מאבק ירושה / צילום: שאטרסטוק
אובדן של אדם קרוב הוא טרגדיה משפחתית קשה. אנשים רבים שעוברים את תהליך ההעברה הבין-דורית של נכסי הנפטר, מתקשים רגשית לבחון את ההשלכות המס השונות, הנובעות מהעברת הנכסים מהנפטר ליורשיו, ועלולים למצוא את עצמם משלמים תשלומי מס גבוהים לאחר מכן. לכן, תכנון נכון של שלב ההורשה יכול לחסוך כאב לב עתידי ולא מעט כסף.
עד לשנת 1981, שבה בוטל מס הירושה בישראל, היו ממוסים עיזבונות של נפטרים על נכסיהם. ביטול מס הירושה נבע, בין השאר, מהרצון לעודד יהודים בעלי ממון להתגורר בישראל, היות שבמדינות מערביות רבות מתקיים משטר של מס ירושה על נכסי העיזבון.
הורשת נכסי נדל"ן: ככלל, הורשה או חלוקת נכסי עיזבון אינה מהווה מכירה החייבת במס, לפי חוק מיסוי מקרקעין. עם זאת, המחוקק קבע שלושה תנאים, שאי-עמידה באחד מהם עלולה לגרור עמה חבות במס בעת חלוקת נכסי העיזבון.
התנאי הראשון קובע כי על החלוקה להתבצע בין היורשים בלבד. התנאי השני קובע כי אם יורשים יבקשו לחלק את נכסי המקרקעין ביניהם, אין להזרים כספים חיצוניים לעיזבון לצורכי חלוקת הנכסים, ואם הועברו כספים כאמור, רואים בהעברה כרכישת זכות במקרקעין, ולכן כחייבים במס שבח ומרכישה.
התנאי השלישי קובע כי רק חלוקה ראשונה לא תיחשב כמכירה, וזאת בטרם חולק העיזבון. כלומר, כל עוד לא חולק העיזבון בפועל, יוכלו היורשים להסכים כיצד לחלק את העיזבון. עם זאת, לא ניתן "להשיב את הגלגל לאחור" לאחר חלוקת הנכסים.
חילוקי דעות על משמעות "חלוקה ראשונה"
מחלוקות רבות נידונו באשר להגדרת המושג "חלוקה ראשונה". כיום, העמדה הרווחת כי רישום נכס שהעובר בירושה בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה לכך כי חולק העיזבון בפועל.
במקרה ייחודי, פסק בית המשפט כי גם במקרה שבו ילדים שירשו חלק במקרקעין, שהיה בבעלות אביהם המנוח ונרשם על שמם, אבל העניקו לאמם זכות שימוש בלעדית, אין הרישום, לאור בנסיבות הייחודיות שם, מהווה "חלוקה ראשונה" של המקרקעין. לכן, ייראו גם באותם נכסים שנרשמו על שמם עם פטירת אביהם, ואשר יחולקו מחדש לאחר פטירת אמם, כ"חלוקה ראשונה" - וזאת חרף השנים הרבות שעברו ממתן צו הירושה לאב.
עוד נקבע כי במקרים של פערי שווי גדולים בין חלקו של היורש בעיזבון לבין שווי החלק במקרקעין שקיבל לידיו בהסכם בין היורשים, יהיה בכך ראיה כי החלוקה נעשתה תוך שימוש בכספים "מחוץ לעיזבון", ולכן יחול חיוב במס. עם זאת, אם יורש יצליח להוכיח כי לא שולמו כספים מחוץ לעיזבון, או שהיה טעם לחלוקה שלא בהתאם לצו הירושה, לא ייראו בחלוקת כאמור כמכירת מקרקעין החייבת במס.
נכסים שאינם נדל"ן: השלכות מס בחלוקת עיזבון בין יורשים אינן ייחודיות לנכסי מקרקעין בלבד. במקרים רבים יש השלכות מס רחבות בהרבה. למשל, במקרה שבו יורשים בני משפחה עסק משפחתי כשרק אחד מהם מעורה בעסק, ומבקשים להעביר את העסק אליו, ואת שאר נכסי העיזבון לשאר בני המשפחה. באם העברה כאמור תבוצע לאחר חלוקת העיזבון, ייתכן כי ייראו בהעברת העסק כמכירה החייבת במס, בעוד שהעברתו אגב הסכם חלוקת עיזבון באמצעות איזון מכספי העיזבון, עשוי לפתור עניין זה ביתר קלות.
נכסים בחו"ל: ברוב מדינות העולם המערבי חל משטר של מיסוי נכסי עיזבון, החל הן על האזרחים (למשל, בארה"ב) והן על נכסים באותה מדינה. במקרים כאלה, ייתכן כי השקעותיהם של ישראלים בחו"ל ימוסו במס ירושה במדינה שבה הם נמצאים עם פטירת הבעלים.
כך לדוגמה, ארה"ב משיתה מס עיזבון על נכסים, כמו מניות אמריקאיות או נדל"ן בארה"ב, מעל שווי מסוים שבבעלות אדם שנפטר - גם אם המנוח לא היה תושב או אזרח של ארה"ב - וכן מחילה מס ירושה מלא על אזרחי ארה"ב, גם אם לא היו תושביה מעולם.
בגרמניה יחול מס ירושה על נכסים מסוימים הנמצאים בגרמניה (Situs taxation), גם אם המוריש והיורשים אינם תושבי גרמניה. הנכסים הכפופים למס ירושה בגרמניה כוללים, בין השאר, נדל"ן, נכסים המשמשים לפעילות מסחרית, החזקה מהותית במניות בחברה הרשומה או מנוהלת בגרמניה. לעניין זה נדגיש כי נכון להיום חשבונות בנק אינם כפופים למס ירושה בגרמניה.
קיימות מדינות נוספות בעולם שבהן משטר מס הירושה יופעל רק מאחר שהנכס נמצא בטריטוריה שלהן, כמו בריטניה, צרפת וסין, כך שאם המוריש השאיר נכסים בחו"ל, צריך לבדוק את השלכות המס על כל פעולה שתתבצע, ולהתייעץ כיצד ניתן להפחית את תשלומי המס.
איך לתכנן את חלוקת העיזבון?
תכנון השלכות המס בחלוקת עיזבון הוא קריטי, ורלוונטי הוא לגבי מגוון נכסי העיזבון. בעוד שהמלצתנו היא לתכנן את ההורשה עוד קודם ליום פקודה, בבחינת "עדיפה מתנה ביד חמה ממתנה ביד קרה", תכנון לקוי לאחר הפטירה בהליך ההוראה עלול ליצור חשיפות מס משמעותיות, עד כדי הפיכת נכסי העיזבון לעול כלכלי.
בעוד שניכר כי חלוקת נכסי עיזבון היא עניין משפחתי גרידא, לחלוקת הנכסים השלכות מס כבדות משקל, ותכנון לקוי עלול להוביל, למרבה הצער, לתשלומי מס ניכרים, שאינם הכרחיים כלל ועיקר.
הכותבים הם עו"ד עמית גוטליב, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', ועו"ד רן ביגון מאותו משרד.