השופט דורי ספיבק/ צילום: דוברות בתי המשפט
אחת מהביקורות המופנות כלפי מקצוע עריכת הדין בארץ, היא שרמת העוסקים בו הידרדרה מאוד בשנים האחרונות. לפי אותה ביקורת, הצפת השוק הישראלי בעורכי דין הביאה עימה לבתי המשפט עורכי דין שחלקם אינם מקצועיים מספיק, וחלקם לא מקפידים, לעומת העבר, על כללי הדיבור והשיח התקין בבית המשפט. אך מה קורה בפועל כאשר עורך דין משתלח בשפה בוטה במיוחד בעורכי הדין שמולו, בעת דיון משפטי או בכתבי הטענות? ומה צריך לעשות השופט נוכח התנהלות כזו?
אלו הן השאלות שבהן התחבט לאחרונה שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, דורי ספיבק. זאת, בעת דיון בבקשה לאישור (ניהול) תביעה ייצוגית שהגיש יונתן פנחסי נגד חברת "תים נטקום". הטענות של פנחסי בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, שאותה הגיש באמצעות עו"ד אחז אגם, היו כבדות משקל. לדבריו, החברה הכניסה רכיבים פיקטיביים לשכר העובדים כדי להפחית את תשלום הזכויות הסוציאליות שלהם.
הבקשה נדונה במשך חודשים בבית הדין לעבודה, ובתחילת ספטמבר השנה הגיש בא-כוח המבקש, עו"ד אגם, סיכומי תשובה מטעמו בהליך. בסיכומים תקף עו"ד אגם מהותית את טיעוני הצד שכנגד - החברה שמיוצגת על- ידי עורכי הדין טל קרת, שירה כהן מזור ועופר שובל, ממשרד עוה"ד תדמור-לוי. אולם עו"ד אגם לא הסתפק בטיעונים המהותיים לגופה של תביעה, והוסיף וכתב בכתב הטענות שהגיש לבית המשפט, כי באי-כוחה של "תים נטקום" טוענים את טענותיהם כמו יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי ומראשי גרמניה הנאצית.
מקרה קיצוני
בסעיף 7 לסיכומי התשובה שהגיש לבית הדין לעבודה, כתב עו"ד אגם, שחור על גבי לבן: "המשיבה ("תים נטקום") חוזרת על טענותיה הארטילאיות (הטעות במקור, ח' מ') גם בסיכומים, מתוך כוונה שבית הדין הנכבד, בדומה לגישתו של גבלס, יקבל את הטענות רק כי הן מופיעות מספר פעמים".
נזכיר, שגבלס שימש כראש משרד הרייך לתעמולה ול"השכלת העם" בימי שלטונו של אדולף היטלר. גבלס היה פושע מלחמה, וגם בתוך החוג הפנימי של מקורבי היטלר הוא נחשב לייחודי בקנאותו האידיאולוגית להיטלר, למפלגה הנאצית ולתורת הגזע. נאומיו ומאמריו גדושי האנטישמיות והשנאה מילאו תפקיד מרכזי בהכשרת דעת הקהל לרדיפת היהודים, להתרת דמם, ולבסוף להשמדתם בשואה.
באי-כוח החברה הנתבעת לא נותרו אדישים לאמירות הקשות הללו של בא-כוחו של התובע הייצוגי (המבקש לנהל תביעה ייצוגית). "סבורים אנו כי מדובר במקרה כה קיצוני וחמור, שאין אנו זקוקים להנמקה עד כמה השימוש בטיעון זה הוא מביש, חמור, ויוצא דופן באופן המחייב את מחיקת סעיף 7 מסיכומי התשובה של המבקש", כתבו עורכי הדין של חברת "תים נטקום". לדבריהם, "טענה כזו לא יכולה להישאר בכתב טענות במדינת ישראל".
עו"ד אגם, שהבין את טעותו, מיהר להתנצל על הדברים שכתב. אולם כנראה הוא לא הבין את חומרת ההתבטאות שלו, שכן לצד ההתנצלות הוא ניסה להסביר מדוע מדובר היה בהתבטאות לגיטימית, בנסיבות שבהן נכתבה.
היבטים אתיים
השופט דורי ספיבק הורה על מחיקת הסעיף שכלל את השוואתם לגבלס של עורכי הדין של החברה הנתבעת, מכתב הטענות. אולם השופט לא הסתפק בכך ולמרות התנצלות עו"ד אגם על ההשוואה, השופט הטיל עליו תשלום בסך 2,500 שקל. זאת, בשל ההוצאות המשפטיות שהחברה הנתבעת נאלצה להוציא לצורך בקשת מחיקת ההתבטאות הפוגענית של עו"ד אגם מכתב הטענות. כמו כן, הציע השופט לחברה הנתבעת, באופן חריג מאוד, לשקול להגיש תלונה נגד עו"ד אגם לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
בנימוקי החלטתו ציין השופט ספיבק, כי "חרף ההתנצלות, הרי שבנסיבות העניין ונוכח החומרה לכאורה של האופן שבו נוסח הסעיף, מצד אחד, והעובדה שבא-כוח המבקש (התובע, ח' מ') אמנם התנצל, אך בבד בד פירט והסביר מדוע לשיטתו מדובר היה בהתבטאות לגיטימית מצידו בנסיבות, מוצע לחברה הנתבעת לשקול לפנות ללשכת עורכי הדין על מנת שתבחן את ההיבטים האתיים של העניין".
להט האמוציות
עו"ד אגם מסר ל"גלובס" בתגובה: "מדובר באמירה שלא הייתה צריכה להיאמר. היא נאמרה מתוך רצון לשמור על הלקוח אחרי מסע הכפשות אשר הצד השני עשה נגדו, בלהט האמוציות שהתנהל בתיק. כמו ספורטאי, נפלטה אמירה החורגת מן הראוי, שכמובן הצטערתי עליה אחר-כך. כמובן, לא הייתה לי כוונה לפגוע, ולבית הדין לעבודה הועברה מיד התנצלות".
עוד מסר עו"ד אגם, כי "לאחר ההחלטה פנינו למשרד של חברת 'תים נטקום', על מנת שתעביר לנו פרטים של ארגון הקשור בניצולי שואה לצורך העברת הכספים. אולם תשובתם הייתה, כי 'עליכם להעביר את תשלום ההוצאות בלא תנאי ובלא ש'תים נטקום' נדרשת להציג לכם דבר".
באי-כוחה של "תים נטקום" ממשרד עוה"ד תדמור-לוי מסרו כי בכוונתם לתרום לניצולי שואה את 2,500 השקל שבית המשפט פסק לטובתם.