אהרן בית הלחמי / צילום: דוברות משרד הביטחון
תת-אלוף (במיל') אהרן בית-הלחמי, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, הלך לעולמו בתחילת החודש בגיל 83. בית-הלחמי היה אחד ממפקדיו הראשונים של האגף במשרד שאחראי על המחקר והפיתוחים הטכנולוגיים הביטחוניים של ישראל. באותם ימים עוד לא דיברו על ישראל במושגים של "סטארט-אפ ניישן" ובפאתי הערים הגדולות תפסו את השטח פרדסים ענקיים, כי המדינה עוד ייצאה את הדריה לעולם.
בית-הלחמי מונה לחבר במטה הכללי של צה"ל ב-1977 וקיבל לידיו את הפיקוד על האגף, שהוקם כמה שנים קודם לכן. במסגרת תפקידו הניע בית-הלחמי תוכנית חדשה, שהתבססה על הצעה שהניחו לפניו שני פרופסורים לפיסיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פליקס דותן ושאול יציב: הכשרה ושילוב של מדענים צעירים בתחומי המחקר והפיתוח של מערכות לחימה. בסוף שנות ה-70 הצליח בית-הלחמי לשכנע את הרמטכ"ל דאז רפאל איתן בנחיצותה - והתכנית היוקרתית "תלפיות" יצאה לדרך.
"התוכנית הזאת ביטאה הסתכלות ארוכת טווח ואהרל'ה החליט שיילקחו אליה הטובים מהטובים ביותר, שיעברו הכשרות צבאיות ויפוזרו בין יחידות הצבא כדי להעלות את הרמה הטכנולוגית של צה"ל, אך בשנים הראשונות ההטמעה הזאת לא עבדה", סיפר השבוע אחד ממכריו הוותיקים, היזם ואיש העסקים זוהר זיסאפל. "היחידות בצבא לא היו מסוגלות להכיל אותם ולא נוצר הגשר בין אותם גאונים לבין אנשי הצבא השמרניים. מאוחר יותר הם כבר שובצו ביחידות טכנולוגיות שהיו מסוגלות לספוג ולהכיל אותם ומאז הכול היסטוריה. אף אחד לא חשב על זה באותן השנים, מלבד אהרל'ה. הוא תמיד חשב דורות קדימה", הוסיף זיסאפל.
לימים הפך האגף למינהל למחקר ופיתוח תשתיות טכנולוגיות ואמצעי לחימה (מפא"ת), והוא נחשב כיום לאחד מגופי הטכנולוגיה הביטחוניים המתקדמים בעולם. התפקיד של מפא"ת הוא לפתח עבור צה"ל ומערכת הביטחון את אמצעי הלחימה הדרושים לבניית עוצמתה הצבאית של ישראל.
חיבר בין חיל האוויר לאקדמיה
שנים אחדות לפני שהגיע למשרד הביטחון, עמד בית-הלחמי בראש הענף לבקרת ירי בחיל האוויר, כשמאחוריו לימודי הנדסת חשמל בטכניון שסיים בהצטיינות, ועוד שורה של השתלמויות שעשה בהנדסת אווירונאוטיקה ובמדעי המחשב בצרפת ובארה"ב.
"באותו הזמן ענף הירי היה ענף מאוד צעיר בחיל האוויר, והוא נגע בשטחים חדשים מאוד מבחינת החיל באופן שבא לידי ביטוי במעבר ממטוסי הקרב הצרפתיים למטוסי הקרב האמריקאיים", סיפר השבוע יעקב גדות, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות באלביט מערכות, שהיה פקודו של בית-הלחמי במהלך שירותו הצבאי: "הוא הביא איתו לתפקיד הסתכלות של פיתוח מערכות עתידיות, בחן מגמות עולמיות והחל לפתח את הקשר בין העולמות הטכניים של חיל האוויר עם האקדמיה. באותן השנים קשר כזה היה זר מאוד לרוב האנשים".
גדות מספר כי "אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשהתברר שלחיל האוויר אין מענה לסוללות הנ"מ של מדינות ערב, בית-הלחמי הוביל תוכניות לפיתוח מערכות שמאפשרות התמודדות עם האיום. מדובר בפיתוח של טכנולוגיות ייחודיות ומקומיות, כי לא ניתן היה לרכוש אותן בעולם - והיכולות האלה הוכיחו את עצמן במהלך מלחמת לבנון הראשונה".
הקדיש את שנותיו האחרונות לחינוך
לאחר שהגיע למשרד הביטחון ושימש בתפקיד מנהל האגף במשך כחמש שנים, מונה בית-הלחמי לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, אותו מילא עד אמצע 1983. לאחר שפרש ממשרד הביטחון הוא פנה לחיים העסקיים, כיהן בתפקיד נשיא חברת תהל מהנדסים יועצים ומאוחר יותר שימש כחבר בדירקטוריון חברת אל-אופ, טרם מיזוגה עם אלביט מערכות. גם אחרי המיזוג הזה, שהיה לפני כ-15 שנה, הוא המשיך לכהן כדירקטור באלביט מערכות. בין לבין שימש כמנכ"ל מפעלי פדרמן שבבעלות בעל השליטה באלביט, איש העסקים מיקי פדרמן, והיה נשיא ושותף-מנהל בקרן ההון סיכון יורופאנד.
בית הלחמי הותיר אישה, אילה, ושלושה בנים: ניר, רן וברק. את שנות חייו האחרונות הוא הקדיש לפעילות חינוכית, כשכיהן כחבר בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. בנוסף הוא כיהן בתפקיד כיו"ר ועדת ההיגוי של המל"ג לקראת הקמת הפקולטה לרפואה בצפת, והיה ראש חבר הנאמנים של מכללת תל חי.