גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.25 מיליארד שקל: מה המשמעות של תוכנית המחשוב הקוונטי החדשה

הוועדה לקידום הפרויקט הלאומי הקוונטי תבקש מהממשלה תקציב של 1.25 מיליארד שקל לחמש שנים ● המטרה: לא לפספס את אחת המהפכות הצפויות בעולם הטכנולוגי ● ישראל לא תפתח מחשב קוונטי, אלא תתמקד ביישומים רלוונטיים

רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס
רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס

שבועיים לאחר שנחשף כי הממשלה עשויה להשקיע 1-2 מיליארד שקל בקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית, נחשף כי הממשלה כבר אישרה השקעה בקידום פרויקט לאומי טכנולוגי אחר - הפרויקט הקוונטי. על פי דוח הוועדה שדנה בנושא וסיימה את עבודתה כבר לפני חודשים ארוכים, המדינה תשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות סכום של 1.25 מיליארד שקל על פני תקופה של חמש שנים, זאת לאחר שבעת תחילת עבודת הוועדה דובר על השקעה של 300 מיליון שקל בלבד.

השינוי בתקצוב נבע מכך שבעוד שתקציב ה-300 מיליון נועד עבור האקדמיה בלבד, לבסוף הוועדה פעלה לניסוח תוכנית לאומית שאמורה לסייע לקידום טכנולוגיות קוונטיות עבור כל חלקי האקוסיסטם המקומי, כך מסרו ל"גלובס" גורמים בכירים המקורבים לנושא. עד כה עוכב פרסום התוכנית בשל ההמתנה לאישורה בממשלה החדשה.

הפרויקט הלאומי הקוונטי נועד להכין את ישראל למהפכה הבאה בעולם המחשוב. אין מדובר בפיתוח מחשב קוונטי - סדרי הגודל של ההשקעה בפיתוח מחשב קוונטי נאמדים במיליארדי דולרים והגופים הבודדים שפועלים בתחום הo מדינות כמו סין וארה"ב וחברות ענק כמו עליבאבא הסינית, גוגל ו-IBM. לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב פרסום של גוגל שלפיו החברה הצליחה להציג מה שמכונה "עליונות קוונטית", שמשמעותה היא שהמחשב הקוונטי שפיתחה הצליח לבצע משימת חישוב ששום מחשב רגיל לא מסוגל לבצע. בישראל מתכננים להתמקד בהשקעה בהתקדמות במדעים הקוונטיים וביישומים טכנולוגיים חדשניים המבוססים עליהם.

בין היכולות הבולטות שיתאפשרו בזכות המדע הקוונטי קיימות יכולות הצפנה מתקדמות, לצד יכולת שבירת ההצפנה שנעשית בטכנולוגיות הקיימות וביצוע סימולציות מורכבות אשר כיום אינן אפשריות - אפילו במחשבי העל המהירים ביותר. סימולציות אלה יכולות לשמש בחיזוי מדעי ופיננסי, ובהנדסת חומרים חדשים. תחום נוסף הוא חיישנים קוונטיים, למשל פיתוח חיישנים שאמורים להציע ביצועים מהירים ומדויקים יותר מאשר טכנולוגיית ה-GPS.

בדוח הוועדה נכתב כי "בתום העבודה הנרחבת שהתבצעה, מסקנת הוועדה בנושא זה הינה חד-משמעית: קיים צורך קריטי בייזום תכנית לאומית למחקר ופיתוח בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים. למדינת ישראל. האפשרות וההזדמנות להיות מדינה מובילה בתחומי עיסוק מסוימים, ובעלת יתרון יחסי באחרים. קיומה של תכנית לאומית בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ויתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות".

הדוח מזהיר כי "לחילופין, אם לא יבוצעו השקעות משמעותיות ברמת תכנית לאומית, שיביאו את ישראל ליכולת מובילה בתחומים מסוימים למול מדינות אחרות, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקדם טכנולוגית, הן כמדינה למימוש צרכיה ויעדיה, הן למחויבותה לאיכות חיי אזרחיה והן לפיתוח משק ותעשייה מתקדמת".

בחזרה למסקנות הוועדה, זו ממליצה על קידום ומיקוד הון אנושי על-ידי קליטת אנשי סגל, בניית תכניות לימודים אקדמיות, הקמת מעבדות מחקר, משיכת חוקרים מחו"ל, מתן מלגות ועוד; רכישת "זמן ענן" לשימוש במעבדים הקוונטיים; פיתוח תשתיות חומרה לאומיות למחשוב קוונטי, הן באקדמיה והן במרכז מו"פ יישומי ייעודי שיוקם לשם כך.

עוד הוועדה ממליצה על הרחבת הפיתוח המערכתי והמחקר בתחום התקשורת הקוונטית והאצת פרויקטים מרכזיים בתעשייה ובביטחון בתחום החישה הקוונטית; עידוד כניסת תעשיות חדשות לתחומי החישה, התקשורת, החומרים, החישוב הקוונטי ותמיכה בהקמת תשתית רכיבים קוונטים אשר תשרת את התעשייה; הקמת תשתית חומרה משותפת באקדמיה שתשרת מספר תחומים וקבוצות מחקר שונות; השקעה בביסוס שיתופי פעולה בינלאומיים.

באשר לגופים שיובילו את קידום הפרויקט הלאומי הקוונטי, ממליצה הוועדה, להקים ועדת היגוי שתהיה האחראית לראייה מערכתית של הנושא הלאומי ואשר תורכב מהגופים השותפים בתל"מ. לצד ועדת ההיגוי תפעל מועצה מדעית מייעצת שתהיה מורכבת מ"מומחים בעלי שם בתחום המדעי והטכנולוגי באקדמיה ובתעשייה", ושמתפקידה יהיה להמליץ על נושאי וכיווני המחקר. בנוסף הומלץ על הקמת "גוף אופרטיבי קטן ובראשו מנהל התוכנית העוקב ומבקר באופן שוטף אחר פעילויות התוכנית בגופים השונים".

במדינה מבינים שקיימת דחיפות

עם אישור התוכנית תצטרף ישראל אל שורה מצומצמת של מדינות שמפעילות תוכניות לאומיות בתחום. דוח הוועדה כלל סקירה של מדינות שיזמו פרויקטים לאומיים בתחום, ועל פיו צפויות המדינות הבאות להשקיע בשנים הקרובות מיליארדי דולרים בתחום באופן הבא: סין צפויה להשקיע 2.4 מיליארד דולר, ארה"ב תשקיע 1.6 מיליארד דולר, האיחוד האירופי ישקיע 1.1. מיליארד דולר (השקעה שעשויה לזנק פי שלושה), קנדה תשקיע מיליארד דולר, גרמניה תשקיע 780 מיליון דולר, אנגליה תשקיע כ-358 מיליון דולר, יפן תשקיע 300 מיליון דולר, אוסטרליה תשקיע 280 מיליון דולר ואילו סינגפור תשקיע 78 מיליון דולר. הדוח מציין עוד כי "לצד התוכניות הלאומיות הגלויות, קיימים בעולם מספר מאמצים מקבילים ומסווגים לפיתוח יישומים שנוגעים לביטחון לאומי". כמו ישראל, רוב המדינות הללו ישקיעו את הסכומים האמורים בתוכניות לחמש שנים.

השקעות לאומיות בשנים הקרובות בתחום הקוונטי

המאמץ למנף את יכולותיה הקיימות של ישראל בתחום, בכדי להפכה למדינה מובילה, החל באמצע השנה שעברה עם הקמת שני גופים. הגוף המרכזי שפעל בנושא הוא פורום תל"מ - פורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח שפועל במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים. זו הקימה ועדה מיוחדת לבחינת הנושא בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שבה היו נציגים גם של רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת), והמינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.

הגוף השני היה תת ועדה שפעלה במסגרת הוועדות הממשלתיות לקידום תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל. במסגרת ועדות ממשלתיות אלה פעלה גם ועדה קוונטית, גם בראשות ברי, שהיתה אחראית ספציפית על נושא התשתיות הטכנולוגיות.

ארנה ברי/ צילום: איל יצהר

החלו לצאת לדרך יוזמות בתחום

במקביל, בשל החשיבות שמייחסים לנושא והדחיפות לקדמו, כבר החלו לצאת לדרך יוזמות הקשורות בקידום טכנולוגיות קוונטיות. בתחילת ספטמבר השיקו רשות החדשנות ומפא"ת "מאגד" ראשון מסוגו בישראל שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים במטרה לעודד שיתופי פעולה בתחום. שיתופי הפעולה הללו נועדו לאפשר פיתוח תשתיות ידע בתחום, אשר יובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות. בפעילות המאגד שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטאות אריאל, בן-גוריון, בר-אילן והעברית, התעשייה האווירית, רפאל והחברה הבת שלה שעוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים, אקיוביט.

"כל העתיד הטכנולוגי פונה לכיוון של קוונטים - תחום שעד כה כל חברה פעלה בו באופן עצמאי. עם הקמת המאגד החדש תהיה לכולנו יד מכוונת מצד המדינה. כל חברה וכל גוף ישמרו על הפעילות הייחודית שלהם ועל פיתוחיהם בתחום הקוונטים, אך המאגד יאפשר לצלוח מחסור אדיר בידע גנרי שקשור לנושא", אמר אז בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל החדשנות במפעל היבשה רמתא של התעשייה האווירית, יניב לייב. 

עוד כתבות

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מתמתנות הירידות באירופה; השקל מתייצב

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים