גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הרוח החלוצית שמקדם ברינגר עוד תצטרך לחכות

השמועות על מותה של הלכת אפרופים של בית המשפט העליון היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי • גם הוויכוח הזה, שהיה אמור להיות ענייני ומקצועי, גלש במהרה לוויכוח ימין–שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס
השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס

ברגע השיא של המערכון המפורסם שבו מתכתשים שני השמוליקים, סגל ורודנסקי, על אודות קריסתו הנטענת של בית הוועד הפועל של ההסתדרות, מודה פוקס (סגל) כי אף שטען בהסתמך על מה שהיום היינו מכנים "פייק ניוז", כי הבניין פוצץ בלילה, הוא עדיין עומד על תילו ממש מחוץ לחלון. "עכשיו הוא עומד", הוא מסביר. "הלילה פוצצו ועד הבוקר בנו אותו מחדש". "האם אפשר להקים בניין עצום כזה בן לילה?" שואל בכעס ובתמיהה רודנסקי. "אז אתה לא יודע למה מסוגלת ההסתדרות", עונה לו סגל.

גם הלכת אפרופים של בית המשפט העליון, שעל מותה נודע בערב שבין חמישי לשישי מבין מילות טורו של עו"ד גיל ברינגר, קמה לתחייה ועמדה על מכונה בבוקר יום שישי. השמועות על מותה היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי. אלא שגם ויכוח כזה, שכולו אמור להיות ויכוח משפטי, מקצועי וענייני, הפך עד מהרה לוויכוח ימין-שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית. לכל אלה, אם תרשו לי להעיר, אין קשר לפסק הדין הנוכחי בעניינם של "ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ" (ואיך אפשר ויכוח משפטי עכשווי בלי ביבי) ורכבת ישראל.

בסוף השבוע האחרון, לאחר פרסום טורו של ברינגר, געשה הארץ (או אולי בעצם רק אומת הטוויטר). סוגיה משפטית כבדת משקל, שהפעם לא נגעה לתיקי ראש הממשלה, הרעידה את אמות הסיפים. האם הלכת אפרופים, אחת המרכזיות במשפט הישראלי בכלל ובדיני החוזים בפרט, מצאה את מותה הפתאומי בדממה ובלי שנודע הדבר ברבים, כפי שבישר גיל ברינגר בטורו השבועי? עד כדי כך סוער וגועש היה הוויכוח הזה, עד שהצטרפו אליו שמעון ריקלין ואלירז שדה, דמויות נדירות בדרך כלל בדיונים הנוגעים להלכות פרשנות החוזה.

על הפגמים והכשלים בעמדתו של ברינגר, עמדו כבר לפניי. טורו של עו"ד שחר בן-מאיר הביא מספר דוגמאות הממחישות כי התמונה המשפטית היא אחרת מהנטען על ידי ברינגר וכי למעשה לא מדובר כאן בביטול הלכה כלל וכלל. למעשה, קריאה בפסק הדין - כפי שהסבירו רבים, מגלה כי השופטים עצמם מפנים להלכת אפרופים כזו שמכתיבה את הדין בסוגיית פרשנות החוזה.

בפסקה 12 של פסק הדין מבהיר השופט שטיין את התורה כולה - "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים. רמת הפירוט של החיובים והזכויות איננה זהה בכל חוזה וחוזה". זהו למעשה עצם העניין: פסק הדין שלפנינו אינו בא לבטל את הלכת אפרופים אלא לחדד אבחנה בין סוגים שונים של חוזים והאופן הראוי לפרשם. גם הילוכם של השופטים בדרך לתוצאה שהגיעו אליה אינו זהה ויעידו על כך מילותיו של השופט גרוסקופף, שהסביר את הבדלי הגישה שבינו לבין השופט שטיין, על אף התוצאה הזהה במקרה זה.

"כאן מצטלבות דרכיהן של חבריי ודרכי", כתב גרוסקופף. "הן לשיטתם והן לשיטתי יש לקרוא את ההסכם שבו עסקינן [כלומר ההסכם הספציפי הזה ולא כל הסכם בכל זמן ומצב - א"מ] בצורה צמודה ללשונו, תוך התבססות על ההסדרים שהצדדים בחרו לקבוע בו, והימנעות מלקרוא לתוכו הסדרים שלא בחרו לקבוע בו. לשיטת חברי, השופט אלכס שטיין, הדבר מוצדק מאחר שמדובר בחוזה סגור עם התניה מלאה; לשיטת חברי, השופט עוזי פוגלמן, יש לתת משקל לכך שמדובר בחוזה שהשתכלל בעקבות זכייה במכרז ציבורי; לשיטתי דרך הפרשנות האמורה נגזרת מכך שמדובר בחוזה עסקי, אשר ראוי לפרשו על פי כללי פרשנות הנותנים ללשון החוזה מעמד מכריע. בין כך ובין כך, התוצאה במקרה זה היא אותה תוצאה", כתב גרוסקופף.

היינו יכולים לעצור כאן, אלא שמעבר לנימוקים לגופו של עניין ולגופה של הלכה, ראוי להתייחס גם לרטוריקה שבה בחר ברינגר להשתמש. הלכות, שלא כמו ציפורים, אינן מתות בסתר. הן אינן עצים הנופלים בלא להשמיע קול ביערות עבותים אשר איש אינו שומע את נפילתם ואינו יודע אם נפלו. הלכות משפטיות בשיטת התקדים הנהוגה בישראל הן הלבנים שמהן בנויה שיטת המשפט שלנו. לא ניתן להזיז או להחליף אותן בלא שהדבר יהיה ברור וגלוי ומוצהר. לא ניתן ואף לא רצוי. בית המשפט העליון אינו נוהג לבטל הלכות באגביות דוממת - אלא כאשר הלכה כזו מבוטלת, ודאי אם היא ותיקת יומין, מרכזית, משפיעה כל כך וכזו שעוררה לאורך השנים פולמוס גדול בין המשפטנים בשאלת היותה ראויה, הדבר נאמר באופן מפורש ובקול רם וצלול.

בטורו כתב ברינגר כך: "השבוע, בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הודיע השופט שטיין על פטירתה של הלכת אפרופים, והיא בת 24 שנה בלבד. בלי הודעות לתקשורת, בלי מודעות אבל גדולות, ובלי חגיגות מיותרות. היה טוב וטוב שהיה - אבל זהו. הלכת אפרופים הגיעה אל קיצה". אני מניח שגם ברינגר, המלין תדיר על אקטיביזם ויצירתיות שיפוטית והחופש שלטעמו נוטלים להם שופטים בפרשנות מילות החוק, מכיר בחשיבותה של הוודאות המשפטית. ודאות כזו אינה יכולה להתגבש ככל שבתי המשפט לא יבהירו במפורש מהו הדין החל לטעמם בכל עת ואיזו קביעה או פסיקת עבר פסקה מלהיות הדין הנוהג. יפים שבעתיים הדברים בכל הנוגע לפסיקות שניתנו בהרכב מורחב, כמו בפרשת "ארגון מגדלי הירקות", שעסקה גם היא לאחר פרשת אפרופים באופן הראוי לפרשנות חוזה.

לכן - כאשר מבוטלת הלכה משפטית ומוחלפת באחרת, נוהג בית המשפט לציין זאת במפורש באופן המייצר כותרות ראשיות בעיתון, ואינו משאיר את הדבר לניחושים או גילויים חרישיים הנשמרים לסוף השבוע. כך היה למשל בנוגע להלכת קולומבו הוותיקה, שעסקה במכר מותנה (קונסיגנציה) ומשכון מוסווה, ושבוטלה בפסק דין קידוחי הצפון בהרכב מורחב של בית המשפט העליון.

באותו מערכון של סגל ורודנסקי שואל רודנסקי "מה אתה כל כך שמח שפוצצו את בניין ההסתדרות? מה טוב בזה?" "שהראינו להם", עונה לו סגל. "למי?" שואל רודנסקי. "להסתדרותניקים, אתה מבין? שלא כולם נכנעים להם. שיש עוד רוח חלוצית ביישוב". דומני שהפעם הרוח החלוצית שמקדם ברינגר תצטרך לחכות לפסק דין אחר כדי שאפשר יהיה "להראות להם". 

הכותב הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלחה

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מטוס F22 / צילום: ap, Jose Luis Magana

עיבוי כוחות לאפשרות של תקיפה: מטוסי F-22 יוצבו בישראל

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים