גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשכורות בכאן 11 נחשפות: מה גובה הבונוסים שקיבלו בכירי התאגיד?

השנה הקשה שכללה את הוצאות האירוויזיון ונתוני הצפייה הבעייתיים לא מנעו חלוקת בונוסים לעובדי התאגיד, כאשר הבכירים היו הנהנים המשמעותיים - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" ● כאן: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% ברשות השידור"

גאולה אבן / צילום: יח``צ
גאולה אבן / צילום: יח``צ

בחודש יולי האחרון נשלחו לעובדי תאגיד השידור הציבורי מכתבי עדכון שכר שבישרו על כך שההנהלה עמדה בסיכום שהיה לה עם ארגון העיתונאים לפיו יעודכן שכרם של העובדים. בהסכם נקבע כי 97% מהעובדים יקבלו תוספת שכר של לפחות אחוז ושכרם של 60% מתוכם יועלה ב-3%. כדי למנוע "חגיגות שכר" שבהן מקורבים מקבלים העלאות באופן שרירותי נקבע כי תוספת השכר המקסימאלית תהיה 15% ויקבלו אותה לא יותר מ-3% מהעובדים. ה"שמיכה" שהוקצתה לצורך כיסוי תוספות השכר הייתה 3% מסך שכר היסוד של כל העובדים המועסקים בתאגיד כפי ששולם לכלל העובדים בדצמבר.

ואכן במאי השנה ניתנו העלאות השכר לעובדים - רובם כאמור בשיעורים של 1%-3%, והיו גם עובדים מסוימים ששכרם לא עודכן כלל. ממול, מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי דווקא בגזרת הבכירים - כולם קיבלו עדכוני שכר או בונוסים. מיעוטם קיבלו תוספת של 1.5% ורובם קיבלו מעל ל-3% - בדומה לממוצע של העובדים בדרגות הנמוכות יותר. באופן טבעי, שכר הבכירים בתאגיד גבוה משמעותית משכר יתר העובדים, ולכן האחוזים הנגזרים לצורך העדכון מתורגמים לסכומים גבוהים יותר.

כאן מתגמלים משכורות חלק מהעובדים הבכירים בתאגיד

37 אלף שקל למנהל חטיבת החדשות

מנהל חטיבת החדשות של התאגיד ברוך שי ויתר גם על תוספת שכר וגם על בונוס של 6,000 שקל שיתווספו באופן חד פעמי למשכורת של 37 אלף שקל. גם סמנכ"ל הדיגיטל אלעד טנא וסמנכ"ל הטלוויזיה טל פרייפלד הסתפקו בבונוס של 6,000 שקל על משכורת יסוד העומדת על כ-36 אלף שקל. אחרים קיבלו עדכון שכר בלבד: כך, למשל, דוברת התאגיד גילי שם-טוב קיבלה תוספת חודשית של 2,000 שקל שמתווספים למשכורת של 25 אלף שקל או מנהל 'החינוכית' הנכנס עומר מנור ששכרו שופר ב-2,100 שקל לחודש. לעומתם, היו מנהלים שתוגמלו גם בבונוס חד פעמי וגם בעדכון שכר שניתן רטרואקטיבית לכל המשכורות מתחילת השנה - כלומר שבעה חודשים אחורה (עדכון השכר נעשה ביולי). דוגמאות: סמנכ"ל הרדיו לי-אור אברבך שקיבל תוספת חודשית של 1,000 שקל ובונוס של 6,000 שקל על משכורת של 34 אלף שקל ואיילה מזרחי שקיבלה תוספת שכר של 2,500 שקל ובונוס של 6,000 שהתווספו על משכורת של 20 אלף שקל. מזרחי התמנתה לאחרונה לראש אגף רגולציה אך עדכון השכר בוצע טרם המינוי. מ"מ סמנכ"ל הכספים של התאגיד יניב שבתאי כהן קיבל למשכורת של 30 אלף שקל תוספת שכר של 2,000 שקל לחודש ובונוס של 6,000 שקל מענק חד פעמי.

בונוס גדול במיוחד קיבל מנהל המהדורה הצעיר של כאן 11, עילי לוין - מענק חד פעמי של 27 אלף שקל על משכורת חודשית של 27 אלף שקל.

בתאגיד קיים מודל שכר המגדיר טווח שכר לכל משרה בכולל שכר מינימאלי ושכר מקסימאלי. במקרים מסוימים הגיעו עובדים או מנהלים לתקרה המקסימאלית ולכן אי אפשר היה לתת להם תוספת והם 'הסתפקו' בבונוס. יצוין כי לפי פרסום ב"דה מרקר" מתחילת החודש, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ביקש אף הוא בונוס - בגובה 160 אלף שקל "מענק הקמה" - זאת בעקבות מה שהגדיר כ"הצלחה בהקמת התאגיד וניהולו במשך ארבע וחצי שנים" - ואולם בקשה זו סורבה. שכרו של קובלנץ הוא של מנכ"ל בשירות הציבורי - כ-41 אלף שקל בחודש.  

מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה

כאמור, ההנהלה לא חרגה מההסכם עם ארגון העיתונאים. עם זאת, יש לציין כי למרות שמדובר בשנה קשה שעברה על התאגיד - הן בשל ההוצאות הנוספות של אירוח ושידור האירוויזיון והן בשל נתוני הצפייה שלא ממש המריאו גם השנה - הנהלת כאן חילקה לעובדיה הבכירים את עדכוני השכר והבונוסים שנמצאים ברף הגבוה. נסביר כי מאחר שלצורך עדכוני השכר נקבע מאגר כספי אחד ממנו מחולק הכסף (3% מהיקף המשכורות), תשלום תוספות שכר גבוהות בכסף או באחוזים עשויות לבוא על חשבון העובדים האחרים. נדגיש כי ע"פ ההסכם התקציב מחולק במלואו והיקף תוספת השכר נקבע על סמך שיחות משוב שעושים מנהלים עם העובדים בהם מתייחסים לעמידה ביעדים והערכות המנהלים לביצועי העובדים. מנגד, המנהלים לא מקבלים משוב חוזר מצד הכפופים להם כפי שמקובל במקומות עבודה רבים וכך בפועל מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה. 

החשש שהטבת השכר הדיפרנציאלית תחולק באופן שייטיב עם ההנהלה עלתה בישיבת מועצת התאגיד בפברואר כשנדרשו לאשר את מתווה תוספות השכר. חברת המועצה אורלי גרטי סרוסי אמרה באותה ישיבה כי "יש נטייה לתת את האחוזים הגבוהים לעובדים הבכירים. צריך לתת מהסכומים הגבוהים גם למי שמרוויח שכר נמוך יותר".

נדגיש כי בתאגיד קיימים פערי שכר משמעותיים בין מי שמוגדרים כטאלנטים לבין עובדים זוטרים. למשל בחטיבת החדשות, דב גילהר מרוויח 36 אלף שקל, גאולה אבן סער מרוויחה 40 אלף ואילו רומי נוימרק עומדת על משכורת של 24.3 אלף שקל (כעת גם עם תוספת של 2,000 שקל לחודש). לעומתם, עורכים ומגישים, חלקם עם ניסיון רב ברשות השידור ז"ל, מרוויחים 13-15 אלף שקל. במקרה של אותם עורכים וכתבים עדכוני השכר התבטאו בתוספות של 140-150 שקל לחודש.

מכאן נמסר בתגובה: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% מהתקציב ברשות השידור. לראשונה, מאז הקמת התאגיד לפני 4 שנים, התבצע מהלך של העלאות שכר ל97% מעובדי התאגיד, בכל הדרגים, תחת פיקוח המועצה ובכפוף לאישור הממונה על השכר באוצר. תאגיד השידור הישראלי הוא בין גופי התקשורת היחידים שהעניקו העלאות שכר שנתיות לעובדים בהסכם משותף חתום עם ועד העובדים. המשוב, הניתן לכל העובדים כולל המנהלים, הינו מרכיב חלקי בלבד בהסכם העלאות השכר והבונוסים לתקופת הקמה. ע"פ הסכם, ב- 2019 ניתנו העלאות בסך של 3% מתקציב שכר דצמבר 2018, לעובדים ומנהלים כאחד וכאן גאים לתגמל את העובדים המצטיינים בחטיבות השונות".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית