גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזון החלבונים המתוכנתים: המהפכה שעשויה לחסל את תעשיית הבשר

חברי צוות החשיבה העצמאי RethinkX, שהקימו יזם ומרצה בסטנפורד ומשקיע מלונדון, משרטטים עולם חדש ומופלא של חלבונים מעובדים, אבל בריאים וזולים ● מתכנון מולקולות במחשב ועד יצירת טעמים חדשים בעזרת שפים, כך טכנולוגיות מעולם התרופות עשויות לחולל מהפיכה

עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi
עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi

העולם זקוק לעוד חלבון כדי להאכיל את כל האנשים החיים על פני כדור הארץ, אבל נראה שאין ביכולתו לספק אותו. הפתרונות שהוצעו עד כה - להביא לעולם פחות ילדים או לאכול פחות חלבון - לא בהכרח התקבלו בזרועות פתוחות על ידי האנושות. דוח שפרסם לאחרונה צוות החשיבה RethinX מציע אפשרות אחרת.

RethinX הוא צוות חשיבה עצמאי הבוחן את השפעתן הצפויה של המהפכות הטכנולוגיות על עתידן של תעשיות שונות. מייסדי הצוות הם טוני סבה, יזם בסיליקון ואלי ומרצה באוניברסיטת סטנפורד, וג'יימס ארביב, משקיע בטכנולוגיה מלונדון. הדוח הראשון שפרסם הצוות עסק בתחום התחבורה, והדוח על תעשיית המזון פורסם בספטמבר האחרון.

התזה המרכזית של הדוח היא שהטכנולוגיה תכניס אותנו בשנים הקרובות לעידן של חלבון זול, הקרוב למחירים של סוכר. לא רק זאת, החלבון יהיה כה זול, עד שהוא ייחולל מהפכה משמעותית בתחום חקלאות החי בכלל ובחקלאות הבקר בפרט. לטענת מחברי הדוח, מדובר בשינויים שתעשייה זו לא ראתה כבר אלפי שנים. בחזון האופטימי של המחברים, החלבונים החדשים ייוצרו בשיטות החדשניות שיש לתחום הביוטכנולוגיה להציע, המושתתות על הידע שהאנושות צברה על הטבע, בתוך מודעות לסוגיות של בריאות וקיימות. מעבר לכך, הם יהיו זולים עד פי חמישה מהחלבונים הקיימים ויהיה להם יתרון בכל ההיבטים כמעט: הם יהיו מזינים יותר, בריאים יותר, טעימים יותר, מגוונים יותר ונוחים יותר לצריכה. בעקבות זאת, טוענים המחברים, מספר הפרות בארה"ב יפחת ב-50%, וגורל דומה צפוי גם לתעשיות בשר אחרות.

הדוח הזה מעניין משום שהוא מתווה דרך אפשרית לתעשיית המזון ומפנה זרקור לטכנולוגיות חדשות ולמושגים חדשים שצפויים להיכנס יותר ויותר לתעשייה הזאת. עם זאת, יש להתייחס אליו גם בזהירות. התחזיות שהוא מציג, שלפיהן נראה מהפכה חקלאית חסרת תקדים כבר ב-2030, בעוד עשור מהיום, עשויות להיות אופטימיות מדי.   

הביוטכנולוגיה שתשנה את מזון העתיד (וכבר שינתה את עולם התרופות)

החלבון כקוד פתוח

הטכנולוגיה המאפשרת את מהפכת החלבונים שעליה מדברים מחברי הדוח היא "פרמנטציה (תסיסה) מדויקת". מדובר בטכנולוגיה שעקרונותיה עומדים בבסיס הייצור של חלק מהתרופות הביולוגיות הנפוצות בעולם היום, והיא כוללת הנדסה גנטית של בקטריה או של יצור חד-תאי אחר, כך שיופקו חלבונים בעלי מאפיינים רצויים לנו. היום אפשר להביא להפקה של כל חלבון כמעט שקיים בטבע, וגם של חלבונים שאינם קיימים.

"זוהי מהפכת התירבות השנייה של הטבע", נכתב בדוח. "בהתחלה בייתנו ותרבתנו את המקרו-אורגניזמים, וכעת אנחנו מבייתים ומתרבתים את המיקרו-אורגניזמים".

הטכנולוגיה הזאת תאפשר לבסס גישה שהדוח מכנה "מזון כתוכנה". כלומר, מהנדסי המזון יציגו את רצף המולקולה, ושפים יבינו את התנהגותה לעומק וכך יוכלו לתכנן כיצד להשתמש בה במזון. בזכות טכנולוגיית הביוטק, המולקולות ייצאו משרשרת הייצור זהות זו לזו לחלוטין. באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית, יוכלו השפים לקבל בקלות ובאופן מיידי הצעות לשילובים בין המולקולות השונות, כדי ליצור שילוב חלבונים טעים, גם אם אין לו שם של מאכל שאנחנו מכירים. על פניו, השילובים יציעו אופטימיזציה של טעם, מרקם ותחושת המזון בפה. השפים ישלחו פקודה למתקן הפרמנטציה הקרוב אליהם, כדי ליצר את שילוב החלבונים המבוקש. אחר כך הם ינסו את השילוב המוצע ויזינו את חוות דעתם לתוך המערכת. כך, לפי החזון, יצרני המולקולות יוכלו לשפר אותן. 

"הרעיון הוא שבמקום לחכות שהמיקרו-אורגניזמים בבעלי החיים או הצמחים ייצרו לנו מולקולות בהתאם למה שקיים בטבע, נוכל ליצור אותם על פי הצורך המדויק שלנו, לא בתוך בעל חיים או צמח", נכתב בדוח. 

הייצור של המולקולות יוכל להיות מבוזר. כל עיר שתחזיק מערכת ייצור של מיקרואורגניזמים מהונדסים כאלה תוכל לקבל "עדכון" מהמאגר המרכזי, וכך להתחיל לייצר בתוך זמן קצר מולקולות חדשות, על פי החדשנות הטכנולוגית ועל פי דרישות השוק הקרוב אליה באותו זמן. כך גם עלויות השינוע יפחתו.

לא טבעי, אבל נגיש ובריא

החזון שמשרטטים אנשי RethinkX נשמע הכי רחוק מחזון התזונה הטבעית והנקייה שרובנו חונכנו לשאוף אליו, מעין "עולם חדש מופלא" לתעשיית המזון. אך מחברי הדוח מעריכים שיתרונות המזון מהסוג הזה מבחינת נוחות, בריאות, קיימות, מחיר ומוסר, לא יאפשרו לנו להימנע ממנו. אלטרנטיבות החלבון ידרשו מאית מכמות הקרקע, עשירית מכמות האנרגיה והמים וייצרו עשירית מהאשפה.

"כאשר אנחנו מייצרים מזון מהרמה המולקולרית, אנחנו לא מוגבלים על ידי קיבולת כדור הארץ לשאת בעלי חיים וצמחים", כותבים המחברים. "היום הטבע מספק לנו מיליוני חלבונים, אך אנחנו צורכים רק חלקיק מהם, משום שרובם יקרים מדי להפקה מהמקרו-אורגניזמים - החי והצומח. אנחנו נוכל להפוך את כל החלבונים הללו נגישים לכל אחד בעולם, ובלי שנהיה חייבים לצרוך את החומרים הלא רצויים במזון, כדי להגיע לחומרים הרצויים".

ראו לדוגמה את צמח הפפירוס. חוקרים גילו לאחרונה בצמח הזה חלבון שנראה כי הוא בעל איכויות אנטי-מיקרוביאליות. ניתן היום להתחיל לפתח עסקי חקלאות פפירוס ולמצוא דרך לאפשר לבני האדם לצרוך את החלבון הזה, אבל תארו לכם שניתן היה להפיק את החלבון הזה לבדו, בלי כל הצמח, בתוך פרמנטור (כלי תסיסה) במפעל ביוטכנולוגיה. הוא לא יהיה בהכרח פחות בריא וסביבתי או פחות זול.

אין שום סיבה שלא ניצור גם חלבונים שאינם קיימים בטבע. כל קומבינציה של חומצות אמינו היא, על פי התיאורה, אפשרית לייצור בטכנולוגיה הקיימת היום. מה שנדרש הוא פיתוח מערכות שיאפשרו לנבא מה בדיוק תהיה השפעת החלבונים הללו על בני האדם הצורכים אותם ועל העולם כולו, לאחר שהגוף של בני האדם יסלק את המולקולה או את תוצרי הפירוק שלה.

חלק מהעבודה יהיה לייצר את החלבונים הרצויים. חלק אחר יהיה לגרום להם להיחוות כמזון. היכולות הללו עדיין לא קיימות, אך הן אמורות להתממש בדור הבא של טכנולוגיית הנדסת תאי הגזע וההדפסה התלת-ממדית. עד אז, נצטרך להזריק את חלבוני העתיד לתוך מזון ההווה או לצרוך אותם כתוספי מזון.

חברת Amai Proteins הישראלית כבר מייצרת חלבונים עם טעם מתוק כתחליף סוכר בשיטות ביולוגיות אלה.

הצרכנים הראשונים - חיות מחמד

על פי מחברי הדוח, כ-700 אלף איש יעבדו בתעשיית הפרמנטציה המדויקת בארה"ב עד 2030 (במקביל, תעשיית המזון מן החי תפחת בחצי). מי ממפוטרי הרפתות שלא ימצא תעסוקה, יוכל לעזור לשתול יערות באדמה שהתפנתה מבקר, כך על פי הדוח.

הפרות לא יידרשו אפילו בשביל עור. להיפך, מוצרי עור משובטים יוכלו להתקיים בכל עובי, קשיחות ואפילו צבע משופרים. חומרים אחרים שבעלי חיים מפיקים היום, כגון משי או קורי עכביש, יוכלו גם הם להיות מופקים בתנאי פרמנטציה, כך שייתכן שגם תעשיית החומרים הקיימת היום תעבור מהפכה בזכות הטכנולוגיה הזאת.

מי יהיו הצרכנים הראשונים של המזון המעובד מהדור החדש? במפתיע, הדוח מצביע על סגמנט חיות המחמד. כבר היום המזון לחיות הוא פחות מגוון ויותר מתועש ממזון לבני אדם, אולם צורכי הבריאות של החיות מתחדדים, והשפעת הצריכה של חיות המחמד על הסביבה, לצד זו של בני האדם, הולכת ומתבהרת. מי שאוהב בעלי חיים מספיק כדי להחזיק כלב, אולי יהיה הראשון בתור להאכיל אותו במוצרי חלבון טבעוניים אך איכותיים וטעימים כבשר.

ובינתיים? כבר בעת כתיבת הדוח, תעשיית המוצרים עם חלבון מוסף נמצאת בצמיחה מהירה, עוד לפני שפותחו שיטות הייצור החדשניות. חלבון סויה או חלבון חלב מעובד מוסף היום למזונות רבים, והצריכה של חלבונים מוספים אלה בתוך עוגיות, חטיפים, מים ומיצים לספורטאים וכדומה, צמחה פי 2 בין 2013 ל-2017. על פי הערכות כותבי הדוח, החלבון המוסף יחדור בשיעורים גדולים עוד יותר ובמהירות רבה יותר לשוקי אסיה, שבהם יש מחסור חמור בחלבון מן החי וחלק מהאוכלוסיה רגיש לחלב - אחד החלבונים הזמינים יותר. "מוצרים כמו Soylent מראים כי לא חייבים לצרוך חלבון כנתח מבעל חיים אלא כמשקה עם קפאין דווקא", נכתב בדוח.

עוד כתבות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים