גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.25 מיליארד שקל: מה המשמעות של תוכנית המחשוב הקוונטי החדשה

הוועדה לקידום הפרויקט הלאומי הקוונטי תבקש מהממשלה תקציב של 1.25 מיליארד שקל לחמש שנים ● המטרה: לא לפספס את אחת המהפכות הצפויות בעולם הטכנולוגי ● ישראל לא תפתח מחשב קוונטי, אלא תתמקד ביישומים רלוונטיים

רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס
רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס

שבועיים לאחר שנחשף כי הממשלה עשויה להשקיע 1-2 מיליארד שקל בקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית, נחשף כי הממשלה כבר אישרה השקעה בקידום פרויקט לאומי טכנולוגי אחר - הפרויקט הקוונטי. על פי דוח הוועדה שדנה בנושא וסיימה את עבודתה כבר לפני חודשים ארוכים, המדינה תשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות סכום של 1.25 מיליארד שקל על פני תקופה של חמש שנים, זאת לאחר שבעת תחילת עבודת הוועדה דובר על השקעה של 300 מיליון שקל בלבד.

השינוי בתקצוב נבע מכך שבעוד שתקציב ה-300 מיליון נועד עבור האקדמיה בלבד, לבסוף הוועדה פעלה לניסוח תוכנית לאומית שאמורה לסייע לקידום טכנולוגיות קוונטיות עבור כל חלקי האקוסיסטם המקומי, כך מסרו ל"גלובס" גורמים בכירים המקורבים לנושא. עד כה עוכב פרסום התוכנית בשל ההמתנה לאישורה בממשלה החדשה.

הפרויקט הלאומי הקוונטי נועד להכין את ישראל למהפכה הבאה בעולם המחשוב. אין מדובר בפיתוח מחשב קוונטי - סדרי הגודל של ההשקעה בפיתוח מחשב קוונטי נאמדים במיליארדי דולרים והגופים הבודדים שפועלים בתחום הo מדינות כמו סין וארה"ב וחברות ענק כמו עליבאבא הסינית, גוגל ו-IBM. לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב פרסום של גוגל שלפיו החברה הצליחה להציג מה שמכונה "עליונות קוונטית", שמשמעותה היא שהמחשב הקוונטי שפיתחה הצליח לבצע משימת חישוב ששום מחשב רגיל לא מסוגל לבצע. בישראל מתכננים להתמקד בהשקעה בהתקדמות במדעים הקוונטיים וביישומים טכנולוגיים חדשניים המבוססים עליהם.

בין היכולות הבולטות שיתאפשרו בזכות המדע הקוונטי קיימות יכולות הצפנה מתקדמות, לצד יכולת שבירת ההצפנה שנעשית בטכנולוגיות הקיימות וביצוע סימולציות מורכבות אשר כיום אינן אפשריות - אפילו במחשבי העל המהירים ביותר. סימולציות אלה יכולות לשמש בחיזוי מדעי ופיננסי, ובהנדסת חומרים חדשים. תחום נוסף הוא חיישנים קוונטיים, למשל פיתוח חיישנים שאמורים להציע ביצועים מהירים ומדויקים יותר מאשר טכנולוגיית ה-GPS.

בדוח הוועדה נכתב כי "בתום העבודה הנרחבת שהתבצעה, מסקנת הוועדה בנושא זה הינה חד-משמעית: קיים צורך קריטי בייזום תכנית לאומית למחקר ופיתוח בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים. למדינת ישראל. האפשרות וההזדמנות להיות מדינה מובילה בתחומי עיסוק מסוימים, ובעלת יתרון יחסי באחרים. קיומה של תכנית לאומית בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ויתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות".

הדוח מזהיר כי "לחילופין, אם לא יבוצעו השקעות משמעותיות ברמת תכנית לאומית, שיביאו את ישראל ליכולת מובילה בתחומים מסוימים למול מדינות אחרות, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקדם טכנולוגית, הן כמדינה למימוש צרכיה ויעדיה, הן למחויבותה לאיכות חיי אזרחיה והן לפיתוח משק ותעשייה מתקדמת".

בחזרה למסקנות הוועדה, זו ממליצה על קידום ומיקוד הון אנושי על-ידי קליטת אנשי סגל, בניית תכניות לימודים אקדמיות, הקמת מעבדות מחקר, משיכת חוקרים מחו"ל, מתן מלגות ועוד; רכישת "זמן ענן" לשימוש במעבדים הקוונטיים; פיתוח תשתיות חומרה לאומיות למחשוב קוונטי, הן באקדמיה והן במרכז מו"פ יישומי ייעודי שיוקם לשם כך.

עוד הוועדה ממליצה על הרחבת הפיתוח המערכתי והמחקר בתחום התקשורת הקוונטית והאצת פרויקטים מרכזיים בתעשייה ובביטחון בתחום החישה הקוונטית; עידוד כניסת תעשיות חדשות לתחומי החישה, התקשורת, החומרים, החישוב הקוונטי ותמיכה בהקמת תשתית רכיבים קוונטים אשר תשרת את התעשייה; הקמת תשתית חומרה משותפת באקדמיה שתשרת מספר תחומים וקבוצות מחקר שונות; השקעה בביסוס שיתופי פעולה בינלאומיים.

באשר לגופים שיובילו את קידום הפרויקט הלאומי הקוונטי, ממליצה הוועדה, להקים ועדת היגוי שתהיה האחראית לראייה מערכתית של הנושא הלאומי ואשר תורכב מהגופים השותפים בתל"מ. לצד ועדת ההיגוי תפעל מועצה מדעית מייעצת שתהיה מורכבת מ"מומחים בעלי שם בתחום המדעי והטכנולוגי באקדמיה ובתעשייה", ושמתפקידה יהיה להמליץ על נושאי וכיווני המחקר. בנוסף הומלץ על הקמת "גוף אופרטיבי קטן ובראשו מנהל התוכנית העוקב ומבקר באופן שוטף אחר פעילויות התוכנית בגופים השונים".

במדינה מבינים שקיימת דחיפות

עם אישור התוכנית תצטרף ישראל אל שורה מצומצמת של מדינות שמפעילות תוכניות לאומיות בתחום. דוח הוועדה כלל סקירה של מדינות שיזמו פרויקטים לאומיים בתחום, ועל פיו צפויות המדינות הבאות להשקיע בשנים הקרובות מיליארדי דולרים בתחום באופן הבא: סין צפויה להשקיע 2.4 מיליארד דולר, ארה"ב תשקיע 1.6 מיליארד דולר, האיחוד האירופי ישקיע 1.1. מיליארד דולר (השקעה שעשויה לזנק פי שלושה), קנדה תשקיע מיליארד דולר, גרמניה תשקיע 780 מיליון דולר, אנגליה תשקיע כ-358 מיליון דולר, יפן תשקיע 300 מיליון דולר, אוסטרליה תשקיע 280 מיליון דולר ואילו סינגפור תשקיע 78 מיליון דולר. הדוח מציין עוד כי "לצד התוכניות הלאומיות הגלויות, קיימים בעולם מספר מאמצים מקבילים ומסווגים לפיתוח יישומים שנוגעים לביטחון לאומי". כמו ישראל, רוב המדינות הללו ישקיעו את הסכומים האמורים בתוכניות לחמש שנים.

השקעות לאומיות בשנים הקרובות בתחום הקוונטי

המאמץ למנף את יכולותיה הקיימות של ישראל בתחום, בכדי להפכה למדינה מובילה, החל באמצע השנה שעברה עם הקמת שני גופים. הגוף המרכזי שפעל בנושא הוא פורום תל"מ - פורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח שפועל במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים. זו הקימה ועדה מיוחדת לבחינת הנושא בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שבה היו נציגים גם של רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת), והמינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.

הגוף השני היה תת ועדה שפעלה במסגרת הוועדות הממשלתיות לקידום תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל. במסגרת ועדות ממשלתיות אלה פעלה גם ועדה קוונטית, גם בראשות ברי, שהיתה אחראית ספציפית על נושא התשתיות הטכנולוגיות.

ארנה ברי/ צילום: איל יצהר

החלו לצאת לדרך יוזמות בתחום

במקביל, בשל החשיבות שמייחסים לנושא והדחיפות לקדמו, כבר החלו לצאת לדרך יוזמות הקשורות בקידום טכנולוגיות קוונטיות. בתחילת ספטמבר השיקו רשות החדשנות ומפא"ת "מאגד" ראשון מסוגו בישראל שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים במטרה לעודד שיתופי פעולה בתחום. שיתופי הפעולה הללו נועדו לאפשר פיתוח תשתיות ידע בתחום, אשר יובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות. בפעילות המאגד שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטאות אריאל, בן-גוריון, בר-אילן והעברית, התעשייה האווירית, רפאל והחברה הבת שלה שעוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים, אקיוביט.

"כל העתיד הטכנולוגי פונה לכיוון של קוונטים - תחום שעד כה כל חברה פעלה בו באופן עצמאי. עם הקמת המאגד החדש תהיה לכולנו יד מכוונת מצד המדינה. כל חברה וכל גוף ישמרו על הפעילות הייחודית שלהם ועל פיתוחיהם בתחום הקוונטים, אך המאגד יאפשר לצלוח מחסור אדיר בידע גנרי שקשור לנושא", אמר אז בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל החדשנות במפעל היבשה רמתא של התעשייה האווירית, יניב לייב. 

עוד כתבות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק