האחים יעקובי / צילום: אריק סולטן
שלוש שנים לאחר שקרסה בפעם הראשונה, ניצבת חברת הביצוע אורתם סהר בפני סיטואציה דומה. ההסתבכות המחודשת של החברה עלולה להביא להפסד של עד 18 מיליון שקל לקבוצת התשתיות אחים יעקובי , המחזיקה ב-50% ממניותיה.
יעקובי דיווחה הבוקר (א') לבורסה לניירות ערך כי קיבלה ארכה של כמה ימים לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, לאחר שאורתם סהר "הודיעה לחברה כי לאור חוסר ודאות ביחס למצבה הפיננסי, אין ביכולתה, נכון למועד זה, לערוך ולאשר דוחות כספיים".
יעקובי מפנה לדיווח קודם שלה אודות משא ומתן שמנהלת אורתם עם הנאמנים להסדר הנושים ועם בנקים, שלטובתם נרשמו שעבודים צפים לצורך גיבוש מתווה מוסכם להסרת השעבודים וקבלת ערבויות חדשות המהותיות לפעילותה. לאחר שלא התגבש מתווה מוסכם בין הצדדים למו"מ, מינה בית המשפט, שמעורב ביישום הוראות הסדר הנושים של אורתם סהר, צד שלישי כגורם שיסייע לצדדים בגיבוש מתווה להעמדת ערבויות לאורתם.
המגשר, עורך הדין רם כספי, הגיש לפני כמה ימים את המתווה המוצע על ידו לצדדים ולבית המשפט, והיום מתקיים דיון בנוגע להמשך פעילות החברה הבת. אם יתקבל המתווה המוצע, תוכל אורתם סהר להמשיך ולפעול כ"עסק חי", אבל אם לא יתקבל (בעיקר עקב חובות עבר של החברה לבנקים), עלול הדבר להוביל את אורתם סהר לחדלות פירעון.
באחים יעקובי מעריכים כי אם יתחיל הליך של חדלות פירעון באורתם סהר, צפויה החברה למחוק את כל השקעתה בה, בסכום של כ-7 מיליון שקל. נוסף על כך, היא תיאלץ לבצע הפרשה של מלוא התחייבויות החברה, "בגין ערבויות שהעמידה לטובת פעילותה של אורתם וחברות בנות שלה, שתסתכם לסך של כ-11.3 מיליון שקל". עם זאת, באחים יעקובי מדגישים כי גם במקרה כזה, "החברה תוסיף לעמוד במלוא התחייבויותיה הפיננסיות, לרבות אמות מידה פיננסיות למחזיקי איגרות החוב (סדרה א') שלה".
מניית יעקובי צנחה 70% מאז ההנפקה
אורתם סהר, הפועלת בתחום הבנייה והתשתיות, הייתה בעבר בבעלותו ובניהולו של אמיר נחום. ב-2015 נקלעה החברה לסחרור עסקי, שתחילתו בקריסתן של שתי מרפסות בפרויקט "גינדי פארק חדרה" שאותו הקימה. באוקטובר 2016 נכנסה אורתם להקפאת הליכים בגין חובות של יותר ממיליארד שקל. בדצמבר אותה שנה אישר בית המשפט המחוזי תל אביב את הסדר הנושים בחברה ומכירתה לקבוצת אלוני־אסייג ולאחים יעקובי (בחלקים שווים). בשנים 2017 ו-2018 נראה כי החברה מתאוששת, אבל במהלך 2019 היא שוב נכנסה לקשיים, בין השאר, מכיוון שארבעת הבנקים שהעמידו לה מסגרות אשראי וערבויות (לאומי, דיסקונט, הפועלים ואגוד), היקשו על פעילותה.
קבוצת אחים יעקובי הצטרפה לבורסה בסוף 2017, אז גייסה כ-85 מיליון שקל בהנפקת מניות לפי שווי חברה של כ-360 מיליון שקל "אחרי הכסף". נוסף על כך, גייסה החברה עוד כ-70 מיליון שקל באמצעות אג"ח, הנסחרות כיום בתשואה של 6%. מאז הנפקת המניות, על רקע תוצאות כספיות מאכזבות, צנחה מניית החברה בכ-70% ושוויה בבורסה הצטמק לכ-97 מיליון שקל.
אחים יעקובי פועלת בשלושה מגזרים עיקריים: הקמת וביצוע פרויקטים - מגזר פעילותה העיקרי, עם 60%-70% מההכנסות; מתן שירותי אחזקה ותפעול למבנים ומערכות; וכן ייזום והפעלת מתקני טיפול בפסולת (מגזר סביבה ירוקה). החברה, שנמצאת בשליטת האחים פיני ואמיר יעקובי (יו"ר ומנכ"ל החברה, בהתאמה), התחילה לפעול ב-1974 כחברה לאספקת פתרונות תאורה ורשתות חשמל, ובתחילת שנות ה-2000 הרחיבה את תחומי פעילותה בעיקר על ידי מיזוגים ורכישות והגדלת סל השירותים והמוצרים, לאחר שהאחים יעקובי רכשו את מלוא המניות בה.
את המחצית הראשונה של 2019 סיימה אחים יעקובי עם הכנסות של כ-329 מיליון שקל - גידול של 6.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. הרווח התפעולי שלה עמד על כ-9.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה - ובשורה התחתונה, היא הציגה הפסד נקי של כ-3.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-9.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.