ביטקוין / שאטרסטוק
לא מזמן נתבשרנו על הולדתו של "גרם", המטבע הקריפטוגרפי החדש של אפליקציית המסרים המיידיים טלגרם. כבר עם לידתו, רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), טענה כי המטבע הדיגיטלי שהחברה רוצה להנפיק נחשב לנייר ערך ועצרה את מכירתו. טלגרם כופרת בכל האשמות המיוחסות לה והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט שמצידו לא צפוי לקבל החלטה כלשהי בנוגע למטבע הדיגיטלי של טלגרם עד ל-18 בפברואר - המועד שבו נקבע לטלגרם שימוע בעניין.
לישראל יש יתרון מובהק בתחום ההובלה העולמית של טכנולוגיית הקריפטו, ובעיקר בפיתוחי בלוקצ'יין שמעבדות ה-R&D (מחקר ופיתוח) מפתחות היום בישראל. חלק גדול מההנפקות ומגיוסי ההון בשוק המטבעות הדיגיטליים העולמי מתבססים על פיתוחים ושיתופי פעולה ישראלים. בשילוב העובדה שהשוק הישראלי יכול לשמש כמעבדה קטנה ומצוינת לבדיקת היתכנות של טכנולוגיות פיננסיות חדשות, לפני פריצה עולמית. יש לישראל יכולות להיות מובילה עולמית בתחום, אבל נכון להיום הרוח הנושבת מצד הרגולטורים, הממשלה ורשויות המס היא שמרנות, וחשש והמתנה לראות מה יעשה הממשל האמריקאי.
ממשל טראמפ מייצג את הכלכלה הישנה המבוססת על הדולר. מבחינתם, נראה כי כל דבר שיחליש את הדולר מדאיג את מקבלי ההחלטות. לשיטתם, המונופול של המערכת הבנקאית בעולם עלול להסתיים אם גופים עצמאיים יוכלו להנפיק מטבעות, ולייצר מסחר בלתי תלוי שלא משלם עמלות או מצוי בפיקוח המערכת הבנקאית.
אלא בעוד שהרגולטורים מסתכלים זה על זה, או חושבים מה ניתן לעשות, הרכבת הקריפטורגרפית כבר יצאה מהתחנה, ולא נראה שניתן יהיה לעצור את התהליך. גם אם נוריד מהמשוואה את כוחם העצום של פייסבוק וטלגרם, הרי שנראה שרוב הבנקים המרכזיים וחברות האשראי הבינלאומיות, כבר מושקעות במיזמי קריפטו ובמיזמי בלוקצ'יין, על-מנת לנסות ולהוביל את המהלך. כך שאנו רואים מצב שבו הגופים המוסדיים רוצים "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". מצד אחד, הם מעמידים חסמי כניסה ורגולציה מכבידה, ומנגד משקיעים בעצמם מאות מיליוני דולרים על מנת להיערך לשינוי. בכל מקרה, נראה שהם לא יפסידו.
על-פי הפרסומים באמצעי התקשורת, השותפים העסקיים של פייסבוק בפרויקט הליברה, הם שחקני מפתח בתחום המסחר קמעונאי, חברות אשראי וגופים משפיעים נוספים, שיחד יוצרים מעגל כוח - ויתרון לגודל - שקשה להביס.
מולם כבר נמצאים מספר שחקנים גדולים, שמכינים פלטפורמות של מטבעות ומסחר מתחרות.
כעת נשאלת השאלה - האם ישראל תשכיל לשחרר חסמים ולהוביל את התחום? נראה, כי בעוד שחברות הטכנולוגיה הישראליות מצליחות לפתח ולהוביל טכנולוגיות משמעותיות, המחוקק הישראלי נשאר הרחק מאחור או יושב על הגדר.
נכון להיום, רשות המסים, מערכת שוק ההון, הבנקים ועוד, מערימים קשיים רבים על פיתוח ושימוש בפלטפורמות מסחר מתקדמות, המבוססות על קריפטו ובלוקצ'יין בשוק הישראלי. לדוגמה, רשות המסים מתייחסת לשימוש במטבעות וירטואליים בישראל - לא כאמצעי תשלום - אלא כאל עסקאות של החלפת נכסים שיש לדווח על רובם כעל עסקאות עם רווחי הון. תפיסה זאת מקשה על ביצוע עסקאות שוטפות ויום-יומיות.
דמיינו לעצמכם שאתם נכנסים לחנות לקנות חולצה ב-50 שקל, ורוצים להשתמש במטבע קריפטו כמו הליברה; אבל אתם צריכים לדווח לרשויות המס על עסקת רווח הון, כמו בעת קניית בית. ברור שזה אבסורד!
מספר מדינות כבר החלו בבניית תשתית חוקית בתחומי המיסוי והלבנת ההון, שתאפשר מסחר נוח כהליך לגיטימי במטבעות וירטואליים. ברור שצריך יהיה לקבוע הגנות על הצרכן וחובות דיווח, אבל במקום להתנגד למהלכים, רצוי להתחיל לשתף פעולה בין הרגולטורים והטכנולוגים המפתחים. זאת, על מנת לייצר בישראל את התשתית המשולבת לפריצת הדרך הזאת.
הכותב הוא יו"ר אוריין ישראל, פירמת ייעוץ בינלאומית