גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.25 מיליארד שקל: מה המשמעות של תוכנית המחשוב הקוונטי החדשה

הוועדה לקידום הפרויקט הלאומי הקוונטי תבקש מהממשלה תקציב של 1.25 מיליארד שקל לחמש שנים ● המטרה: לא לפספס את אחת המהפכות הצפויות בעולם הטכנולוגי ● ישראל לא תפתח מחשב קוונטי, אלא תתמקד ביישומים רלוונטיים

רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס
רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס

שבועיים לאחר שנחשף כי הממשלה עשויה להשקיע 1-2 מיליארד שקל בקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית, נחשף כי הממשלה כבר אישרה השקעה בקידום פרויקט לאומי טכנולוגי אחר - הפרויקט הקוונטי. על פי דוח הוועדה שדנה בנושא וסיימה את עבודתה כבר לפני חודשים ארוכים, המדינה תשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות סכום של 1.25 מיליארד שקל על פני תקופה של חמש שנים, זאת לאחר שבעת תחילת עבודת הוועדה דובר על השקעה של 300 מיליון שקל בלבד.

השינוי בתקצוב נבע מכך שבעוד שתקציב ה-300 מיליון נועד עבור האקדמיה בלבד, לבסוף הוועדה פעלה לניסוח תוכנית לאומית שאמורה לסייע לקידום טכנולוגיות קוונטיות עבור כל חלקי האקוסיסטם המקומי, כך מסרו ל"גלובס" גורמים בכירים המקורבים לנושא. עד כה עוכב פרסום התוכנית בשל ההמתנה לאישורה בממשלה החדשה.

הפרויקט הלאומי הקוונטי נועד להכין את ישראל למהפכה הבאה בעולם המחשוב. אין מדובר בפיתוח מחשב קוונטי - סדרי הגודל של ההשקעה בפיתוח מחשב קוונטי נאמדים במיליארדי דולרים והגופים הבודדים שפועלים בתחום הo מדינות כמו סין וארה"ב וחברות ענק כמו עליבאבא הסינית, גוגל ו-IBM. לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב פרסום של גוגל שלפיו החברה הצליחה להציג מה שמכונה "עליונות קוונטית", שמשמעותה היא שהמחשב הקוונטי שפיתחה הצליח לבצע משימת חישוב ששום מחשב רגיל לא מסוגל לבצע. בישראל מתכננים להתמקד בהשקעה בהתקדמות במדעים הקוונטיים וביישומים טכנולוגיים חדשניים המבוססים עליהם.

בין היכולות הבולטות שיתאפשרו בזכות המדע הקוונטי קיימות יכולות הצפנה מתקדמות, לצד יכולת שבירת ההצפנה שנעשית בטכנולוגיות הקיימות וביצוע סימולציות מורכבות אשר כיום אינן אפשריות - אפילו במחשבי העל המהירים ביותר. סימולציות אלה יכולות לשמש בחיזוי מדעי ופיננסי, ובהנדסת חומרים חדשים. תחום נוסף הוא חיישנים קוונטיים, למשל פיתוח חיישנים שאמורים להציע ביצועים מהירים ומדויקים יותר מאשר טכנולוגיית ה-GPS.

בדוח הוועדה נכתב כי "בתום העבודה הנרחבת שהתבצעה, מסקנת הוועדה בנושא זה הינה חד-משמעית: קיים צורך קריטי בייזום תכנית לאומית למחקר ופיתוח בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים. למדינת ישראל. האפשרות וההזדמנות להיות מדינה מובילה בתחומי עיסוק מסוימים, ובעלת יתרון יחסי באחרים. קיומה של תכנית לאומית בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ויתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות".

הדוח מזהיר כי "לחילופין, אם לא יבוצעו השקעות משמעותיות ברמת תכנית לאומית, שיביאו את ישראל ליכולת מובילה בתחומים מסוימים למול מדינות אחרות, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקדם טכנולוגית, הן כמדינה למימוש צרכיה ויעדיה, הן למחויבותה לאיכות חיי אזרחיה והן לפיתוח משק ותעשייה מתקדמת".

בחזרה למסקנות הוועדה, זו ממליצה על קידום ומיקוד הון אנושי על-ידי קליטת אנשי סגל, בניית תכניות לימודים אקדמיות, הקמת מעבדות מחקר, משיכת חוקרים מחו"ל, מתן מלגות ועוד; רכישת "זמן ענן" לשימוש במעבדים הקוונטיים; פיתוח תשתיות חומרה לאומיות למחשוב קוונטי, הן באקדמיה והן במרכז מו"פ יישומי ייעודי שיוקם לשם כך.

עוד הוועדה ממליצה על הרחבת הפיתוח המערכתי והמחקר בתחום התקשורת הקוונטית והאצת פרויקטים מרכזיים בתעשייה ובביטחון בתחום החישה הקוונטית; עידוד כניסת תעשיות חדשות לתחומי החישה, התקשורת, החומרים, החישוב הקוונטי ותמיכה בהקמת תשתית רכיבים קוונטים אשר תשרת את התעשייה; הקמת תשתית חומרה משותפת באקדמיה שתשרת מספר תחומים וקבוצות מחקר שונות; השקעה בביסוס שיתופי פעולה בינלאומיים.

באשר לגופים שיובילו את קידום הפרויקט הלאומי הקוונטי, ממליצה הוועדה, להקים ועדת היגוי שתהיה האחראית לראייה מערכתית של הנושא הלאומי ואשר תורכב מהגופים השותפים בתל"מ. לצד ועדת ההיגוי תפעל מועצה מדעית מייעצת שתהיה מורכבת מ"מומחים בעלי שם בתחום המדעי והטכנולוגי באקדמיה ובתעשייה", ושמתפקידה יהיה להמליץ על נושאי וכיווני המחקר. בנוסף הומלץ על הקמת "גוף אופרטיבי קטן ובראשו מנהל התוכנית העוקב ומבקר באופן שוטף אחר פעילויות התוכנית בגופים השונים".

במדינה מבינים שקיימת דחיפות

עם אישור התוכנית תצטרף ישראל אל שורה מצומצמת של מדינות שמפעילות תוכניות לאומיות בתחום. דוח הוועדה כלל סקירה של מדינות שיזמו פרויקטים לאומיים בתחום, ועל פיו צפויות המדינות הבאות להשקיע בשנים הקרובות מיליארדי דולרים בתחום באופן הבא: סין צפויה להשקיע 2.4 מיליארד דולר, ארה"ב תשקיע 1.6 מיליארד דולר, האיחוד האירופי ישקיע 1.1. מיליארד דולר (השקעה שעשויה לזנק פי שלושה), קנדה תשקיע מיליארד דולר, גרמניה תשקיע 780 מיליון דולר, אנגליה תשקיע כ-358 מיליון דולר, יפן תשקיע 300 מיליון דולר, אוסטרליה תשקיע 280 מיליון דולר ואילו סינגפור תשקיע 78 מיליון דולר. הדוח מציין עוד כי "לצד התוכניות הלאומיות הגלויות, קיימים בעולם מספר מאמצים מקבילים ומסווגים לפיתוח יישומים שנוגעים לביטחון לאומי". כמו ישראל, רוב המדינות הללו ישקיעו את הסכומים האמורים בתוכניות לחמש שנים.

השקעות לאומיות בשנים הקרובות בתחום הקוונטי

המאמץ למנף את יכולותיה הקיימות של ישראל בתחום, בכדי להפכה למדינה מובילה, החל באמצע השנה שעברה עם הקמת שני גופים. הגוף המרכזי שפעל בנושא הוא פורום תל"מ - פורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח שפועל במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים. זו הקימה ועדה מיוחדת לבחינת הנושא בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שבה היו נציגים גם של רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת), והמינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.

הגוף השני היה תת ועדה שפעלה במסגרת הוועדות הממשלתיות לקידום תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל. במסגרת ועדות ממשלתיות אלה פעלה גם ועדה קוונטית, גם בראשות ברי, שהיתה אחראית ספציפית על נושא התשתיות הטכנולוגיות.

ארנה ברי/ צילום: איל יצהר

החלו לצאת לדרך יוזמות בתחום

במקביל, בשל החשיבות שמייחסים לנושא והדחיפות לקדמו, כבר החלו לצאת לדרך יוזמות הקשורות בקידום טכנולוגיות קוונטיות. בתחילת ספטמבר השיקו רשות החדשנות ומפא"ת "מאגד" ראשון מסוגו בישראל שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים במטרה לעודד שיתופי פעולה בתחום. שיתופי הפעולה הללו נועדו לאפשר פיתוח תשתיות ידע בתחום, אשר יובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות. בפעילות המאגד שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטאות אריאל, בן-גוריון, בר-אילן והעברית, התעשייה האווירית, רפאל והחברה הבת שלה שעוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים, אקיוביט.

"כל העתיד הטכנולוגי פונה לכיוון של קוונטים - תחום שעד כה כל חברה פעלה בו באופן עצמאי. עם הקמת המאגד החדש תהיה לכולנו יד מכוונת מצד המדינה. כל חברה וכל גוף ישמרו על הפעילות הייחודית שלהם ועל פיתוחיהם בתחום הקוונטים, אך המאגד יאפשר לצלוח מחסור אדיר בידע גנרי שקשור לנושא", אמר אז בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל החדשנות במפעל היבשה רמתא של התעשייה האווירית, יניב לייב. 

עוד כתבות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים