גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשכורות בכאן 11 נחשפות: מה גובה הבונוסים שקיבלו בכירי התאגיד?

השנה הקשה שכללה את הוצאות האירוויזיון ונתוני הצפייה הבעייתיים לא מנעו חלוקת בונוסים לעובדי התאגיד, כאשר הבכירים היו הנהנים המשמעותיים - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" ● כאן: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% ברשות השידור"

גאולה אבן / צילום: יח``צ
גאולה אבן / צילום: יח``צ

בחודש יולי האחרון נשלחו לעובדי תאגיד השידור הציבורי מכתבי עדכון שכר שבישרו על כך שההנהלה עמדה בסיכום שהיה לה עם ארגון העיתונאים לפיו יעודכן שכרם של העובדים. בהסכם נקבע כי 97% מהעובדים יקבלו תוספת שכר של לפחות אחוז ושכרם של 60% מתוכם יועלה ב-3%. כדי למנוע "חגיגות שכר" שבהן מקורבים מקבלים העלאות באופן שרירותי נקבע כי תוספת השכר המקסימאלית תהיה 15% ויקבלו אותה לא יותר מ-3% מהעובדים. ה"שמיכה" שהוקצתה לצורך כיסוי תוספות השכר הייתה 3% מסך שכר היסוד של כל העובדים המועסקים בתאגיד כפי ששולם לכלל העובדים בדצמבר.

ואכן במאי השנה ניתנו העלאות השכר לעובדים - רובם כאמור בשיעורים של 1%-3%, והיו גם עובדים מסוימים ששכרם לא עודכן כלל. ממול, מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי דווקא בגזרת הבכירים - כולם קיבלו עדכוני שכר או בונוסים. מיעוטם קיבלו תוספת של 1.5% ורובם קיבלו מעל ל-3% - בדומה לממוצע של העובדים בדרגות הנמוכות יותר. באופן טבעי, שכר הבכירים בתאגיד גבוה משמעותית משכר יתר העובדים, ולכן האחוזים הנגזרים לצורך העדכון מתורגמים לסכומים גבוהים יותר.

כאן מתגמלים משכורות חלק מהעובדים הבכירים בתאגיד

37 אלף שקל למנהל חטיבת החדשות

מנהל חטיבת החדשות של התאגיד ברוך שי ויתר גם על תוספת שכר וגם על בונוס של 6,000 שקל שיתווספו באופן חד פעמי למשכורת של 37 אלף שקל. גם סמנכ"ל הדיגיטל אלעד טנא וסמנכ"ל הטלוויזיה טל פרייפלד הסתפקו בבונוס של 6,000 שקל על משכורת יסוד העומדת על כ-36 אלף שקל. אחרים קיבלו עדכון שכר בלבד: כך, למשל, דוברת התאגיד גילי שם-טוב קיבלה תוספת חודשית של 2,000 שקל שמתווספים למשכורת של 25 אלף שקל או מנהל 'החינוכית' הנכנס עומר מנור ששכרו שופר ב-2,100 שקל לחודש. לעומתם, היו מנהלים שתוגמלו גם בבונוס חד פעמי וגם בעדכון שכר שניתן רטרואקטיבית לכל המשכורות מתחילת השנה - כלומר שבעה חודשים אחורה (עדכון השכר נעשה ביולי). דוגמאות: סמנכ"ל הרדיו לי-אור אברבך שקיבל תוספת חודשית של 1,000 שקל ובונוס של 6,000 שקל על משכורת של 34 אלף שקל ואיילה מזרחי שקיבלה תוספת שכר של 2,500 שקל ובונוס של 6,000 שהתווספו על משכורת של 20 אלף שקל. מזרחי התמנתה לאחרונה לראש אגף רגולציה אך עדכון השכר בוצע טרם המינוי. מ"מ סמנכ"ל הכספים של התאגיד יניב שבתאי כהן קיבל למשכורת של 30 אלף שקל תוספת שכר של 2,000 שקל לחודש ובונוס של 6,000 שקל מענק חד פעמי.

בונוס גדול במיוחד קיבל מנהל המהדורה הצעיר של כאן 11, עילי לוין - מענק חד פעמי של 27 אלף שקל על משכורת חודשית של 27 אלף שקל.

בתאגיד קיים מודל שכר המגדיר טווח שכר לכל משרה בכולל שכר מינימאלי ושכר מקסימאלי. במקרים מסוימים הגיעו עובדים או מנהלים לתקרה המקסימאלית ולכן אי אפשר היה לתת להם תוספת והם 'הסתפקו' בבונוס. יצוין כי לפי פרסום ב"דה מרקר" מתחילת החודש, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ביקש אף הוא בונוס - בגובה 160 אלף שקל "מענק הקמה" - זאת בעקבות מה שהגדיר כ"הצלחה בהקמת התאגיד וניהולו במשך ארבע וחצי שנים" - ואולם בקשה זו סורבה. שכרו של קובלנץ הוא של מנכ"ל בשירות הציבורי - כ-41 אלף שקל בחודש.  

מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה

כאמור, ההנהלה לא חרגה מההסכם עם ארגון העיתונאים. עם זאת, יש לציין כי למרות שמדובר בשנה קשה שעברה על התאגיד - הן בשל ההוצאות הנוספות של אירוח ושידור האירוויזיון והן בשל נתוני הצפייה שלא ממש המריאו גם השנה - הנהלת כאן חילקה לעובדיה הבכירים את עדכוני השכר והבונוסים שנמצאים ברף הגבוה. נסביר כי מאחר שלצורך עדכוני השכר נקבע מאגר כספי אחד ממנו מחולק הכסף (3% מהיקף המשכורות), תשלום תוספות שכר גבוהות בכסף או באחוזים עשויות לבוא על חשבון העובדים האחרים. נדגיש כי ע"פ ההסכם התקציב מחולק במלואו והיקף תוספת השכר נקבע על סמך שיחות משוב שעושים מנהלים עם העובדים בהם מתייחסים לעמידה ביעדים והערכות המנהלים לביצועי העובדים. מנגד, המנהלים לא מקבלים משוב חוזר מצד הכפופים להם כפי שמקובל במקומות עבודה רבים וכך בפועל מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה. 

החשש שהטבת השכר הדיפרנציאלית תחולק באופן שייטיב עם ההנהלה עלתה בישיבת מועצת התאגיד בפברואר כשנדרשו לאשר את מתווה תוספות השכר. חברת המועצה אורלי גרטי סרוסי אמרה באותה ישיבה כי "יש נטייה לתת את האחוזים הגבוהים לעובדים הבכירים. צריך לתת מהסכומים הגבוהים גם למי שמרוויח שכר נמוך יותר".

נדגיש כי בתאגיד קיימים פערי שכר משמעותיים בין מי שמוגדרים כטאלנטים לבין עובדים זוטרים. למשל בחטיבת החדשות, דב גילהר מרוויח 36 אלף שקל, גאולה אבן סער מרוויחה 40 אלף ואילו רומי נוימרק עומדת על משכורת של 24.3 אלף שקל (כעת גם עם תוספת של 2,000 שקל לחודש). לעומתם, עורכים ומגישים, חלקם עם ניסיון רב ברשות השידור ז"ל, מרוויחים 13-15 אלף שקל. במקרה של אותם עורכים וכתבים עדכוני השכר התבטאו בתוספות של 140-150 שקל לחודש.

מכאן נמסר בתגובה: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% מהתקציב ברשות השידור. לראשונה, מאז הקמת התאגיד לפני 4 שנים, התבצע מהלך של העלאות שכר ל97% מעובדי התאגיד, בכל הדרגים, תחת פיקוח המועצה ובכפוף לאישור הממונה על השכר באוצר. תאגיד השידור הישראלי הוא בין גופי התקשורת היחידים שהעניקו העלאות שכר שנתיות לעובדים בהסכם משותף חתום עם ועד העובדים. המשוב, הניתן לכל העובדים כולל המנהלים, הינו מרכיב חלקי בלבד בהסכם העלאות השכר והבונוסים לתקופת הקמה. ע"פ הסכם, ב- 2019 ניתנו העלאות בסך של 3% מתקציב שכר דצמבר 2018, לעובדים ומנהלים כאחד וכאן גאים לתגמל את העובדים המצטיינים בחטיבות השונות".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאם הגיע הזמן למכור את הלהיט של וול סטריט?

השווקים בדריכות שיא לקראת תפוגת האולטימטום של טראמפ לאיראן ● וול סטריט סגרה שבוע ירוק ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה, ומחירי הנפט קפצו ● האינפלציה בארה"ב צפויה לרשום את הקפיצה החודשית הגדולה מאז 2022 ● וגם: אחרי שהמריאו במאות אחוזים בשנה האחרונה, האנליסט הוותיק שמעריך - הגיע הזמן למכור את מניות שבבי הזיכרון ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פסימיות בשווקים לגבי הפסקת אש: ירידות בוול סטריט

מגמה מעורבת באירופה ● המסחר באסיה ננעל במגמה חיובית ● מחירי הנפט ממשיכים לטפס ● ארה"ב תקפה מטרות צבאיות באי הנפט של איראן ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות בשלישי בלילה" ● חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ לפי שווי כ-56 מיליארד אירו ● המכתב השנתי של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ● וגם: איך יגיבו השווקים ביום שאחרי?

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

מקורות אמריקאים סיפרו לרויטרס כיצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב כמעט נתקעו על אדמת איראן, על ההחלטה הלא שגרתית שהתקבלה ועל מבצע ההטעיה בשטח

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

הפגנה למען דיור נגיש במדריד. הביקוש הגבוה הוביל לעליות מחירים / צילום: Shutterstock

ספרד מבטלת את חוק השכירות שהפך לתסריט האימים של המשקיעים הזרים

במהלך מגפת הקורונה עברה בספרד תקנה שהקשתה מאוד על פינוי דיירים, גם אם הם לא שילמו את דמי השכירות או את החזרי המשכנתא ● במדינה שגשג שוק משני של דירות שנתפסו, אבל כעת נאלצה הממשלה לבטל את החוק, ובעלי דירות שעליהן השתלטו דיירים נושמים לרווחה

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

נתניהו קיבל את עמדת משרד החינוך: מיום ראשון - חזרה מדורגת ללימודים

כפי שפורסם ב-N12: המתווה של משרד החינוך יתבסס על חזרה הדרגתית לספסל הלימודים בשיטת "הקפסולות" • השר קיש בירך על עמדת רה"מ: "מאפשר חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות פרונטלית לאחר חג הפסח - הפעלת המתווה ליום ראשון הקרוב תהיה כפופה להערכת המצב של פיקוד העורף שתתקיים במוצאי החג"

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה?

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ במסיבת העיתונאים: "אפשר לחסל את איראן בלילה אחד, והלילה הזה יכול להיות מחר"

הותרו לפרסום שמות ארבעת ההרוגים בפגיעה בחיפה: ולדמיר ולנה גרשוביץ', בנם דימה ובת זוגו לוסיל-ג'ין ● לפי דיווח איראני, הועברה לפקיסטן תגובה להצעת ארה"ב ● איראן דורשת סיום קבוע של המלחמה - "תוך התחשבות בשיקולי איראן", בין היתר הסרת הסנקציות ● טראמפ על ההצעה האיראנית: "צעד חשוב, אבל לא מספיק טוב. המלחמה היא על דבר אחד - הגרעין" ● עדכונים שוטפים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

לפי שווי של 56 מיליארד אירו: הרכישה החדשה של משקיע העל

חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ בעסקה שתתבצע במזומן ובמניות ● העסקה צפויה להיסגר עד סוף השנה, והחברה הממוזגת תירשם למסחר בוול סטריט

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילי המצרר האיראנים מקשים על מערכות היירוט הישראליות ויכולים גם לקרוץ למדינות נוספות, האמון ביכולת של ארה"ב להמשיך להיות שומרת נתבי הסחר הולך ונסדק, ואתר הפרשנות האמריקאי שטוען שבעוד שמומחים טוענים שאיראן מנצחת - היא מפסידה בגדול • כותרות העיתונים בעולם