עיריית הוד השרון הציגה לראשונה מסמך מדיניות התחדשות עירונית הנוגע לשישה מתחמים בעיר, במטרה להעלות את הוודאות בפרויקטים של פינוי בינוי ● דיירים ויזמים טוענים מנגד שהמתווה החדש יביא להיעדר כלכליות ולסחבת
אמיר כוכבי / צילום: כדיה לוי
בשורה נדל"נית או תוכנית שתעצור בפועל התחדשות עירונית? עיריית הוד השרון חשפה מסמך מדיניות התחדשות עירונית בעיר, במסגרת מפגש שיתוף ציבור. למפגש הגיעו עשרות תושבים, וכן יזמים וקבלנים. המסמך, שהוכן עבור העירייה על ידי מתכננת הערים דר' רונית מרטון דווידוביץ', מתייחס לשישה מתחמי שיכונים בעיר, שבהם המצב הפיזי של המבנים ירוד. מדובר במתחמים הבאים: יסוד המעלה, הרשות, התחיה, גיורא, בן גוריון ושרת.
המסמך מהווה עדות נוספת לשינוי בסדר העדיפויות והמעבר מעידוד התחדשות באמצעות תמ"א 38 לפרויקטים גדולים, מתחמיים, של פינוי בינוי. בשונה מערים אחרות, כמו ת"א-יפו ופתח תקווה, שפרסמו לאחרונה מסמכי מדיניות התחדשות עירונית, ומטילות את כובד הכנת ההצעה התכנונית על היזם, החליטו בהוד השרון לפעול בצורה שונה ולהכין עבור כל מתחם ניתוח מפורט ומלא הכולל את הפרמטרים הבאים: ההקשר העירוני לפרויקט, "תעודת זהות" עם אפיון המבנה ויושביו, המלצות מתחמיות, כולל אפיון כמות שטחי ציבור נדרשת, ואפיון הבנייה המוצעת ביחס לאופי האזור.
המסמך אינו מדבר על התמורה לדייר, כלומר בכמה מ"ר יוגדלו הדירות, אך חושף את המכפילים, כלומר, היחס בין מספר יחידות הדיור המתוכננות או הרצויות בפרויקט. לפי הממוצע, כפי שעולה מהמספרים שהציגה העירייה, מכפיל הפינוי בינוי בעיר יעמוד על 2.7 דירות חדשות על כל דירה ישנה.
כך למשל במתחם התחיה קיימות 108 יח"ד ולפי המתווה החדש ולפי העירייה יתווספו לו 136 יח"ד. במתחם בן גוריון 124 יח"ד קיימות, ולפי התכנון יתווספו לו 248 יח"ד. במתחם "הרשות" 120 יח"ד קיימות, והתוכנית מציעה במסגרת פינוי בינוי מקסימלי 112 יח"ד. במתחם הגדול ביותר - יסוד המעלה קיימות 208 יח"ד ולפי התוכנית יתווספו במסגרת פינוי בינוי עתידי 296 יח"ד חדשות על הקיימות. במתחם גיורא קיימות 128 יח"ד ומוצע להוסיף לה במקרה של פינוי בינוי 384 יח"ד נוספות.
מוטי אטשטיין ושלמה נוה, שמתגוררים במתחם בן גוריון, מספרים שהם עמלים מזה שנים על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית. את המתווה החדש, כך נראה, הם לא מקדמים בברכה. "הבניינים האלה הם כמעט בני שישים ונמצאים במצב שבו כל המערכות קורסות. הביוב דולף, בחורף האחרון הגגות דלפו, הכל מתפרק. אנחנו עם ענייני השיתוף ציבור כבר מ-2016. אנחנו פוחדים שלא יקשיבו לנו באמת. כולנו מאוגדים כבר מ-2012 ולא קורה דבר".
נירית רוזנשטיין, אדריכלית בחברת אשדר, הפועלת לקידום התחדשות עירונית במתחמים שרת ובן גוריון בהוד השרון, אמרה ל"גלובס" כי הם לא מרוצים מהמתווה. "יצאה תוכנית ואושרה בוועדה המחוזית, אך אף אחד מהמתחמים האלה לא מומש עד כה והסיבה לכך היא שהתוכנית אינה מבוססת על ישימות כלכלית. ליווה את התוכנית שמאי שקבע שהזכויות שניתנות במתחמים האלה מתאימות לתמ"א 38/1. הוא לא לקח בחשבון שמדובר במתחמים שלמים שצריכים לתת פתרונות לתשתיות ציבוריות. זו תוכנית שמבקשת משאבים כלכליים הרבה יותר גדולים".
ראש העיר הוד השרון אמיר כוכבי מסר ל"גלובס" כי "זאת פעם ראשונה שבה מנסים לייצר איזון בין החדש לישן, מתוך איזה שהיא הבנה שיש לנו מחויבות חברתית לתושבי השיכונים, אבל גם לשאר תושבי העיר. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לייצר מצב שבו המתחמים ייצרו כדאיות, אבל גם את היכולת לתת מענה של התשתיות העירוניות לתיכנון ארוך הטווח".
האם הצבתם לעצמכם יעדים מבחינת זמנים?
"צריך לזכור שאנחנו נמצאים שנה אחת אחרי הבחירות ושראש עירייה חדש צריך לגעת ולטפל בלא מעט נושאים. המסה של ההתחדשות העירונית שלא מגולמת בשישה המתחמים האלה, זה משהו שמעסיק אותי מהיום הראשון בתפקיד. אנחנו מתנהלים לפי מצפן שלנו. המשנה הסדורה שאנחנו מנסים לייצר זה עשוי להישמע כאילו שיש לנו אינטרס למשוך זמן, אבל, האינטרס שלי הוא לייצר את התוכנית שתאפשר לי לעשות את הדברים הכי טוב לעיר. בחודש וחצי הקרובים יהיו מפגשי שיתוף ציבור ממוקדי מתחמים, חודש לאחר מכן תגיע התוכנית לוועדה המקומית ואז נוכל לקבל החלטות סופיות. הלחץ של דיירים ויזמים ברור, אך אנחנו צריכים לווסת את תהליכי הבנייה".
בעיריית הוד השרון הבהירו שהמסמך הוצג אמנם לראשונה לציבור, אך בעקבותיו יערכו מפגשים עם תושבי המתחמים והוא כרוך באישור הוועדה המקומית.