בגנטיקה, צריך משהו 'חי', שאפשר לעדכן בזמן אמת".

למה בחרתם לעבוד מקליפורניה? ישראל היא חממה מצוינת לפיתוחים מתוחכמים.

"כדי להיות קרובים לשוק, לעובדים, ללקוחות ולמשקיעים. אגב, ישראל היא חממה מצוינת, לא רק מבחינה טכנולוגית. בישראל יש גם מגוון גנטי שטוב לעבוד איתו, בגלל ריבוי של אשכנזים. הקהילות האשכנזיות הסגורות של מזרח אירופה שימרו גנים עם מוטציה (המפורסמת שביניהן היא טיי זקס, ס"מ), ולבדיקות הגנטיות יש משמעות גדולה. אולי בגלל זה המודעות כאן היא גדולה יותר. בארה"ב החברה הרבה יותר שמרנית, ואני לא מתכוונת לניו יורק. הם נמנעים מבדיקות פולשניות, עושים פחות מי שפיר".

נשים בהיריון עושות כיום הרבה בדיקות גנטיות. משרד הפנים ממליץ על סל של 30 בדיקות. אולי אנחנו רוצים תינוק מושלם, ומתקשים לחיות עם פחות מזה?

"זו פתיחות הרבה יותר גדולה לרפואה מונעת, כי אם את מגלה ששני ההורים נושאים גן מסוכן, ויש סיכוי של 25% שהעובר יחלה במחלה, אפשר לתקן את הפגם באמצעות PGD (אבחון גנטי חוץ גופי). ולהחזיר את העובר להמשך היריון תקין. או כשאת מגלה שיש לעובר חוסר באנזים חיוני, אפשר מיד עם הלידה לעשות טיפול התערבותי ולהציל אותו. יש יתרון בידע".

בואי נעשה סימולציה. הלכתי לעשות בדיקה של נקודת חן חדשה על הכתף. הממצאים בבדיקה הפתולוגית מראים שיש להסיר אותה מיד. מה אני צריכה לעשות?

"את יכולה להתחיל את התהליך עוד לפני התור. את נכנסת למערכת ועונה על השאלון הרפואי. המערכת עושה ניתוח של ההיסטוריה המשפחתית שלך ואם, למשל, היא מוצאת שיש לך סיכון להיות נשאית של גן לסרטן, המערכת תיצור איתך קשר לפני התור, ותיתן לך את המידע הגנטי האישי, וכשאת מגיעה לתור, הרופא שלך עושה לך בין השאר בדיקה גנטית. כשהתוצאות חוזרות, את מקבלת את התוצאות לנייד באופן מובן".

"בישראל יש מגוון גנטי שטוב לעבוד איתו. הקהילות הסגורות של מזרח אירופה שימרו גנים עם מוטציה, ולבדיקות הגנטיות יש משמעות גדולה". מורן שניר שוחט

להשקיע במניעה

שוחט שניר התמחתה במערכת הבריאות האמריקאית. "כיום אני מבינה אותה טוב, איך היא עובדת, הכוחות הפוליטיים והכלכליים שמפעילים את בתי החולים. ב-2013 התפרסם הסיפור של אנג'לינה ג'ולי, שגילתה כי היא נושאת גן שמעלה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סרטן שד וסרטן השחלות, והחליטה לכרות את שני שדיה. סביב האירוע הזה החלה התעניינות בבדיקות הגנטיות, שאז עלו כ-5,000 דולר.

"בשש השנים שחלפו מאז המחיר ירד לאלף דולר, והידע והנגישות עלו. הריצוף הגנטי והמחקר צברו ידע עצום בכל הקשור בסרטן, אפילפסיה ומחלות לב. יש הרבה מה לעשות בצד המניעתי".

איך אתם דגים את המחקרים הרלוונטיים? הרי יש רבבות מחקרים שלא תמיד מבוססים מספיק.

"ככל שהחברה שלנו צברה מומנטום, התחלנו לעבוד עם מעבדות גדולות - קליבלנד קליניק, ג'ון הופקינס, אוניברסיטת יוטה - מרכזים אקדמיים שעושים רצפים גנטיים ומייצרים מידע עצום. אנחנו, כאמור, מנגישים אותו, ובסופו של דבר יודעים לומר שאם יש לך 59 גנים שביחד עלולים ליצור סרטן השד - תעשי ממוגרפיה פעם בשנה".

אתם מוטרדים משאלות מוסריות על הנדסה גנטית?

"לא נכנסים לזה. כשיש בעיה חריגה, אנחנו מפנים למומחה גנטי. לא מתעסקים בצבע העיניים של העובר, או בהפסקת היריון בגלל מין העובר".

מערבולת של רגשות

למה אינביטה הייתה צריכה לרכוש אתכם?

"החמיא לנו שהם רכשו אותנו. אינביטה עוסקת בעיבוד הדגימה, של הדם או הרוק, וייצור המידע הרפואי. הם עסקו באיך להוריד את העלויות לצרכן ולשמור על איכות בדיקות טובה. החדשנות שלנו היא האוטומציה".

איך נראה היום שבו נחתמת עסקה של 50 מיליון דולר, איך מרגישים דקה אחרי החתימה, ומה אתם מתכוונים לעשות עם 50 מיליון דולר?

"יום החתימה היה מערבולת של רגשות, המון תחושות שמתערבבות - שמחה, מתח, התרגשות, מחשבה על כל הדרך שעברנו וכל האנשים שפגשנו בדרך. יש שיא שמסתיים בטלפון מעורכי הדין שהעסקה סגורה. באותו יום הזמנו את הצוות אלינו הביתה עם בני הזוג והילדים, לארוחת ערב.

"למחרת הלכנו לעבוד בחברה הרוכשת, רצינו להיות שם מהרגע הראשון, לקדם את האינטגרציה, רעיונות נוספים, וכמובן את הצוות שלנו. יש תחושת סיפוק גדולה, לאו דווקא מהסכום, אלא מהעובדה שהעבודה הקשה השתלמה ושהרעיון שלנו קיבל משמעות. בעיקר מרגש שבחיבור הזה עוד אנשים בעולם כולו ישתמשו במערכת, ושזה צעד קדימה בחזון של הטמעת גנטיקה בטיפול של כל מטופל".

קל להניח שאלה הם ימים של אופוריה מתוקה, אבל מה הלאה? איך את רותמת את ההצלחה לתוכניות עתידיות?

"עבר רק שבוע מהרכישה, אז אנחנו עוד מתרגלים לשגרה החדשה. אני מניחה שנמשיך בפיתוחים מעולם הבריאות, אבל עוד מוקדם מדי. יש לנו עוד עבודה כאן".

מול 5,000 משקיעים

קליר ג'נטיקס היא חברה צנועה עם שמונה עובדים, שגויסו בשיטת חבר מביא חבר. "יש לנו תרבות ארגונית פתוחה, עם חלוקת תפקידים ברורה. כשהגענו לרגע שבו היינו צריכים לחשוב לאן ממשיכים והתלבטנו לאיזה כיוון לצמוח, עלתה אופציית הרכישה. התחלנו בגיוס כספים, ושתי קרנות השקיעו בנו, Y-COMBINATOR השקיעו 150 אלף דולר ו-iAngels השקיעו 2 מיליון דולר.

"Y-COMBINATOR הם משקיעים עם תפיסת עולם אחרת, הם מממנים אלפי סטארט-אפים - כמו דרופ בוקס, airbnb וסטרייק - בסכומים קטנים. במקביל, הם מציעים מעין מחנה עבודה מרוכז של 12 שבועות בחברת סטארט-אפיסטים אחרים, שביחד מפצחים את הבעיות. אנחנו, למשל, התלבטנו האם לייצר אפליקציה שתיתן את המידע המורכב, ערוץ וידיאו, או ממשק של צ'ט. הרצנו רעיונות על בסיס הידע שלהם מכל מיני סוגיות בעבר. בנוסף, הם מציעים יום דמו, שבו אנחנו מציגים ל-5,000 משקיעים. זה יצר לנו הזדמנות לגייס את הכסף, תוך שמירה על גיוון נכון של משקיעים - מהסיליקון ואלי, ניו יורק וישראל".

קרן ההשקעות iAngles, בבעלות שלי הוד מויאל ומור אסיא, הביאה ערך מוסף נוסף. "יש להן סדר יום עם אנרגיה נשית עצומה. כל אחת מהן אמא לארבעה ילדים, ומתוך 32 עובדים יש רק 2 גברים. יש שם איזון נהדר בין רצון לשנות לבין חיי משפחה".

והנה השיחה שוב מגיעה למשפחה. לשוחט שניר יש שלושה בנים, בני 9, 6 ו-4, שגדלים בסן פרנסיסקו. העניין הזה, של המרחק, סודק במעט את סיפור ההצלחה. "אני וגיא מאוד מעורבים בגידול הילדים. סופי שבוע מוקדשים למשפחה ולחברים, אנחנו נהנים לפתוח את הבית ולארח לארוחות, חגים וימי שישי. בעיקר כשרחוקים מהארץ, ואין משפחה קרובה, אם הבית מלא בחברים ובלגן זה מביא שמחה, ואנחנו נהנים להשקיע בזה".

ההורים שלך נאבקו כדי להגיע לישראל, ולך קשה המרחק. אז מה משאיר אתכם שם?

"האופק. הכול פה גדול יותר, ואם אתה טוב, השמים הם הגבול. אני חושבת שזו מתנה. אנחנו לומדים לחיות עם שני הקצוות הללו - מצד אחד הידיעה שאין תחליף לתרבות בארץ, למשפחה, לשמחה המוכרת. ומצד שני, העולם הוא גלובלי ואנחנו לומדים לחיות בהרבה מקומות. בית, מבחינתנו, יש רק אחד".

נשים לא נמצאות מספיק בהייטק, את יכולה להבין למה? מה גילית במסלול שבו את הלכת על החצץ שנתקע בנעלי הנשים בעולם הזה?

"בכל תחנה שהגעתי - בממר"ם, בהנדסה ביו רפואית ובבית הספר למינהל עסקים - היה שוויון בין מספר הנשים למספר הגברים. עם זאת, נשים צריכות לעבוד קשה כדי להגיע לתפקידי מפתח, בעיקר כשיש משפחה וילדים, שבדרך כלל הן מנהלות".

לסיכום, עד כמה אנחנו רחוקים מריצוף גנטי לכל דורש?

"זאת שאלת מיליון הדולר. זה יקרה, אולי עוד חודש ואולי בעוד חמש שנים, והתפקיד שלנו הוא להיות מוכנים לזה".

מה שקשה

"הקושי הכי גדול הוא מחיר המרחק מהמשפחה והבית"

נראה שהדרך שעשית היא פריבילגית, ועוברת מהצלחה אחת לשנייה. איך התגברת על הקשיים שהתגלעו בדרך?

"סטארט-אפ זה אתגר מתמיד של כיול מחדש ואינטראקציות. יש קשיים. צריך ליזום ולחשוב על פתרונות, ובמקביל להקשיב ללקוחות - לא רק מה שהם אומרים, אלא גם איך הם מגיבים כשהם רואים את המוצר.

"בנוסף, השוק שאנחנו פועלים בו הוא שמרני יחסית, עם תהליכי מכירה ארוכים, וזה דורש מאיתנו אורך רוח וסבלנות.

"ברמה האישית, הקושי הכי גדול הוא מחיר המרחק מהמשפחה והבית. לגדול ליד משפחה, ובעיקר סבא וסבתא, דודים ובני דודים, זו זכות וחוויה מעצימה לילדים. אנחנו עובדים קשה כדי לתת להם תחושה של ערב חג ולהנחיל להם ערכים שבארץ סופגים באופן טבעי.

"למדתי שכשאני רחוקה מהבית, למשפחה יש כוח מחזק עצום. יתרה מזאת, מרחוק אתה מתעסק גם בשאלת השורשים, מאיפה באת, ההתגלגלות המשפחתית - הצד של אמא שלי כניצולי שואה, והצד של אבא שלי שעלו מעירק ונאבקו כדי להגיע לישראל".

עוד כתבות

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; S&P 500 עלה לראשונה ל-7,000 נקודות

בורסת פריז נופלת במעל 1% ● מניות השבבים באירופה קופצות ● הקוספי זינק בכ-1.7% לשיא חדש של כל הזמנים ● ה-S&P 500 עלה אתמול לשיא חדש, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● הדולר מתאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות היום ● ב-21:00, הפדרל ריזרב יודיע על החלטת הריבית

אילוסטרציה: Shutterstock

זו מדיניות: הדולר בשפל של ארבע שנים, ולא רק מול השקל

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה