גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כך משנים באבחה של מכתב את מדיניות ההגירה

האקטיביזם הפוליטי המוטמע במשרת היועץ המשפטי לממשלה הופך את התפקיד לרשות שלטונית רביעית רבת עוצמה

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ
מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

בוויכוח בין מתנגדי האקטיביזם המשפטי לבין תומכיו, שבים המצדדים ומזכירים שבג"ץ פסל רק 18 חוקים. נוסף לכך שהמחוקק לא קבע במפורש שבג"ץ הוא בית משפט חוקתי, מפגינים תומכי האקטיביזם המשפטי אי-הבנה, או היתממות, לגבי מהות תפיסה זו שנכון לכנותה "אקטיביזם פוליטי". מדובר הן בפסילת חוקים וגם בקביעת מדיניות דה-פקטו. תפיסה זו אינה רק נחלת בג"ץ. במדינת ישראל ישנם מספר מוסדות על-חוקיים בעלי עוצמה שעולה על המקובל במשטרים דמוקרטיים. בראשם היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש). תפקיד, שסמכויותיו לא הוסדרו בחקיקה, וצבר עם השנים, בעזרת בג"ץ, כוח עצום לצד נטייה מובנית לאקטיביזם פוליטי.

לאחרונה זומן מקרה ששופך אור על האקטיביזם הפוליטי של היועמ"ש. עורכת-דין יהודית קרפ שכיהנה כמשנה ליועמ"ש 25 שנה, שלחה ב-20 באוגוסט השנה, מכתב לד"ר אביחי מנדלבליט, שבו הלינה קרפ על גירוש ילדי העובדות הזרות השוהות באופן בלתי חוקי בישראל, ללא עריכת שימוע לילדים (האמהות עוברות שימוע לפני גירוש). וראו פלא, היועמ"ש החליט להפוך את רצונה של קרפ למדיניות רשמית של המדינה. 

מנדלבליט הורה למשנה שלו לענייני משפט ציבורי-מינהלי, עו"דית דינה זילבר, ולמשנה שלו למשפט בינלאומי, ד"ר רועי שיינדורף, לקיים ישיבה שבה תיבחן מחדש הרחקת ילדי שוהים בלתי חוקיים. שני המשנים החרוצים החליטו, שילדים מגיל 12 ומעלה יזכו לשימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות. טובת הילד, ורצונו, יובאו בחשבון "כשיקולים מרכזיים... בהחלטות על הרחקה מישראל או משמורת" (מה שהופך את החוק והפסיקה לשיקולים משניים בהחלטות כגון אלו).

שני המשנים אף הגדילו עשות, וקבעו שאם יוחלט להרחיק את הילדים לאחר השימוע, תפגוש אותם עובדת סוציאלית "אשר תכין דוח סוציאלי אודות מצבם, רצונם, והמשמעות של הרחקתם מישראל בהקשר של טובת הילד". ב-10 באוקטובר שלח מנדלבליט מכתב תשובה לקרפ, והודיע לה על הטיפול הזריז בפנייתה. הביורוקרטיה הישראלית הוכחה כיעילה ביותר.

לא עבר חודש, וב-3 בנובמבר ביטל בית הדין לעררים בתל-אביב צווי גירוש לשתי עובדות זרות ולילדיהן. בפסק הדין הסביר הדיין מיכאל זילברשמיד, ש"לא ניתן לקבוע כי ממונה ביקורת הגבולות שיקלל בין יתר שיקוליו את רצונם או טובתם של הילדים כמרכיב בהחלטתו, כמתחייב על-פי ההנחיות". ההנחיות הן אלו שהופיעו במכתב תשובה של היועמ"ש לעו"דית קרפ (המכתב מצוטט במלואו בפסק הדין). נציגי רשות האוכלוסין טענו בבית הדין, שעדיין לא נקבע נוהל מסודר של הרשות בנושא, ושטרם הוכשר כוח-האדם הנדרש לעריכת שימועים. אבל הדיין זילברשמיד דחה טענות אלו, וקבע ש"עד אשר יעודכנו הנהלים", על רשות האוכלוסין וההגירה לנהוג "ברוח ההנחיות".

כדי להבין את הפרוצדורות של המדינה נבהיר בקצרה מה קרה פה. בית המשפט פסל צווי הרחקה שהתקבלו כחוק על-סמך הנחיות לכאורה של היועמ"ש שהתקבלו בתגובה למכתב שכתב אדם פרטי. אני כותב "לכאורה", משום שיגעתי וחיפשתי בפרסומי משרד המשפטים ובהנחיות היועמ"ש עצמן, ולא מצאתי לכך תיעוד. מלבד באותו מכתב תשובה אין בנמצא עדות להנחיות המדוברות ברשומות הרשמיות של ישראל.

אז אין הנחיות רשמיות מתועדות, וטרם נכתב נוהל מסודר של רשות ההגירה והאוכלוסין, ואין כוח-אדם כדי ליישם נוהל זה, אבל הדיין זילברשמיד תובע מהמדינה לנהוג "ברוח ההנחיות". דרישה מעניינת הואיל ומכתב התשובה מציין, כי שימוע ייערך לילדים מגיל 12 ומעלה. אולם הדיין הנכבד החזיר לבחינה מחודשת הן את התיק של השוהה הבלתי חוקית שלה ילדה בת 13, וגם את התיק של השוהה הבלתי חוקית שלה ילד בן 10. כנראה, רוח ההנחיות שונה מהותית מלשונן.

חקיקה של הכנסת עוברת לאחר שלבים רבים ברוב במליאה. החלטת ממשלה מתקבלת ברוב של שרים לאחר דיון בממשלה. אפילו פסיקה של הרשות השופטת באה בסופו של תהליך ממושך. אבל היועמ"ש יכול לקבל מכתב מאישה פרטית, ולקבוע מדיניות חדשה שאינה נסמכת על הליך קבלת החלטות מקובל במשטר דמוקרטי. יתרה מזאת, מסתבר שמכתב תשובה של היועמ"ש עומד בראש המדרג הנורמטיבי של המדינה, ודיין בבית דין לעררים מחויב למה שכתוב במכתב יותר מאשר לחקיקה ולפסיקה.

"רוח ההנחיות" היא מה שדרוש כדי לעצב מחדש את המדיניות הביצועית של ישראל. במקום החלטות של גופים נבחרים, במקום מסורת של פסיקה, נהלים מסודרים ומתועדים, ימשול היועמ"ש במדינה על-ידי פרסום מכתבים המורים לנתינים את החלטותיו. לזה ייקרא משילות. 

הכותב הוא תלמיד מחקר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח-התיכון באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח